הידעת?
מדוע הציעו ליהודה איש קריות 30 שקלי כסף בתמורה להסגרת ישוע?
כאשר נועד יהודה איש קריות עם ראשי הכוהנים כדי לברר כמה יקבל בתמורה להסגרת ישוע, הם הציעו לו ”שלושים שקלי כסף” (מתי כ״ו:14, 15). סכום זה מעיד כנראה על מידת הבוז שרחשו לישוע ומגלה עד כמה הקלו בערכו.
שקל כסף היה אז יחידת המטבע המקובלת בקרב היהודים. מה היה כוח הקנייה של 30 שקלי כסף? לפי תורת משה, זה היה מחירו של עבד. כמו כן, בסכום זה ניתן היה לקנות חלקת אדמה (שמות כ״א:32; מתי כ״ז:6, 7).
כאשר ביקש הנביא זכריה מבני ישראל הלא־נאמנים שכר בעד שירותיו כרועה עַם אלוהים, הם נתנו לו ”שלושים כסף”. היה בזאת משום זלזול מכוון בנביא אלוהים ואות לכך שהוא נחשב בעיניהם לעבד ותו לא. לכן יהוה ציווה על זכריה להשליך את השכר אל אוצר המקדש (זכריה י״א:12, 13). זכריה עשה כפי שנצטווה, ופעולתו מזכירה לנו את מה שעשה יהודה בכסף שקיבל בתמורה להסגרתו של ישוע, רועה ישראל שנבחר בידי יהוה (מתי כ״ז:5).
מהו ’ספר הכריתות’ המוזכר במקרא?
תורת משה ציינה: ”כי ייקח איש אישה, ... והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערוות דבר, וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו” (דברים כ״ד:1). לְמה נועד שטר גירושין זה? כתבי־הקודש אינם חושפים בפנינו את תוכנו, אך הוא ללא ספק הגן על זכויותיה וענייניה של המגורשת.
בין השנים 1951–1952 נתגלו מספר פריטים עתיקים במערות בצלעותיו הצפוניות של ואדי מורבעאת שבמדבר יהודה. נמצאו כתבי יד רבים, וביניהם ספר כריתות בארמית המתוארך ל־71 או 72 לספירה. המסמך מציין מה התרחש באחד למרחשוון בשנה השישית למרד היהודים ברומאים. יהוסף בן נקסן ממצדה גירש את מרים בת יהונתן מהנבלטא. בעקבות זאת הותר לה להינשא לכל גבר יהודי שתרצה. יהוסף החזיר את הנדוניה שלה ופיצה אותה ארבעתיים על כל חפץ מרכושה שניזוק. על השטר חתמו יהוסף עצמו ושלושה עדים: אליעזר בן מלכה, יהוסף בן מלכה ואלעזר בן חננה.
[תמונה בעמוד 25]
מערות בוואדי מורבעאת
[תמונה בעמוד 25]
ספר כריתות המתוארך ל־71 או 72 לספירה
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]
מערות: com.Todd Bolen/Bible Places; ספר כריתות: Clara Amit, Courtesy of the Israel Antiquities Authority