השקפת אלוהים על מלחמות במאה הראשונה

מדוע זה קרה?‏ מדוע אלוהים לא נלחם למען היהודים כפי שעשה בעבר?‏ מדוע הוא לא הורה להם להילחם כדי להשתחרר מן הדיכוי?‏ האם השקפת אלוהים על מלחמות השתנתה?‏ לא.‏ אבל חל שינוי משמעותי הנוגע ליהודים.‏ הם דחו את ישוע,‏ בנו של אלוהים,‏ בתור המשיח (‏מעשי השליחים ב׳:‏36‏)‏.‏ לכן כאומה הם איבדו את יחסיהם המיוחדים עם אלוהים (‏מתי כ״ג:‏37,‏ 38‏)‏.‏

מאז העם היהודי והארץ המובטחת כבר אינם זוכים להגנתו של אלוהים,‏ והיהודים אינם יכולים לטעון בצדק שאלוהים נותן את הסכמתו למלחמותיהם או תומך בהן.‏ כפי שניבא ישוע,‏ אלוהים חדל לברך את עם ישראל הגשמי והעביר את חסדו לעם חדש,‏ עם רוחני,‏ שלימים כונה במקרא ”‏ישראל השייכים לאלוהים”‏ (‏גלטים ו׳:‏16;‏ מתי כ״א:‏43‏)‏.‏ קהילת המשיחיים שנבחרה על־ידי רוח הקודש הפכה לעם ישראל הרוחני השייך לאלוהים.‏ במאה הראשונה נאמר להם מפורשות:‏ ”‏כעת הנכם עַם אלוהים”‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏

לאחר שהפכו המשיחיים בני המאה הראשונה ל”‏עם אלוהים”‏,‏ האם נלחם אלוהים למענם כדי לשחרר אותם מדיכוי הרומאים?‏ האם הוא הורה להם להילחם במדכאיהם?‏ לא.‏ מדוע?‏ מפני שמלחמות הזוכות לתמיכת אלוהים הן מלחמות שבהן הוא קובע מתי יש להילחם,‏ כפי שהסביר המאמר הקודם.‏ במאה הראשונה לא נלחם אלוהים למען המשיחיים ולא ציווה עליהם לצאת להילחם.‏ ברור אפוא שהמאה הראשונה לא הייתה המועד המתאים בעיני אלוהים להילחם נגד גורמי הרשע והדיכוי.‏

לכן,‏ בדומה למשרתי אלוהים מתקופות קדומות יותר,‏ היה על המשיחיים בני המאה הראשונה לחכות למועד שקבע אלוהים לשים קץ לרשע ולדיכוי.‏ הוא לא התיר להם להילחם נגד אויביהם.‏ ישוע המשיח הבהיר היטב נקודה זו.‏ לדוגמה,‏ הוא לא הורה לתלמידיו ליטול חלק במלחמות,‏ אלא אמר להם:‏ ”‏התמידו לאהוב את אויביכם ולהתפלל בעד רודפיכם”‏ (‏מתי ה׳:‏44‏)‏.‏ בנבואתו על העת שבה תותקף ירושלים על־ידי צבאות רומא במאה הראשונה,‏ ישוע לא הורה לתלמידיו להישאר בעיר ולהילחם,‏ אלא להימלט ממנה — וזה מה שהם עשו (‏לוקס כ״א:‏20,‏ 21‏)‏.‏

בנוסף,‏ השליח פאולוס כתב בהשראת אלוהים:‏ ”‏אל תתנקמו.‏.‏.‏ שהרי כתוב:‏ ’‏לי הנקם;‏ אני אשלם,‏ אומר יהוה’‏”‏ (‏רומים י״ב:‏19‏)‏.‏ פאולוס ציטט את דבריו של אלוהים שנכתבו מאות שנים קודם לכן בספר ויקרא י״ט:‏18 ובספר דברים ל״ב:‏35‏.‏ כפי שלמדנו במאמר הקודם,‏ כשאלוהים עזר למשרתיו בימי קדם להילחם באויביהם,‏ הייתה זו אחת הדרכים שבהן הוא נקם את נקמתם.‏ מדבריו של פאולוס עולה שהשקפת אלוהים על מלחמות לא השתנתה.‏ גם במאה הראשונה ראה אלוהים במלחמות דרך כשרה לנקום באויבי משרתיו ולשים קץ לגורמי הדיכוי והרשע.‏ אולם כפי שהיה נכון בימים עברו,‏ אלוהים הוא זה שקבע מתי יש להילחם ומי יצא למלחמה.‏

המסקנה הברורה היא שאלוהים לא הורה למשיחיים בני המאה הראשונה לצאת למלחמות.‏ אך מה לגבי תקופתנו?‏ האם אלוהים ציווה על קבוצה מסוימת בימינו ליטול חלק במלחמות?‏ האם זו העת שבה יתערב אלוהים ויילחם למען משרתיו?‏ מהי השקפת אלוהים על מלחמות כיום?‏ המאמר האחרון בסדרה ישיב על השאלות הללו.‏