למי אתה מציית — לאלוהים או לבני אדם?
”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29).
1. (א) מהו פסוק הנושא של המאמר? (ב) מדוע נעצרו השליחים?
דייני בית הדין העליון היהודי רתחו מזעם. האסירים נעלמו! היו אלה שליחיו של ישוע המשיח, האיש שבית הדין הגבוה גזר עליו דין מוות מספר שבועות קודם לכן. כעת היה בית המשפט מוכן ומזומן לטפל בחסידיו הקרובים ביותר. אך כאשר הלכו השומרים להביאם, מצאו תאים ריקים, אף־על־פי שהדלתות היו נעולות. עד מהרה נודע לשומרים שהשליחים נמצאים במקדש בירושלים ומלמדים את העם ללא מורא אודות ישוע המשיח. הם עסקו באותה הפעילות שבגינה נעצרו! השומרים מיהרו אל המקדש, עצרו את השליחים והביאו אותם לבית המשפט (מעשי השליחים ה׳:17–27).
2. מה ציווה המלאך על השליחים?
2 היה זה מלאך ששחרר את השליחים מבית הכלא. האם מטרת הנס הייתה לחסוך מהם רדיפות? לא. הדבר נעשה על מנת שתושבי ירושלים ישמעו את הבשורה הטובה על ישוע המשיח. המלאך ציווה על השליחים ’לדבר אל העם את כל דברי החיים האלה’ (מעשי השליחים ה׳:19, 20). וכך מצאו שומרי המקדש את השליחים ממלאים בצייתנות אחר המצווה שנמסרה להם.
3, 4. (א) כיצד הגיבו פטרוס ויוחנן כאשר נצטוו להפסיק לבשר? (ב) כיצד הגיבו יתר השליחים?
3 שניים מאותם מבשרים חסרי פשרות — השליחים פטרוס ויוחנן — התייצבו עוד קודם לכן לפני בית הדין, כפי שהזכיר להם בתקיפות אב בית הדין, יוסף קַיָפָא. הוא אמר: ”האם לא ציווינו עליכם בתוקף שלא ללמד בשם הזה [בשם ישוע]? והנה מילאתם את ירושלים בתורתכם” (מעשי השליחים ה׳:28). קיפא לא היה צריך להיות מופתע לראות שוב את פטרוס ואת יוחנן בבית המשפט. כאשר נצטוו בראשונה להפסיק לבשר, השיבו שני השליחים: ”האם מוצדק לפני אלוהים לשמוע לכם יותר מאשר לאלוהים? שיפטו אתם! הרי איננו יכולים שלא להגיד את אשר ראינו ושמענו!” בדומה לנביא ירמיהו, פטרוס ויוחנן לא יכלו שלא למלא את שליחותם לבשר (מעשי השליחים ד׳:18–20; ירמיהו כ׳:9).
4 כעת הזדמן לא רק לפטרוס ויוחנן, אלא גם לכל השליחים — כולל מתתיה, השליח שלא מכבר נבחר — להצהיר על עמדתם בפני בית הדין (מעשי השליחים א׳:21–26). וגם הם, כאשר נצטוו להפסיק לבשר, השיבו באומץ: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29).
לציית לאלוהים או לבני אדם?
5, 6. מדוע השליחים לא צייתו לצו בית המשפט?
5 השליחים היו אנשים שומרי חוק שבנסיבות רגילות לא היו מפרים צו בית משפט. עם זאת, אף אחד, ולא משנה כמה סמכות מופקדת בידו, אינו מוסמך לצוות על מישהו אחר להפר צו מאת אלוהים. יהוה הוא ”עליון על כל הארץ” (תהלים פ״ג:19). הוא לא רק ”שופט כל הארץ”, אלא גם המחוקק העליון, מלך העולמים. צו בית משפט שבא לבטל מצווה אלוהית אינו תקף מנקודת מבטו של אלוהים (בראשית י״ח:25; ישעיהו ל״ג:22).
6 עובדה זו זכתה לתמיכה מצד כמה מן המשפטנים הדגולים בעולם. למשל, המשפטן האנגלי בן המאה ה־18, וילייֶם בלקסטון, כתב שאסור שחוקי האדם יסתרו את ”חוק ההתגלות” המוגדר במקרא. לפיכך, הסנהדרין חצתה את הגבול כאשר ציוותה על השליחים להפסיק לבשר. השליחים פשוט לא יכלו לציית להוראה זו.
7. מדוע הכעיסה פעילות הבישור את ראשי הכוהנים?
7 ראשי הכוהנים התרתחו לנוכח נחישותם של השליחים להמשיך לבשר. כמה מן הכוהנים, כולל קיפא עצמו, היו צדוקים ולכן לא האמינו בתחיית המתים (מעשי השליחים ד׳:1, 2; ה׳:17). והנה השליחים עומדים על כך שישוע הוקם מן המתים. בנוסף, כמה מראשי הכוהנים עשו כל מאמץ אפשרי כדי לשאת חן בעיני השלטון הרומי. וכאשר ניתנה להם במהלך משפטו של ישוע ההזדמנות לקבל אותו כמלכם, הם אפילו צעקו: ”אין לנו מלך זולתי הקיסר!” (יוחנן י״ט:15)a השליחים לא רק העידו שישוע הוקם לתחייה, אלא גם לימדו כי מלבד שמו של ישוע, ”אין שם אחר נתון לבני אדם תחת השמיים, ובו עלינו להירפא [’להיוושע’, דל’]” (מעשי השליחים ב׳:36; ד׳:12). הכוהנים חששו שאם ההמונים יקבלו כמנהיג את ישוע שהוקם לתחייה, יבואו הרומאים והיהודים יאבדו ’את מקומם ואת אומתם’ (יוחנן י״א:48).
8. איזו עצה נבונה השיא גמליאל לסנהדרין?
8 עתידם של שליחי ישוע המשיח נראה קודר. דייני הסנהדרין גמרו אומר להורגם (מעשי השליחים ה׳:33). אך המצב קיבל תפנית מפתיעה. גמליאל, איש גדול בתורה, קם והזהיר את עמיתיו לבל יעשו מעשה נמהר. הוא ציין בחוכמה: ”העצה או הפעולה הזאת תופר — אם מאת בני אדם היא. אבל אם מאת אלוהים היא, לא תוכלו להפר אותה”. ואז הוסיף הערה חשובה: ”פן תימצאו נלחמים באלוהים!” (מעשי השליחים ה׳:34, 38, 39).
9. מה מוכיח שפעולתם של השליחים הייתה מאלוהים?
9 למרבה הפלא, בית המשפט שעה לעצתו של גמליאל. חברי הסנהדרין ’קראו לשליחים ולאחר שהלקו אותם וציוו עליהם שלא ידברו בשם ישוע, שחררו אותם’. אך השליחים לא נכנעו לאיומים. הם היו נחושים בדעתם לציית למצוות המלאך להמשיך לבשר. אחרי שחרורם, ”יום יום, בבית המקדש ובבתים, לא חדלו ללמד ולבשר על המשיח ישוע” (מעשי השליחים ה׳:40, 42). יהוה בירך את מאמציהם. עד לאיזו מידה? ”דבר אלוהים שגשג ומספר התלמידים בירושלים גדל מאוד”. למעשה, ”גם המון רב מן הכוהנים נשמעו לאמונה” (מעשי השליחים ו׳:7). ראשי הכוהנים ודאי הזדעזעו! הראיות הלכו והצטברו: פעולתם של השליחים אכן הייתה מאלוהים!
הנלחמים באלוהים לא יצליחו
10. מדוע קיפא חש כנראה בטוח במעמדו מנקודת מבט אנושית, אך מדוע בטחונו היה מוטעה?
10 במאה הראשונה מונו הכוהנים הגדולים על־ידי השלטון הרומי. יוסף קיפא העשיר מונה לתפקידו על־ידי ואלֶריוּס גראטוּס והחזיק בכהונתו זמן רב יותר מכוהנים גדולים רבים לפניו. קיפא ככל הנראה זקף את ההישג לזכות כישוריו הדיפלומטיים וידידותו האישית עם פילטוס ולא לזכות ההשגחה העליונה. בכל אופן, בטחונו בבני אדם התברר כמוטעה. שלוש שנים בלבד אחרי שעמדו השליחים לפני הסנהדרין סר חינו של קיפא בעיני שלטון רומא והוא הודח מתפקידו ככהן גדול.
11. מה עלה בגורלם של פונטיוס פילטוס ושל הסדר היהודי, ואיזה לקח אתה מפיק מכך?
11 ההוראה להפקיע מידי קיפא את משרתו הגיעה מן הממונה על פילטוס, לוציוס ויטליוס, נציב סוריה. ידידו הקרוב של קיפא, פילטוס, לא היה יכול לבטל את רוע הגזירה. למעשה, שנה אחת בלבד אחרי הדחתו של קיפא הוסר פילטוס עצמו מתפקידו וזומן לרומא לתת את הדין על האשמות חמורות נגדו. ובאשר למנהיגים היהודים ששמו את מבטחם בקיסר, הרומאים בסופו של דבר כן החריבו ’את מקומם ואת אומתם’. הדבר אירע בשנת 70 לספירה, כאשר צבא רומא החריב עד היסוד את ירושלים, כולל המקדש ומקום מושבה של הסנהדרין. עד כמה נכונים היו דברי מחבר המזמור במקרה זה: ”אל תבטחו בנדיבים, בבן אדם שאין לו תשועה”! (יוחנן י״א:48; תהלים קמ״ו:3).
12. כיצד המקרה של ישוע מוכיח שמן התבונה לציית לאלוהים?
12 בניגוד לכך, אלוהים מינה את ישוע אחרי תקומתו לכהן גדול של מקדש רוחני גדול. איש אינו יכול לבטל מינוי זה. כהונתו של ישוע ”איננה עוברת” הלאה ליורשים (עברים ב׳:9; ז׳:17, 24; ט׳:11). אלוהים גם מינה את ישוע לשופט החיים והמתים (פטרוס א׳. ד׳:5). במסגרת תפקיד זה יחליט ישוע אם יוסף קיפא ופונטיוס פילטוס יזכו לחיים בעתיד (מתי כ״ג:33; מעשי השליחים כ״ד:15).
מבשרי מלכות אמיצים בני זמננו
13. איזו פעולה בימינו הייתה מאת בני אדם, ואיזו פעולה היא בוודאות מאת אלוהים? מה מוכיח זאת?
13 בימינו, כמו במאה הראשונה, היו וישנם די והותר אנשים ש”נלחמים באלוהים” (מעשי השליחים ה׳:39). למשל, בתגובה לסירובם של עדי־יהוה בגרמניה להלל את אדולף היטלר כמנהיגם, נשבע היטלר לחסלם (ישעיהו ל״ג:22). נראה היה שמכונת המוות המשומנת שלו בהחלט יכלה לעמוד במשימה. הנאצים אומנם הצליחו לעצור אלפים מעדי־יהוה ושלחו אותם למחנות ריכוז. הם אפילו הרגו כמה עדים. אך לא עלה בידם לשבור את נחישותם של העדים לעבוד את אלוהים לבדו, והם לא הצליחו לחסל את משרתי אלוהים כקבוצה. פעילותם של משיחיים אלה הייתה מאת אלוהים ולא מאת בני אדם, ואת פעולת אלוהים אי אפשר להפר. כיום, כעבור שישים שנה, ניצולים נאמנים ממחנות הריכוז של היטלר עדיין משרתים את יהוה ’בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם’, ואילו היטלר ומפלגתו הנאצית זכורים לדראון עולם (מתי כ״ב:37).
14. (א) כיצד המתנגדים משמיצים את משרתי יהוה, ומה הן התוצאות? (ב) האם פעולות אלו יוכלו להסב נזק תמידי למשרתי אלוהים? (עברים י״ג:5, 6).
14 בשנים שחלפו מאז ימי השלטון הנאצי הצטרפו נוספים למאבק האבוד נגד יהוה ומשרתיו. במספר ארצות באירופה מנסים גורמים דתיים ופוליטיים ערמומיים לתייג את עדי־יהוה כ”כת מסוכנת”, האשמה שהופנתה גם נגד משיחיים בני המאה הראשונה (מעשי השליחים כ״ח:22). אך האמת היא שבית הדין האירופאי לזכויות האדם הכיר בעדי־יהוה כדת בפני עצמה, לא ככת. המתנגדים ודאי מודעים לכך. ובכל זאת, הם אינם מפסיקים להשמיץ את העדים. כתוצאה מן ההכפשות הללו היו עדים שפוטרו מעבודתם. ילדים של עדי־יהוה סובלים הטרדות בבתי־ספר. בעלי נכסים נתקפים פחד ומבטלים חוזי שכירות של מבנים שהעדים השתמשו בהם שנים רבות כמקומות התאספות. במספר מקרים דחו גורמי ממשל בקשות לקבלת אזרחות פשוט משום שהמבקש הוא אחד מעדי־יהוה! למרות הכול, העדים אינם נרתעים.
15, 16. כיצד מגיבים עדי־יהוה בצרפת לנוכח ההתנגדות לפעילותם המשיחית, ומדוע הם ממשיכים לבשר?
15 לדוגמה, תושבי צרפת הם באופן כללי שקולים בדעתם והוגנים. אך מספר מתנגדים פועלים לחקיקת חוקים שמטרתם לסכל את הפעילות למען המלכות. כיצד מגיבים העדים? הם מגבירים יותר מתמיד את פעילותם בשירות, והתוצאות יוצאות מן הכלל (יעקב ד׳:7). בתקופה בת שישה חודשים בלבד גדל בצרפת מספר התוכניות לשיעורי מקרא ביתיים ב־33 אחוז! השטן ודאי רותח מזעם למראה אנשים ישרי לב בצרפת שמקבלים את הבשורה הטובה (ההתגלות י״ב:17). אחינו בצרפת בטוחים שדברי ישעיהו הנביא יתקיימו בהם: ”כל כלי [נשק] יוּצר עלייך לא יצלח, וכל לשון תקום איתך למשפט תרשיעי” (ישעיהו נ״ד:17).
16 עדי־יהוה אינם נהנים מן הרדיפות. אך בהתאם למה שציווה אלוהים על כל המשיחיים, אין הם יכולים להפסיק וגם לא יפסיקו לדבר על הדברים ששמעו. הם עושים כל מאמץ להיות אזרחים טובים. עם זאת, במקרה של סתירה בין חוקי אלוהים וחוקי האדם, מחובתם לציית לאלוהים.
אל תירא מפניהם
17. (א) מדוע אין סיבה שנפחד מאויבינו? (ב) מה צריכה להיות גישתנו כלפי רודפינו?
17 אויבינו נמצאים במצב מסוכן; הם נלחמים באלוהים. לכן, בהתאם למצוותו של ישוע, במקום לפחד מרודפינו אנו מתפללים בעדם (מתי ה׳:44). אם כמה מהם מתנגדים לאלוהים מתוך בורות, כפי שעשה שאול מטרסוס, אנו תפילה שאלוהים יטה להם חסד ויפקח את עיניהם לראות את האמת (קורינתים ב׳. ד׳:4). שאול הפך להיות השליח המשיחי פאולוס וסבל קשות בידי הרשויות בזמנו. למרות זאת, הוא הזכיר לאחיו לאמונה ”להיכנע לשליטים ולבעלי סמכויות, לציית, להיות נכונים לכל מעשה טוב; שלא לגדף איש [אפילו לא את רודפיהם המושבעים], לחדול ממריבות, להיות נוחים לבריות ולהתנהג בענווה עם כל אדם” (טיטוס ג׳:1, 2). עדי־יהוה בצרפת ובארצות אחרות עושים כל שביכולתם ליישם עצה זו.
18. (א) באילו דרכים עשוי יהוה להציל את משרתיו? (ב) מה תהיה התוצאה הסופית?
18 אלוהים אמר לנביא ירמיהו: ”איתך אני להצילך” (ירמיהו א׳:8). כיצד יציל אותנו יהוה מרדיפות כיום? הוא יכול להקים שופט הגון כמו גמליאל. הוא גם יכול לדאוג לכך שגורם מושחת או עוין ברשויות יוחלף באורח בלתי צפוי באדם שקול יותר. אך לעתים ירשה יהוה שהרדיפות נגד משרתיו יימשכו (טימותיאוס ב׳. ג׳:12). אם אלוהים ירשה שנירדף, הוא גם תמיד ייתן לנו את הכוח לעמוד ברדיפות (קורינתים א׳. י׳:13). ולא משנה מה יקרה ברשות אלוהים, אין לנו ספק באשר לתוצאה הסופית: הנלחמים במשרתי אלוהים נלחמים באלוהים עצמו, ומי שנלחמים באלוהים לא יצליחו.
19. מהו הפסוק השנתי לשנת 2006, ומדוע הוא רלוונטי לזמננו?
19 ישוע אמר לתלמידיו שצפויות להם צרות (יוחנן ט״ז:33). לפיכך, המילים הכתובות במעשי השליחים ה׳:29 רלוונטיות כיום יותר מתמיד: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם”. מסיבה זו, הצהרה מרגשת זו נבחרה להיות הפסוק השנתי של עדי־יהוה לשנת 2006. מי ייתן ונהיה נחושים לציית לאלוהים בכל מחיר במהלך שנה זו וגם לנצח נצחים!
[הערת שוליים]
a ה”קיסר” שראשי הכוהנים אימצו קבל עם ועדה באותו מעמד היה הקיסר הרומי הבזוי טיבריוס, אדם צבוע ואיש דמים. טיבריוס היה ידוע לשמצה גם בשל הרגליו המיניים הנתעבים (דניאל י״א:15, 21).
התוכל להשיב?
• איזו דוגמה מעודדת הציבו עבורנו השליחים באופן שבו התמודדו עם התנגדות?
• מדוע חשוב שתמיד נישמע לאלוהים יותר מאשר לבני אדם?
• במי בעצם מתנגדינו נלחמים?
• מה צפוי לעומדים ברדיפות?
[קטע מוגדל בעמוד 23]
הפסוק השנתי לשנת 2006 הוא: ”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29).
[תמונה בעמוד 19]
”לאלוהים צריך להישמע יותר מאשר לבני אדם”
[תמונה בעמוד 21]
קיפא בטח בבני אדם במקום באלוהים