”והיית אך שמח”
”תחוֹג ליהוה... והיית אך שמח” (דברים ט״ז:15).
1. (א) אילו סוגיות העלה השטן? (ב) מה ניבא יהוה לאחר המרד של אדם וחוה?
כאשר הדיח השטן את אדם וחוה למרוד בבורא, הוא העלה שתי סוגיות בעלות חשיבות עליונה. ראשית, השטן קרא תיגר על יושרו של יהוה ועל צדקת שלטונו. שנית, הוא רמז שבני אדם ישרתו את אלוהים אך ורק לשם טובת הנאה. הסוגיה השנייה הושמעה מפורשות בימי איוב (בראשית ג׳:1–6; איוב א׳:9, 10; ב׳:4, 5). למרות זאת, יהוה החל לטפל במצב ללא דיחוי. בזמן שאדם וחוה היו עוד בגן עדן, הסביר יהוה כיצד הוא מתכוון ליישב את הסוגיות. הוא ניבא שיבוא ”זרע” אשר יִיפָּגע בעקבו, ולאחר מכן ימחץ למוות את ראש השטן (בראשית ג׳:15).
2. מה הבהיר יהוה לגבי התגשמות הנבואה שבבראשית ג׳:15?
2 ברבות הימים שפך יהוה אור הולך וגובר על הנבואה ובזאת המחיש את ודאות התגשמותה. לדוגמה, אלוהים אמר לאברהם שה”זרע” יבוא מצאצאיו (בראשית כ״ב:15–18). יעקב, נכדו של אברהם, היה לאבי 12 שבטי ישראל. בשנת 1513 לפה״ס התגבשו השבטים הללו לאומה ויהוה נתן להם מערכת חוקים ובתוכה חגים ומועדים שנתיים. השליח פאולוס אמר שחגים אלה היו ”צל הדברים העתידים לבוא” (קולוסים ב׳:16, 17; עברים י׳:1). גלומים בהם צללים נבואיים שהצביעו על התממשות מטרת יהוה ביחס לזרע. החגים נחגגו בעם ישראל בשמחה רבה. נדון בהם בקצרה וכך תתחזק אמונתנו בהבטחות יהוה.
הופעת הזרע
3. מי היה הזרע המובטח, וכיצד נפגע עקבו?
3 יותר מ־000,4 שנה אחרי שניתנה הנבואה מפי יהוה, הופיע הזרע המובטח. היה זה ישוע (גלטים ג׳:16). בתור אדם מושלם, ישוע החזיק בתומתו עד מוות ובזאת הוכיח שהשטן שקרן. בנוסף, מאחר שהיה נקי מחטא, היווה מותו קורבן רב ערך. באמצעותו פתח ישוע בפני בני אדם נאמנים פתח לישועה מן החטא והמוות. מותו של ישוע על עמוד ההוקעה היה בבחינת פגיעה בעקבו של הזרע המובטח (עברים ט׳:11–14).
4. מה סימל את קורבן ישוע?
4 ישוע מת ב־י”ד בניסן 33 לספירה.a בתאריך הזה חגגו היהודים את חג הפסח. ביום ההוא מדי שנה הסבו המשפחות לארוחה ובין היתר אכלו יחדיו שה תמים בן שנה. היה זה לזכר התפקיד שמילא דם השה בישועת בכורי ישראל, כאשר המלאך המשחית הרג את בכורי מצרים ב־י”ד בניסן 1513 לפה״ס (שמות י״ב:1–14). שה הפסח סימל את ישוע, אשר עליו אמר השליח פאולוס: ”נזבח שה הפסח שלנו — המשיח” (קורינתים א׳. ה׳:7). בדומה לדם שה הפסח, דמו השפוך של ישוע מספק ישועה לרבים (יוחנן ג׳:16, 36).
’ביכּורי ישני עפר’
5, 6. (א) מתי הוקם ישוע לתחייה, ומה סימל זאת בתורה? (ב) כיצד תחייתו של ישוע איפשרה את התגשמות הכתוב בבראשית ג׳:15?
5 ביום השלישי קם ישוע לתחייה כדי להציג את ערך קורבנו לפני אביו (עברים ט׳:24). את תחייתו סימל חג נוסף. ממחרת ה־י”ד בניסן החל חג המצות. ב־ט”ז בניסן הביאו בני ישראל אל הכהן עוֹמֶר של ראשית קציר השעורים, הקציר הראשון בישראל, והלה הניף אותו לפני יהוה (ויקרא כ״ג:6–14). עד כמה מתאים שב־33 לספירה, ב־ט”ז בניסן, סיכל יהוה את מאמציו הזדוניים של השטן להשתיק לעד את ”העד הנאמן והאמיתי”! ב־ט”ז בניסן 33 לספירה הקים יהוה את ישוע מן המתים כיצור רוחני והעניק לו חיי אלמוות (ההתגלות ג׳:14; פטרוס א׳. ג׳:18).
6 ישוע נעשה ל”ביכּורי כל ישני עפר” (קורינתים א׳. ט״ו:20). להבדיל ממי שהוקמו לתחייה לפניו, ישוע לא מת בשנית. הוא עלה השמיימה וחיכה לימין יהוה עד אשר הוכתר למלך במלכות יהוה השמימית (תהלים ק״י:1; מעשי השליחים ב׳:32, 33; עברים י׳:12, 13). מאז הכתרתו ערוך ישוע למחוץ אחת ולתמיד את ראשו של אויבו המושבע, השטן, ולהשמיד את זרעו (ההתגלות י״א:15, 18; כ׳:1–3, 10).
שותפים נוספים לזרע אברהם
7. מהו חג השבועות?
7 ישוע היה הזרע שהובטח בגן עדן, ובאמצעותו יהוה ’יפר את פעולות השטן’ (יוחנן א׳. ג׳:8). עם זאת, יהוה אמר לאברהם ש’זרעו’ ימנה יותר מאדם אחד ויהיה ”ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים” (בראשית כ״ב:17). על העובדה שיהיו שותפים נוספים ל”זרע” הצביע חג משמח נוסף. חמישים יום אחרי ט״ז בניסן חגגו היהודים את חג השבועות. התורה אמרה: ”עד ממחרת השבת השביעית תִספרו חמישים יום, והקרבתם מנחה חדשה ליהוה. ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתיים, שני עֶשרונים סולת תהיינה. חָמֵץ תֵאָפֶנָה, ביכורים ליהוה”b (ויקרא כ״ג:16, 17, 20).
8. איזה אירוע מיוחד אירע בחג השבועות 33 לספירה?
8 ישוע המשיח שקם לתחייה וששימש ככהן גדול יותר, שפך בחג השבועות 33 לספירה את רוח הקודש על 120 תלמידים שנאספו יחד בירושלים. כך נעשו הם לבניו המשוחים של אלוהים ולאחיו של ישוע המשיח (רומים ח׳:15–17). הם הפכו לעם חדש, ”ישראל השייכים לאלוהים” (גלטים ו׳:16). הקבוצה הקטנה נועדה למנות בסופו של דבר 000,144 איש (ההתגלות ז׳:1–4).
9, 10. מה סימל בחג השבועות את קהילת המשיחיים המשוחים?
9 את קהילת המשיחיים המשוחים סימלו שתי כיכרות הלחם החמץ שהונפו לפני יהוה בחג השבועות. העובדה שזהו לחם חמץ מלמדת ששאור החטא התורשתי עדיין מקנן בתוך המשיחיים המשוחים. למרות זאת, הם יכולים להתקרב אל יהוה על בסיס קורבן הכופר של ישוע (רומים ה׳:1, 2). ומדוע שתי כיכרות לחם? ייתכן שהדבר בא לציין שבני אלוהים המשוחים ייאספו בסופו של דבר משתי קבוצות — תחילה מקרב היהודים מלידה ומאוחר יותר גם מקרב הנוכרים (גלטים ג׳:26–29; אפסים ב׳:13–18).
10 שתי הכיכרות שהונפו בחג השבועות היו מביכורי קציר החיטים. במקביל לכך, המשיחיים ילודי הרוח נקראים ”ביכורי יציריו” (יעקב א׳:18). הם הראשונים שחטאיהם נסלחים על בסיס דמו השפוך של ישוע, ותודות לכך ניתנים להם חיי אלמוות בשמיים, שם הם מולכים עם ישוע במלכותו (קורינתים א׳. ט״ו:53; פיליפים ג׳:20, 21; ההתגלות כ׳:6). במעמד זה הם עד מהרה ’ירעו [את הגויים] בשבט ברזל’ ויראו במו עיניהם כיצד השטן ’מוכרע תחת רגליהם’ (ההתגלות ב׳:26, 27; רומים ט״ז:20). השליח יוחנן אמר: ”אלה הם ההולכים אחרי השה לכל אשר ילך. אלה נפדו מבני אדם ביכורים לאלוהים ולשה” (ההתגלות י״ד:4).
יום להדגשת הישועה
11, 12. (א) מה אירע ביום הכיפורים? (ב) לאילו ברכות זכו בני ישראל מזבחי הפר והעזים?
11 בעשור לחודש איתנים (לימים, תשרי)c חל מועד שהמחיש כיצד יבואו לידי ביטוי הברכות הנובעות מקורבן הכופר של ישוע. ביום ההוא נקהלו כל בני ישראל ליום הכיפורים שבמהלכו הוקרבו קורבנות בעדם לכפרת חטאיהם (ויקרא ט״ז:29, 30).
12 ביום הכיפורים שחט הכהן הגדול פר והיזה מדמו בקודש הקודשים שבע פעמים לפני הכפורת (מכסה ארון הברית). בזאת הגיש באופן סמלי את הדם לפני יהוה. הדבר נעשה לכפרה בעד הכהן הגדול ובעד ”ביתו”, כוהני המשנה והלוויים. אחר כך לקח הכהן הגדול שני שעירים (עזים). את האחד שחט כחטאת ”לעם”, וגם מדמו היזה לפני הכפורת בקודש הקודשים. בהמשך סמך הכהן הגדול את ידיו על ראש השעיר השני והתוודה עליו את עוונות בני ישראל. לאחר מכן שילח את העז אל המדבר כדי שיישא עליו באופן סמלי את חטאי העם (ויקרא ט״ז:3–16, 21, 22).
13. כיצד האירועים ביום הכיפורים סימלו את תפקידו של ישוע?
13 פעולות אלו היו צל לבאות: ישוע, הכהן הגדול, מעניק סליחת חטאים על בסיס ערך דמו. ראשית, ערך הדם חל על ’הבית הרוחני’ של 000,144 משיחיים משוחים, אשר באמצעותו הם מוצדקים ונהנים ממעמד טהור בפני יהוה (פטרוס א׳. ב׳:5; קורינתים א׳. ו׳:11). את זאת סימלה הקרבת הפר. כך נסללת בפניהם הדרך לקבל נחלה שמימית. שנית, ערך דמו של ישוע תקף בעד מיליוני אנשים אחרים המאמינים במשיח, ואת זאת סימלה הקרבת השעיר. הם יבורכו בחיי נצח עלי אדמות, הנחלה שאדם וחוה איבדו (תהלים ל״ז:10, 11). על בסיס דמו השפוך, נושא ישוע את חטאי האנושות, כפי שהשעיר החי נשא באופן סמלי את חטאי ישראל אל המדבר (ישעיהו נ״ג:4, 5).
לשמוח לפני יהוה
14, 15. מה נהוג היה לעשות בחג הסוכות, ומה נועד החג להזכיר לבני ישראל?
14 לאחר יום הכיפורים חגגו בני ישראל את חג הסוכות, החג השמח ביותר בשנה העברית (ויקרא כ״ג:34–43). החג נחוג מט״ו עד כ״א באיתנים והסתיים בעצרת שהתקיימה בכ”ב לחודש זה. הוא ציין את קץ איסוף הקציר והיה מועד להבעת תודה לאלוהים על שפע טובו. משום כך, יהוה ציווה על החוגגים: ”כי יברכך יהוה אלוהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית אך שמח” (דברים ט״ז:15). היו אלה ודאי ימים שמחים מאוד!
15 במהלך החג ישבו בני ישראל בסוכות שבעה ימים, לזכר ישיבתם בסוכות במדבר. בחג היו להם הרבה הזדמנויות לחשוב על דאגתו האבהית של יהוה (דברים ח׳:15, 16). ומאחר שכל העם, עשירים ועניים כאחד, ישבו בסוכות דומות, היה בזה תזכורת לבני ישראל שבמהלך החג כולם שווים (נחמיה ח׳:14–16).
16. מה סימל חג הסוכות?
16 חג הסוכות נקרא גם חג האסיף, ובו חגגו בשמחה את איסוף התבואות. הדבר סימל את איסופם המשמח של המאמינים בישוע המשיח. איסוף זה החל בחג השבועות שנת 33 לספירה, כאשר 120 תלמידי ישוע נמשחו והפכו ל”כהונת קודש”. וכפי שבני ישראל ישבו מספר ימים בסוכות, המשוחים יודעים שהם בבחינת ”גולים” או תושבים ארעיים בעולם המרושע הזה. תקוותם היא תקווה שמימית (פטרוס א׳. ב׳:5, 11). איסוף המשיחיים המשוחים מגיע לסיומו ב”אחרית הימים” האלה, עם איסופם של אחרוני ה־000,144 (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
17, 18. (א) מניין לנו שגם אחרים מלבד המשיחיים המשוחים מפיקים תועלת מקורבנו של ישוע? (ב) מי כיום מפיקים תועלת מחג הסוכות האמיתי, ומתי חג משמח זה יגיע לשיאו?
17 ראוי לציין שבמהלך החג נזבחו 70 פרים (במדבר כ״ט:12–34). המספר 70 הוא 7 כפול 10, מספרים המסמלים במקרא שלמות שמימית וארצית. לפיכך, קורבנו של ישוע יצמיח תועלת לנאמנים מכל 70 משפחות האדם שמוצאם בנוח (בראשית י׳:1–29). בהתחשב בכך, האיסוף בימינו מקיף יותר וכולל אנשים בני כל העמים המאמינים בישוע ושתקוותם היא לחיות בגן עדן עלי אדמות.
18 את האיסוף הזה המתבצע בימינו ראה השליח יוחנן בחזון. תחילה שמע את הקריאה בדבר חתימת אחרוני ה־000,144. אחרי כן ראה ”המון רב, אשר לא יכול איש למנותו”, עומדים לפני הכיסא ולפני השה ”וכפות תמרים בידיהם”. אלה ”באים מן הצרה הגדולה” ונכנסים לעולם החדש. גם הם בגדר תושבים ארעיים בסדר העולמי הישן הזה, והם נושאים עיניהם בביטחון אל היום שבו ”השה... ירעה אותם וינהיגם אל מבועי מים חיים”. בעת ההיא ”אלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם” (ההתגלות ז׳:1–10, 14–17). חג הסוכות האמיתי יגיע לשיאו בתום אלף שנות שלטון המשיח כאשר ההמון הרב, יחד עם הנאמנים מבין המוקמים לתחייה, יזכו לחיי עולם (ההתגלות כ׳:5).
19. איזו תועלת אנו מפיקים מניתוח חגי ישראל?
19 אם נחשוב לעומק על משמעות החגים היהודים הקדומים, נוכל גם אנחנו להיענות לקריאה: ”והיית אך שמח”. עד כמה מרגש לדעת שיהוה נתן צללים נבואיים הממחישים כיצד נבואתו בגן עדן תתגשם, ולהיות עדים להתגשמותה ההדרגתית. אנו יודעים שהזרע כבר הופיע וכבר נפגע בעקבו. כיום הוא מולך בשמיים. בנוסף לכך, רוב ה־000,144 כבר הוכיחו את נאמנותם עד מוות. אילו התפתחויות נוספות צפויות בעתיד? ומתי תתגשם הנבואה במלואה? על כך נדבר במאמר הבא.
[הערות שוליים]
a חודש ניסן מקביל למרס/אפריל בלוח השנה המודרני.
b במנחת לחם התנופה, אחז הכהן על־פי־רוב בשתי כיכרות הלחם החמץ בכפות ידיו, הניף את זרועותיו והניע את כיכרות הלחם מצד לצד. תנועה זו סימלה את הגשת הקורבנות והמנחות ליהוה (ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳ עמוד 528 [אנג׳]. יצא לאור מטעם עדי־יהוה).
c חודש איתנים או תשרי מקביל לספטמבר/אוקטובר בלוח השנה המודרני.
התוכל להסביר?
• מה סימל שה הפסח?
• איזה איסוף סימל חג השבועות?
• אילו היבטים של יום הכיפורים הצביעו על אופן החלתו של קורבן הכופר של ישוע?
• באיזה מובן סימל חג הסוכות את איסופם של המשיחיים?
[תרשים בעמודים 22, 23]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
האירוע: מה הוא מסמל:
פסח י״ד בניסן שחיטת שה הפסח מותו של ישוע כקורבן
חג המצות ט״ו בניסן שבת
(ט״ו עד כ״א בניסן) ט״ז בניסן מנחת שעורה תחיית ישוע
↑
50 יום
↓
חג השבועות ו׳ בסיוון מנחת שתי כיכרות ישוע הציג את אחיו
לחם התנופה המשוחים בפני יהוה
יום הכיפורים י׳ בתשרי הקרבת פר ושני ישוע הציג את ערך
שעירים דמו בעד כל בני האדם
חג סוכות (האסיף) ט״ו עד כ״א בני ישראל ישבו איסוף המשוחים
בתשרי בשמחה בסוכות ו’ההמון הרב’
ושמחו בקציר,
נזבחו 70 פרים
[תמונות בעמוד 21]
בדומה לדם שה הפסח, דמו השפוך של ישוע מספק ישועה לרבים
[תמונות בעמוד 22]
ביכורי קציר השעורים שהובאו בט”ז בניסן סימלו את תחייתו של ישוע
[תמונות בעמוד 23]
שתי כיכרות הלחם שהונפו בחג השבועות מסמלות את קהילת המשיחיים המשוחים
[תמונות בעמוד 24]
חג הסוכות סימל את איסופם המשמח של המשוחים ושל ’ההמון הרב’ מכל העמים