‏”‏שאפו להכניס אורחים”‏

‏”‏תנו את חלקכם לצורכי הקדושים ושאפו להכניס אורחים”‏ (‏רומים י״ב:‏13‏)‏.‏

1.‏ מהו אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים,‏ וכיצד הוא בא לידי ביטוי?‏

הליכה ברחוב מבודד בשכונה לא־מוכרת בשעת לילה מאוחרת עלולה להיות חוויה מחרידה בימינו.‏ אולם,‏ מלחיץ לא פחות,‏ להימצא בתוך המון הזר לך לחלוטין.‏ למעשה,‏ חלק בלתי נפרד מן הטבע האנושי הוא הצורך לחוש שדואגים לך,‏ להרגיש רצוי ואהוב.‏ איש אינו אוהב שיתייחסו אליו כאל זר או כאל אדם מבחוץ.‏

2.‏ כיצד סיפק יהוה את הצורך שלנו בחברה?‏

² יהוה אלוהים,‏ עושה ובורא הכל,‏ מודע היטב לצורך האנושי בחברה.‏ כיוצר האדם,‏ ידע אלוהים כבר בתחילה ש”‏לא טוב היות האדם לבדו”‏,‏ ולכן פעל בנידון (‏בראשית ב׳:‏18,‏ 21,‏ 22‏)‏.‏ הכתוב במקרא רצוף דוגמאות שבהן יהוה ומשרתיו גמלו חסד לאנשים.‏ הדבר מאפשר לנו ללמוד כיצד ’‏לשאוף להכניס אורחים’‏,‏ ובכך לשמח את הזולת,‏ להסב לו נחת־רוח ולהפיק מכך סיפוק (‏רומים י״ב:‏13‏)‏.‏

חיבה לזרים

3.‏ הסבר את המשמעות הבסיסית של הכנסת־אורחים.‏

³ המונח ”‏הכנסת־אורחים”‏ המוזכר במקרא,‏ מתורגם מן המילה היוונית פִי‏–‏לוֹ‏–‏קְסֶ‏–‏נִיאָה,‏ המורכבת משני שורשי מילים שמשמעם ”‏אהבה”‏ ו”‏זר”‏.‏ לפיכך,‏ הכנסת־אורחים משמעה ”‏אהבת זרים”‏.‏ אולם,‏ אין מדובר בנוהג רשמי מקובל גרידא או במחוות נימוס.‏ כרוכים בה רגשות האדם וחיבתו.‏ על־פי Exhaustive Concordance of the Bible (‏הקונקורדנציה המקיפה של המקרא)‏ מאת ג׳ימס סטרונג,‏ משמעות הפועל פִי‏–‏לֵאוֹ היא ‏”‏להיות ידיד ל־ (‏לחבב [‏פרט או חפץ]‏)‏,‏ זאת אומרת לחוש חיבה כלפי (‏מציין קשר אישי,‏ עניין הכרוך ברגש או בתחושת־הלב)‏”‏.‏ לפיכך,‏ הכנסת־אורחים אינה מסתכמת באהבה עקרונית,‏ הנובעת אולי מתחושה של אחריות או מחויבות.‏ בדרך־כלל,‏ היא ביטוי של חיבה,‏ רגש וידידות כנים.‏

4.‏ כלפי מי יש לגלות הכנסת־אורחים?‏

⁴ האדם הזוכה לחיבה ולרגש הוא ה”‏זר”‏ (‏קְסֶנוֹס ביוונית)‏.‏ במי מדובר?‏ גם הפעם,‏ הקונקורדנציה מאת סטרונג מגדירה את המילה קְסֶנוֹס כ‏”‏נוכרי (‏מילולית זר או בהשאלה חדש ולא־מוכר‏)‏;‏ ומשתמע מכך שמדובר באורח או (‏להיפך)‏ בזר”‏.‏ אם כן,‏ הכנסת־אורחים,‏ כפי שהיא מודגמת במקרא,‏ יכולה לבטא נדיבות־לב כלפי אדם החביב עלינו או אף כלפי זר גמור.‏ ישוע הסביר:‏ ”‏אם תאהבו את אוהביכם מה שכרכם?‏ הלא גם המוכסים עושים זאת.‏ ואם תשאלו בשלום אחיכם בלבד,‏ מהו המיוחד שאתם עושים?‏ הלא גם הגויים עושים זאת”‏ (‏מתי ה׳:‏46,‏ 47‏)‏.‏ הכנסת־אורחים אמיתית מתעלה על הפילוג והאפליה שנכפים עלינו כתוצאה מהדעות הקדומות והחשש.‏

יהוה,‏ המארח המושלם

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ למה התכוון ישוע באומרו,‏ ”‏אביכם שבשמים שלם הוא”‏?‏ (‏ב)‏ במה מתבטאת נדיבות יהוה?‏

⁵ לאחר שישוע הפנה את תשומת־הלב לאזלת־ידה של האהבה שמגלים בני־האדם זה לזה,‏ כמצוטט לעיל,‏ הוא הוסיף הערה זו:‏ ”‏לכן הייו שלמים,‏ כמו שאביכם שבשמים שלם הוא”‏ (‏מתי ה׳:‏48‏)‏.‏ כמובן,‏ יהוה תמים ומושלם בכל המובנים (‏דברים ל״ב:‏4‏)‏.‏ אך ישוע הבליט היבט מסוים של שלימות יהוה,‏ באומרו קודם לכן:‏ ”‏[‏אלוהים]‏ מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים”‏ (‏מתי ה׳:‏45‏)‏.‏ כשמדובר בגילוי טוב־לב,‏ יהוה אינו נושא פנים.‏

⁶ מאחר שיהוה הוא הבורא,‏ הכל בבעלותו.‏ ”‏כי לי כל חייתו־יער,‏ בהמות בהררי־אלף.‏ ידעתי כל עוף הרים,‏ וזיז שָׂדי עימדי”‏,‏ אומר יהוה (‏תהלים נ׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ עם זאת,‏ אין הוא אוגר דבר באנוכיות,‏ אלא מכלכל ברוחב־לב את כל ברואיו.‏ מחבר־התהלים אמר על יהוה:‏ ”‏פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון”‏ (‏תהלים קמ״ה:‏16‏)‏.‏

7.‏ מה נוכל ללמוד מן הדרך שבה יהוה נוהג בזרים ובנזקקים?‏

⁷ יהוה מספק לאנשים את צורכיהם — גם לאנשים שאינם יודעים אותו,‏ שזרים לו.‏ פאולוס ובר־נבא הזכירו לעובדי־האלילים בעיר ליסטרה,‏ שיהוה ”‏לא חדל להעיד על עצמו במעשיו הטובים,‏ בתיתו לנו גשם מן השמים ועונות פוריות,‏ ובמלאו את לבותינו מזון ושמחה”‏ (‏מעשי־השליחים י״ד:‏17‏)‏.‏ יהוה מגלה טוב־לב ונדיבות במיוחד כלפי השרויים במצוקה (‏דברים י׳:‏17,‏ 18‏)‏.‏ נוכל ללמוד רבות מיהוה לגבי גילוי טוב־לב ונדיבות — הכנסת־אורחים — כלפי הזולת.‏

8.‏ כיצד הוכיח יהוה את נדיבותו בדאגה לצרכינו הרוחניים?‏

⁸ בנוסף לכך שיהוה מספק ברוחב־לב את צורכיהם החומריים של ברואיו,‏ הוא דואג לצורכיהם הרוחניים.‏ יהוה פעל לטובתנו הרוחנית בנדיבות הרבה ביותר,‏ אף בטרם הבין אי־מי מאיתנו כי מצבנו הרוחני נואש.‏ אנו קוראים ברומים ה׳:‏8,‏ 10‏:‏ ”‏אולם אלוהים מגלה את אהבתו אלינו בכך שהמשיח מת בעדנו כאשר עוד היינו אנשים חוטאים.‏.‏.‏ בזמן שהיינו אויבים נרצינו לאלוהים במות בנו”‏.‏ אמצעי זה מאפשר לכל בני־האדם החוטאים להצטרף ליחסי משפחה מאושרים עם אבינו השמימי (‏רומים ח׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ יהוה אף דאג לכך שנקבל הדרכה והכוונה הולמות,‏ כדי שנוכל להצליח בחיים חרף היותנו חוטאים ולא־מושלמים (‏תהלים קי״ט:‏105;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

9,‏ 10.‏ (‏א)‏ מדוע ניתן לומר שיהוה הוא המארח המושלם?‏ (‏ב)‏ כיצד על עובדי יהוה האמיתיים לחקותו בנושא?‏

⁹ לאור זאת,‏ ניתן לומר כי בדרכים רבות מאוד,‏ יהוה הוא באמת המארח המושלם.‏ אין הוא מעלים עין מן הנזקקים,‏ מן האנשים הפשוטים ומן הנִקלים.‏ הוא מגלה עניין אמיתי בזרים,‏ אף באויביו,‏ דואג להם,‏ ואינו מצפה לגמול חומרי כלשהו.‏ בהתחשב בכל הדברים הללו,‏ האין הוא המופת העליון,‏ המארח המושלם?‏

¹⁰ כאל המגלה חסד ונדיבות כאלה,‏ יהוה חפץ שעובדיו יחקו אותו.‏ מתחילת המקרא ועד סופו,‏ אנו רואים דוגמאות בולטות של תכונה זו,‏ טוב־לב.‏ האנציקלופדיה יודאיקה (‏אנג׳)‏ מציינת כי ”‏בעם־ישראל הקדום,‏ הכנסת־אורחים לא היתה שאלה של נימוסים טובים בלבד,‏ אלא נוהג מוסרי.‏.‏.‏ המנהגים המקראיים לקדם בברכה את פניו של עובר־אורח עייף או לקבל הביתה זר,‏ היו צור־מחצבתה של הכנסת־האורחים על כל היבטיה,‏ והיא הפכה לתכונה הזוכה להוקרה רבה במסורת היהודית”‏.‏ אין הכנסת־אורחים מהווה ’‏סמל מסחרי’‏ של לאום או קבוצה אתנית כלשהם,‏ אלא עליה להיות המאפיין של כל עובדי יהוה האמיתיים.‏

מארח מלאכים

11.‏ איזו דוגמה נפלאה מראה כי הכנסת־אורחים הניבה ברכות בלתי צפויות?‏ (‏ראה גם בראשית י״ט:‏1–3;‏ שופטים י״ג:‏11–16‏.‏)‏

¹¹ במקרא,‏ אחד המקרים הידועים ביותר של גילוי הכנסת־אורחים הוא סיפורם של אברהם ושרה,‏ כשחנו באלוני ממרא בקרבת חברון (‏בראשית י״ח:‏1–10;‏ כ״ג:‏19‏)‏.‏ ללא ספק,‏ על מאורע זה דיבר השליח פאולוס כשהזהיר:‏ ”‏הכנסת אורחים אל תשכחו,‏ כי יש אשר הכניסו אל ביתם מלאכים מבלי לדעת זאת”‏ (‏עברים י״ג:‏2‏)‏.‏ לימוד סיפור זה יעזור לנו לראות כי הכנסת־אורחים אינה רק עניין הקשור למנהג או לחינוך.‏ תחת זאת,‏ זוהי תכונה המשקפת יראת אלוהים והמניבה ברכות נפלאות.‏

12.‏ כיצד הפגין אברהם את אהבתו לזרים?‏

¹² הכתוב בבראשית י״ח:‏1,‏ 2 מראה כי אברהם לא הכיר את המבקרים ואף לא ציפה להם,‏ אלא הללו נחשבו לשלושה זרים עוברי־אורח ותו לא.‏ לדברי למדנים מסוימים,‏ על־פי הנוהג בארצות המזרח עובר־אורח בארץ נוכרייה היה זכאי להכנסת־אורחים,‏ גם אם לא הכיר שם איש.‏ אך אברהם לא חיכה שהזרים ינצלו את זכותם;‏ הוא נקט יוזמה.‏ ”‏וירץ”‏ לקראת שלושת הזרים המרוחקים ממנו — וכל זאת ”‏כחום היום”‏,‏ ואברהם היה בן 99!‏ האין זו סיבה מוצדקת לכך שפאולוס הזכיר את אברהם כמופת הראוי לחיקוי?‏ זו מהות הכנסת־‏האורחים,‏ החיבה או האהבה כלפי זרים,‏ הדאגה לצורכיהם.‏ זוהי תכונה חיובית.‏

13.‏ מדוע ’‏השתחווה’‏ אברהם למבקרים?‏

¹³ הסיפור גם מציין כי לאחר שאברהם פגש את הזרים,‏ ”‏וישתחו ארצה”‏.‏ האם השתחווה לזרים גמורים?‏ ובכן,‏ קידת אברהם היתה ברכת שלום לאורח או לאדם רם־מעלה,‏ ואין להמירה בטעות במעשה פולחן,‏ המיועד לאלוהים לבדו.‏ (‏השווה מעשי־השליחים י׳:‏25,‏ 26;‏ ההתגלות י״ט:‏10‏.‏)‏ אברהם לא רק הרכין את ראשו אלא ’‏השתחווה ארצה’‏,‏ ובעשותו כן חלק לזרים כבוד היאה לאנשים חשובים.‏ הוא היה ראש משפחה מכובדת,‏ גדולה ואמידה,‏ אך בעיניו הזרים היו ראויים לכבוד רב משלו.‏ מה שונה הדבר מן הנוהג לחשוד בזרים,‏ הגישה של ’‏כבדהו וחשדהו’‏!‏ אברהם באמת הדגים את משמעות האמירה:‏ ”‏הקדימו לנהוג כבוד איש ברעהו”‏ (‏רומים י״ב:‏10‏)‏.‏

14.‏ במקרה של אברהם,‏ אילו מאמץ והקרבה היו כרוכים בגילוי הכנסת־אורחים לזרים?‏

¹⁴ המשך הסיפור מעיד כי רגשותיו של אברהם היו כנים.‏ הארוחה עצמה היתה יוצאת מן הכלל.‏ אפילו במשפחה גדולה בעלת מקנה רב,‏ לא כל יום נאכל ”‏בן בקר רך וטוב”‏.‏ באשר למנהגים הרווחים באיזור,‏ הספר Daily Bible Illustrations (‏תמונות מקראיות לדיון יומיומי)‏ מאת ג׳ון קיטו מציין:‏ ”‏מעולם לא התענגו על מותרות אלא בחגיגות מסוימות או בשעת ביקורו של זר;‏ ורק במקרים אלה נאכל בשר בעלי־חיים,‏ גם כשמדובר בבעלי צאן רב ועדרים”‏.‏ האקלים החם לא הרשה לאחסן מזון המתקלקל במהרה,‏ לכן כדי להגיש ארוחה כזו,‏ היה צריך להכין את הכל בו במקום.‏ לא ייפלא אפוא שבסיפור קצר זה,‏ המילים ”‏וימהר”‏ או ”‏מהרי”‏ חוזרות על עצמן שלוש פעמים,‏ ואברהם ממש ”‏רץ”‏ כדי לדאוג להכנת הארוחה!‏ (‏בראשית י״ח:‏6–8‏)‏.‏

15.‏ מהי ההשקפה הנכונה באשר למקומם של אמצעים חומריים בגילוי הכנסת־אורחים,‏ כפי שהמחיש אברהם?‏

¹⁵ על כל פנים,‏ אין המטרה מסתכמת בהכנת סעודה דשנה כדי להרשים מישהו.‏ אף שאברהם ושרה עשו כל מאמץ להכין ולהגיש את הארוחה,‏ שים לב כיצד הציג זאת אברהם קודם לכן:‏ ”‏יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם.‏ והישענו תחת העץ.‏ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם.‏ אחר תעבורו,‏ כי על כן עברתם על עבדכם”‏ (‏בראשית י״ח:‏4,‏ 5‏)‏.‏ ”‏פת לחם”‏ זו הפכה למשתה שכלל עגל מפוטם,‏ עוגות קמח סולת,‏ חמאה וחלב — סעודת־מלכים.‏ מהו הלקח?‏ כאשר מגלים הכנסת־אורחים,‏ הדבר החשוב ביותר,‏ כלומר עיקרו של דבר,‏ אינו הגשת אוכל ומשקאות כיד המלך או בידור מלוטש וכיוצא בהם.‏ הכנסת־אורחים אינה מותנית ביכולתו של הפרט לממן דברים יקרים.‏ לאמיתו של דבר,‏ היא מבוססת על דאגה כנה לטובת הזולת ועל הרצון להיטיב עם האחרים ככל האפשר.‏ ”‏טוב ארוחת־ירק ואהבה שם,‏ משור אבוס ושנאה בו”‏,‏ אומר משל מקראי,‏ ובו טמון המפתח להכנסת־אורחים אמיתית (‏משלי ט״ו:‏17‏)‏.‏

16.‏ כיצד גילה אברהם הערכה לדברים רוחניים בדרך שבה נהג במבקרים?‏

¹⁶ אולם,‏ עלינו לציין כי לכל המאורע היתה נימה רוחנית.‏ אברהם הבחין איכשהו כי מבקרים אלה היו שליחים מיהוה.‏ על כך מעידות המילים שבהן פנה אליהם:‏ ”‏אדני [‏תיקון סופרים,‏ ”‏יהוה”‏]‏,‏ אם נא מצאתי חן בעיניך,‏ אל נא תעבור מעל עבדך”‏a (‏בראשית י״ח:‏3‏;‏ השווה שמות ל״ג:‏20‏)‏.‏ אברהם לא ידע מראש אם יש בפיהם מסר עבורו או אם היו רק עוברי־אורח.‏ למרות זאת,‏ הבין כי יש בכך משום התגשמות של מטרת יהוה.‏ אנשים אלה היו עסוקים בשליחות כלשהי מאת יהוה.‏ אם יכול היה לעשות דבר־מה כדי לתרום לכך,‏ הרי שזה היה לו לעונג.‏ הוא הבין שמשרתי יהוה ראויים לטוב ביותר,‏ והוא העניק את הטוב ביותר במסגרת הנסיבות.‏ טמונה בכך ברכה רוחנית,‏ אם לגביו ואם עבור מישהו אחר.‏ כפי שהתברר לבסוף,‏ אברהם ושרה נתברכו מאוד על האירוח האמיתי שלהם (‏בראשית י״ח:‏9–15;‏ כ״א:‏1,‏ 2‏)‏.‏

עם מכניס־אורחים

17.‏ מה דרש יהוה מבני־ישראל באשר לזרים ולנזקקים שבקרבם?‏

¹⁷ המופת הנפלא של אברהם נועד להיחרת בזיכרונו של העם אשר יצא מחלציו.‏ התורה שנתן יהוה לבני־ישראל כללה סידורים לגילוי הכנסת־אורחים כלפי הזרים ששכנו בקרבם.‏ ”‏כאזרח מכם יהיה לכם הגֵר הגר אתכם ואהבת לו כמוך,‏ כי גרים הייתם בארץ מצרים.‏ אני יהוה אלוהיכם”‏ (‏ויקרא י״ט:‏34‏)‏.‏ העם צריך היה להתחשב במיוחד בנזקקים מבחינה חומרית,‏ ולא להתייחס אליהם בביטול.‏ כאשר יהוה בירך אותם בשפע יבול,‏ כאשר שמחו בחגיהם,‏ כאשר נחו מעבודתם בשנות השמיטה ובמקרים אחרים,‏ היה על בני־העם לזכור את אלה שלא שפר חלקם — האלמנות,‏ היתומים והגֵרים (‏דברים ט״ז:‏9–14;‏ כ״ד:‏19–21;‏ כ״ו:‏12,‏ 13‏)‏.‏

18.‏ מהי חשיבות הכנסת־האורחים בקשר לקבלת חסד אלוהים וברכתו?‏

¹⁸ חשיבותם של טוב־הלב,‏ הנדיבות והכנסת־האורחים כלפי הזולת,‏ ובמיוחד כלפי הנזקקים,‏ נראתה במגעיו של יהוה עם בני־ישראל,‏ כאשר התרשלו בגילוי תכונות אלה.‏ בין היתר,‏ הבהיר יהוה כי נדרשים מעמו טוב־לב ונדיבות כלפי זרים ונזקקים כדי להמשיך לזכות לברכותיו (‏תהלים פ״ב:‏2,‏ 3;‏ ישעיהו א׳:‏17;‏ ירמיהו ז׳:‏5–7;‏ יחזקאל כ״ב:‏7;‏ זכריה ז׳:‏9–11‏)‏.‏ כאשר בני־העם שקדו על מילוי דרישות אלה ואחרות,‏ הם שגשגו ונהנו משפע חומרי ורוחני.‏ כשהיו שקועים ברדיפה אחר מטרות אנוכיות אישיות וזנחו את גילוי התכונות הגומלות טוב לנזקקים,‏ הרשיע אותם יהוה ולבסוף הוציא לפועל את גזר־דינם (‏דברים כ״ז:‏19;‏ כ״ח:‏15,‏ 45‏)‏.‏

19.‏ במה עלינו להמשיך לדון?‏

¹⁹ אם כן,‏ עד כמה חשוב שנבחן את עצמנו ונראה אם אנו עומדים בציפיותיו של יהוה בנושא!‏ הדבר נכון במיוחד כיום לנוכח הרוח האנוכית והמפלגת השוררת בעולם.‏ כיצד נוכל לגלות הכנסת־אורחים משיחית בעולם מפולג?‏ נושא זה יידון במאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם זכור לך?‏

◻ מהי משמעות המילה המקראית שתורגמה ל”‏הכנסת־אורחים”‏?‏

◻ באילו דרכים יהוה הוא המופת המושלם בגילוי הכנסת־אורחים?‏

◻ באיזו מידה התאמץ אברהם לגלות הכנסת־אורחים?‏

◻ מדוע על כל עובדי־אלוהים האמיתיים ’‏לשאוף להכניס אורחים’‏?‏