מה הכוונה ’לאהוב את האויבים’?
תשובת המקרא
בדרשת ההר המפורסמת אמר ישוע: ”התמידו לאהוב את אויביכם” (מתי ה׳:44; לוקס ו׳:27, 35). במילים אחרות, עלינו לנהוג באהבה כלפי מי ששונאים אותנו או נוהגים בנו שלא בצדק.
ישוע אכן הראה בפועל שהוא אוהב את אויביו, משום שהוא סלח אפילו למי שגילו כלפיו יחס מחפיר ביותר (לוקס כ״ג:33, 34). כמו כן, מצוותו לאהוב את האויבים משתלבת היטב עם העקרונות והעצות שבתנ״ך (שמות כ״ג:4, 5; משלי כ״ד:17; כ״ה:21).
”התמידו לאהוב את אויביכם ולהתפלל בעד רודפיכם” (מתי ה׳:43, 44).
במאמר זה:
מדוע עלינו לאהוב את אויבינו?
כי אלוהים עצמו נוהג כך. המקרא אומר על אלוהים: ”טוב הוא לכפויי הטובה ולרעים” (לוקס ו׳:35). ”הוא מזריח שמשו הן על רעים והן על טובים” (מתי ה׳:45).
כי אהבה גורמת לאנשים להשתנות. המקרא מסביר שאם תשיב לאדם טובה תחת רעה, אתה כביכול ’תערום גחלים על ראשו’ (משלי כ״ה:22). מה הכוונה? המטפורה בפסוק שאולה מתהליך הפקת מתכות יקרות. על מנת להפיק את המתכת הרצויה מתוך עפרת המתכת, יש צורך לחמם את העפרה. באותו אופן, אם ננהג בטוב לב באדם ששונא אותנו, אנו עשויים להמס את כעסו ולהוציא ממנו תכונות טובות.
באילו דרכים ניתן לגלות אהבה כלפי האויבים?
”להיטיב עם שונאיכם” (לוקס ו׳:27). המקרא אומר: ”אם רעב אויבך, האכילהו, ואם צמא, השקהו” (רומים י״ב:20). תוכל למצוא דרכים נוספות לגלות אהבה כלפי אויביך אם תחשוב איך ליישם את מה שידוע כ”כלל הזהב”: ”מה שאתם רוצים שבני אדם יעשו לכם, כך עשו להם גם אתם” (לוקס ו׳:31).
”לברך את מקלליכם” (לוקס ו׳:28). נוכל לברך את אויבינו בכך שנדבר אליהם באדיבות ובהתחשבות, גם אם הם מדברים אלינו בצורה פוגענית. במקרא כתוב: ”אל תשלמו רעה תחת רעה או עלבון תחת עלבון. אדרבה, ברכו” (פטרוס א׳. ג׳:9). עצה זו יכולה לעזור לנו לשבור את מעגל השנאה.
”להתפלל בעד הבזים לכם” (לוקס ו׳:28). אם מישהו פוגע בך, התגבר על הדחף להשיב ”רעה תחת רעה” (רומים י״ב:17). יותר מכך, בקש מאלוהים בתפילה שיסלח לאותו אדם (לוקס כ״ג:34; מעשי השליחים ז׳:59, 60). במקום לחפש הזדמנות לנקום, השאר את הבעיה בידי אלוהים, בביטחון מלא שהוא יפתור את העניין בצדק (ויקרא י״ט:18; רומים י״ב:19).
”התמידו לאהוב את אויביכם, להיטיב עם שונאיכם, לברך את מקלליכם ולהתפלל בעד הבזים לכם” (לוקס ו׳:27, 28).
”האהבה סבלנית וטובת לב” (קורינתים א׳. י״ג:4). באיגרתו אל הקורינתים תיאר השליח פאולוס בפירוט מהי אהבה. ביוונית קיימות מספר מילים שפירושן ”אהבה”, אך פאולוס בחר להשתמש במילה ”אָגָפֶּה”, אותה המילה המופיעה גם בדברי ישוע במתי ה׳:44 ובלוקס ו׳:27, 35. נוכל לשקף אהבה זו אפילו כלפי אויבינו אם ננהג בהם בסבלנות ובטוב לב ונימנע מקנאה, יהירות וגסות רוח.
”האהבה סבלנית וטובת לב. האהבה לא תקנא. היא לא תתרברב ולא תתייהר; היא לא תנהג בגסות, לא תחפש את טובת עצמה, לא תתרגז ולא תרשום את הפגיעות. היא לא תשמח בעוולה, אלא תשמח בָּאמת. היא תישא את הכול, תאמין בכול, תקווה לכול ותחזיק מעמד בכול. האהבה לא תימוט לעולם” (קורינתים א׳. י״ג:4–8).
האם עיקרון זה מתבטל בזמן מלחמה?
לא, מפני שישוע לימד את תלמידיו לא להילחם באויביהם. לדוגמה, כאשר הזהיר אותם מפני ההתקפה שתבוא על ירושלים, הוא לא אמר להם להישאר בעיר ולהילחם, אלא לנוס ממנה (לוקס כ״א:20, 21). כמו כן, ישוע אמר לשליח פטרוס: ”השב את חרבך למקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב ייהרגו” (מתי כ״ו:52). הן המקרא והן ההיסטוריה מעידים שתלמידיו של ישוע במאה הראשונה לספירה לא נלחמו באויביהם (טימותיאוס ב׳. ב׳:24).a
תפיסות מוטעות לגבי המצווה לאהוב את אויבינו
תפיסה מוטעית: התורה דרשה שבני ישראל ישנאו את אויביהם.
עובדה: אין בתורה מצווה כזו. להיפך, התורה עודדה את עם ישראל לאהוב את הרֵע (ויקרא י״ט:18). משמעות המילה ”רֵע” היא פשוט הזולת, אבל חלק ממנהיגי הדת היהודים צמצמו את המשמעות רק לבני עמם והאמינו שהגויים הם אויביהם ושהם ראויים לשנאתם (מתי ה׳:43, 44). ישוע תיקן את השקפתם בעזרת משל השומרוני הטוב (לוקס י׳:29–37).
תפיסה מוטעית: לאהוב את אויביך משמעו להסכים עם מעשיהם הרעים.
עובדה: המקרא מראה שאפשר לאהוב מישהו מבלי לקבל את מעשיו הרעים. למשל, ישוע גינה אלימות, אך התפלל עבור אלה אשר הוציאו אותו להורג (לוקס כ״ג:34). כמו כן, הוא סלד מכל חטא, אך נתן את חייו עבור החוטאים (יוחנן ג׳:16; רומים ו׳:23).
a התיאולוג א. ו. ברנס מציין בספרו: ”בחינה מדוקדקת של כל המידע המצוי בידינו [מעידה] כי עד לימי מרקוס אורליוס [קיסר רומא משנת 161 עד 180 לספירה], שום משיחי לא התגייס לצבא ושום חייל לא נותר בשירותו הצבאי אחרי שנעשה למשיחי” (The Rise of Christianity).