הורים — הציבו מופת לילדיכם

‏”‏פסיכולוגים שזה מאה שנה תרים אחר המפתח לגידול ילדים טובים יכולים להכריז על הפסקת החיפושים — לא משום שמצאו אותו,‏ אלא מפני שאין הוא קיים”‏.‏ כך נאמר בשבועון טיים במאמר ביקורת על ספר העוסק בגידול ילדים.‏ על־פי הספר,‏ ילדים סופגים בראש ובראשונה את ערכיהם של בני גילם,‏ ולא של הוריהם.‏

אין להכחיש שלחץ חברתי הוא כוח רב־​עוצמה (‏משלי י״ג:‏20;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ ויליאם בראון,‏ בעל טור,‏ ציין:‏ ”‏אם קיים אלוהים חילוני כלשהו עבור הנוער,‏ זהו אל המוסכמות.‏ .‏.‏.‏ בני העשרה יעדיפו למות מאשר להיות שונים”‏.‏ כאשר ההורים אינם מצליחים להשרות בבית אווירה חמה ונעימה,‏ או לבלות מספיק זמן בחברת ילדיהם — שני מצבים שכיחים בעולם הקדחתני של ימינו — הם למעשה נותנים פתח להשפעה חברתית מזיקה על ילדיהם.‏

נוסף על כך,‏ בתקופה זו של ’‏אחרית הימים’‏ התא המשפחתי נתון במתקפה מפני שכפי שניבא המקרא,‏ אנשים שקועים ראשם ורובם בענייני כסף,‏ בתענוגות ובעצמם.‏ אין פלא אפוא שילדים רבים ”‏ממרים את פי הוריהם,‏ כפויי טובה,‏ חסרי נאמנות וחסרי חיבה טבעית”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏​1–3‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

המושג ”‏חיבה טבעית”‏ בלשון המקרא מתאר אהבה בין חברי משפחה.‏ אהבה זו היא קשר טבעי המניע את ההורים לדאוג לילדיהם,‏ ואת הילדים לדבוק בהוריהם.‏ אבל כשלהורים חסרה חיבה טבעית,‏ הילדים יחפשו תמיכה רגשית במקום אחר — בדרך כלל אצל בני גילם,‏ שאת ערכיהם וגישותיהם הם מן הסתם יאמצו.‏ את זאת ניתן במקרים רבים למנוע אם ההורים ינהלו את חיי המשפחה על־​פי עקרונות המקרא (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏

המשפחה — מוסד שכונן אלוהים

לאחר שאיחד את אדם וחוה כבעל ואישה ציווה עליהם אלוהים:‏ ”‏פרו ורבו ומילאו את הארץ”‏.‏ כך נולדה המשפחה — אב,‏ אם וילדים (‏בראשית א׳:‏28;‏ ה׳:‏3,‏ 4;‏ אפסים ג׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ על מנת לעזור להם לגדל את ילדיהם,‏ טבע בהם יהוה אינסטינקטים בסיסיים של הורות.‏ בשונה מבעלי החיים,‏ בני האדם זקוקים לעזרה נוספת,‏ ולכן יהוה סיפק עבורם הנחיות בכתב.‏ הללו כוללות הכוונה בענייני מוסר ודת ובדבר הקניית משמעת הולמת לילדים (‏משלי ד׳:‏​1–4‏)‏.‏

בייחוד לאבות פנה אלוהים ואמר:‏ ”‏והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך.‏ ושיננתם לבניך ודיברת בם,‏ בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך”‏ (‏דברים ו׳:‏6,‏ 7;‏ משלי א׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ שים לב שההורים נדרשו לשים את תורת אלוהים ראשית כול על לבם הם.‏ מדוע היה זה חשוב?‏ משום שחינוך שבאמת מניע לפעולה אינו נובע מהפה כי אם מהלב.‏ רק אם ההורים ילַמדו מתוך הלב הם יצליחו להגיע ללב ילדיהם.‏ הורים כאלה גם מציבים דוגמה טובה לילדים,‏ אשר חיש קל מזהים חוסר כנות (‏רומים ב׳:‏21‏)‏.‏

הורים משיחיים נקראים לגדל את ילדיהם מינקות ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏ (‏אפסים ו׳:‏4;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏15‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ מינקות?‏ כן!‏ ”‏לפעמים אנחנו ההורים לא מעריכים את הילדים כראוי”‏,‏ כתבה אם אחת.‏ ”‏אנחנו ממעיטים בכישוריהם.‏ הפוטנציאל ישנו,‏ אבל עלינו לנצל אותו”‏.‏ ילדים אוהבים ללמוד,‏ וכאשר הורים יראי אלוהים מלמדים אותם,‏ הם לומדים גם לאהוב.‏ ילדים אלה יחושו בטוחים ומוגנים במסגרת הגבולות שיציבו להם הוריהם.‏ לפיכך,‏ הורים מצליחים משתדלים להיות חברים אוהבים,‏ אנשי שיחה ומורים סבלנים אך תקיפים,‏ וכך ליצור סביבה טובה שבה יכולים ילדיהם לפרוח.‏a

הגן על ילדיך

במכתב להורים שכתב מנהל בית־​ספר מודאג בגרמניה נאמר:‏ ”‏היינו רוצים לעודד אתכם,‏ הורים יקרים,‏ ליטול יוזמה ולהיות מעורים יותר בחינוך ילדיכם ולא להפקיר אותם לטלוויזיה או לרחוב.‏ זוהי בעצם אחריותכם בהתפתחות אישיותם”‏.‏

להפקיר את הילד לטלוויזיה או לרחוב משמעו למעשה להניח לרוח העולם להשפיע על חינוכו של הילד (‏אפסים ב׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏ בניגוד גמור לרוח אלוהים,‏ רוח עולמית זו נושאת כסופה עזה את זרעי החשיבה ה”‏ארצית הנובעת מן היצר והשדים”‏,‏ ונוטעת אותם בשפע במוחם ובלבם של חסרי הניסיון או האווילים (‏יעקב ג׳:‏15‏)‏.‏ עשבים שוטים אלה של חשיבה הרסנית משחיתים בסופו של דבר את הלב.‏ ישוע המחיש בעזרת דוגמה איזו השפעה יש למה שנזרע בלב.‏ הוא אמר:‏ ”‏האיש הטוב,‏ מאוצר לבו הטוב מפיק את הטוב,‏ והאיש הרע,‏ מאוצר לבו הרע מפיק את הרע;‏ כי מתוך השופע בלב מדבר פיו”‏ (‏לוקס ו׳:‏45‏)‏.‏ על כן המקרא מאיץ בנו:‏ ”‏מכל משמר,‏ נצור לבֶך,‏ כי ממנו תוצאות חיים”‏ (‏משלי ד׳:‏23‏)‏.‏

כמובן,‏ ילדים הם אחרי הכול ילדים,‏ וחלקם נוטים להיות עקשנים ואפילו מרדנים (‏בראשית ח׳:‏21‏)‏.‏ מה יכולים ההורים לעשות?‏ ”‏איוולת קשורה בלב נער;‏ שבט מוסר ירחיקנה ממנו”‏,‏ אומר המקרא (‏משלי כ״ב:‏15‏)‏.‏ יש הרואים בכך יחס נוקשה ומיושן.‏ לאמיתו של דבר,‏ המקרא יוצא נגד אלימות והתעללות על כל צורותיהן.‏ המילה ”‏שבט”‏ שמשמעה ”‏מטה”‏ ומוזכרת לעתים במובנה המילולי,‏ מייצגת את הסמכות ההורית המופעלת בתקיפות אך באהבה ובמידה הראויה,‏ מתוך דאגה לטובתו הנצחית של הילד (‏עברים י״ב:‏​7–11‏)‏.‏

בלה בנעימים בחברת ילדיך

ידוע שעל מנת שילדים יתפתחו יפה הם זקוקים למשחקים ולבילויים.‏ הורים נבונים ינצלו את ההזדמנויות האלה לחיזוק יחסי הורה־​ילד בכך שיבלו בחברת ילדיהם בכל הזדמנות.‏ כך יוכלו לא רק להדריך את ילדיהם לבחור בסוגי הבידור הנכונים,‏ אלא גם להראות להם עד כמה הם מוקירים את חברתם.‏

אב משיחי אחד מספר שהוא נהג לשחק משחקי כדור עם בנו בשובו הביתה מהעבודה.‏ אם אחת נזכרת שמשחקי לוח היו אהובים על ילדיה.‏ בת שבגרה מספרת שבני משפחתה נהנו לרכב יחד על אופניים.‏ כל אותם ילדים הם אנשים בוגרים כיום,‏ אבל אהבתם להוריהם — וליהוה — חזקה מאי פעם,‏ ואהבה זו אף הולכת וגוברת.‏

הורים המביעים את אהבתם בפני ילדיהם הן במילים והן במעש,‏ ומראים שהם רוצים בחברתם,‏ אכן מותירים בהם רושם עז שלרוב ילווה אותם לאורך כל ימי חייהם.‏ לדוגמה,‏ רבים מבוגרי אחת מכיתות גלעד,‏ בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה,‏ זקפו את שאיפתם לשרת בשירות המורחב לזכות הדוגמה הטובה שהציבו להם הוריהם והעידוד שזכו מצידם.‏ איזו מורשת נפלאה לילדים,‏ ואיזו ברכה להורים!‏ ברור שלא כל הילדים יוכלו להצטרף לשירות המורחב בבגרותם,‏ אך אין ספק שכל ילד יצא נשכר אם הוריו יראי האלוהים יהפכו לחבריו הקרובים ויהיו עבורו מודל לחיקוי (‏משלי כ״ב:‏6;‏ אפסים ו׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

הורים יחידים יכולים להצליח

ילדים רבים כיום גדלים במשפחות חד־​הוריות.‏ הדבר אומנם מוסיף על הקשיים בגידול ילדים,‏ אך ההצלחה אפשרית.‏ הורים יחידים יכולים להתעודד מדוגמתה של אֶבְנִיקָה,‏ אם משיחית ממוצא יהודי שחיה במאה הראשונה ומוזכרת במקרא.‏ היא הייתה נשואה לבעל לא־​מאמין וקרוב לוודאי שלא זכתה לתמיכה רוחנית מצידו.‏ למרות זאת,‏ אבניקה הייתה למופת בחינוך טימותיאוס.‏ מסתבר שהשפעתן החיובית של אבניקה ושל לואיס סבתו על טימותיאוס עוד מינקותו,‏ הייתה חזקה יותר מכל השפעה שלילית שאולי נבעה מבני גילו (‏מעשי השליחים ט״ז:‏1,‏ 2;‏ טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏5;‏ ג׳:‏15‏)‏.‏

צעירים רבים כיום שגדלו להורה לא־​מאמין או במשפחה חד־​הורית,‏ משקפים את התכונות היפות של טימותיאוס הצעיר.‏ למשל,‏ ריאן,‏ בחור בן 22 המשרת בשירות מורחב,‏ גדל עם אחיו ואחותו הגדולים במשפחה חד־​הורית.‏ אביו היה אלכוהוליסט ונטש את המשפחה כשריאן היה בן ארבע.‏ ”‏אמא הייתה נחושה שנמשיך לשרת את יהוה”‏,‏ מספר ריאן,‏ ‏”‏והתמידה לפעול בהתאם להחלטה הזו בכל ליבה”‏.‏

‏”‏לדוגמה”‏,‏ אומר ריאן,‏ ”‏אמא דאגה שאנחנו הילדים נהנה מהשפעה חברתית טובה.‏ היא אף פעם לא הרשתה לנו להתרועע עם כאלה שהמקרא מתאר אותם כחברה רעה,‏ אם זה בתוך הקהילה או מחוצה לה.‏ היא גם הנחילה לנו השקפה נכונה על השכלה חילונית”‏.‏ למרות שאמו של ריאן הייתה בדרך כלל עסוקה ותשושה מהעבודה,‏ זה לא מנע בעדה להקדיש לילדיה תשומת לב ואהבה.‏ ”‏היא תמיד רצתה להיות בחברתנו ולשוחח איתנו”‏,‏ אומר ריאן.‏ ”‏היא לימדה אותנו בסבלנות אך בהחלטיות,‏ ועשתה כמיטב יכולתה כדי לוודא שיהיו לנו שיעורי מקרא משפחתיים קבועים.‏ בנוגע לעקרונות המקרא,‏ המילה ’‏פשרה’‏ לא הייתה קיימת בלקסיקון שלה”‏.‏

במבט לאחור מבין ריאן שהאדם שהשפיע ביותר על חייו ועל חיי אחיו הגדולים הייתה אמו,‏ אשר באמת ובתמים אהבה את אלוהים ואהבה את ילדיה.‏ לכן,‏ אתם ההורים המשיחיים — נשואים או אלמנים,‏ עם או בלי בן־​זוג מאמין — אל תניחו לייאוש או לנסיגות זמניות לרפות את ידיכם.‏ המשיכו לעשות כל מאמץ כדי ללמד את ילדיכם.‏ יהיו צעירים שבדומה לבן האובד יתרחקו מהאמת.‏ אבל כשייווכחו כמה קר ושטחי הוא העולם,‏ הם אולי יחזרו.‏ צדק המקרא באומרו:‏ ”‏מתהלך בתומו צדיק.‏ אשרי בניו אחריו”‏ (‏משלי כ׳:‏7;‏ כ״ג:‏24,‏ 25;‏ לוקס ט״ו:‏​11–24‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 11]‏

הורי ישוע — הורים שבחר אלוהים

כאשר שלח יהוה את בנו להיוולד כאדם,‏ הוא בחר את הורי ישוע בקפידה.‏ היה זה זוג צנוע בעל חשיבה רוחנית שלא פינק את ישוע יתר על המידה,‏ אלא לימד אותו את דבר־​אלוהים,‏ את ערכה של עבודה קשה ונשיאת אחריות (‏משלי כ״ט:‏21;‏ איכה ג׳:‏27‏)‏.‏ יוסף לימד את ישוע את מלאכת הנגרות,‏ ואין ספק שיוסף ומרים ביקשו את עזרתו של ישוע,‏ הבן הבכור,‏ בטיפול ביתר ילדיהם שמנו שישה לפחות (‏מרקוס ו׳:‏3‏)‏.‏

דמיין לעצמך את משפחתו של יוסף עובדת בצוותא בעונת חג הפסח ונערכת למסע השנתי שלהם לירושלים — מסע של 200 קילומטר הלוך ושוב,‏ ללא כלי התחבורה של היום.‏ מובן שמשפחה בת תשע נפשות או יותר,‏ צריכה להתארגן היטב למסע ארוך שכזה (‏לוקס ב׳:‏39,‏ 41‏)‏.‏ על אף הקשיים,‏ יוסף ומרים ודאי העריכו מסעות אלה,‏ וייתכן שראו בהם הזדמנות ללמד את ילדיהם על מאורעות שונים בהיסטוריה המקראית.‏

כשגדל בבית הוריו המשיך ישוע ’‏להיכנע למרותם’‏,‏ ו”‏הוסיף לגדול בחוכמה ובקומה ובחן לפני אלוהים ובני אדם”‏ (‏לוקס ב׳:‏51,‏ 52‏)‏.‏ יוסף ומרים אכן הוכיחו שהם ראויים לאמונו של יהוה.‏ איזו דוגמה ראויה לחיקוי הם מציבים להורים היום!‏ (‏תהלים קכ״ז:‏3‏)‏.‏