התמלאו בשמחה
”התלמידים מָלאו שמחה ורוח־הקודש.” — מעשי־השליחים י״ג:52.
1. (א) איזה סוג פרי מהווה השמחה? (ב) על איזו מתת משמחת יש להלל את אלהים?
שמחה! פאולוס רשם תכונה משיחית זו כשנייה מיד אחרי האהבה בפרטו את ”פרי הרוח”. (גלטיים ה׳:22–25) מה מעורר שמחה זו? זוהי הבשורה הטובה אותה הכריז המלאך לרועים ענווים לפני למעלה מ־900,1 שנה: ”הנני מבשר לכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם. היום נולד לכם מושיע בעיר דוד, הוא המשיח האדון.” אזי הופיע צבא מלאכי מרום שהצטרפו אל המלאך בביטויי־שמחה ותהילה לאלהים באמרם: ”כבוד לאלהים במרומים, ושלום עלי־אדמות בקרב אנשי רצונו.” — לוקס ב׳:10–14.
2, 3. (א) מדוע מתאים שאלהים שלח את בנו הבכור לפדות את האנושות? (ב) באילו דרכים אחרות שירת ישוע את מטרתו של אלהים כשהיה עלי־אדמות?
2 יהוה נתן ביטוי לרצונו הטוב כלפי בני־אדם בספקו ישועה באמצעות ישוע המשיח. בן בכור זה של אלהים מהווה התגלמות של חכמת־אמת, וספר משלי מציין לגביו שהתייחס אל אביו בעידן הבריאה, כשאמר: ”ואהיה אצלו אמון [או אומן], ואהיה שעשועים יום יום, משחקת לפניו בכל עת. משחקת בתבל ארצו, ושעשועַי את בני־אדם.” — משלי ח׳:30, 31.
3 הולם היה, איפוא, שיהוה שלח את בנו בכורו, אשר מצא ”שעשוע” או שמחה כה רבה בבני־האדם, כדי להיות גואל האנושות. כיצד יסב הדבר כבוד לאלהים? בכך שיפתח את הדרך להגשים את מטרתו הנאדרת למלא את כדור־הארץ באנשים צדיקים ושוחרי־שלום. (בראשית א׳:28) בנוסף לכך, בעודו עלי־אדמות, נועד בן זה, ישוע, להוכיח שבמבחן הקשה ביותר מסוגל אדם מושלם לציית בנאמנות ליהוה כריבון, ובכך לקדש עד תום את ריבונות הצדק של יהוה על בריאתו. (עברים ד׳:15; ה׳:8, 9) כמו־כן, נאמנותו של ישוע היוותה מופת לכל משיחי אמיתי. — פטרוס א׳. ב׳:21.
4. איזו שמחה גדולה הפיק ישוע עקב דבקותו בכוח־סבל, וכיצד צריך הדבר לעודד אותנו?
4 ישוע מצא שמחה נעלה בעשיית רצון אביו, ובציפייה לשמחה גדולה יותר, כשם שציין השליח פאולוס בעברים י״ב:1, 2: ”בסבלנות נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו, בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה, אשר בעד השמחה הערוכה לפניו סבל את הצלב [עמוד־ההוקעה, ע״ח] ובז לחרפה, וישב לימין כסא האלהים.” לאיזו שמחה התייחס פאולוס כאן? זוהי השמחה שהפיק ישוע, לא רק מקידוש שם אביו ומפדיית האנושות מן המוות, אלא גם משלטונו כמלך וכהן גדול, כאשר ישיב לאנשים המצייתים חיים אין־קץ בגן־עדן עלי־אדמות. — מתי ו׳:9; כ׳:28; עברים ז׳:23–26.
5. מי הם ’אחיו’ של ישוע, ולאיזו שמחה מיוחדת במינה הם שותפים?
5 בן־האלהים מצא תמיד שמחה בשירות בני־האדם. הוא שמח לבחור יחד עם אביו קבוצה של אנשים שומרי־נאמנות, להם הוא קורא ”אחיו”, המוקמים לתחייה שמימית עם מותם. הללו ייזכו לשמחה מיוחדת במינה עם ישוע. נאמר עליהם שהם ’מאושרים וקדושים’, ו”יהיו כהנים לאלהים ולמשיח וימלכו איתו אלף שנים.” — עברים ב׳:11; ההתגלות י״ד:1, 4; כ׳:6.
6. (א) איזו הזמנה משמחת מושיט המלך אל ’הצאן האחרות’ שלו? (ב) מאילו זכויות נהנים כיום רבים מאותם ”כבשים”?
6 יתר־על־כן, ל”המון רב” של ”צאן אחרות”, אותם מבדיל המלך לימינו כמבורכים, מושטת ההזמנה: ”בואו, ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל.” (יוחנן י׳:16; מתי כ״ה:34) איזו זכות משמחת! מבין המיועדים לרשת את התחום הארצי של המלכות, רבים מתמנים אפילו עתה לתפקידים אחראיים יחד עם השארית המשוחה, כפי שיהוה ניבא: ”ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני־נֵכר איכריכם וכורמיכם. ואתם כהני יהוה תיקראו; משרתי אלהינו ייאמר לכם.” כל אלה מצטרפים אל נביא אלהים באמרם: ”שוש אשיש ביהוה. תגל נפשי באלוהַי. כי הלבישני בגדי יֶשע.” — ישעיהו ס״א:5, 6, 10.
7. מדוע ”יום” זה, מאז 1914, מיוחד ביותר?
7 אנו חיים עתה ביום מיוחד במינו. מאז 1914, מולך המשיח כמלך שמימי, לכן אנו ב”יום” המתואר בתהלים קי״ח:24, 25: ”זה היום עשה יהוה, נגילה ונשמחה בו. אנא יהוה הושיעה נא! אנא יהוה הצליחה נא!” יום זה יגיע אל שיאו כשיהוה ישמיד את הדתות הבבליות ויאחד את ”כלת” המשיח, המונה 000,144 אחים, עם מלכם השמימי. כל משרתי אלהים ’יגילו וישמחו’ על כך. ולא זו בלבד, אלא אף ישמחו כשהמלך המשיח יילחם בהר־מגידון על־מנת להושיע את ’עמו’ הנאמן בהובילו אותם אל תוך עולמו החדש רב־הצדק. (ההתגלות י״ט:1–7, 11–16) האם יהוה מצליח את דרכם של משרתיו המכריזים על תקווה משמחת זו? הסעיפים הבאים יסבירו זאת.
התרחבות חובקת־עולם
8. (א) כיצד משתקפת שמחה ופעילות רוח־הקודש מן הדו״ח שבעמודים 16 עד 19 של הוצאה זו? (ב) מה הן כמה מן הנקודות הבולטות שבדו״ח?
8 בימינו, עדי־יהוה שופעים ”תקווה בכוח רוח־הקודש.” (רומיים ט״ו:13) ניתן לראות זאת מן הטבלה שבעמודים 16 עד 19, בהם מופיעים פרטים מהדו״ח הכל־עולמי של שירות המלכות לשנת 1990. עד כמה שמחים אנו לראות שהושג שיא חדש של 213,017,4 מבשרים פעילים בשירות־השדה! הדבר מציין גידול של 77 אחוז במרוצת עשר השנים האחרונות, כשאיסוף ’הצאן האחרות’ מתקדם ב־212 ארצות ברחבי העולם. אחרי 15 שנים, הגיע שוב מספר הנטבלים לשיא שלא היה לו תקדים — 518,301! מספר הנטבלים בכינוסים שבהם נכחו אחים ממזרח אירופה היה גבוה במיוחד. ביניהם היו צעירים רבים, אשר הבחינו בכזב שבטענה הסוציאליסטית שהדת תגווע עם הזקנים.
9. (א) אילו תוצאות משמחות מביא חינוך מינקות מצד ההורים? (ב) אילו חוויות מקומיות או אחרות מעידות על כך?
9 המוני צעירים נענים בחיוב לקריאה שבתהלים ל״ב:11: ”שימחו ביהוה וגילו צדיקים, והרנינו כל ישרי־לב.” נראה שהורים רבים מיישמים את העצה לחנך את ילדיהם מינקות. (טימותיוס ב׳. ג׳:15) ילדים רבים מפיקים תועלת מהספרות והקלטות שהחברה מוציאה לאור עבור בני הגיל הרך. כשילדים אלה מתחילים ללמוד בבית־הספר, תוך זמן קצר הם נותנים עדות נאותה, כאותה ילדה יפנית בת השמונה המספרת: ”אחרי חופשת הקיץ, ניגשתי אל המורה שלי ושאלתי אותה: ’האם ביקרת בקבר אביך במרוצת החופשה?’ היא השיבה: ’כן, אבי היה אדם עדין ורחמן, ואני מבקרת בקברו כל שנה.’ אז אמרתי לה: ’אם תלמדי את כתבי־הקודש ותחיי את חייך לפי הדרכותיו של אלהים, תוכלי לראות שוב את אביך האהוב בגן־עדן עלי־אדמות.’ נתתי לה את הספר סיפורי המקרא שלי. עכשיו המורה שלנו קוראת לכל הכיתה פרק אחד מהספר מדי שבוע, בהפסקת הצהריים.”a
10. לאיזו מטרה טובה שימשו הספרים נעוריך וצעירים שואלים, ומה הן כמה מן הדוגמאות?
10 צעירים בשנות העשר’ה השתמשו בהצלחה בספר נעוריך — הפק מהם את מלוא התועלת, הן בלימוד אישי והן בעדות לצעירים אחרים. בלועזית, קיים גם הספר Questions Young People Ask—Answers That Work (שאלות שצעירים שואלים — תשובות מציאותיות). גם הורים העריכו ספרים אלה. אחות בשוויץ המשרתת כחלוצה־עוזרת החליטה לבקר אצל הורי החברים לספסל־הלימודים של בתה. היא ערכה שיחות טובות עם הורים רבים, ומסרה להם 20 ספרים (לרוב הספר צעירים שואלים) ו־27 חוברות. כשתלמידה בטרינידד מסרה ספר זה למורה שלה בבית־הספר, הלכה אימה בעקבותיה, בהפיצה 25 ספרים בין 36 המורים. בחודש שלאחר־מכן, המשיכה תוך שימת דגש על הורים שהכירה אישית — והפיצה 92 ספרים נוספים והתחילה שיעורי־מקרא ביתיים חדשים. בקוֹריאה, השתמשה מורה בחטיבת־הביניים בספר צעירים שואלים במתן נאומים קצרים לכיתה על נושאים כמו ”כיצד אוכל לשפר את הציונים שלי?” ו”כיצד אוכל להסתדר עם המורה שלי?” ואז הציעה את הספר לתלמידים. לאחר שהתלמידים קיבלו 39 עותקים, היו הורים שהתלוננו. אך מנהל בית־הספר עיין בספר, והכריז שהוא ”ספר נפלא”, והזמין עותק עבור בתו.
החינוך הטוב ביותר
11, 12. הבא כמה ראיות לכך שהספרות שמוציאה חברת המצפה מספקת את ההדרכה הטובה ביותר.
11 גם ערכן החינוכי של חוברותינו זוכה להערכה מצד רבים. למשל, בית־ספר בארה״ב הזמין 200,1 עותקים של הוצאת עורו! מ־22 ביולי 1990, (שדן בנושא ההתמכרות לסם ה’קראק’) לשימוש בכיתותיו. יתרה מזאת, ההתנהגות המופתית של ילדי עדי־יהוה בבית־הספר ממשיכה להותיר רושם חיובי. בכיתה רעשנית בתאילנד, קראה המורה לילד בשם רָצַ’ה בן האחת־עשרה לעמוד לפני הכיתה ושיבחה אותו באמרה: ”מדוע שלא תלמדו כולכם מדוגמתו? הוא חרוץ בלימודיו ומתנהג למופת.” אז, הוסיפה: ”ובכן, כנראה עליכם להיעשות עדי־יהוה כדי לשפר את התנהגותכם.” — השווה משלי א׳:8; כ״ג:22, 23.
12 אחות צעירה ברפובליקה הדומיניקנית כותבת: ”כשהייתי רק בת ארבע סיימתי את לימודי בגן דתי שקדם לבית־הספר, בו למדתי קרוא־וכתוב. כמתנה, נתתי לנזירה שלימדה אותי את הספר ביכולתך לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות, וכתבתי לה את המלים הבאות: ’אני מודה לך מאוד על שלימדת אותי לקרוא ולכתוב. הייתי רוצה שתביני גם את האמונה שלי ושתהיה לך התקווה שלי לחיות לנצח על הארץ כשאלהים יהפוך אותה לגן־עדן.’ עקב כך, גוּרשתי מבית־הספר. כעבור שמונה שנים, פגשתי שוב את המורה שלי. היא נזכרה כיצד חרף התנגדות רבה מצד הכומר, הצליחה לקרוא את הספר. היא העתיקה מגוריה לעיר־הבירה, שם התאפשר לה ללמוד את כתבי־הקודש עם עדי־יהוה. בכינוס המחוזי בשם ’שפה ברורה’ היא נטבלה יחד איתי.” כפי שנובא, חכמה יכולה להישמע אפילו ”מפי עוללים”! — מתי כ״א:16; תהלים ח׳:2, 3.
13. כיצד נענים צעירים רבים לעצתו של המלך שלמה, וכיצד משתקף הדבר בדו״ח הכל־עולמי?
13 המלך שלמה העניק את העצה המעודדת הבאה: ”שמח בחור בילדותך, ויטיבך לבך בימי בחוּרוֹתיך, והלך בדרכי לבך.” (קהלת י״א:9) כמה משמח לראות כיום ילדים כה רבים של עדי־יהוה מיישמים מלים אלה, ומנצלים את נעוריהם להתכונן לחיים של שירות מלא ליהוה, ולבחור בקריירה המבורכת ביותר עם סיום חוק־לימודיהם. שורות החלוצים ממשיכות לגדול במהירות, כשבשנה החולפת דוּוח על 108,821 חלוצים. יחד עם 092,11 אחים ואחיות המשרתים בבית־אל, מגיע מספרם ל־21 אחוז מכלל המבשרים בעולם!
14. איזו תרומה חשובה תורמות אחיותינו, ולאיזה שבח הן ראויות?
14 מעניין לציין, שבארצות רבות כמו ארה״ב, כ־75 אחוז מכלל החלוצים הם אחיות, המחזקות בכך את הכתוב בתהלים ס״ח:12: ”אדני יתן אומר; המבשרות צבא רב.” יש לשבח את אחיותינו על כך שהן מבצעות את חלק הארי של הפעילות בשדה. עבודתן המיומנת בשיעורי־מקרא ביתיים מביאה רבים אל האמת. כמו־כן, האחיות הנשואות התומכות בנאמנות בבעליהן, הנושאים תפקידים אחראיים בקהילות, ראויות גם הן לשבח. — משלי ל״א:10–12; אפסיים ה׳:21–25, 33.
החינוך המקראי הולך ומשגשג
15. (א) כיצד עלה במידה ניכרת מספר שיעורי־המקרא הביתיים בכמה ארצות הרשומות בדו״ח? (ב) אילו חוויות אתה יכול לספר, המראות עד כמה פוריים יכולים להיות שעורי־מקרא?
15 הפעילות להעניק חינוך המבוסס על המקרא הולכת ופורחת; ברחבי העולם נערכים מדי חודש 091,624,3 שיעורי־מקרא בממוצע. האמת המקראית יכולה לחולל שינויים באישיותם של אנשים, כפי שמראה החווייה הבאה מניו־זילנד. בתחילת ינואר 1987, גוּרש אדם מאוסטרליה אל ניו־זילנד לאחר שריצה מאסר של 25 חודשים על שוד וזיוף. הוא היה מכור לסמים ואף מכר אותם משך יותר מ־17 שנה. אחרי שנה, החלה אישתו ללמוד את כתבי־הקודש עם עדי־יהוה, וככל שהידע שלה הלך וגדל, הוא הבחין בשיפורים ראויים־לציון בהתנהגותה. היא נעשתה רעיה ואם טובה יותר. עקב עידוד מצד אישתו, הוא נכח בכינוס נפתי ביוני 1989. בשלב זה הוא הסכים ללמוד את המקרא, ושינויים ניכרים החלו להיראות במראהו ובאורח־חייו. כל שבעת בני־המשפחה החלו לבקר באסיפות. הוא נטבל בינואר 1990 כאחד שמילא אחר עצתו המעולה של פאולוס באפסיים ד׳:17–24.
16. (א) כיצד מהווה הדו״ח של 1990 מקור שמחה? (ב) איזה צורך דחוף מורגש, ואילו מאמצים עלינו לעשות כדי להושיט עזרה?
16 נתון בולט בדו״ח השנתי הוא הנוכחות המעודדת של 058,950,9 בערב־הזיכרון, שנערך ב־10 באפריל 1990. למעלה מ־70 מתוך 212 ארצות דיווחו על נוכחות שהיתה גדולה פי שלושה ממספר שיא המבשרים שבהן! למשל, חרף ההגבלות, דיווחו שבע ארצות אפריקניות, שמספר המבשרים בהן הגיע לשיא של 712,62, ונוכחות בערב־הזיכרון של 356,204! בליבריה שסועת־המלחמה, 914,1 המבשרים שמחו על נוכחות של 811,7 בערב־הזיכרון. האיטי, בה הגיע שיא המבשרים ל־427,6, הודיעה על 551,36 נוכחים. ל־886 המבשרים שבאיים המיקרונזים, הפזורים באוקיינוס־השקט הדרומי, היתה נוכחות של 958,3. המבשרים שבסרי־לנקה מונים 298,1, אך הם דיווחו על נוכחות של 521,4. בזמביה, שם פעילים 729,73 מבשרים, היתה הנוכחות בערב־הזיכרון 991,326, יחס של אדם אחד לכל 25 מתושבי זמביה. הדו״ח הכל־עולמי מראה שוב שמיליוני אנשים כנים מחכים להיאסף אל תוך ה”מכלא”. אך, אין די בכנות. האם אנו יכולים להרחיב ולשפר את שיעורי־המקרא הביתיים שאנו מנהלים, וכך לעזור ליותר מקרב אלה הנוכחים בערב־הזיכרון לבנות אמונה איתנה? אנו רוצים שייעשו לחברים פעילים בקהילות, המהללים את יהוה. משמע הדבר חייהם עצמם! — תהלים קמ״ח:12, 13; יוחנן י״ז:3; יוחנן א׳. ב׳:15–17.
מלוא השמחה
17. אילו דוגמאות מן המאה הראשונה לספירה מחזקות את החלטתנו הנחושה לדבוק בשמחתנו?
17 יהיו מבחנינו אשר יהיו, הבה נדבוק בנחישות בשמחתנו. קרוב לוודאי שלא נצטרך לעבור ניסיון קשה כמו זה של סטפנוּס, משיחי נאמן במאה הראשונה לספירה, אך דוגמתו יכולה לחזק את רוחנו. כשהוטחו בפניו האשמות, מסוגל היה לשמור על שלוותו ושמחתו. אויביו ”ראו את פניו כפני מלאך.” אלהים עמד לצידו במרוצת מבחנו הקשה. הוא העיד באומץ־לב בהיותו ”מלא רוח־הקודש”, עד לרגע מותו על־קידוש־השם. כשפאולוס ובר־נבא פנו אל ”הגויים”, גם הם ”שמחו והיללו את דבר יהוה.” שוב התעוררו רדיפות. אך, הדבר לא ריפּה את ידי המאמינים. ”התלמידים מלאו [המשיכו להתמלא, ע״ח] שמחה ורוח־הקודש.” (מעשי־השליחים ו׳:15; ז׳:55; י״ג:48–52) יעשו לנו אויבינו את אשר יעשו, ויהיו מבחנינו אשר יהיו בחיינו היומיומיים, אל לנו להרשות לשמחתנו הנובעת מרוח־הקודש להיחלש. פאולוס יעץ: ”גילו בתקווה. הייו סבלנים בצרה. התמידו בתפילה.” — רומיים י״ב:12.
18. (א) מהי ”ירושלים החדשה”, ומדוע יכולים משרתי אלהים לשמוח איתה? (ב) כיצד יברכו ’השמים החדשים והארץ החדשה’ את האנושות?
18 מה נפלאה תקווה זו! לכל משרתיו, יהוה מכריז: ”כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה, ולא תיזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. כי אם שישו וגילו עדי־עד, אשר אני בורא.” ישוע המשיח, יחד עם ”ירושלים החדשה” (עתה ’עיר הבירה’ של אירגון אלהים השמימי, הקרוי ”ירושלים של מעלה”) וחברת העולם החדש עלי־אדמות, יעניקו לאנושות שפע שמחה. (גלטיים ד׳:26) הקמת מתי־האנושות לתחייה, הבאת כל המצייתים למצב של חיי־נצח בשלימות אנושית, נצח של חיים פוריים ומלאי־חיוניות, בגן־עדן עלי־אדמות — איזו תוחלת נאדרת ואיזו סיבה לעלוץ משמחה! יהוה עצמו ’גָל בירושלים ושָש בעמו,’ ולכן משמיע נביאו את הקריאה הנוספת למשרתי אלהים: ”שימחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישוּ איתה מָשוֹש.” (ישעיהו ס״ה:17–19; ס״ו:10; ההתגלות י״ד:1; כ׳:12, 13; כ״א:2–4) הבה נהיה תמיד מלאי שמחה ורוח־הקודש כשאנו מאמצים ללבנו את דבריו המעודדים של פאולוס: ”שימחו באדון בכל עת; אומַר שוב, שימחו.” — פיליפים ד׳:4.
סיכום שמחתנו:
◻ איזו דוגמה לכוח־סבל בניסיון מתוך שמחה הציב לנו ישוע?
◻ אילו סיבות לשמחה יש לשתי קבוצות המשיחיים המוקדשים?
◻ כיצד עולצים כיום משמחה צעירים ומבוגרים שבקהילה המשיחית?
◻ מסקירת הדו״ח ל־1990, איזו תשובה ניתנת עתה לתפילה, ”אנא יהוה, הצליחה נא”?
◻ מתי וכיצד תושג השמחה במלואה?
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[טבלה בעמודים 16–19]
הדו״ח הכלל־עולמי של עדי־יהוה לשנת־השירות 1990