פרק י״א
זו ”אחרית הימים”!
1. מדוע רבים חשים מבולבלים במקצת למראה המצב בעולם, אך היכן ניתן למצוא הסבר מהימן למאורעות העולם?
כיצד עולמנו הסוער הגיע למצב זה? לאן מועדות פנינו? האם שאלת את עצמך אי־פעם שאלות אלה? רבים חשים מבולבלים במקצת למראה מאורעות העולם. המציאות, כגון מלחמה, חולי ופשע, גורמת לאנשים לתהות לגבי צפונות העתיד. התקווה שמציעים ראשי־הממשל הינה משענת קנה רצוץ. אך אלוהים סיפק הסבר מהימן על ימי צרה אלה בדברו. המקרא עוזר לנו במהימנות לראות היכן אנו נמצאים בזרם הזמן. הוא מראה לנו שאנו ב”אחרית הימים” של סדר־הדברים הנוכחי (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
2. איזו שאלה שאלו את ישוע תלמידיו, וכיצד השיב?
2 למשל, תן דעתך לתשובת ישוע לכמה מן השאלות ששאלו תלמידיו. שלושה ימים לפני מות ישוע, שאלו אותו: ”מה יהיה אות הנוכחות שלך ושל סיום סדר־הדברים?”a (מתי כ״ד:3, ע״ח) בתשובתו, דיבר ישוע על מאורעות ומצבים מוגדרים שיתרחשו בעולם, אשר יראו בבירור, שסדר־דברים חסר יראת אלוהים זה הגיע לאחרית ימיו.
3. מדוע חלה הידרדרות בתנאים עלי־אדמות כאשר ישוע החל לשלוט?
3 כשם שראינו בפרק הקודם, הכרונולוגיה המקראית מובילה למסקנה, שמלכות אלוהים כבר החלה לשלוט. אך כיצד ייתכן הדבר? המצב לא השתפר אלא הידרדר. למעשה, זהו סימן בולט לכך שמלכות אלוהים החלה לשלוט. מדוע? ובכן, תהלים ק״י:2 מודיענו שישוע יִרדה ’בקרב אויביו’ במשך תקופה מסוימת. ואומנם, הפעולה הראשונה שנקט כמלך שמימי היתה השלכת השטן ושדיו אל התחום הארצי (ההתגלות י״ב:9). תוך איזו תוצאה? בדיוק מה שנובא בהתגלות י״ב:12: ”אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו”. אנו חיים עתה ב’עתו הקצרה’.
4. מה הם כמה ממאפייניה של אחרית הימים, ועל מה הם מצביעים? (ראה מסגרת.)
4 לכן, אין פלא, שכאשר נשאל ישוע מהו אות נוכחותו וסיום סדר־הדברים, תשובתו היתה מאירת עיניים. מרכיבים שונים של האות מופיעים במסגרת שבעמוד 102. כשם שתוכל לראות, השליחים המשיחיים, פאולוס, פטרוס ויוחנן סיפקו לנו פרטים נוספים בנוגע לאחרית הימים. אמת, מרבית המאפיינים של האות ושל אחרית הימים כוללים מצוקות. אולם, התגשמות הנבואות הללו צריכה לשכנענו, שסדר־הדברים המרושע הזה קרב אל קצו. הבה נבחן בקפידה כמה ממאפייניה העיקריים של אחרית הימים.
מאפייניה של אחרית הימים
5, 6. כיצד מתגשמות הנבואות בנוגע למלחמות ולרעב?
5 ”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה” (מתי כ״ד:7; ההתגלות ו׳:4). הסופר ארנסט המינגווי כינה את מלחמת־העולם הראשונה ”הטבח הענק, הרצחני ובעל הניהול הכושל ביותר, שהתרחש אי־פעם עלי־אדמות”. לדברי הספר 1914-1919—The World in the Crucible (העולם בכור היתוך — 1914–1919), זו היתה ”מלחמה בהיקף אחר, המלחמה הכוללת הראשונה שידעה האנושות. אורכה, עוצמתה והיקפה, עלו על כל מה שהיה ידוע או צפוי על־פי־רוב עד אז”. בעקבותיה באה מלחמת־העולם השנייה, שהיתה הרסנית בהרבה ממלחמת־העולם הראשונה. ”המאה העשרים”, אמר יוּ תומס, פרופסור להיסטוריה, ”נתונה לשליטתם של המקלע, הטנק, המפציץ 52-B, הפּצצה הגרעינית ולבסוף הטיל. היא מאופיינת במלחמות עקובות־מדם והרסניות יותר מבכל עידן אחר”. אמת, רבות דובר על פירוק הנשק לאחר תום ’המלחמה הקרה’. בכל זאת, אחד הדיווחים מעריך כי לאחר ההצעות לצמצום הנשק הגרעיני, כ־000,10 עד 000,20 ראשי־חץ גרעיניים עדיין יישארו — עוצמת אש גדולה פי 900 מזו שהיתה בשימוש במהלך מלחמת־העולם השנייה.
6 ’יהיה רעב’ (מתי כ״ד:7; ההתגלות ו׳:5, 6, 8). מאז שנת 1914 היו לפחות 20 מקרים של רעב גדול. אזורים מוכי־רעב כוללים את אתיופיה, בורונדי, בנגלדש, הודו, יוון, ניגריה, סודן, סומליה, סין, קמבודיה, רואנדה ורוסיה. אולם הרעב אינו נגרם תמיד עקב חוסר מזון. ”בעשרות השנים האחרונות, הגידול במלאי המזון של העולם עלה על הגידול באוכלוסייתו”, הסיקה קבוצה של מדענים מענף החקלאות וכלכלנים. ”אך מאחר שלפחות 800 מיליון איש מצויים במצב של עוני מחפיר, ... ידם אינה משגת לקנות ולו מעט מן השפע כדי להיחלץ מהתת־תזונה הכרונית”. במקרים אחרים, כרוכה בכך התערבות פוליטית. ד״ר עבד אל־גאליל אלמקי מאוניברסיטת טורונטו הזכיר שתי דוגמאות שבהן אלפים רעבו ללחם, בעוד ארצותיהם יִצאו כמויות אדירות של מזון. הממשלות היו כנראה טרודות יותר בהשגת מטבע חוץ למימון מלחמותיהן מאשר בהזנת אזרחיהן. מהי מסקנת ד״ר אלמקי? פעמים רבות, רעב הוא ”עניין של חלוקה ושל מדיניות הממשלה”.
7. מה הן העובדות באשר למגיפות כיום?
7 מגיפות (לוקס כ״א:11; ההתגלות ו׳:8). השַפעת הספרדית בשנים 1918–1919 קיפדה את חייהם של 21 מיליון איש לפחות. ”בכל ההיסטוריה, לא ידע העולם רוצח הרסני, שטבח בני־אדם כה רבים במהירות כה רבה”, כתב א. א. הולינג בספרו The Great Epidemic (המגיפה הגדולה). כיום, המגיפות משתוללות. מדי שנה, מחלת הסרטן קוטלת חמישה מיליון איש, שלשולים ומחלות נלוות מקפדות את חייהם של יותר משלושה מיליון תינוקות וילדים, ומחלת השחפת ממיתה שלושה מיליון איש. דלקות מערכת הנשימה, במיוחד דלקת ריאות, קוטלות מדי שנה 5.3 מיליון פעוטות מתחת לגיל 5. מספר מדהים של 5.2 מיליארד איש — מחצית מאוכלוסיית העולם — סובלים מחלות הנגרמות ממחסור במים או ממים מזוהמים ומתברואה לקויה. האיידס מהווה תזכורת נוספת לכך שהאדם, חרף הישגיו הרפואיים הראויים לציון, אינו מסוגל לבער את המחלות.
8. כיצד מוכיחים האנשים כי הם ”אוהבי כסף”?
8 ”יהיו האנשים... אוהבי כסף” (טימותיאוס ב׳. ג׳:2). בארצות העולם כולו, נראה שלאנשים תאוות־בצע שאינה יודעת שובעה. לא אחת, ”הצלחה” נמדדת על־פי גובה הכנסתו של האדם, ”הישגיות” נמדדת על־פי כמות נכסיו. ”חומרנות תמשיך להיות אחד הכוחות המניעים בחברה האמריקנית... וגם דחף שחשיבותו הולכת וגדלה בשווקים גדולים נוספים”, הצהירה סגנית־הנשיא של משרד פרסום. האם הדבר מתרחש גם באזור מגוריך?
9. מה ניתן לומר על חוסר המשמעת כלפי ההורים, אשר עליה נובא?
9 ”ממרים את פי הוריהם” (טימותיאוס ב׳. ג׳:2). כיום, הורים, מורים ואחרים מעידים ממקור ראשון שילדים רבים חסרי־כבוד וחסרי־משמעת. אחדים מצעירים אלה מושפעים מהתנהגות הוריהם או מחקים אותה. מספר הולך וגדל של ילדים מאבדים אמון — ואף מורדים — בבית־הספר, בחוק, בדת ובהוריהם. אולם, ”כמגמה”, אומר מורה ותיק בבית־ספר תיכון, ”נראה כי הם רוחשים מעט מאוד כבוד לכל דבר”. אך למרבה השמחה, ילדים יראי אלוהים רבים מתנהגים למופת.
10, 11. איזו עדות יש לכך שהאנשים אכזרים וחסרי חיבה טבעית?
10 ”אכזרים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:3). משמעות המילה היוונית המתורגמת ל”אכזרים” היא ’פראיים, לא מרוסנים, חסרי רגשי אהדה והזדהות’. מה מיטיבות מילים אלה לתאר עבריינים אלימים רבים כיום! ”החיים כה טראומתיים, כה מלאים זוועות רוויות־דם, עד כי דרוש לב־אבן כדי לקרוא מדי יום חדשות”, אמר מאמר־מערכת. מאבטח בתי־מגורים ציין, כי צעירים רבים אוטמים את לבם לתוצאות מעשיהם. הוא אמר: ”קיימת תחושה של ’איני יודע מה יהיה מחר. אשיג את מבוקשי היום’”.
11 ”חסרי חיבה טבעית” (טימותיאוס ב׳. ג׳:3, ע״ח). ביטוי זה מתורגם מן המילה היוונית שמשמעותה ”חסר לב, לא־אנושי” והמצביעה על ”חוסר חיבה טבעית ומשפחתית” (המילון הבינלאומי החדש לתיאולוגיה של הברית החדשה). אכן, פעמים רבות חיבה נעדרת דווקא מהסביבה שבה עליה לפרוח — הבית. דיווחים על התעללות בבני־הזוג לנישואין, בילדים ואפילו בהורים קשישים הפכו שכיחים במידה מדאיגה. צוות חוקרים העיר: ”אלימות האדם — בין שהיא סטירה או דחיפה, דקירת־סכין ובין שירייה — מתרחשת בתדירות גבוהה יותר בחוג־המשפחה מאשר בכל מקום אחר בחברה שלנו”.
12. מדוע ניתן לומר שהאנשים הם רק לכאורה בעלי יראת שמים?
12 ”לכאורה בעלי יראת שמים, אך כופרים בתוקפה” (טימותיאוס ב׳. ג׳:5). בכוחו של המקרא לשנות את חיי האנשים לטובה (אפסים ד׳:22–24). אולם, כיום רבים משתמשים בדתם כבמסווה, שמאחוריו הם מסתתרים לביצוע מעשי רשע המעוררים את מורת־רוחו של אלוהים. לעתים קרובות, מנהיגי־הדת מעלימים עין משְקרים, מגְניבות ומהתנהגות מינית מגונה. דתות רבות מטיפות לאהבה, אך תומכות במלחמה. ”בשם הבורא העליון”, העיר מאמר מערכת בכתב־העת אינדיה טוּדיי, ”ביצעו בני־האדם את מעשי הזוועה המתועבים ביותר נגד בני מינם”. למעשה, שני המאבקים הכי עקובים מדם שאירעו לאחרונה — מלחמות־העולם הראשונה והשנייה — פרצו בלב הנצרות.
13. איזו עדות יש להשחתת כדור־הארץ?
13 ”משחיתי הארץ” (ההתגלות י״א:18). למעלה מ־600,1 מדענים מכל רחבי העולם, לרבות 104 חתני פרס נובל, חתמו על אזהרה, שיצאה מטעם איגוד המדענים המודאגים (UCS), אשר ציינה: ”בני־האדם והטבע נמצאים על מסלול המוביל להתנגשות... נותרו עשורים בודדים בלבד, בטרם תוחמץ ההזדמנות למנוע את האסון”. הדיווח מסר כי מעשי האדם המאיימים על קיום חיים, ”עלולים לשנות כל־כך את העולם, עד כי לא יוכל עוד לכלכל חיים בדרך המוכרת לנו”. התמעטות האוזון, זיהום המים, בירוא היערות, אובדן פוריות הקרקע והכחדת מינים רבים של בעלי־חיים וצמחים, הוזכרו כבעיות בוערות התובעות טיפול. ”התערבותנו במארג התלות ההדדית של החיים”, אמר ה־UCS, ”עלולה לעורר תופעות מרחיקות־לכת, לרבות התמוטטותן של מערכות ביולוגיות, שאיננו מבינים את הדינמיקה שלהן במלואה”.
14. כיצד תוכל להוכיח כי הכתוב במתי כ״ד:14 מתגשם בימינו?
14 ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם” (מתי כ״ד:14). ישוע ניבא, שהבשורה הטובה על המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים. בעזרת אלוהים ובברכתו, מיליוני עדי־יהוה מקדישים מיליארדי שעות לפעילות זו של הטפה ועשיית תלמידים (מתי כ״ח:19, 20). העדים אכן מבינים שאם לא יכריזו את הבשורה הטובה, תרבוץ עליהם אשמת־דמים (יחזקאל ג׳:18, 19). אולם הם שמחים מאוד, שמדי שנה אלפים נענים בהערכה לבשורת המלכות ונוקטים עמדה כמשיחיים אמיתיים, כלומר כעדיו של יהוה. אין ערוך לזכות זו, לשרת את יהוה ובכך להפיץ את דעת אלוהים. וכן, לאחר שבשורה טובה זו תוכרז בכל העולם, יבוא סדר־דברים מרושע זה אל קצו.
לאור הראיות, גלה היענות
15. כיצד יגיע סדר־הדברים הנוכחי המרושע אל קצו?
15 כיצד יגיע סדר־דברים זה אל קצו? המקרא חוזה ”צרה גדולה”, שתפרוץ כאשר הגורם הפוליטי של העולם יתקוף את ”בבל הגדולה”, המעצמה העולמית של דתות־הכזב (מתי כ״ד:21; ההתגלות י״ז:5, 16). ישוע אמר שבמרוצת תקופה זו ”תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו” (מתי כ״ד:29). אפשר שהדבר מצביע על תופעות שמימיות ממשיות. בכל מקרה, המאורות, היינו אנשי־השם של העולם הדתי, ייחשפו וייכבו. אזי, השטן, המכונה ”גוג ארץ המגוג”, ישתמש באנשים מושחתים, כשיפתח במתקפה רבתי על משרתי יהוה, אלא שהשטן לא יצליח בכך, שהרי אלוהים יבוא לעזרתם (יחזקאל ל״ח:1, 2, 14–23). ”הצרה הגדולה” תגיע לשיאה במלחמת הר־מגידון, ”מלחמת היום הגדול אשר לאלוהי צבאות”. היא תמחה כל זכר לארגונו הארצי של השטן, ותפתח את הדרך לברכות עד בלי די, שתורעפנה על ניצולי האנושות (ההתגלות ז׳:9, 14; י״א:15; ט״ז:14, 16; כ״א:3, 4).
16. כיצד אנו יודעים כי מאפייני אחרית הימים החזויים מראש, מתייחסים לימינו?
16 כשלעצמם, חלק מן המאפיינים של הנבואות המתארות את אחרית הימים, נראים כמתייחסים לתקופות אחרות בהיסטוריה. אך כשהראיות שנחזו מראש חוברות יחדיו, הן מצביעות על ימינו. לדוגמה: הקווים המרכיבים את טביעת־האצבע של האדם, יוצרים תבנית שאינה יכולה להשתייך לאיש מלבדו. במקביל, לאחרית הימים מאפיינים או התרחשויות הייחודיים לה. הללו יוצרים ”טביעת־אצבע”, שאינה יכולה להשתייך לשום תקופה אחרת. כשהראיות נבחנות בד־בבד עם הסימנים שסיפק המקרא לכך שמלכות אלוהים השמימית שולטת עתה, הן מספקות בסיס איתן למסקנה, שזו אכן אחרית הימים. יתר על כן, קיימת הוכחה מקראית חותכת לכך שסדר־הדברים הנוכחי המרושע יושמד בקרוב.
17. מה צריכה הידיעה שאנו חיים באחרית הימים להניענו לעשות?
17 כיצד תגיב לנוכח הראיות שזו אחרית הימים? תן דעתך: אילו סערה הרסנית עזה היתה קרבה ובאה, היינו נוקטים אמצעי־זהירות ללא דיחוי. ובכן, נבואות המקרא באשר לסדר־הדברים הנוכחי צריכות להניענו לפעולה (מתי ט״ז:1–3). אנו יכולים לראות בבירור, שאנו חיים באחרית הימים של סדר־דברים עולמי זה. על הדבר להניענו לערוך כל שינוי נחוץ כדי לזכות לחסד אלוהים (פטרוס ב׳. ג׳:3, 10–12). בהתייחסו אל עצמו כאל האמצעי לישועה, השמיע ישוע את הקריאה הדחופה: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים, והיום ההוא יבוא עליכם פתאום; כי כמו פח יבוא על כל היושבים על פני כל הארץ. לכן עימדו על המשמר בכל עת והתפללו שיהיה בכוחכם להימלט מכל העתידות האלה ולהתייצב לפני בן־האדם” (לוקס כ״א:34–36).
[הערת שוליים]
a תרגומי מקרא מסוימים משתמשים במילה ”עולם” במקום ”סדר־דברים”. המילון הפרשני למילים בברית החדשה מאת וו. א. ווין אומר, כי המילה היוונית אֵאוֹן ”מציינת פרק זמן לא מוגדר, או זמן הנחשב ביחס למתרחש בתקופה”. הלקסיקון היווני־אנגלי של הברית החדשה מאת פרקהורסט (עמ׳ 17) כולל את הביטוי ”סדר־דברים זה”, כשהוא דן בשימוש במילה אֵאוֹנֶס (צורת הרבים) שבעברים א׳:2. אם כן, התרגום ”סדר־הדברים” עולה בקנה אחד עם הטקסט המקורי ביוונית.
בחן את ידיעותיך
מה ניבא המקרא בנוגע להתפתחויות שיתחוללו בעולם בתחילת שלטונו של המשיח?
מה הם כמה ממאפייניה של ”אחרית הימים”?
מה משכנע אותך שזו אכן אחרית הימים?
[תיבה בעמוד 201]
כמה ממאפייניה של אחרית הימים
• מלחמות חסרות־תקדים (מתי כ״ד:7; ההתגלות ו׳:4).
• רעב (מתי כ״ד:7; ההתגלות ו׳:5, 6, 8).
• מגיפות (לוקס כ״א:11; ההתגלות ו׳:8).
• הפקרות הולכת וגוברת (מתי כ״ד:12).
• השחתת הארץ (ההתגלות י״א:18).
• רעידות־אדמה (מתי כ״ד:7).
• זמנים קשים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
• אהבה מופרזת לכסף (טימותיאוס ב׳. ג׳:2).
• אי־ציות להורים (טימותיאוס ב׳. ג׳:2).
• חוסר חיבה טבעית (טימותיאוס ב׳. ג׳:3).
• אהבת תענוגות במקום אהבת אלוהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:4).
• חוסר שליטה־עצמית (טימותיאוס ב׳. ג׳:3).
• שנאת טוב (טימותיאוס ב׳. ג׳:3).
• התעלמות מן הסכנה המתקרבת (מתי כ״ד:39).
• לגלגנים דוחים את ההוכחה שזוהי אחרית הימים (פטרוס ב׳. ג׳:3, 4).
• הכרזה כלל־עולמית על מלכות אלוהים (מתי כ״ד:14).
[תמונה כל על העמוד בעמוד 101]