הקרב קורבנות ליהוה בכל נפשך
”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה” (קול׳ ג׳:23).
1–3. (א) האם מותו של ישוע על עמוד ההוקעה מציין שיהוה אינו דורש מאיתנו להקריב כיום קורבנות? הסבר. (ב) איזו שאלה מתעוררת בנוגע להקרבת קורבנות כיום?
במאה הראשונה לספירה הבהיר יהוה לעמו שקורבן הכופר של ישוע ביטל את תורת משה (קול׳ ב׳:13, 14). לא היה עוד צורך בַּקורבנות ובַזבחים שהקריבו היהודים במשך מאות שנים, וכבר לא היה להם כל ערך. התורה השלימה את תפקידה כ’אומנת המדריכה אל המשיח’ (גל׳ ג׳:24).
2 אולם אין בזאת כדי לומר שאין למשיחיים עוד עניין בהקרבת קורבנות. להיפך, השליח פטרוס דיבר על הצורך ”להעלות זבחי רוח רצויים לאלוהים בזכות ישוע המשיח” (פט״א ב׳:5). קודם לכן הסביר השליח פאולוס שחייו של משיחי מוקדש — על כל צדדיהם — נחשבים ל”קורבן” (רומ׳ י״ב:1).
3 אם כן, משיחי מקריב קורבנות ליהוה על־ידי כך שהוא נותן לו דברים מסוימים או מוותר על דברים כלשהם למענו. כיצד נוכל לוודא על בסיס הדרישות שהיה על בני ישראל לעמוד בהן, שכל הקורבנות שאנו מקריבים כיום רצויים בעיני יהוה?
בחיי היומיום
4. מה עלינו לזכור בנוגע לפעילויות היומיום?
4 במהלך שגרת חיינו אולי קשה לנו לראות את הקשר בין פעילויותינו היומיומיות לבין הקרבת קורבנות ליהוה. על פניו אולי נדמה שאין כמעט כל קשר בין מטלות בית, לימודים, עבודה חילונית, קניות וכדומה לבין עניינים רוחניים. אך אם הקדשת את חייך ליהוה או אם אתה מתכוון לעשות כן בעתיד הקרוב, אזי יש חשיבות לגישתך בביצוע פעילויות היומיום. אנו משיחיים 24 שעות ביממה. עלינו ליישם את עקרונות המקרא בכל היבט והיבט בחיינו. לכן פאולוס האיץ בנו: ”כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם” (קרא קולוסים ג׳:18–24).
5, 6. אילו שיקולים צריכים להשפיע על לבושנו והתנהגותנו בחיי היומיום?
5 אומנם פעילויותיו היומיומיות של המשיחי אינן חלק משירותו המקודש, אך קריאתו של פאולוס לעשות כל דבר ’בכל נפשנו, כעושים למען יהוה’ גורמת לנו לבחון את כל אורח חיינו. לדוגמה, האם אנו מתנהגים ומתלבשים בצורה הולמת בכל עת? האם בשל התנהגותנו או לבושנו אנו מתביישים להזדהות כעדי־יהוה כאשר אנו עוסקים בפעילויות שגרתיות? אל נרשה לכך לקרות! משרתי יהוה אינם רוצים לעשות דבר שיטיל חרפה על שמו של אלוהים (יש׳ מ״ג:10; קור״ב ו׳:3, 4, 9).
6 נראה כעת כיצד הרצון לעשות כל דבר ’בכל נפשנו, כעושים למען יהוה’ מתבטא בתחומים שונים בחיינו. במהלך הדיון זכור שבני ישראל נדרשו להקריב ליהוה ממיטבם (שמ׳ כ״ג:19).
כיצד מתבטא הדבר בחייך
7. מה כרוך בהקדשה המשיחית?
7 כאשר הקדשת את עצמך ליהוה קיבלת החלטה זו ללא סייג. למעשה, הבטחת שבכל תחום ותחום בחייך תמיד תציב את יהוה במקום הראשון. (קרא עברים י׳:7.) זו הייתה החלטה טובה. ודאי נוכחת שכאשר אתה בודק מהו רצון יהוה בנושא מסוים ועושה כל מאמץ לפעול בהתאם, התוצאות מצוינות (יש׳ מ״ח:17, 18). משרתיו של יהוה מתאפיינים בקדושה ובשמחה מפני שהם משקפים את תכונותיו של האל המלמד אותם (וי׳ י״א:44; תהל׳ ק״ד:31).
8. איזו משמעות נושאת עבורנו העובדה שיהוה ראה בקורבנות בימי קדם דבר קדוש?
8 הקורבנות שהקריבו בני ישראל ליהוה נחשבו לקדושים (וי׳ ו׳:18; ז׳:1). המילה ”קודש” טומנת בחובה את הרעיון של היבדלות, בלעדיות או הקדשה לאלוהים. על מנת שקורבנותינו יהיו רצויים בעיני יהוה, עליהם להיות חפים ונקיים מהשפעות העולם ומטומאת העולם. אל לנו לאהוב דבר ממה שיהוה שונא. (קרא יוחנן א׳. ב׳:15–17.) משמעו שעלינו להימנע מקשרים חברתיים ומפעילויות שיטמאו אותנו בעיני אלוהים (יש׳ ב׳:4; ההת׳ י״ח:4). כמו כן, אל לנו להרשות לעינינו להתבונן בדברים טמאים או לא־מוסריים או לתת מקום במחשבותינו לפנטזיות מסוג זה (קול׳ ג׳:5, 6).
9. עד כמה חשוב יחסו של המשיחי כלפי הזולת, ומדוע?
9 פאולוס האיץ באחיו לאמונה: ”אל תשכחו לגמול חסד ולשתף את הזולת באשר לכם, כי זבחים כאלה יערבו לאלוהים” (עב׳ י״ג:16). מכאן שטוב לב ועשיית טוב לזולת כדרך חיים נחשבים בעיני יהוה לקורבן רצוי. דאגה ואהבה כלפי אחרים הן מסימני ההיכר של המשיחיים האמיתיים (יוח׳ י״ג:34, 35; קול׳ א׳:10).
קורבנות במסגרת עבודת אלוהים
10, 11. מהי השקפתו של יהוה על שירותנו המשיחי, וכיצד צריך הדבר להשפיע עלינו?
10 אחת הדרכים הבולטות שבהן אנו כמשיחיים מיטיבים עם הזולת היא ’הצהרת תקוותנו’. האם אתה מנצל כל הזדמנות לתת עדות? פאולוס אמר שפעילות משיחית חיונית זו היא ”זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו” (עב׳ י׳:23; י״ג:15; הוש׳ י״ד:3). רבות ניתן לומר על כמות הזמן ועל איכות הזמן שאנו מקדישים להכרזת בשורת המלכות, וחלקים רבים באסיפת השירות נועדו לגרום לנו לחשוב על הנושא. אולם, אם לומר זאת בקצרה, מאחר שהשתתפות בשירות השדה ומתן עדות באופן לא־רשמי הם ’זבחי תודה’ המהווים חלק מעבודתנו את אלוהים, עלינו לתת בתחום זה ממיטבנו. אומנם הנסיבות משתנות מאדם לאדם, אך כמות הזמן שאנו מקדישים להטפת הבשורה הטובה מעידה לרוב על מידת הערכתנו לדברים רוחניים.
11 המשיחיים עוסקים בקביעות בפעילויות הקשורות לעבודת אלוהים, אם באופן אישי ואם בקבוצה. כך דורש יהוה. אומנם איננו נדרשים כיום לשמור שבת ולעלות דרך קבע לירושלים לרגל החגים, אך למצוות אלה יש הקבלות באורח החיים המשיחי. אלוהים עדיין מצפה מאיתנו לחדול ממעשים מתים וללמוד את דברו, להתפלל ולנכוח באסיפות המשיחיות. ועל ראשי משפחות משיחיים מוטלת האחריות לנהל שיעורים משפחתיים עם בני ביתם (תסל״א ה׳:17; עב׳ י׳:24, 25). בכל הנוגע לפעילויותינו הרוחניות, טוב נעשה אם נשאל את עצמנו: ’האם אני יכול לשפר את טיב עבודתי את אלוהים?’
12. (א) למה ניתן להשוות כיום את הקטרת הקטורת בימי קדם? (ב) כיצד צריכה השוואה זו להשפיע על תוכן תפילותינו?
12 דוד המלך שר ליהוה: ”תיכּון תפילתי קטורת לפניך” (תהל׳ קמ״א:2). חשוב לרגע על תדירות תפילותיך ועל טיבן. ספר ההתגלות משווה את ”תפילות הקדושים” לקטורת, משום שתפילות רצויות עולות אל יהוה, והן כריח ניחוח עבורו (ההת׳ ה׳:8). בעם ישראל הקדום היה צריך לרקוח באופן קפדני ומדויק את הקטורת שהוקטרה דרך קבע על מזבח יהוה. היא הייתה רצויה בעיני יהוה אך ורק אם הוקטרה על־פי הנחיותיו (שמ׳ ל׳:34–37; וי׳ י׳:1, 2). אם נרקח באותו אופן את תפילותינו, נוכל להיות סמוכים ובטוחים שהן יהיו רצויות בעיני יהוה.
לתת ולקבל
13, 14. (א) מה עשו אפפרודיטוס והקהילה בפיליפי למען פאולוס, ומה חשב על כך השליח? (ב) כיצד נוכל לחקות את דוגמתם של אפפרודיטוס ושל הפיליפים?
13 גם את התרומות הכספיות לתמיכה בפעילות הכלל עולמית ניתן להשוות לקורבן, ואין זה משנה אם אנו תורמים הרבה או מעט (מר׳ י״ב:41–44). במאה הראשונה לספירה שלחה הקהילה בפיליפי את אֶפַּפְרוֹדיטוֹס לרומא כדי שידאג לצרכיו הפיזיים של פאולוס. מסתבר שאפפרודיטוס הביא עימו מתנה כספית מטעם הקהילה. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהפיליפים גילו נדיבות כלפי פאולוס. מעשה החסד שלהם נועד לפטור את פאולוס מדאגות כספיות כך שיוכל להקדיש זמן רב יותר לשירות. כיצד התייחס פאולוס למתנה שקיבל? הוא כינה אותה ’ריח ניחוח, מנחה ערבה רצויה לאלוהים’. (קרא פיליפים ד׳:15–19.) פאולוס העריך מקרב לב את המעשה האדיב של הפיליפים, וכך גם יהוה.
14 במקביל לכך, יהוה מעריך מאוד את תרומותינו לפעילות הכלל עולמית. יתר על כן, הוא מבטיח שאם נמשיך לשים את ענייני המלכות במקום הראשון בחיינו, הוא ידאג לכל צרכינו, הן הרוחניים והן הפיזיים (מתי ו׳:33; לוקס ו׳:38).
גלה הערכה
15. מדוע אתה אסיר תודה ליהוה?
15 תקצר היריעה מלמנות את הסיבות הרבות להיות אסירי תודה ליהוה. עלינו להודות לו מדי יום על מתנת החיים. הוא מעניק לנו את כל צורכי מחייתנו — מזון, ביגוד וקורת גג. למעשה, אנו חבים לו כל נשימה שאנו נושמים. בנוסף, אמונתנו המבוססת על ידע מדויק מפיחה בנו תקווה. מן הראוי שנעבוד את יהוה ונקריב לו זבחי תודה ולו רק בשל מי שהוא ובשל מה שעשה למעננו (קרא ההתגלות ד׳:11).
16. מה עלינו לעשות בתגובה לקורבן הכופר של המשיח?
16 כפי שראינו במאמר הקודם, אלוהים העניק לאנושות מתנה יקרה במיוחד — את קורבן הכופר של המשיח. זהו ביטוי יוצא דופן לאהבתו של אלוהים כלפינו (יוח״א ד׳:10). מהי התגובה הראויה לכך? פאולוס אמר: ”אהבת המשיח דוחקת בנו, בהכירנו שאחד מת בעד הכול, ... ובעד הכול הוא מת, כדי שאלה החיים לא יחיו עוד למען עצמם, אלא למען זה אשר מת וקם בעדם” (קור״ב ה׳:14, 15). למעשה, פאולוס אמר שאם נעריך את חסדו של אלוהים, יניע אותנו הדבר להשתמש בחיינו להסבת כבוד לו ולבנו. אהבתנו והערכתנו לאלוהים ולמשיח מתבטאות בציותנו ובנכונותנו לבשר ולעשות תלמידים (טימ״א ב׳:3, 4; יוח״א ה׳:3).
17, 18. באילו דרכים הרבו כמה משיחיים את זבחי תודתם ליהוה? הבא דוגמה.
17 התוכל לשפר את טיב זבחי התודה שאתה מקריב לאלוהים? לאחר שהרהרו בכל הטוב שיהוה עשה למענם, החליטו רבים לארגן את זמנם ואת עיסוקיהם בצורה כזו שתאפשר להם להגביר את השתתפותם במלאכת הכרזת המלכות ובפעילויות תיאוקרטיות אחרות. יש המצליחים לשרת כחלוצים עוזרים חודש אחד או יותר מדי שנה, ואחרים מצטרפים לשורות החלוצים הרגילים. כמו כן, יש המשתתפים בפרויקטים לבניית מבנים המשמשים לעבודת יהוה. אלו הן דרכים מצוינות לגלות הערכה. מעשים אלה, המהווים שירות מקודש, רצויים בעיני אלוהים בתנאי שהם נעשים מתוך המניע הנכון — הכרת טובה והודיה.
18 משיחיים רבים חשים אסירי תודה ליהוה, ותחושה זו מניעה אותם לפעולה. מורֶנה היא דוגמה לכך. היא חיפשה תשובות לשאלותיה הרוחניות בדת הקתולית, שעל־פיה התחנכה, ובפילוסופיות המזרח, אך לא מצאה תשובות מספקות. רק כאשר החלה ללמוד את המקרא בסיועם של עדי־יהוה הצליחה להרוות את צמאונה הרוחני. מורנה חשה הערכה רבה כלפי יהוה על התשובות המקראיות לכל שאלותיה ועל היציבות שהקנו תשובות אלו לחייה, וכאות תודה החליטה לתת את כל מרצה בשירותו. מייד אחרי טבילתה החלה לשרת כחלוצה עוזרת קבועה ומשאיפשרו לה נסיבותיה הפכה לחלוצה רגילה. עברו מאז 30 שנה, ומורנה עדיין משרתת בשירות מורחב.
19. כיצד תוכל באופן אישי להרבות את קורבנותיך ליהוה?
19 כמובן, רבים ממשרתי יהוה הנאמנים אינם יכולים לשרת כחלוצים כיוון שנסיבותיהם אינן מאפשרות זאת. אך ללא תלות במה שאנו מסוגלים לעשות בשירות יהוה, כולנו יכולים להקריב לו קורבנות רוחניים רצויים. בכל הנוגע להתנהגותנו, עלינו להקפיד ליישם את עקרונות הצדקה ולזכור שאנו מייצגים את יהוה בכל עת. מתוך אמונה אנו משוכנעים בכל ליבנו בהתגשמות מטרות אלוהים. במעשים טובים אנו תורמים להפצת הבשורה הטובה. מתוך השופע בליבנו ומתוך הערכה על כל מה שיהוה עשה למעננו, הבה נמשיך להקריב לו קורבנות בכל נפשנו.
[קטע מוגדל בעמוד 25]
האם טובו של יהוה מניע אותך לשפר את טיב זבחי תודתך?
[תמונה בעמוד 23]
האם אתה מנצל כל הזדמנות לתת עדות?