אשרי השומרים על עירנות!
”הנני בא כגנב. אשרי השוקד ושומר את בגדיו” (ההתגלות ט״ז:15).
1. מאחר שיום יהוה קרוב, לְמה נוכל לצפות?
יום יהוה הגדול קרוב, ופירוש הדבר מלחמה! בחזונו, ראה השליח יוחנן ”רוחות של שדים” דומות לצפרדעים יוצאות אל כל ”מלכי” או מושלי הארץ. לשם מה? כדי ”לאסוף אותם למלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות”! יוחנן הוסיף: ”הוא אסף אותם אל המקום הנקרא בעברית הר מגידון” (ההתגלות ט״ז:13–16).
2. מיהו גוג ממגוג, ומה יקרה כאשר יתקוף את עם יהוה?
2 בקרוב, ידרבן יהוה את הגורמים הפוליטיים של סדר־הדברים הנוכחי להשמיד את בבל הגדולה, המעצמה העולמית של דתות־הכזב (ההתגלות י״ז:1–5, 15–17). אז, גוג ממגוג, השטן, שהושלך אל תחום כדור־הארץ, יוביל את צבאותיו ויפתח במתקפה רבתי על עם יהוה השוחר שלום והחסר־מגן לכאורה (יחזקאל ל״ח:1–12). אך אלוהים יפעל להצלת עמו. פעולה זו תהווה אות לפרוץ ”יום יהוה הגדול והנורא” (יואל ג׳:4; יחזקאל ל״ח:18–20).
3. כיצד תתאר את ההתפתחויות שנחזו ביחזקאל ל״ח:21–23?
3 יהוה יציל אפוא את עמו ולא יותיר כל שריד לסדר־הדברים של השטן, כאשר יגיע העולם למצב הנקרא הר־מגידון. קרא את דברי הנבואה ביחזקאל ל״ח:21–23, ונסה לדמיין את ההתרחשויות. יהוה מפעיל את כוחו כדי להמטיר גשם שוטף, אבני ברד הרסניות, אש המתפשטת במהירות ולהמיט מגיפות קטלניות. אובדן עשתונות מולך בכיפה, מבוכה מושלכת בצבאות גוג, והם נלחמים איש באחיו. כל אויבי האל הכל־יכול שרוח חיים באפם מוּצאים להורג, ויהוה משתמש באמצעים על־טבעיים כדי להושיע את משרתיו. עם תום ’הצרה הגדולה’ שנחזתה מראש, לא ייוותר שריד מסדר־הדברים החסר יראת אלוהים שבהנהגת השטן (מתי כ״ד:21). אך, אפילו בעת פרפורי הגסיסה שלהם, יֵדעו הרשעים מי אחראי לאסונם. אלוהינו המנצח אומר: ”ויָדעו כי אני יהוה”. מאורעות יוצאים מן הכלל אלה יתרחשו בימינו, בעת נוכחותו של ישוע.
בא כגנב
4. באיזה אופן יבוא ישוע להשמיד סדר־דברים מרושע זה?
4 ישוע המשיח, האדון שזכה לתפארת, אמר: ”הנני בא כגנב”. ביאה הדומה לבואו של גנב תהיה פתאומית, בשעה בלתי צפויה, כאשר רוב האנשים נמים את שנתם. ישוע יבוא כגנב כדי להשמיד את סדר־הדברים המרושע, ואז יציל את השוקדים, את העֵרים באמת. הוא אמר ליוחנן: ”אשרי השוקד ושומר את בגדיו, פן יֵלך ערום ויראו את ערוותו” (ההתגלות ט״ז:15). מה משמעות מילים אלה? וכיצד נוכל להישאר עֵרים מבחינה רוחנית?
5. איזה סידור היה קיים בעבודת המקדש כשישוע היה עלי־אדמות?
5 בדרך־כלל, בגדי השומר לא הופשטו ממנו אם נרדם על משמרתו. אך כך אכן נהגו לעשות בבית־המקדש שבירושלים כאשר ישוע היה עלי־אדמות, ומחלקות של כוהנים ולוויים שירתו בבית־המקדש שבירושלים. במאה ה־11 לפה״ס, דוד המלך חילק את מאות הכוהנים ואת אלפי עוזריהם מקרב הלוויים לסידור שהורכב מ־24 מחלקות (דברי־הימים א׳. כ״ד:1–18). בכל מחלקה היו יותר מאלף עובדים מיומנים, וכל מחלקה דאגה בְּתורה להיבטים של עבודת המקדש לפחות פעמיים בשנה, בכל פעם במשך שבוע ימים. אך, בחג הסוכות, כל 24 המחלקות היו בתפקיד. עזרה נוספת גם נדרשה בחגיגות הפסח.
6. על מה אפשר שרמז ישוע כשאמר, ”אשרי השוקד ושומר את בגדיו”?
6 כאשר אמר ישוע, ”אשרי השוקד ושומר את בגדיו”, אפשר שרמז על הנוהל שקיימו באותם ימים, שהיה קשור לתפקיד השמירה בבית־המקדש. המשנה מציינת: ”בשלושה מקומות הכוהנים שומרים בבית המקדש, בבית אַבְטִינָס, ובבית הניצוץ, ובבית המוקד. והלוויים בעשרים ואחד מקום, חמישה על חמישה שערי הר הבית, ארבעה על ארבע פינותיו מתוכו, חמישה על חמישה שערי העֲזָרָה, ארבעה על ארבע (פינותיה) מבחוץ, ואחד בלשכת הקורבן, ואחד בלשכת הפרוכת ואחד לאחורי בית הכפורת [מחוץ לכותל החיצון של קודש־הקודשים]. איש הר הבית היה מְחַזֵּר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו. וכל משמר שאינו עומד, אומר לו איש הר הבית שלום עליך. ניכר שהוא ישן, חובטו במקלו, ורשות היה לו לשרוף את כסותו” (המשנה, מידות א, א, ב).
7. מדוע היה על הכוהנים והלוויים ששמרו בבית־המקדש להישאר עֵרים?
7 הלוויים והכוהנים הרבים שהיו במחלקה שבתפקיד, נשארו עֵרים כל הלילה ועמדו על המשמר כדי למנוע מכל טמא להיכנס לחצרות המקדש. מאחר ש”איש הר הבית” או ”נגיד בית המקדש”, חיזר או סבב בכל 24 העמדות במהלך משמרות הלילה, כל שומר היה חייב להישאר עֵר בעמדתו אם לא רצה להיתפס בקלקלתו (מעשי־השליחים ד׳:1).
8. מה הם הבגדים הסמליים של המשיחי?
8 משיחיים משוחי רוח ועמיתיהם, משרתי אלוהים, צריכים להישאר עֵרים מבחינה רוחנית ולשמור על בגדיהם הסמליים. הללו הם עדויות חיצוניות למינויָם לשרת במקדשו הרוחני של יהוה. מאחר שאנו מכירים בכך, אנו זוכים לרוח־קודשו של אלוהים, היינו לכוחו הפעיל, העוזרת לנו לעשות את המוטל עלינו ולפעול בתואם עם זכויותינו כמבשרי מלכות. אם נירדם על משמרתנו כמשרתי אלוהים, הסכנה היא שישוע המשיח, נגיד בית־המקדש הרוחני הגדול, יתפוס אותנו בקלקלתנו. אם נהיה אז ישנים רוחנית, בלשון ציורית יופשטו מאיתנו בגדינו הסמליים, ויועלו באש. אם כן, כיצד נוכל להישאר עֵרים מבחינה רוחנית?
כיצד נוכל להישאר עֵרים
9. מדוע לימוד המקרא בעזרת פרסומים משיחיים כה חשוב?
9 לימוד שקדני של כתבי־הקודש בעזרת פרסומים משיחיים מעודד עירנות רוחנית. לימוד זה יכשיר אותנו לשירות, יעזור לנו לעמוד במשברים וידריך אותנו אלי אושר נצחי (משלי ח׳:34, 35; יעקב א׳:5–8). לימוד זה צריך להיות יסודי ולקדם אותנו (עברים ה׳:14 עד ו׳:3). מזון טוב הנאכל דרך־קבע יכול לעזור לנו לשמור על עירנות ודריכות. הוא יכול למנוע רַדֶמֶת, שעלולה להיות סימן לתת־תזונה. אין לנו כל סיבה לתת־תזונה ולנמנום רוחניים, משום שאלוהים מספק שפע מזון רוחני באמצעות ”העבד הנאמן והנבון” משוח־הרוח (מתי כ״ד:45–47, דל׳). הזנה רוחנית קבועה על־ידי שיעור אישי ומשפחתי היא אחת הדרכים לשמור על עירנות ולהיות ”בריאים באמונה” (טיטוס א׳:13).
10. כיצד אסיפות הקהילה והכינוסים עוזרים לנו לשמור על עירנות רוחנית?
10 אסיפות הקהילה והכינוסים עוזרים לנו לשמור על עירנות רוחנית. הללו מעודדים ומקנים הזדמנויות ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים”. עלינו להתאסף יחדיו בקביעות בייחוד בראותנו ”כי קרב היום”. עתה, היום אכן קרוב. ”זה יום יהוה”, המועד שבו יצדיק את ריבונותו. אם יום זה באמת חשוב לנו — ומן הראוי שכך יהיה — לא ”נזניח את התכנסותנו” (עברים י׳:24, 25; פטרוס ב׳. ג׳:10).
11. מדוע ניתן לומר כי השירות המשיחי חיוני לעירנות רוחנית?
11 השתתפות בשירות המשיחי בלב שלם חיונית לעירנותנו הרוחנית. השתתפות קבועה ונלהבת בהכרזת הבשורה הטובה תשמור על עירנותנו. שירותנו מקנה לנו הזדמנויות רבות לשוחח עם אנשים על דבר־אלוהים, על מלכותו ועל מטרותיו. יש סיפוק רב בנשיאת עדות מבית־לבית, בעריכת ביקורים־חוזרים ובניהול שיעורי־מקרא בעזרת פרסומים כגון הספר דעת המובילה לחיי־נצח. זקני־קהילה באפסוס הקדומה יכלו להעיד שפאולוס לימד אותם ”ברבים ובכל בית ובית” (מעשי־השליחים כ׳:20, 21). כמובן, יש עדי־יהוה נאמנים שסובלים בעיות בריאות חמורות המפריעות במידת־מה לשירותם, אך הם מוצאים דרכים לספר לזולת על יהוה ועל היותו מלך, ועשיית הדבר מסבה להם שמחה רבה (תהלים קמ״ה:10–14).
12, 13. מאילו סיבות אל לנו להפריז באכילה ובשתייה?
12 הימנעות מהפרזה תעזור לנו לשמור על עירנות רוחנית. ישוע דיבר על נוכחותו והפציר בשליחיו: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ” (לוקס כ״א:7, 34, 35). זללנות ושכרות אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות המקרא (דברים כ״א:18–21). במשלי כ״ג:20, 21 נאמר: ”אל תהי בסובאי־יין בזוללי בשר למו. כי סובא וזולל ייוורש, וקרעים תלביש נומה” (משלי כ״ח:7).
13 אך, גם אם אכילת יתר ושתייה מופרזת לא הגיעו לדרגה זו, ביכולתן לגרום לאדם להיות מנומנם, ואפילו עצל ורשלן בעשיית רצון אלוהים. טבעי שבחיי משפחה, בבריאות וכדומה, יהיו כרוכות דאגות. ברם, אשרינו אם אנו מציבים את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו ואם יש לנו הביטחון שאבינו השמימי יכלכלנו (מתי ו׳:25–34). אחרת, ”היום ההוא” יבוא עלינו כמו ”פח”, אולי כמלכודת מוסווית אשר תלכוד אותנו במפתיע או כמלכודת עם פיתיון, כדוגמת אלה המפתות בעלי־חיים תמימים ואז לוכדות אותם. הדבר לא יקרה אם נהיה עֵרים ומודעים לחלוטין לעובדה שאנו חיים ב”עת קץ” (דניאל י״ב:4).
14. מדוע עלינו להתמיד בתפילה כנה?
14 אמצעי עזר נוסף לשמירה על עירנות רוחנית הוא תפילה כנה. ישוע המשיך לעודד בנבואתו החשובה: ”לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן־האדם” (לוקס כ״א:36). הבה נתפלל אפוא שתמיד נצדד ביהוה ונהיה רצויים לפניו כאשר ישוע, בן־האדם, יבוא להשמיד סדר־דברים מרושע זה. עלינו ’לשקוד בתפילתנו’ לטובתנו ולטובת אחינו לאמונה, שלמענם אנו מתפללים (קולוסים ד׳:2; אפסים ו׳:18–20).
הזמן אוזל
15. מה מתבצע באמצעות שירותנו כמטיפי צדק?
15 בעודנו מצפים ליום יהוה הגדול, בוודאי נרצה לעשות כל שביכולתנו בשירותו. אם נתפלל אליו בכנות בנושא, אפשר שייפתח לנו ”פתח רחב לפעולה פורייה” (קורינתים א׳. ט״ז:8, 9). במועד שקבע אלוהים, ישוע יערוך משפט ויפריד את ה”כבשים” הצדיקים הראויים לחיי עולם מן ה”עזים”, האנשים החסרי יראת אלוהים, הראויים להשמדה נצחית (יוחנן ה׳:22). לא אנו מפרידים את הכבשים מן העזים. אך שירותנו כיום כמטיפי צדק נותן לאנשים הזדמנות לבחור לשרת את אלוהים כל ימיהם, וכך לזכות לתקווה להיבדל לחיים כאשר ישוע ’יבוא בכבודו’. הזמן הקצר שנותר לסדר־הדברים הנוכחי מגביר את הצורך בפעילות בלב שלם, בעודנו מחפשים את ה”מיועדים לחיי עולם” (מתי כ״ה:31–46; מעשי־השליחים י״ג:48).
16. מדוע עלינו להיות מכריזי מלכות נלהבים?
16 הזמן אזל לַעולם בימי נוח, ובקרוב יאזל לסדר־הדברים הנוכחי. לכן הבה נהיה מכריזי מלכות נלהבים. פעילות ההטפה שלנו משגשגת, שכן מדי שנה מאות אלפים נטבלים כסמל להקדשתם לאלוהים. הם נעשים לחלק מארגונו המבורך של יהוה — ”עמו וצאן מרעיתו” (תהלים ק׳:3). מה רבה השמחה להשתתף בפעילות ההכרזה על המלכות, הנותנת תקווה לאנשים כה רבים לפני ”יום יהוה הגדול והנורא”!
17, 18. (א) כשאנו מבשרים, לאיזו תגובה נוכל לצפות מחלק מהאנשים? (ב) ללא ספק, מה ישיג את הלצים?
17 כמו נוח, אנו זוכים לתמיכת אלוהים ולהגנתו. אומנם האנשים, המלאכים שלבשו גוף אדם והנפילים לעגו בוודאי לבשורת נוח, אך הדבר לא גרם לו לחדול. כיום, יש המלגלגים כאשר אנו מצביעים על העדות המכרעת שאנו חיים ב”אחרית הימים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5). לעג זה הוא התגשמות של נבואת המקרא על נוכחות המשיח, כפי שכתב פטרוס: ”באחרית הימים יבואו לצים המתהלכים לפי מאווייהם האישיים ויתלוצצו לאמור: ’איפה בואו המובטח? הרי מאז שמתו האבות הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה!” (פטרוס ב׳. א׳:16; ג׳:3, 4).
18 ייתכן שלצים, דהיינו לגלגנים, בני־זמננו סבורים: ’הכל ממשיך כמו שהיה מראשית הבריאה. החיים נמשכים, אנשים אוכלים, שותים, מתחתנים, מקימים משפחות. גם אם ישוע נוכח, הוא לא יוציא לפועל את משפטו בימיי’. טעות מרה בידם! אם הם לא ימותו בינתיים מסיבות אחרות, ללא ספק יום יהוה הנורא ישיגם, כשם שההשמדה באסון האיום שבמבול הכריתה את הדור המרושע בימי נוח (מתי כ״ד:34).
שמור על עירנות!
19. מה צריכה להיות השקפתנו על הפעילויות הכרוכות בעשיית תלמידים?
19 אם אנו מוקדשים ליהוה, הבה לא נתפתה לעולם להירדם בגין נימוקים מוטעים. זו העת להיות עֵרים, להאמין בנבואות אלוהים ולבצע את משימתנו ’לעשות תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח). סדר־דברים זה עומד לפני קצו הסופי, ולא תיתכן זכות גדולה משירות יהוה אלוהים בראשות ישוע המשיח ומהשתתפות בפעילות החובקת־עולם של הכרזת ”בשורה [”טובה”, ע״ח] זו של המלכות” לפני בוא הקץ (מתי כ״ד:14; מרקוס י״ג:10).
20. איזו דוגמה הציבו כָּלב ויהושע, ומה מראה לנו דרכם?
20 חלק ממשרתי יהוה משרתים את אלוהים עשרות שנים, אולי כל ימי חייהם. וגם אם רק לאחרונה אימצנו ללבנו את עבודת־אלוהים האמיתית, הבה נהיה כּכָלֵב מבני־ישראל, אשר ”מילֵא אחרי יהוה” (דברים א׳:34–36). הוא ויהושע היו בהחלט מוכנים להיכנס לארץ המובטחת זמן קצר לאחר ישועת ישראל מהשעבוד למצרים. אך, ככלל, למבוגרים בקרב בני־ישראל לא היתה אמונה חזקה דייה, ולכן נאלצו לנדוד 40 שנה במדבר, ושם מתו. כָּלב ויהושע עמדו עימם בקשיים במשך כל אותה עת, אך בסופו של דבר שני גברים אלה נכנסו אל הארץ המובטחת (במדבר י״ד:30–34; יהושע י״ד:6–15). אם ’נמלא אחר יהוה’ ונשמור על עירנות רוחנית, תהא לנו השמחה להיכנס לעולם החדש שהבטיח אלוהים.
21. מה תהיה מנת־חלקנו אם נשקוד להיות עֵרים מבחינה רוחנית?
21 הראיות מראות בבירור שאנו חיים בעת הקץ ושיום יהוה הגדול קרוב. אין זו העת לנמנם ולהתרשל בעשיית רצון אלוהים. נבורך רק אם נשקוד מבחינה רוחנית ונשמור על בגדינו כסימן זיהוי להיותנו מבשרים משיחיים ומשרתי יהוה. הבה נהא נחושים בדעתנו להיענות לקריאה ”שיקדו, עימדו באמונה, חיזקו ואימצו” (קורינתים א׳. ט״ז:13). כמשרתי יהוה, הבה יהא כל איש מאיתנו איתן ואמיץ. אז נימנה עם מי שמוכנים בעת פרוץ יום יהוה הגדול ומשרתים בנאמנות עם המאושרים השוקדים להיות עֵרים.
מהי תשובתך?
◻ כיצד תגדיר את בגדינו הסמליים, וכיצד נוכל לשמור עליהם?
◻ מה הן כמה דרכים לשמור על עירנות רוחנית?
◻ מדוע עלינו לצפות שיהיו לצים, ומה צריכה להיות השקפתנו לגביהם?
◻ מה צריכה להיות השקפתנו על פעילות עשיית התלמידים באחרית ימים זו?
[קטע מוגדל בעמוד 16]
המשיחיים זוכים לרוח־קודשו של אלוהים, העוזרת להם להישאר עֵרים ולמלא את אחריותם
[תמונה בעמוד 15]
האם אתה נחוש בדעתך להיות עֵר מבחינה רוחנית ולשמור על בגדיך הסמליים?