יהוה — אל בעל מטרה
”אם לא כאשר דימיתי כן היָתה, וכאשר יעצתי היא תקום” (ישעיהו י״ד:24).
1, 2. מה אומרים רבים בנוגע לתכלית החיים?
אנשים בכל מקום שואלים: ”מהי תכלית החיים?” מנהיג פוליטי מערבי הצהיר: ”יותר אנשים מאי־פעם שואלים, ’מי אנו? מהי תכלית חיינו?’” כאשר עיתון ערך משאל בקרב צעירים בנוגע לשאלה מהי תכלית החיים, תשובות אופייניות היו: ”למלא את משאלות לבך”. ”לנצל כל רגע בחיים עד תום”. ”לעשות חיים”. ”להביא ילדים לעולם, להיות מאושרים ואז למות”. הרוב חש שאלה כל החיים. איש לא דיבר על תכלית ארוכת טווח בנוגע לחיים עלי־אדמות.
2 חוקר שהינו חסיד קונפוציוס ציין: ”תמצית החיים טמונה בקיומנו האנושי השגרתי”. לפיכך, אנשים ימשיכו להיוולד, להיאבק על 70 או 80 שנות חיים ואז למות ולחדול להתקיים לעד. מדען הדוגל באבולוציה אמר: ”אנו עשויים להשתוקק לתשובה ’נעלה’ יותר — אך לא קיימת כזו”. עבור אלה הדוגלים באבולוציה, החיים הינם מאבק הישרדות, כשהמוות מביא לו קץ. פילוסופיות מעין אלה מציגות השקפה חסרת תקווה על החיים.
3, 4. כיצד התנאים בעולם משפיעים על השקפתם של רבים על החיים?
3 רבים מטילים ספק בכך שלחיים יש תכלית, בראותם שהקיום האנושי רווי באומללות כה רבה. בימינו, כאשר מניחים שהאדם הגיע לשיא ההישגים המדעיים והתעשייתים, כמיליארד איש ברחבי־העולם נגועים במחלות קשות או סובלים מתת־תזונה. מדי שנה, מיליוני ילדים מתים מהסיבות הללו. נוסף על כך, מספר קורבנות המלחמה במאה ה־20 גדול פי ארבעה ממספרם הכולל בארבע מאות השנים שקדמו לה. פשע, אלימות, צריכת סמים, התפוררות המשפחה, איידס ומחלות־מין אחרות — רשימת הגורמים השליליים הולכת וגדלה. אין למנהיגי העולם פתרונות לבעיות אלה.
4 לאור התנאים הללו, אשה אחת ביטאה את דעתם של רבים באומרה: ”אין תכלית לחיים. אם כל הדברים הרעים הללו מתרחשים, אזי אין משמעות רבה לחיים”. וקשיש אחד אמר: ”במשך רוב חיי שאלתי מדוע הנני כאן. ואף אם יש מטרה, אין היא מעניינת אותי יותר”. לכן, מאחר שהמונים אינם יודעים מדוע מרשה אלהים סבל, התנאים הקשים בעולם גורמים להם לאבד כל תקווה לגבי העתיד.
5. כיצד דתות העולם הזה תורמות למבוכה בנושא תכלית החיים?
5 אף מנהיגי דת חלוקים בדעותיהם, ואינם בטוחים באשר לתכלית החיים. כומר לשעבר בקתדרלה הלונדונית סנט־פאול ציין: ”במשך כל חיי נאבקתי למצוא את תכלית החיים. ... אך לשווא”. אמת, אנשי כמורה רבים מלמדים שעם מותם הטובים עולים השמיימה ואילו הרעים נשרפים לנצח באש־גיהינום. אולם, השקפה זו עדיין מותירה את האנושות שעל כדור־הארץ להמשיך ולחיות חיים רוויי צער. ואם מטרת אלהים היתה שאנשים יחיו בשמים, מדוע מלכתחילה לא ברא אותם כיצורים שמימיים כשם שברא את המלאכים, וכך היה נחסך מבני־האדם סבל כה רב? אם כן, המבוכה בנוגע לתכלית החיים עלי־אדמות או הסירוב להאמין שיש תכלית כלשהי הינם נפוצים.
אל בעל מטרה
6, 7. מה אומר לנו המקרא על אודות ריבון היקום?
6 אולם, המקרא, הספר בעל התפוצה הגדולה ביותר בהיסטוריה, מוסר לנו שיהוה, ריבון היקום, הוא אל בעל מטרה. הוא מראה לנו שיש לו מטרה ארוכת טווח, למעשה נצחית, לגבי האנושות עלי־אדמות. וכאשר יהוה שם לו דבר־מה למטרה, ללא ספק הוא יתקיים. כשם שהגשם גורם לזרעים לנבוט, אומר אלהים, ”כן יהיה דברי אשר יֵצא מפי. לא ישוב אלי ריקם, כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו” (ישעיהו נ״ה:10, 11). את כל אשר אומר יהוה הוא ימלא ועצתו ”היא תקום” (ישעיהו י״ד:24).
7 אנו, בני־אנוש, יכולים להיות סמוכים ובטוחים בכך שהאל הכל־יכול יקיים את הבטחותיו, משום שאלהים ”אינו מכזב” (טיטוס א׳:2; עברים ו׳:18). כאשר הוא אומר לנו שיעשה דבר־מה, מלתו מהווה ערובה לכך שהדבר אכן יתרחש. הדבר נחשב כאילו נעשה. הוא מצהיר: ”כי אנוכי אל ואין עוד אלהים, ואפס כמוני. מגיד מראשית אחרית, ומקדם אשר לא נעשו. אומר ’עצתי תקום וכל חפצי אעשה’. ... אף דיברתי אף אביאנה. יצרתי אף אעשנה” (ישעיהו מ״ו:9–11).
8. היכולים אלה, החפצים בכנות לדעת את אלהים, למצוא אותו?
8 יתרה מזו, ”אין הוא [יהוה] רוצה שיאבד איש, אלא שהכל יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). מסיבה זו, הוא לא חסך מהם כל מידע בכל הקשור אליו. נביא בשם עזריהו אמר: ”אם תדרשוהו [את אלהים] יימצא לכם, ואם תעזבוהו יעזוב אתכם” (דברי־הימים ב׳. ט״ו:1, 2). לפיכך, אלה החפצים בכנות לדעת את אלהים ואת מטרותיו לבטח יוכלו לעשות זאת אם יתאמצו לדרוש אותו.
9, 10. (א) מה סופק לאלה המעוניינים לדעת את אלהים? (ב) מה יתאפשר לנו אם נחקור את דבר־אלהים?
9 היכן לדרוש אותו? לאלה הדורשים את אלהים באמת, הוא סיפק את דברו, המקרא. באמצעות רוח־קודשו, היינו הכוח הפעיל שבו השתמש כדי לברוא את היקום, הדריך אלהים גברים נאמנים כדי שיעלו על הכתב את הדברים שאנו צריכים לדעת על אודות מטרותיו. לדוגמה, בנוגע לנבואות המקרא, אמר השליח פטרוס: ”כי מעולם לא יצאה נבואה על־פי רצון האדם, אלא רוח־הקודש הניעה בני־אדם לדבר מטעם אלהים” (פטרוס ב׳. א׳:21). בדומה לכך, הצהיר השליח פאולוס: ”כל הכתוב נכתב ברוח אלהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17; תסלוניקים א׳. ב׳:13).
10 שים־לב שדבר־אלהים מאפשר לנו להיות ’מוכשרים’ לא באופן חלקי, אלא באופן ”מושלם”. הוא מאפשר לנו להיות בטוחים בנוגע לזהותו של אלהים, למטרותיו ולדרישותיו ממשרתיו. אין זה אלא הגיוני לצפות לכך מספר שמחברו הוא אלהים. הוא המקור היחידי אליו נוכל לפנות לקבלת ידע מדויק על אודות אלהים (משלי ב׳:1–5; יוחנן י״ז: 3). בעשותנו כן, ”לא נהיה עוד ילדים נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה המופצת על־ידי בני־אדם בעורמה ובתרמית כדי להטעות” (אפסים ד׳:13, 14). מחבר התהלים הביע את ההשקפה הנאותה בציינו: ”נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי” (תהלים קי״ט:105).
מטרות אלהים נתגלו בהדרגה
11. כיצד גילה יהוה את מטרותיו לאנושות?
11 עוד משחר ימיה של המשפחה האנושית, גילה יהוה את מטרותיו כלפי כדור־הארץ והאנושות השוכנת בו (בראשית א׳:26–30). אך, כאשר דחה זוג הורינו הראשונים את ריבונותו של אלהים, שקעה האנושות לתוך חשיכה רוחנית ומוות (רומים ה׳:12). למרות זאת, יהוה ידע שיהיו אנשים שיחפצו לשרתו. לפיכך, במרוצת הדורות, גילה בהדרגה את מטרותיו למשרתיו הנאמנים. אחדים מאלה שעימם בא במגע היו חנוך (בראשית ה׳:24; יהודה 14, 15), נוח (בראשית ו׳:9, 13), אברהם (בראשית י״ב:1–3) ומשה (שמות ל״א:18; ל״ד:27, 28). עמוס, נביא אלהים, כתב: ”כי לא יעשה אדוני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים” (עמוס ג׳:7; דניאל ב׳:27, 28).
12. כיצד שפך ישוע אור נוסף על מטרותיו של אלהים?
12 בעת ששהה בן־אלהים, ישוע המשיח, על הארץ כ־000,4 שנה לאחר המרד בגן־עדן, נתגלו פרטים נוספים רבים על מטרות אלהים. הדבר היה נכון בעיקר בנוגע למטרת אלהים להקים מלכות שמימית, שתשלוט על כדור־הארץ (דניאל ב׳:44). ישוע הפך את המלכות לגולת־הכותרת של הוראתו (מתי ד׳:17; ו׳:10). הוא ותלמידיו לימדו, שתחת שלטון מלכות זו תתגשם מטרתו המקורית של אלהים לגבי כדור־הארץ והאנושות. הארץ תיהפך לגן־עדן המיושב בבני־אדם מושלמים, שיחיו לעד (תהלים ל״ז:29; מתי ה׳:5; לוקס כ״ג:43; פטרוס ב׳. ג׳:13; ההתגלות כ״א:4). יתר על כן, ישוע ותלמידיו הדגימו את מה שיתרחש באותו עולם חדש באמצעות הנסים שחוללו בכוח אלהים (מתי י׳:1, 8; ט״ו:30, 31; יוחנן י״א:25–44).
13. איזה שינוי חל בחג־השבועות של שנת 33 לספירה, בנוגע ליחסיו של יהוה עם האנושות?
13 בחג־השבועות של שנת 33 לספירה, 50 יום לאחר מות ישוע, נשפכה רוח־אלהים על קהילת תלמידיו של המשיח. קהילה זו נטלה את מקומו של עם־ישראל הלא נאמן כעם בריתו של יהוה (מתי כ״א:43; כ״ז:51; מעשי־השליחים ב׳:1–4). שפיכת רוח־הקודש באותו מאורע היוותה הוכחה לכך, שמאותה עת ואילך יגלה אלהים אמיתות בנוגע למטרותיו באמצעות אפיק חדש זה (אפסים ג׳:10). במרוצת המאה הראשונה לספירה, נקבעה המסגרת האירגונית של הקהילה המשיחית (קורינתים א׳. י״ב:27–31; אפסים ד׳:11, 12).
14. כיצד יכולים שוחרי־אמת לזהות את הקהילה המשיחית האמיתית?
14 כיום, שוחרי אמת יכולים לזהות את הקהילה המשיחית האמיתית, בכך שהיא מגלה בהתמדה את תכונתו הבולטת ביותר של אלהים, אהבה (יוחנן א׳. ד׳:8, 16). אכן, אהבת אחים מהווה סימן־היכר של המשיחיות האמיתית. ישוע אמר: ”בזאת יֵדעו הכל שתלמידי אתם: אם תהיה אהבה ביניכם”. ”זאת מצוותי: אהבו זה את זה כמו שאני אהבתי אתכם” (יוחנן י״ג:35; ט״ו:12). ישוע גם הזכיר לשומעיו: ”ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצווה אתכם” (יוחנן ט״ו:14). לפיכך, משרתי אלהים האמיתיים הם אלה החיים על־פי הצו לגלות אהבה. לדידם, אין הדבר בחזקת דיבורים בלבד, משום ש”האמונה בלא מעשים מתה היא” (יעקב ב׳:26).
הארה
15. במה יכולים משרתי אלהים להיות בטוחים?
15 ישוע ניבא שעם חלוף הזמן, תזכה הקהילה המשיחית האמיתית להארה הולכת וגדלה בנוגע למטרות אלהים. הוא הבטיח לנוהים אחריו: ”אבל המנחם, רוח־הקודש שהאב ישלח לכם בשמי, הוא ילמד אתכם הכל” (יוחנן י״ד:26). כמו־כן, אמר ישוע: ”הנה איתכם אני כל הימים עד קץ העולם” (מתי כ״ח:20). לפיכך, ההארה בנוגע לאמת על אלהים ועל מטרותיו הולכת וגדלה בקרב משרתיו. אכן, ”אורח צדיקים כאור נוגה, הולך ואור עד נכון היום” (משלי ד׳:18).
16. מה מוסרת לנו ההארה הרוחנית באשר לעת שבה אנו חיים בהתאם למטרות אלהים?
16 כיום, אור רוחני זה בהיר מאי־פעם, מאחר שאנו חיים בעת שבה נבואות מקראיות רבות מתגשמות או נמצאות על סף התגשמותן. הללו מראות לנו שאנו חיים ב”אחרית הימים” של סדר־דברים מרושע זה. זו העת המכונה ”סיום סדר־הדברים”; בעקבותיה יבוא עולמו החדש של אלהים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5, 13; מתי כ״ד:3–13, ע״ח). כפי שניבא דניאל, בקרוב מלכותו השמימית של אלהים ”תפורר את כל המלכויות האלה [הקיימות כיום], ותשים להן קץ והיא תקום לעולם” (דניאל ב׳:44).
17, 18. אלו נבואות נפלאות מתגשמות עתה?
17 אחת מן הנבואות המתגשמות כיום היא זו המופיעה במתי פרק כ״ד פסוק 14. שם אמר ישוע: ”ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ”. בכל רחבי העולם, פעילות זו של הכרזת המלכות מתבצעת על־ידי מיליוני עדי־יהוה. ומאות אלפי אנשים מצטרפים אליהם מדי שנה. זאת בתואם עם הנבואה שבישעיהו ב׳:2, 3, המציינת ש”באחרית הימים” של עולם מרושע זה, אנשים מעמים רבים ינהרו אל עבודת יהוה האמיתית, והוא ’יוֹרֵם מדרכיו והם ילכו באורחותיו’.
18 אנשים חדשים אלה באים בהמוניהם אל עבודת יהוה ”כעב”, כפי שמנובא בישעיהו פרק ס׳ פסוק 8. פסוק 22 מוסיף: ”הקטון יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום. אני יהוה בעתה אחישנה”. העובדות מראות, שעת זו היא עתה. והחדשים יכולים להיות סמוכים ובטוחים, שבהתרועעם עם עדי־יהוה, הם באים במגע עם הקהילה המשיחית האמיתית.
19. מדוע אנו אומרים שהחדשים המתרועעים עם עדי־יהוה באים אל הקהילה המשיחית האמיתית?
19 מדוע אנו יכולים לומר זאת בוודאות? משום שחדשים אלה, יחד עם המיליונים שכבר נמצאים באירגון יהוה, הקדישו את חייהם לאלהים ועושים את רצונו. הדבר כולל חיים בתואם עם הצו לגלות אהבה אלוהית. כאחת ההוכחות לכך, משיחיים אלה ’כיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות ואינם לומדים עוד מלחמה’ (ישעיהו ב׳:4). עדי־יהוה בכל רחבי תבל עשו כן, משום שהם מגלים אהבה בפועל. משמע הדבר שהם לעולם לא ישאו כלי־נשק איש נגד רעהו או נגד כל אדם אחר. זהו ייחודם — בניגוד לדתות העולם (יוחנן י״ג:34, 35; יוחנן א׳. ג׳:10–12, 15). אין להם כל מעורבות בלאומנות מפלגת, משום שהם יוצרים אגודת־אחים חובקת־עולם המחוזקת על־ידי אהבה, שהיא ”קשר השלימות” (קולוסים ג׳:14; מתי כ״ג:8; יוחנן א׳. ד׳:20, 21).
הרוב בוחר לא לדעת
20, 21. מדוע מרבית האנושות שרויה בחשיכה רוחנית? (קורינתים ב׳. ד׳:4; יוחנן א׳. ה׳:19)
20 בעוד שהאור הרוחני בקרב משרתי אלהים זוהר, יתר אוכלוסיית העולם שוקעת בחשיכה רוחנית כבדה מתמיד. האנשים אינם יודעים מיהו יהוה ומה הן מטרותיו. נביא אלהים תיאר תקופה זו באומרו: ”כי הנה החושך יכסה ארץ וערפל לאומים” (ישעיהו ס׳:2). זאת, משום שאנשים אינם מגלים עניין כן ללמוד על אודות אלהים, וכן אין הם משתוקקים לנסות להשביע את רצונו. ישוע ציין: ”וזהו הדין: האור בא אל העולם ובני־האדם אהבו את החושך יותר מן האור, כי רעים היו מעשיהם. כל עושה עוולה שונא את האור ואינו בא אל האור פן יוכחו מעשיו” (יוחנן ג׳:19, 20).
21 אנשים כגון אלה אינם מעוניינים באמת ובתמים לגלות מהו רצון אלהים. תחת זאת, חייהם מתמקדים בעשיית רצונם האישי. בהתעלמם מרצון אלהים, הם מעמידים את עצמם במצב מסוכן, משום שדברו מצהיר: ”מסיר אוזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה” (משלי כ״ח:9). הם ישאו בתוצאות הדרך שבה בחרו. השליח פאולוס כתב: ”אל תטעו, באלהים אין להתל; כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור” (גלטים ו׳:7).
22. מה עושים עתה המוני אנשים החפצים לדעת את אלהים?
22 אולם, קיימים המוני אנשים החפצים לדעת את רצון אלהים, המחפשים אותו בכנות והקרבים אליו. ”קירבו לאלהים ויקרב אליכם”, נאמר ביעקב ד׳:8. בנוגע לאנשים אלה אמר ישוע: ”אולם עושה האמת בא אל האור למען יִגַּלוּ מעשיו כי נעשו באלהים” (יוחנן ג׳:21). איזה עתיד נפלא הועיד אלהים לאלה הבאים אל האור! מאמרנו הבא ידון בתוחלת מרגשת זו.
(מקור המאמר: 1994/3/15)
כיצד תשיב?
◻ מה אומרים רבים בנוגע לתכלית החיים?
◻ כיצד יהוה מגלה עצמו כאל בעל מטרה?
◻ איזו הארה רבת־חשיבות התרחשה במאה הראשונה לספירה?
◻ כיצד ניתן לזהות כיום את הקהילה המשיחית האמיתית?