ירושה שביכולתך לסמוך עליה

‏”‏אם קיבלת בדואר הודעה מ’‏מאתר עזבונות’‏ ובה נאמר שירושה ללא דורשים ממתינה לך,‏ היזהר.‏ אתה עלול ליפול ברשתו של נוכל ערמומי”‏.‏

המפקח על שירותי הדואר בארצות־​הברית פרסם אזהרה זו באתר האינטרנט שלו.‏ מדוע?‏ מפני שאלפי אנשים קיבלו בדואר הודעה האומרת:‏ ’‏קרוב משפחה שלך נפטר והשאיר לך ירושה’‏.‏ בעקבות זאת,‏ רבים שלחו תשלום בסך 30 דולר או יותר לקבלת ’‏דו״ח עיזבון’‏ כדי שידעו כביכול היכן הירושה וכיצד לקבלה.‏ למגינת לבם,‏ הם נחלו אכזבה.‏ כל מי שבלע את הפיתיון קיבל את אותו דו״ח — לא היה שום סיכוי לזכות בירושה.‏

תחבולות כגון אלו פונות למאווייו הטבעיים של האדם שתיפול לידיו ירושה.‏ עם זאת,‏ המקרא מציג גישה חיובית באשר למי שדואגים לתחום זה באומרו:‏ ”‏טוב ינחיל בני בנים”‏ (‏משלי י״ג:‏22‏)‏.‏ לאמיתו של דבר,‏ ישוע המשיח אמר זאת בכבודו ובעצמו בהצהרה המפורסמת והאהובה בדרשת ההר שלו:‏ ”‏אשרי הענווים,‏ כי הם יירשו את הארץ”‏ (‏מתי ה׳:‏5‏)‏.‏

דברי ישוע מזכירים לנו את מה שכתב דוד המלך בהשראה אלפי שנים קודם לכן:‏ ”‏ענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום”‏ (‏תהלים ל״ז:‏11‏)‏.‏

‏”‏יירשו ארץ”‏ — איזו תקווה מרנינה!‏ אך האם אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאין זו עוד תרמית שתכליתה לגזול משהו מאנשים?‏ בהחלט.‏ הואיל והארץ היא חלק מן הבריאה הנהדרת מעשה ידי יהוה,‏ וכן מתוקף היותו הבורא והריבון,‏ יש לו הזכות החוקית להנחילה לכל מי שיבחר.‏ ביד דוד המלך נתן יהוה את ההבטחה הנבואית לבנו,‏ מחמד נפשו,‏ ישוע המשיח:‏ ”‏שאל ממני ואתנה גויים נחלתך,‏ ואחוזתך אפסי ארץ”‏ (‏תהלים ב׳:‏8‏)‏.‏ משום כך,‏ השליח פאולוס תיאר את ישוע כמי שאלוהים ”‏שם ליורש כול”‏ (‏עברים א׳:‏2‏)‏.‏ מטעמים אלו יש לנו ביטחון מלא שישוע אמר כי הענווים ”‏יירשו את הארץ”‏,‏ מתוך כוונה טובה ושיש בידו הסמכות המתאימה לקיים את הבטחתו (‏מתי כ״ח:‏18‏)‏.‏

אם כן,‏ השאלה המכריעה היא כיצד הבטחה זו תהפוך למציאות?‏ לא משנה לאן נפנה מבטנו כיום,‏ דומה שידם של מי שנוהגים בתוקפנות או בגאווה היא על העליונה,‏ והם משיגים את כל חפצם.‏ היכן הענווים בכל התמונה?‏ בנוסף,‏ כדור־​הארץ מוכה בבעיות רציניות של זיהום ומשאביו מנוצלים בידי אנשים חמדנים וקצרי ראות.‏ האם הארץ תגיע אי פעם למצב שראוי יהיה לרשת אותה?‏ אנו מזמינים אותך לקרוא את המאמר הבא ולמצוא מענה לשאלות אלו ולסוגיות חשובות אחרות.‏

‏”‏ענווים יירשו ארץ”‏ — כיצד?‏

‏”‏אתה ודאי מכיר את המילים המפורסמות מחממות הלב של ישוע ש’‏הענווים יירשו את הארץ’‏.‏ אבל בהתחשב בכל מה שהאנשים מעוללים זה לזה ולכדור־​הארץ,‏ מה לדעתך יישאר לענווים לרשת?‏”‏ (‏מתי ה׳:‏5;‏ תהלים ל״ז:‏11‏)‏.‏

מרים,‏ עדת־​יהוה,‏ פתחה בשאלה זו בשיחה על המקרא.‏ האיש עימו שוחחה ענה בתגובה,‏ כי אם ישוע נתן את מילתו,‏ אזי אין ספק שכדור־​הארץ יהיה ירושה ראויה לשמה ולא עיי חורבות בלתי ראויים למגורים.‏

זו הייתה בהחלט תשובה אופטימית.‏ אבל,‏ האם יש לנו סיבה לראות את המצב באור חיובי כזה?‏ אכן כן,‏ משום שהמקרא מספק לנו סיבות מוצקות להאמין שההבטחה תתממש.‏ למעשה,‏ קיים קשר הדוק בין קיום ההבטחה לבין מטרת אלוהים עבור האנושות וכדור־​הארץ.‏ אנו חדורי ביטחון שמטרותיו של אלוהים יקומו ויהיו (‏ישעיהו נ״ה:‏11‏)‏.‏ אם כך,‏ מה היתה מטרתו המקורית של אלוהים למען האנושות וכיצד היא תתגשם?‏

מטרתו הנצחית של אלוהים עבור כדור־הארץ

יהוה אלוהים ברא את כדור־​הארץ למטרה מוגדרת.‏ ”‏כה אמר יהוה,‏ בורא השמים,‏ הוא האלוהים,‏ יוצר הארץ ועושה,‏ הוא כוננה,‏ לא תוהו בראה,‏ לשבת יצרה:‏ ’‏אני יהוה ואין עוד’‏”‏ (‏ישעיהו מ״ה:‏18‏)‏.‏ יוצא מכך שהארץ נבראה במיוחד כמשכן לבני האדם.‏ יתרה מזו,‏ מטרתו של אלוהים היא שהארץ תשמש מקום מושבה הנצחי של האנושות.‏ ”‏יסד ארץ על מכוניה;‏ בל תימוט עולם ועד”‏ (‏תהלים ק״ד:‏5;‏ קי״ט:‏90‏)‏.‏

מטרתו של אלוהים בנוגע לארץ ניכרת בבירור בתפקיד שהטיל על הזוג הראשון.‏ יהוה ציווה על אדם וחוה:‏ ”‏פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה,‏ ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏28‏)‏.‏ הארץ,‏ אותה הפקיד אלוהים בידיהם של אדם וחוה,‏ הייתה אמורה להיות מעון נצחי — עבורם ועבור צאצאיהם.‏ ”‏השמים,‏ שמים ליהוה”‏,‏ הצהיר מחבר התהלים מאות שנים מאוחר יותר,‏ ”‏והארץ נתן לבני אדם”‏ (‏תהלים קט״ו:‏16‏)‏.‏

כדי לממש תקווה נפלאה זו,‏ היה על אדם וחוה וגם על צאצאיהם לקבל את יהוה אלוהים,‏ הבורא ומקור החיים,‏ כריבונם ולציית לו בנפש חפצה.‏ בעניין זה לא היה מקום לספק,‏ שכן יהוה ציווה על אדם הראשון:‏ ”‏מכל עץ הגן אכול תאכל.‏ ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו,‏ כי ביום אכלך ממנו מות תמות”‏ (‏בראשית ב׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ כדי שגן העדן ימשיך להיות מעונם של אדם וחוה,‏ היה עליהם להישמע לצו הפשוט והברור הזה.‏ ציות היה בבחינת הבעת הכרת טובה לאביהם השמימי על כל מה שעשה למענם.‏

ברגע שאדם וחוה המרו את פי אלוהים בזדון,‏ והפרו את הצו,‏ הם למעשה פנו עורף למי שסיפק את כל מה שהיה ברשותם (‏בראשית ג׳:‏6‏)‏.‏ בכך איבדו הם וצאצאיהם את ביתם — את גן העדן היפהפה (‏רומים ה׳:‏12‏)‏.‏ האם אי־​ציותו של הזוג הראשון יסכל את מטרת אלוהים שלשמה נבראה הארץ?‏

האל שאינו משתנה

בפי נביאו מלאכי הצהיר אלוהים:‏ ”‏אני יהוה;‏ לא שָׁניתי”‏ (‏מלאכי ג׳:‏6‏)‏.‏ חוקר המקרא הצרפתי ל.‏ פיליון טוען כי הצהרה זו קשורה קשר הדוק להגשמת הבטחת אלוהים.‏ ”‏יהוה יכול היה להשמיד את המורדים”‏,‏ כתב פיליון,‏ ”‏אבל בהיותו אל בלתי משתנה בכל הנוגע להבטחותיו,‏ הוא יישאר נאמן למילתו — יהא אשר יהא”‏.‏ במועד שקבע,‏ יוציא אלוהים לפועל את הבטחותיו — הבטחות שהבטיח ליחידים או לאנושות כולה.‏ ”‏זָכַר לעולם בריתו,‏ דבר ציווה,‏ לאלף דור”‏ (‏תהלים ק״ה:‏8‏)‏.‏

מניין לנו הביטחון שיהוה לא שינה את מטרתו המקורית לגבי הארץ?‏ משום שלכל אורך המקרא,‏ דבר־​אלוהים,‏ יש אזכורים למטרתו של אלוהים להוריש את הארץ לבני אדם עושי רצונו (‏תהלים כ״ה:‏13;‏ ל״ז:‏9,‏ 22,‏ 29,‏ 34‏)‏.‏ כמו כן,‏ הפסוקים מתארים את אלה שזוכים בברכת יהוה כמי שיושבים בהשקט ובבטחה,‏ איש ”‏תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד”‏ (‏מיכה ד׳:‏4;‏ יחזקאל ל״ד:‏28‏)‏.‏ ועל בחירי יהוה נאמר:‏ ”‏ובנו בתים וישבו,‏ ונטעו כרמים ואכלו פריים”‏.‏ הללו ייהנו מיחסי שלום אפילו עם חיות השדה (‏ישעיהו י״א:‏​6–9;‏ ס״ה:‏21,‏ 25‏)‏.‏

המקרא מספק לנו הצצה מוקדמת על קיום הבטחותיו של אלוהים בדרך נוספת.‏ בימי שלמה המלך נהנה עם ישראל מתקופת שלום ושגשוג.‏ תחת שרביטו,‏ ”‏ישב יהודה וישראל לבטח,‏ איש תחת גפנו ותחת תאנתו,‏ מדן ועד באר שבע,‏ כל ימי שלמה”‏ (‏מלכים א׳.‏ ה׳:‏5‏)‏.‏ המקרא מציין כי ישוע ”‏גדול משלמה”‏,‏ ובהקשר לימי מלכותו ניבא מחבר התהלים:‏ ”‏יפרח בימיו צדיק,‏ ורוב שלום עד בלי ירח”‏.‏ באותם ימים ”‏יהי פיסת [‏שפע]‏ בר בארץ,‏ בראש הרים ירעש”‏ (‏לוקס י״א:‏31;‏ תהלים ע״ב:‏7,‏ 16‏)‏.‏

יהוה אלוהים יהיה נאמן למוצא פיו וידאג לכך שהירושה המובטחת לא רק תימצא לדורשיה אלא תושב על כנה במלוא תפארתה.‏ בההתגלות כ״א:‏4 מציין דבר־​אלוהים כי בעולם החדש המובטח,‏ אלוהים ”‏ימחה כל דמעה מעיניהם [‏של האנשים]‏ והמוות לא יהיה עוד;‏ גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד”‏.‏ הבטחה זו משמעה גן עדן — לא פחות ולא יותר (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏

כיצד נזכה בירושה המובטחת

הפיכתו של כדור־​הארץ לגן עדן תתחולל תחת מלכות שתפעיל את ריבונותה מהשמים,‏ מלכות שבראשה עומד ישוע המשיח (‏מתי ו׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ הצעדים הראשונים שתנקוט המלכות יהיו ”‏להשחית את משחיתי הארץ”‏ (‏ההתגלות י״א:‏18;‏ דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏ או אז,‏ כ”‏שר שלום”‏ יגשים ישוע המשיח מילים נבואיות אלה:‏ ”‏למרבה המשרה ולשלום אין קץ”‏ (‏ישעיהו ט׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ תחת מלכות זו,‏ תהא למיליוני אנשים,‏ לרבות המוקמים לתחייה,‏ ההזדמנות לרשת את הארץ (‏יוחנן ה׳:‏28,‏ 29;‏ מעשי השליחים כ״ד:‏15‏)‏.‏

מי צפויים לרשת ירושה נפלאה זו?‏ שים לב לדברי ישוע:‏ ”‏אשרי הענווים,‏ כי הם יירשו את הארץ”‏ (‏מתי ה׳:‏5‏)‏.‏ מה הכוונה להיות עניו או נמוך רוח?‏ מילונים מגדירים את המילים ”‏עניו”‏ או ”‏נמוך רוח”‏ כעדין,‏ מתון,‏ כנוע,‏ שליו ואפילו ביישן.‏ ואולם המילה היוונית המקורית מקפלת בתוכה משמעות עמוקה יותר.‏ המילה ”‏טומנת בחובה עדינות”‏,‏ נאמר במילון הברית החדשה של ויליאם ברקלי,‏ ”‏אבל מאחורי העדינות מסתתרת עוצמה של פלדה”‏.‏ הדבר מורה על הלך רוח מסוים המאפשר לבעליו לעמוד בסבל בלא תחושת תרעומת או תאוות נקם והכול בזכות יחסיו הטובים עם אלוהים,‏ כך שיחסים אלה הופכים עבורו למקור עוזו (‏ישעיהו י״ב:‏2;‏ פיליפים ד׳:‏13‏)‏.‏

העניו מקבל בהכנעה את אמות המידה של אלוהים בכל תחומי חייו;‏ אין הוא מתעקש לפעול על־​פי השקפותיו או לפי דעתם של אחרים.‏ אדם זה גם נכון ללמוד,‏ הוא חפץ לקנות דעת מאת יהוה.‏ דוד,‏ מחבר התהלים,‏ כתב:‏ ”‏[‏יהוה]‏ יַדרך ענווים במשפט,‏ וילמד ענווים דרכו”‏ (‏תהלים כ״ה:‏9;‏ משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

האם תימנה בין ה”‏ענווים”‏ יורשי הארץ?‏ רכישת ידע על יהוה ועל רצונו,‏ דרך לימוד שקדני של דברו ויישומו,‏ תזמן לך את ההזדמנות להימנות בין יורשי גן העדן הארצי ולדור בו לעולמי עולמים (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏