ישוע — חייו ושליחותו
ריפוי נער אחוז־שד
במרוצת היעדרותם של ישוע, פטרוס, יעקב ויוחנן — ככל הנראה בהררי החרמון — נתקלו שאר השליחים בבעיה. כשישוע חזר, הבחין מיד שדבר־מה אינו כשורה. המונים סבבו את השליחים, והסופרים התווכחו עימם. למראה ישוע, הופתעו האנשים מאוד, ורצו לברכו בברכת שלום. ”על מה אתם מתווכחים איתם?” שאל.
אדם אחד יצא מתוך ההמון, ניגש אל ישוע, כרע ברך והסביר: ”רבי, הבאתי אליך את בני אשר רוח אילמת בקרבו. בכל מקום הרוח אוחזת בו ומפילה אותו, והוא מעלה קצף, חורק שיניו וגופו מתקשה. אמרתי לתלמידיך שיגרשו אותה, אך לא יכלו”.
הסופרים ניצלו, כנראה, את כשלונם של התלמידים לרפא את הנער, יתכן שלעגו למאמציהם. ואז באותו רגע מכריע הגיע ישוע. ”הוי דור חסר אמונה”, אמר, ”עד מתי אהיה עימכם? עד מתי אסבול אתכם?”
סביר להניח שישוע היפנה את דבריו אל כל הנוכחים, אך ללא ספק בעיקר אל הסופרים שהציקו לתלמידיו. לאחר מכן, אמר ישוע בנוגע לנער: ”הביאו אותו אלי”. כשהובא הנער אל ישוע, השד שאחז בו הפיל אותו ארצה, וגרם לו עוויתות וזעזועים קשים ביותר. הנער התגולל על הארץ כשפיו מעלה קצף.
”ממתי זה קורה לו?” שאל ישוע.
”מקטנותו”, השיב לו האב, ”ופעמים רבות גם הפילה אותו [הרוח] על אש ולתוך מים כדי להמית אותו”. אזי פנה האב בתחנונים: ”אבל אם אתה יכול לעשות משהו, רחם עלינו ועזור לנו”.
אפשר שאותו אב חיפש עזרה במשך שנים רבות. עתה, משנכשלו תלמידי ישוע במאמציהם לרפאו, גדול היה ייאושו. בתגובה לתחינתו הנואשת, אמר לו ישוע בנימה מעודדת: ”’אם אתה יכול’?! הכל אפשרי למאמין!”
”אני מאמין”, הגיב האב מיד, אך התחנן: ”עזור נא לי בחסרון אמונתי!”
בראותו את ההמונים רצים ומתקבצים מסביב להם, גער ישוע בשד, ואמר: ”רוח אילמת וחרשת, אני מצווך, צאי ממנו ואל תיכנסי בו עוד!” כשהשד יצא, הוא שוב גרם לנער לצעוק וזיעזע אותו בחזקה. הנער שכב על הארץ חסר תנועה, דבר שגרם לרוב האנשים לומר שהוא מת. אך, ישוע לקח את הנער בידו והקימו.
קודם לכן, כשישוע שלח את השליחים לבשר, הם אכן גירשו רוחות. לכן, משנכנסו לתוך הבית, שאלוהו ביחידות: ”מדוע לא יכולנו אנחנו לגרש אותה?”
בציינו שהדבר נבע מחוסר אמונתם, השיב ישוע: ”המין הזה אינו יכול לצאת אלא בתפילה”. כפי הנראה, דרושות היו הכנות כדי לגרש את אותו שד חזק במיוחד. נחוצה היתה אמונה חזקה יחד עם בקשה למישנה־כוח מאת אלהים.
ישוע הוסיף ואמר: ”אם יש לכם אמונה כגרגיר החרדל ותאמרו להר הזה ’זוז מפה לשם’ — הוא יזוז, ושום דבר לא ייבצר מכם”.
מה רב כוחה של האמונה! מכשולים וקשיים המונעים התקדמות בשירות יהוה עלולים להיראות כהרים גדולים, שלא ניתן להזיזם, ושאין להתגבר עליהם. עם זאת, ישוע הראה שאם ’ניטע’ אמונה בלבנו, ’נשקה’ ו’נטפח’ אותה, היא תתפתח לבגרות רוחנית ותאפשר לנו להתגבר על מכשולים וקשיים דמויי־הרים כגון אלה. מרקוס ט׳:14–29; מתי י״ז:19, 20; לוקס ט׳:37–43.
(מקור המאמר: 1988/1/15)
◆ איזה מצב מצא ישוע כשחזר מהר־החרמון?
◆ איזה עידוד העניק ישוע לאבי הנער אחוז־השד?
◆ מדוע לא יכלו התלמידים לגרש את השד?
◆ על־פי ישוע, עד כמה חזק כוחה של האמונה?