החירות שמאת אלהים מעניקה שמחה

‏”‏חדוות יהוה היא מעוזכם”‏.‏ — נחמיה ח׳:‏10‏.‏

1.‏ מהי חדווה,‏ וכיצד יכולים המוקדשים ליהוה לחוש אותה?‏

יהוה ממלא את לבבותיהם של משרתיו בחדווה.‏ חדווה זו,‏ המקבילה לשמחה או אושר,‏ נובעת מהשגת דבר טוב או מהציפייה לו.‏ אלה שהקדישו את חייהם ליהוה יכולים להרגיש שמחה כגון זו כיון שהיא פרי של רוח־קודשו של אלהים,‏ כוחו הפעיל.‏ (‏גלטיים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏ לכן,‏ אפילו כשאנו מתנסים במבחנים מייסרים,‏ יכולים אנו לשמוח בתור משרתי יהוה המוּנְחים על־ידי רוחו.‏

2.‏ מדוע שמחו בני־ישראל במאורע מיוחד שאירע בימי עזרא?‏

² במעמד מיוחד במאה החמישית לפה״ס,‏ השתמשו בני־ישראל בחירות שהעניק להם אלהים כדי לערוך את חג־הסוכות בירושלים.‏ אחרי שעזרא הסופר ולוויים אחרים קראו בפניהם את התורה והבהירו להם את משמעות הדברים,‏ מוסר הכתוב:‏ ”‏וילכו כל העם לאכול ולשתות ולשלח מנות,‏ ולעשות שמחה גדולה,‏ כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם”‏.‏ — נחמיה ח׳:‏5–12‏.‏

‏’‏חדוות יהוה היא מעוזנו’‏

3.‏ לאור אילו נסיבות עשויה ”‏חדוות יהוה”‏ להיות מעוזנו?‏

³ במהלך החג,‏ הכירו בני־העם באמת שבמלים:‏ ”‏חדוות יהוה היא מעוזכם”‏.‏ (‏נחמיה ח׳:‏10‏)‏ אותה חדווה תהיה גם מעוזנו כיום,‏ אם נשמור בחריצות על החירות שהעניק לנו יהוה כעדיו המוקדשים והטבולים.‏ אחדים מאיתנו זכו להימשח ברוח־הקודש ולהיות מאומצים בתוך משפחת אלהים כיורשים־שותפים עם המשיח.‏ (‏רומיים ח׳:‏15–23‏)‏ אך,‏ לרובנו המכריע כיום יש התקווה לחיות בגן־עדן עלי־אדמות.‏ (‏לוקס כ״ג:‏43‏)‏ עד כמה שמחים נוכל להיות על כך!‏

4.‏ מדוע יכולים המשיחיים להחזיק מעמד נוכח סבל ורדיפות?‏

⁴ אף־על־פי שניצבת לפנינו התוחלת לברכות כה נפלאות,‏ אין זה קל להחזיק מעמד לנוכח סבל ורדיפות.‏ בכל זאת,‏ אנו מסוגלים לעמוד בכך,‏ כיון שאלהים מחזקנו ברוח־קודשו.‏ בעזרתה נוכל לשמוח ולהיות משוכנעים שמאומה לא יוכל לגזול מאיתנו את תקוותנו או את אהבת אלהים.‏ בנוסף לכך,‏ אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שיהוה ימשיך להיות לנו למעוז כל עוד נאהב אותו בכל לבנו,‏ בכל נפשנו,‏ בכל מאודנו ובכל שכלנו.‏ — לוקס י׳:‏27‏.‏

5.‏ היכן ניתן למצוא סיבות לשמחה?‏

⁵ משרתי יהוה נהנים משפע ברכות ויש להם סיבות רבות לשמוח.‏ חלק מהסיבות הללו מוזכרות באיגרתו של פאולוס אל הגלטיים וחלקן מצוינות בקטעים אחרים בכתבי־הקודש.‏ נמצא זאת למעודד ביותר לדון בברכות משמחות אלה.‏

הוקר את החירות שמעניק אלהים

6.‏ מדוע עודד פאולוס את המשיחיים הגלטיים לעמוד איתן?‏

⁶ כמשיחיים,‏ אנו זוכים לברכה המשמחת שבמעמד מקובל על יהוה.‏ מאחר שישוע שיחרר את תלמידיו מעול התורה,‏ עודד פאולוס את הגלטיים לעמוד יציבים,‏ ולא להיכנע שוב ל”‏עול העבדות”‏.‏ אך,‏ מה לגבינו?‏ אילו היינו מנסים להשיג מעמד של צדקה בעיני אלהים באמצעות שמירת מצוות התורה,‏ היה הדבר מרחיק אותנו מהמשיח.‏ אולם,‏ בעזרת רוחו של אלהים,‏ אנו מייחלים למעמד צדקה זה בזכות אמונתנו הנובעת מתוך אהבה,‏ ולא בזכות מילה גופנית או פעלים אחרים של התורה.‏ — גלטיים ה׳:‏1–6‏.‏

7.‏ מה צריכה להיות השקפתנו באשר לשירות מקודש ליהוה?‏

⁷ ברכה גדולה כרוכה בניצול החירות שהעניק לנו יהוה כדי ’‏לעבוד את אלהים בשמחה’‏.‏ (‏תהלים ק׳:‏2‏)‏ זוהי אכן זכות גדולה לאין־ערוך לשרת את יהוה אלהי צבאות,‏ ”‏מלך עולם”‏!‏ (‏ההתגלות ט״ו:‏3;‏ ירמיהו י׳:‏10‏)‏ אם לפעמים משתלטים עליך רגשי נחיתוּת,‏ יתכן שיעודד אותך לזכור שיהוה קירב אותך אליו באמצעות ישוע,‏ והעניק לך את הזכות ליטול חלק בהפצת ”‏בשורת אלהים”‏.‏ (‏רומיים ט״ו:‏16;‏ יוחנן ו׳:‏44;‏ י״ד:‏6‏)‏ אלה אכן סיבות טובות לשמחה ולהכרת־תודה לאלהים!‏

8.‏ באשר ל”‏בבל הגדולה”‏,‏ איזו סיבה יש למשרתי יהוה לשמוח?‏

⁸ סיבה נוספת לשמוח היא החירות שהעניק לנו אלהים כששיחרר אותנו מ”‏בבל הגדולה”‏,‏ המעצמה הכלל־עולמית של דתות־הכזב.‏ (‏ההתגלות י״ח:‏2,‏ 4,‏ 5‏)‏ אף־על־פי ש”‏זונה”‏ דתית סימלית זו ”‏יושבת על מים רבים”‏,‏ שמשמעם ”‏עמים והמונים.‏.‏.‏ ואומות ולשונות”‏,‏ אין היא יושבת,‏ כלומר,‏ שולטת ומשפיעה באופן דתי,‏ על משרתי יהוה.‏ (‏ההתגלות י״ז:‏1,‏ 15‏)‏ אנו עולצים באור הנפלא של אלהים,‏ בעוד תומכיה של ”‏בבל הגדולה”‏ נמצאים באפֵלה רוחנית.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏9‏)‏ אמנם,‏ אפשר שקשה לנו להבין כמה מ”‏עמוקות אלהים”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏10‏)‏ אך,‏ תפילות לקבלת חכמה ועזרה באמצעות רוח־הקודש מסייעות לנו לקלוט את מלוא משמעותה של האמת המקראית,‏ המשחררת מבחינה רוחנית את אלה המחזיקים בה.‏ — יוחנן ח׳:‏31,‏ 32;‏ יעקב א׳:‏5–8‏.‏

9.‏ אם אנו חפצים ליהנות מברכה של חירות ממושכת מאמונות כוזבות,‏ מה עלינו לעשות?‏

⁹ אנו נהנים מהברכות שבשיחרור מלא מאמונות כוזבות,‏ אולם כדי לשמור על חירות זו,‏ חיוני שנתרחק מכל דברי כפירה.‏ קודם,‏ היו הגלטיים רצים במירוץ המשיחי,‏ אך אחדים החלו להניא אותם ממאמציהם לציית לאמת.‏ תעמולה מרושעת זו לא היתה מאת אלהים,‏ לכן היה עליהם לדחותה.‏ כשם ש”‏מעט שאור מחמיץ את כל הבצק”‏,‏ מורי כזב או נטייה כלשהי להקשיב לדברי כפירה עלולים להשחית את הקהילה כולה.‏ פאולוס ייחל לאלה שתמכו במילה וחפצו בכך להתעות את אמונת הגלטיים,‏ לא רק שימולו,‏ אלא אף ”‏ייכרתו”‏ או יסורסו.‏ אכן,‏ שפה קשה ביותר!‏ אולם,‏ עלינו להיות תקיפים כמוהו בדחיית כל דברי כפירה,‏ כדי לשמור על החירות מאמונות כוזבות שהעניק לנו אלהים.‏ — גלטיים ה׳:‏7–12‏.‏

שרתו איש את רעהו באהבה

10.‏ מהי חובתנו כחלק מאגודת־אחים משיחית?‏

¹⁰ בזכות החירות שהעניק לנו אלהים יש לנו הזכות להתרועע עם אגודת־אחים משיחית אוהבת,‏ אך עלינו לתרום את חלקנו בגילוי אהבה בפועל.‏ על הגלטיים היה לנצל את חירותם לא כ”‏אמצעי בידי הבשר”‏,‏ או כעילה לגילוי אנוכיות חסרת־אהבה,‏ אלא לשרת איש את רעהו תוך אהבה.‏ (‏ויקרא י״ט:‏18;‏ יוחנן י״ג:‏35‏)‏ כמו־כן,‏ גם עלינו להימנע מ’‏לנשוך ולטרוף’‏ ולשנוא זה את זה,‏ מה שעלול להביא לידי השמדה הדדית.‏ כמובן,‏ הדבר לא יתרחש אם נגלה אחווה.‏ — גלטיים ה׳:‏13–15‏.‏

11.‏ כיצד נוכל להיות ברכה לאחרים,‏ ומדוע עשויים הם לברכנו?‏

¹¹ אם ננצל את החירות שהעניק לנו אלהים בתואם עם הנחיות רוחו,‏ נגלה אהבה ונהווה בעצמנו ברכה לזולת.‏ חיוני שנהפוך זאת להרגל להרשות לרוח־הקודש להדריך ולהנחות אותנו.‏ אם נעשה כן,‏ לא ניכנע לתשוקות הבשר החוטא,‏ שהן ”‏בניגוד לרוח”‏ ומשקפות חוסר־אהבה.‏ אם נרשה לרוח אלהים להדריכנו,‏ ננהג תמיד מתוך אהבה,‏ ולא בגלל חוקים המחייבים ציות ומטילים עונשים על עושי הרע.‏ למשל,‏ תהא זו אהבה — ולא רק חוק יבש — שתמנע אותנו מלהשמיץ אחרים.‏ (‏ויקרא י״ט:‏16‏)‏ האהבה תניע אותנו לדבר ולנהוג תמיד בטוּב־לב.‏ מאחר שאנו מגלים את תכונת האהבה,‏ שהיא אחד מפירות הרוח,‏ אחרים יברכו וישבחו אותנו.‏ (‏משלי י׳:‏6‏)‏ בנוסף לכך,‏ ההתרועעות עימנו תהווה עבורם ברכה.‏ — גלטיים ה׳:‏16–18‏.‏

פירות מנוגדים

12.‏ מה הן כמה מן הברכות הנובעות מההימנעות מ’‏מעשי בשר’‏ פסולים?‏

¹² ברכות רבות הכרוכות בחירות שהעניק לנו אלהים נובעות מההימנעות מ”‏מעשי הבשר”‏ הפסולים.‏ בתור משרתי אלהים,‏ בדרך־כלל אנו חוסכים מעצמנו ייסורים רבים כיון שאיננו נואפים,‏ אלא נמנעים מכל התנהגות טמאה ונלוזה.‏ בהתרחקותנו מעבודת־אלילים,‏ אנו זוכים בשמחה הנובעת מנשיאת חן בעיני יהוה בתחום זה.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏21‏)‏ כיון שאיננו עוסקים בספיריטיזם,‏ אנו חופשיים מאחיזתם של השדים.‏ אגודת־האחים המשיחית אינה נפגמת בשל מריבות,‏ מאבקים,‏ קינאה,‏ התפרצויות זעם,‏ מחלוקות וכיתות.‏ איננו מאבדים את חדוותנו בשל שיכרות והתהוללות.‏ פאולוס הזהיר שאלה העוסקים ב”‏מעשי הבשר”‏ לא יירשו את מלכות אלהים.‏ מאידך,‏ כשאנו שועים בנאמנות לדבריו,‏ אנו אוחזים בתקוות המלכות המשמחת.‏ — גלטיים ה׳:‏19–21‏.‏

13.‏ אילו פירות מניבה רוח־קודשו של יהוה?‏

¹³ החירות שמאת אלהים מהווה עבורנו מקור שמחה מאחר שהמשיחיים מגלים את פירות רוח יהוה.‏ בנקל ניתן להבין מדברי פאולוס אל הגלטיים שמעשי הבשר החוטא הם כמו קוצים,‏ לעומת ’‏פירות הרוח’‏ הנפלאים,‏ הלא הם אהבה,‏ שמחה,‏ שלום,‏ אורך־רוח,‏ נדיבות,‏ טוּב־לב,‏ נאמנות,‏ ענווה,‏ וריסון־עצמי,‏ המושרשים בלבבותיהם של כל יראי יהוה.‏ בהיותנו נחושים בהחלטה לגבור על תאוות הבשר החוטא,‏ חפצים אנו לזכות בהדרכת רוח־אלהים ולנהוג בתואם עימה.‏ הרוח הופכת אותנו לענווים ולרודפי־שלום,‏ ולא ל”‏שואפי כבוד שווא,‏ המתגרים ומקנאים איש ברעהו”‏.‏ לא פלא שאנו מפיקים שמחה גדולה מהתרועעותנו עם אלה המגלים את פירות הרוח!‏ — גלטיים ה׳:‏22–26‏.‏

סיבות נוספות לשמחה

14.‏ לאיזה נשק זקוקים אנו במאבקנו עם כוחות רוחניים רשעים?‏

¹⁴ ההגנה מפני השטן ושדיו הינה ברכה הקשורה גם בחירות הרוחנית שמאת אלהים.‏ כדי להצליח בהתמודדותנו עם הכוחות הרוחניים הרעים,‏ עלינו ללבוש את ”‏מלוא נשק האלהים”‏.‏ אנו זקוקים לחגורת האמת ולשריון הצדק.‏ חיוני שננעל את רגלינו בנכונוּת להטיף את בשורת השלום.‏ המגן הגדול של האמונה,‏ נחוץ גם הוא‏,‏ שכן בו נוכל לכבות את חיציו הבוערים של הרע.‏ עלינו לחבוש את כובע הישועה ולהפעיל את ”‏חרב הרוח”‏,‏ שהיא דבר־אלהים.‏ הבה נוסיף ונישא ”‏תפילה ותחינה.‏.‏.‏ תמיד ברוח”‏.‏ (‏אפסיים ו׳:‏11–18‏)‏ אם אנו ’‏לובשים את מלוא נשק האלהים’‏ ודוחים כל צורה של פולחן שדים,‏ נוכל לעמוד ללא חת ובשמחה מלאה.‏ — השווה מעשי־השליחים י״ט:‏18–20‏.‏

15.‏ איזו ברכה משמחת היא נחלתנו עקב התנהגות התואמת את רצון אלהים?‏

¹⁵ החדווה היא נחלתנו כיון שמעשינו תואמים את דבר־אלהים,‏ ואנו נקיים מרגשות האשמה המטרידים עושי־רע רבים.‏ אנו ’‏מתאמצים שיהיה לנו מצפון נקי לפני אלהים ובני־אדם בכל עת’‏.‏ (‏מעשי־השליחים כ״ד:‏16‏)‏ לפיכך,‏ אל לנו לפחד מהעונש שיטיל אלהים על החוטאים בזדון וללא חרטה,‏ ביום שינקום בהם.‏ (‏מתי י״ב:‏22–32;‏ עברים י׳:‏26–31‏)‏ ביישמנו את העצה במשלי ג׳:‏21–26‏,‏ זוכים אנו להתגשמות ההבטחה:‏ ”‏נצור תושייה ומזימה [‏כושר חשיבה]‏,‏ ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרותיך.‏ אז תלך לבטח דרכך,‏ ורגלך לא תיגוף.‏ אם תשכב לא תפחד;‏ ושכבת וערבה שנָתֶך.‏ אל תירא מפחד פתאום,‏ ומשואת רשעים כי תבוא.‏ כי יהוה יהיה בכיסלך,‏ ושמר רגליך מלָכֶד”‏.‏

16.‏ כיצד עשויה התפילה להוות סיבה לשמחה,‏ ואיזה תפקיד ממלאת רוח יהוה בנוגע לכך?‏

¹⁶ סיבה נוספת לשמחה היא החירות לפנות אל יהוה בתפילה בביטחון שישמע אותנו.‏ תפילותינו אכן נעתרות כיון שאנו מגלים ”‏יראת יהוה”‏.‏ (‏משלי א׳:‏7‏)‏ בנוסף לכך,‏ על־מנת להמשיך לזכות באהבת אלהים אנו נעזרים ב’‏תפילות ברוח־הקודש’‏.‏ (‏יהודה 20,‏ 21‏)‏ אנו עושים זאת כשאנו מטפחים בלבנו גישה נאותה התואמת את רצון אלהים ומתפללים בהשפעת רוח־הקודש למען דברים העולים בקנה אחד עם רצונו ועם דברו.‏ רוח־הקודש מבהירה לנו כיצד להתפלל,‏ ומה לבקש בתפילותינו.‏ (‏יוחנן א׳.‏ ה׳:‏13–15‏)‏ אם אנו מתנסים במבחן קשה,‏ ואיננו יודעים עבור מה להתפלל,‏ ”‏הרוח עוזרת לנו בחולשותינו.‏.‏.‏ הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמוקות ממלים”‏.‏ אלהים עונה לתפילות מעין אלה.‏ (‏רומיים ח׳:‏26,‏ 27‏)‏ הבה נתפלל לקבלת רוח־הקודש,‏ ונניח לה לטפח בנו את הפירות הדרושים כדי להתמודד עם מבחן כלשהו.‏ (‏לוקס י״א:‏13‏)‏ אנו אף נגדיל את שמחתנו אם נלמד בחריצות,‏ תוך תפילה,‏ את דבר־אלהים שבהשראת רוח־הקודש ואת הפרסומים המשיחיים הנכתבים בהדרכת הרוח.‏

מבורכים בעזרה שתמיד בהישג־יד

17.‏ כיצד מוכיחים חוויותיו של משה ודבריו של דוד שיהוה אכן נמצא עם משרתיו?‏

¹⁷ עקב השימוש ההולם בחירותנו,‏ אנו נהנים משמחה הנובעת מהידיעה שיהוה עימנו.‏ כשנסיבות קשות גרמו למשה לברוח ממצרים,‏ תוך אמונה הוא ”‏עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה”‏.‏ (‏עברים י״א:‏27‏)‏ משה לא הלך לבדו;‏ הוא ידע שיהוה היה עימו.‏ בדומה לכך,‏ שרו בני־קורח:‏ ”‏אלהים לנו מחסה ועוז,‏ עזרה בצרות נמצא מאוד.‏ על־כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים;‏ יהמו,‏ יחמרו מימיו,‏ ירעשו הרים בגאוותו”‏.‏ (‏תהלים מ״ו:‏2–4‏)‏ אם יש לך אמונה מסוג זה באלהים,‏ הוא לעולם לא יעזבך.‏ דוד אמר:‏ ”‏כי אבי ואמי עזבוני,‏ ויהוה יאספני”‏.‏ (‏תהלים כ״ז:‏10‏)‏ הידיעה שאלהים כה מעוניין במשרתיו היא אכן מקור לשמחה רבה!‏ — פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7‏.‏

18.‏ מדוע נהנים אלה הזוכים בחדוות יהוה,‏ גם מחירות מדאגות העלולות להכריעם?‏

¹⁸ בהיות לנו חדוות יהוה,‏ העניק לנו אלהים חירות מדאגות העלולות להכריענו.‏ ”‏אל תדאגו לשום דבר”‏,‏ כתב פאולוס,‏ ”‏כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלהים בתפילה ובתחנונים ובהודייה.‏ ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”‏.‏ (‏פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏ אותו ”‏שלום אלהים”‏ הוא שלווה מיוחדת במינה,‏ העומדת אפילו במבחנים קשים ביותר.‏ בעזרת שלום זה‏,‏ נשאר לבנו שקט ושליו — דבר המיטיב עימנו מבחינה רוחנית,‏ נפשית וגופנית.‏ (‏משלי י״ד:‏30‏)‏ הדבר אף עוזר לנו לשמור על קור־רוח,‏ בידענו שכל דבר שיהוה ירשה לא יגרום לנו נזק תמידי.‏ (‏מתי י׳:‏28‏)‏ שלום זה,‏ הנובע מיחסים קרובים עם אלהים באמצעות המשיח,‏ הוא נחלתנו מפני שהקדשנו את עצמנו ליהוה ואנו נכנעים להדרכת רוחו המניבה בנו את פירותיה,‏ כגון שמחה ושלום.‏

19.‏ במה עלינו למקד את לבנו,‏ כדי שניהנה משמחה?‏

¹⁹ אם נמקד את לבנו בחירות שהעניק לנו אלהים ובתקוות המלכות,‏ יגרום לנו הדבר שמחה רבה.‏ למשל,‏ לעתים ניתן לעשות אך מעט בנוגע לבריאות לקויה,‏ אולם נוכל לבקש בתפילותינו חכמה וחיזוק נפשי כדי להתמודד עם המצב,‏ ונוכל להפיק נחמה מהירהורים על הבריאות הרוחנית לה אנו זוכים כבר היום,‏ ועל פלאי הריפוי הגופני אשר יתחוללו תחת שלטון המלכות.‏ (‏תהלים מ״א:‏2–4;‏ ישעיהו ל״ג:‏24‏)‏ אף־על־פי שעלינו לסבול ממחסור כיום,‏ יהיה המצב שונה בגן־עדן שימלא את כדור־הארץ בקרוב,‏ אז ייזכו הכל בצרכי־המחייה בשפע.‏ (‏תהלים ע״ב:‏14,‏ 16;‏ ישעיהו ס״ה:‏21–23‏)‏ אבינו השמימי אכן מכלכלנו עתה ועוד ישלים לחלוטין את שמחתנו.‏ — תהלים קמ״ה:‏14–21‏.‏

הערך את החירות שהעניק לך אלהים

20.‏ בתואם עם הכתוב בתהלים ק׳:‏1–5‏,‏ כיצד עלינו להתייצב לפני יהוה?‏

²⁰ כמשרתי אלהים,‏ עלינו להעריך אל־נכון את החירות שהעניק לנו אלהים,‏ חירות אשר הביאה לנו שמחה וברכות כה רבות.‏ אין פלא,‏ איפוא,‏ שתהלים ק׳:‏1–5 קורא לנו לבוא לפני אלהים ”‏ברננה”‏.‏ אנו שייכים ליהוה והוא דואג לצרכינו כרועה אוהב.‏ אנו אכן ”‏עמו וצאן־מרעיתו”‏.‏ מלאכת־הבריאה שלו ותכונותיו הנפלאות מושכות אותנו לבוא בשעריו בתהילה ובהודייה אל חצרות היכלו.‏ הדבר מניענו ’‏לברך את שמו’‏,‏ לשבח את יהוה אלהים.‏ כמו־כן,‏ נוכל תמיד לסמוך על חסדו ורוב טוּבו כלפינו.‏ נאמנותו של יהוה ממשיכה ’‏מדור לדור’‏.‏ אין הוא חדל לגלות אהבה לעושי רצונו.‏

21.‏ איזה עידוד ניתן בהוצאה הראשונה של חוברת זו,‏ ומה עלינו לעשות בנוגע לחירות שהעניק לנו אלהים?‏

²¹ כבני־אנוש בלתי־מושלמים,‏ אין אנו יכולים להימלט מכל מבחן.‏ אולם,‏ בעזרת אלהים נוכל להתמיד כעדים אמיצים ומלאי־שמחה.‏ בהקשר זה ראויות לציון המלים הבאות שהופיעו בהוצאה הראשונה של חוברת המצפה (‏בשפה האנגלית)‏,‏ זו של יולי 1879:‏ ”‏חיזקו ואימצו.‏.‏.‏ אחי או אחיותי המשיחיים,‏ המבקשים בצעדים מיוּגעים להתקדם בדרך הצרה.‏ אל תשימו לב לדרך הסלעית;‏ היא כולה נתברכה וקוּדשה בדריכת רגליו של האדון.‏ התייחסו לכל קוץ כפרח;‏ לכל סלע חד כאבן־דרך,‏ המעודדת אתכם למהר קדימה לעבר המטרה.‏.‏.‏ מקדו את עיניכם בגמול”‏.‏ המיליונים המשרתים את יהוה כיום אכן ממקדים את עיניהם בגמול,‏ ומוצאים סיבות רבות לאומץ־לב ולשמחה.‏ עמוד איתן,‏ יחד עימם,‏ למען החירות שהעניק לך אלהים.‏ אל תחמיץ את מטרתה,‏ והבה תהא חדוות יהוה מעוזך לתמיד.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 92/‏3/‏15)‏

כיצד תשיב?‏

◻ כיצד יכולה ”‏חדוות יהוה”‏ להיות מעוז לנו?‏

◻ מבחינה דתית,‏ אילו ברכות נובעות מהחירות שהעניק אלהים למשרתיו?‏

◻ מדוע עלינו לשרת איש את רעהו מתוך אהבה?‏

◻ אילו ברכות נוספות כרוכות בחירות שמאת אלהים?‏

◻ כיצד יכולים משרתי יהוה להמשיך לשמוח?‏

‏[‏תמונה בעמוד 18]‏

‏”‏התייחסו לכל קוץ כפרח;‏ לכל סלע חד כאבן־דרך,‏ המעודדת אתכם למהר קדימה לעבר המטרה”‏