חלון הצצה אל הרחם

מאת כתב עורו!‏ באוסטרליה

בדיקות טרום־לידתיות מתקדמות מאפשרות היום לרופאים לאבחן בדייקנות מרבית ליקויים רבים,‏ פיסיים או שכליים,‏ בעובּר.‏ בין האמצעים הפופולריים יותר נמנים הסריקה העל־קולית (‏אולטרה־סאונד)‏ וניקור השפיר.‏

האולטרה־סאונד היא טכניקה לא פולשנית המנצלת גלי קול בלתי נשמעים,‏ שתדירותם גבוהה,‏ ליצירת דמות ממוחשבת של התינוק ברחם.‏ בניקור השפיר מוציאים בעזרת מזרק דגימה ממי השפיר — הנוזל המקיף את התינוק ברחם — ובודקים אם יש בה סימנים כימיים למומים עובּריים כמו תסמונת דאוּן.‏

טכנולוגיה רפואית מסוג זה,‏ לצד הפלות סלקטיביות,‏ המושלכת אל החברה כסלע לבריכה,‏ מכה גלים גדולים במימי האתיקה הרפואית.‏a למרבה הצער,‏ מערכת הערכים של העולם הזה אינה מצע יציב ליישוב מחלוקות מוסריות ואתיות,‏ והיא דומה יותר לרפסודה אובדת הנשטפת על־ידי גלים מכים.‏

יש מדינות שבהן הפלות סלקטיביות,‏ בסיוע הטכנולוגיה,‏ נעשות אף בטרם עוגנו בחוק.‏ ב־13 סקרים שנערכו לא מזמן בארצות־הברית במשך 15 שנה,‏ בין 75 ל־78 אחוז מן הנשאלים סברו שלאשה הרה צריכה להיות זכות חוקית להפיל עובּר כשיש סימנים ברורים למום חמור.‏ בכמה ארצות,‏ די ב”‏חשש לליקוי”‏ כדי להתיר הפלה.‏

לאחרונה זכתה אֵם אחת באוסטרליה בתביעת נזיקין שהגישה נגד רופא על שבשלב מוקדם בהיריונה,‏ לא אבחן אצלה אדמת.‏ מחלה זו,‏ אם לוקים בה בשלבי ההיריון הראשונים,‏ עלולה לגרום פגמים רציניים לעובּר.‏ האֵם טענה שהרופא שלל ממנה את האפשרות לבצע הפלה.‏

אשר להשלכות החוקיות והאתיות של המקרה,‏ אמרה המשפטנית ג׳ניפר פִיצגֶ’‏רַלד במאמר ב־Queensland Law Society Journal (‏כתב־העת של האגודה לחוק ומשפט של קווינסלנד)‏ מאפריל 1995:‏ ”‏לא רק שהיא [‏האשה ההרה]‏ צריכה להחליט,‏ ’‏האם אני רוצה להביא ילד?‏’‏,‏ היא גם צריכה להחליט,‏ ’‏איזה ילד אני רוצה?‏’‏”‏ אולם איזה פגם,‏ שואלת פיצג׳רלד,‏ מקנה בסיס מוצק דיו להפלה חוקית?‏ ”‏שפה שסועה,‏ חיך שסוע,‏ פזילה,‏ תסמונת דאון,‏ שִדרה שסועה?‏”‏ באזורים מסוימים בעולם,‏ הפגם הוא מין העובּר,‏ במיוחד אם הוא ממין נקבה!‏

‏”‏טמאים”‏ ברחם?‏

ככל שהגֶנוֹם האנושי ילך וייחשף לעיני המדענים וחלון ההצצה אל הרחם יהפוך בעצם למיקרוסקופ אל הרחם,‏ מה יעלה בגורלו של העובּר?‏ האם על בעלי המומים הקטנים יותר תיגזר השמדה?‏ למען האמת,‏ בעשורים האחרונים מסתמנת עלייה בשיעור ההפלות,‏ לא ירידה.‏ לנוכח אותו נחשול וקצף ההתדיינויות שבעקבותיו — כאותו מקרה שהוזכר דלעיל — הרופאים מודאגים.‏ מטעמים מובנים,‏ עלול הדבר לדחוק את הרופאים לעמדת מִגננה,‏ והם עשויים למשל לדרוש שייעשו בדיקות מסוימות לא ממש לטובת האם והתינוק,‏ אלא להגנתם האישית.‏ פיצג׳רלד כותבת שכתוצאה מכך,‏ ”‏יש סיכוי סביר שמספר הבדיקות הטרום־לידתיות יעלה,‏ ובעקבות זה גם מספר ההפלות הסלקטיביות”‏.‏ היא מוסיפה שהדבר יִצור ”‏מעין שיטת קַסְטוֹת שבה ה’‏טמאים’‏ הופכים ל’‏מיותרים’‏”‏.‏

ומה במקרה של אם שתלד ילד נכה אף שניתנה לה כל הזדמנות — ואפשר שגם המליצו לה — לבצע הפלה?‏ ”‏אולי יבוא יום”‏,‏ אומרת פיצג׳רלד,‏ ”‏שבו ייאמר להורים שאין הם זכאים לסיוע בטיפול בילדיהם המוגבלים,‏ כי הם בחרו להביא את הילד לעולם בשעה שיכלו להפילו”‏.‏

אין להתעלם מן המסר שההפלות הסלקטיביות משדרות לנכים בחברה שלנו.‏ אם החברה נפטרת מעובּרים בגלל פגמים,‏ האין בזה כדי לגרום לנכים לחוש יותר כמעמסה על הזולת?‏ האם לא יהיה להם קשה יותר להתמודד עם הדימוי העצמי הנמוך,‏ שממנו הם סובלים אולי גם כך?‏

העובדה שהחברה המודרנית מוכנה להיפטר מילדים שטרם נולדו,‏ כפי שפועלים נפטרים מחלקים פגומים בפס־ייצור,‏ מתאימה לקווים שכתבי־הקודש משרטטים לאופי האנשים החיים ב”‏אחרית הימים”‏ של עולם אכזרי זה.‏ הם מנבאים שבמידה רבה יהיו האנשים חסרי ”‏חיבה טבעית”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ המילה היוונית אַסטורגוי,‏ שמתורגמת ל”‏חסרי חיבה טבעית”‏,‏ עניינה בקשר הטבעי שקיים בין בני־משפחה,‏ כמו אהבת אם לילדיה.‏

כ”‏נידפים ומִטלטלים ברוח של כל תורה”‏,‏ אנשי העולם הזה חסרי ההכוונה הם ההיפך הגמור ממי שחיים על־פי דברו המהימן של אלוהים (‏אפסים ד׳:‏14‏)‏.‏ כעוגן לנפש,‏ המקרא שומר אותנו איתנים ויציבים מוסרית בים סוער.‏ (‏השווה עברים ו׳:‏19‏.‏)‏ לפיכך,‏ המשיחיים אומנם מודעים לכך שאשה עלולה להפיל עובּר בעל מום קשה בהפלה טבעית וספונטאנית,‏ אך עצם המחשבה להביט אל הרחם כדי לבדוק אם התינוק בריא דיו וכדאי לשומרו מעוררת אצלם סלידה עזה.‏b (‏השווה שמות כ״א:‏22,‏ 23‏.‏)‏

נחישותו של המשיחי לשמור אמונים לאלוהים מעוגנת בהבטחת אלוהים,‏ שלפיה יבוא יום ובו ”‏בל יאמר שכן:‏ ’‏חליתי’‏”‏ (‏ישעיהו ל״ג:‏24;‏ ל״ה:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כן,‏ חרף הקשיים הנוכחיים של הנכים והוויתורים הנדרשים מן המטפלים בהם,‏ ”‏יהיה טוב ליראי האלוהים”‏ (‏קהלת ח׳:‏12‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏