רועים משיחיים, ”התנהגו ברוחב לב”!
”יהוה רועי. לא אחסר”. במילים אלו הביע דוד את ביטחונו המלא באלוהים. יהוה הוביל אותו, בלשון השאלה, ל”נאות דשא” ו”על מי מנוחות”, והנחה אותו ”במעגלי צדק”. כשהוקף באויבים זכה דוד לתמיכה ולעידוד, ומתוך כך אמר ליהוה: ”לא אירא רע, כי אתה עימדי”. תחת רועה עליון זה היה דוד נחוש בדעתו ’לשבת בבית יהוה לאורך ימים’ (תהלים כ״ג:1–6).
בנו יחידו של אלוהים התנסה באהבתו ובדאגתו של אלוהים, ושיקף זאת בצורה מושלמת במגעיו עם תלמידיו בתקופת שירותו הארצי. זו הסיבה שכתבי־הקודש מכנים אותו ”הרועה הטוב”, ”רועה הצאן הגדול” ו”שר הרועים” (יוחנן י׳:11; עברים י״ג:20; פטרוס א׳. ה׳:2–4).
יהוה וישוע ממשיכים לרעות את אוהביהם. פעילות רעייה זו מתבטאת בחלקה בהצבת רועי משנה בקהילה. פאולוס פנה אל רועי משנה אלו ואמר: ”השגיחו על עצמכם ועל כל העדר אשר רוח הקודש שמה אתכם למנהיגים בתוכו, לרעות את קהילת אלוהים אשר קנה בדמו [של בנו]” (מעשי השליחים כ׳:28).
אין זה קל לרעות את העדר על־פי הדוגמה שהציבו יהוה וישוע, אך משימה זו חשובה יותר מאי פעם. בשלוש השנים האחרונות נטבלו יותר ממיליון עדי־יהוה! הם טרם צברו את הניסיון הרוחני הנרכש אחרי שנים של פעילות. חשוב גם על הילדים ובני הנוער בקרב עדי־יהוה. הם זקוקים לתשומת לב לא רק מהוריהם אלא גם מרועי המשנה של הקהילה.
כל משיחי נתון ללחצים מבחוץ, כולל לחץ חברתי. כולם חייבים להיאבק בפיתוי להתמסר להנאות כדרכו של העולם. בארצות מסוימות חשים חלק ממבשרי המלכות רפיון ידיים בשל חוסר ההיענות לבשורה. מבשרים רבים סובלים מבעיות בריאות קשות. יש שקשיים כלכליים גורעים ממאמציהם לבקש תחילה את המלכות. לאמיתו של דבר, כולנו — גם הוותיקים בָּאמת — זקוקים וראויים לעזרה מצד רועים אוהבים.
מניע נכון
אל המשיחיים במאה הראשונה כתב פאולוס: ”התנהגו ברוחב לב” (קורינתים ב׳. ו׳:11–13). מן הראוי שזקני־הקהילה המשיחיים יפעלו על־פי עצה זו במסגרת תפקידם כרועים. כיצד הם יכולים לעשות כן? ומה לגבי המשרתים העוזרים, שחלקם הגדול יהיו רועים בעתיד?
כדי להיות ברכה לעדר, חייבים זקני־הקהילה לפעול לא רק מתוך תחושת מחויבות. כתבי־הקודש מייעצים להם: ”רעו את עדר אלוהים הנמצא עימכם והשגיחו עליו לא מתוך כפייה כי אם ברצון, כרצוי לאלוהים; לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה” (פטרוס א׳. ה׳:2). אם כן, רעייה מוצלחת תלויה ברצון טוב ובהשתוקקות לשרת את הזולת (יוחנן כ״א:15–17). משמע הדבר להיות ער לצרכים של העדר ולהגיב ללא דיחוי. פירושו לגלות במגעים עם הזולת תכונות משיחיות טובות הנקראות פירות הרוח (גלטים ה׳:22, 23).
כחלק מפעילות הרעייה נדרשים הרועים לבקר את האחים בבתיהם.a רועים ’המתנהגים ברוחב לב’ ממלאים את תפקידם בלי לחסוך במאמצים. הם אינם מסתפקים בביקורי רעייה תקופתיים, אלא מנצלים כל הזדמנות לרעות את חברי הצאן.
הכשרת רועים חדשים
כל אח, יהא גילו אשר יהא, ”השואף להיות מנהיג בקהילה, הריהו משתוקק לעבודה נעלה” (טימותיאוס א׳. ג׳:1). משרתים עוזרים רבים מביעים את רצונם לקבל זכויות נוספות. זקני־הקהילה עוזרים לאותם אחים נלהבים לנקוט צעד חשוב זה ב’שאיפתם להיות מנהיגים בקהילה’. הם למעשה מכשירים אותם להיות רועים יעילים.
בשל דבקותה באמות־המידה הגבוהות של אלוהים, אין הקהילה המשיחית של יהוה מאבדת מכוחה בהשפעת רועי כזב בדומה לאלו המתוארים ביחזקאל ל״ד:2–6. הם היו בזויים בעיני יהוה, ובצדק. במקום להאכיל את הצאן, האכילו את עצמם. את החלשים לא חיזקו, את החולים לא ריפאו, לנשברים לא חבשו, ואת הנידחים ואת האובדים לא השיבו. הם התנהגו כמו זאבים ונהגו בצאן ביד ברזל. הצאן המוזנח נפוץ ושוטט אנה ואנה בלי שאיש ידאג לו (ירמיהו כ״ג:1, 2; נחום ג׳:18; מתי ט׳:36).
להבדיל מרועים לא־נאמנים אלו, נוהגים הרועים המשיחיים כדוגמת יהוה. הם מסייעים בהולכת הצאן ל”נאות דשא” ו”על מי מנוחות”. הם מנחים אותו ”במעגלי צדק” על־ידי כך שעוזרים לו להבין את דבר יהוה במדויק וליישם אותו באופן אישי. הם עושים כן ביעילות, משום שהם ’יודעים ללמד’ (טימותיאוס א׳. ג׳:2).
חלק ניכר מפעילות ההוראה של הזקנים נעשית מעל הבמה במסגרת האסיפות. אך הזקנים מלמדים גם במישור האישי. חלקם מצטיינים בשיחות בארבע עיניים וחלקם כישרוניים במתן נאומים. עם זאת, יכולת נמוכה בפן זה או אחר של ההוראה לאו דווקא פוסלת את האדם מלהיות מורה. הזקנים מלמדים בכל הדרכים העומדות לרשותם, כולל רעייה. הרעייה נעשית בחלקה באופן רשמי, למשל, בביקורים מאורגנים. אך ניתן לבצע את מלאכת הרעייה גם באופן לא־רשמי, וגם זה יצמיח תועלת רבה לצאן.
רועים ומורים בכל עת
רופא זקוק לידע ולניסיון כדי למלא את תפקידו. גילויי אדיבות, חמלה, דאגה והתעניינות כנה מצדו יתקבלו בברכה ובהערכה אצל מטופליו. תכונות אלו חייבות להיות חלק מאישיותו. באותו אופן, תכונות דומות צריכות לאפיין כל מורה ורועה טוב, ולהיות חלק מאישיותו יום יום. מורה טוב יהיה ערוך ללמד את הסובבים אותו בכל עת. ”דבר בעִתו, מה טוב!” אומר משלי ט״ו:23. שנאמר ”בעתו”, כלומר בזמן הנכון, משמע הדבר בשעה שהוא נואם מעל הבמה, מבשר את הבשורה מבית לבית ומשוחח עם מישהו באולם־המלכות או בטלפון. בדומה לכך, רועה טוב ישתדל לגלות תכונות יפות ודאגה אמיתית תמיד, ולא רק בביקורי רעייה. כמי ש’מתנהג ברוחב לב’ ינצל הרועה כל הזדמנות לרעות את הצאן ולהעניק לו את תשומת הלב הדרושה לו ”בעתו”, וכתוצאה מכך, חברי הצאן יאהבו אותו (מרקוס י׳:43).
וולפגנג, המשרת כיום כזקן־קהילה, זוכר ביקור חברתי של משרת עוזר עם אשתו אצל משפחתו. הוא מספר: ”הילדים שלנו התרגשו ונהנו מאוד מתשומת הלב שהוענקה להם. הם עדיין מדברים על הביקור ההוא”. אותו משרת עוזר גילה איכפתיות; הוא ’התנהג ברוחב לב’.
הזדמנות נוספת ’להתנהג ברוחב לב’ היא לבקר את החולים, לשלוח להם מכתב מעודד קצר או לטלפן אליהם — כל דבר שיראה להם שאיכפת לך! הצע להם עזרה במקרה הצורך. אם הם מעוניינים לשפוך את הלב, הקשב להם קשב רב. ספר להם על פעילויות תיאוקרטיות חיוביות ומרגשות בקהילה המקומית ובמקומות אחרים. עזור להם להתמקד בעתיד המזהיר השמור לכל אוהבי יהוה (קורינתים ב׳. ד׳:16–18).
בנוסף לביקורי רעייה
כשחושבים על מטרת הרעייה, ברור שביקורי רעייה רשמיים בבתי האחים, למרות חשיבותם, אינם אלא חלק מן העניין. רועה אוהב ’מתנהג ברוחב לב’ בכך שניתן לגשת אליו בכל הנסיבות ובכל עת. הקשר הלבבי שהוא רוקם עם האחים מקנה להם את התחושה שבעתות מצוקה אין להם ממה לפחד, כי הם יודעים שאחיהם האוהב, הרועה המשיחי, דואג להם (תהלים כ״ג:4).
כל הרועים המשיחיים, ללא יוצא מן הכלל, חייבים ’להתנהג ברוחב לב’. גלו אהבה אמיתית לאחיכם — עודדו אותם, שובבו את נפשם, בנו אותם מבחינה רוחנית בכל דרך אפשרית. עזרו להם להיות יציבים באמונה (קולוסים א׳:23). צאן המבורך ברועים משיחיים ’המתנהגים ברוחב לב’ לא ייחסר דבר. הוא יהיה נחוש בדעתו, כפי שהיה דוד, לשבת בבית יהוה לאורך ימים (תהלים כ״ג:1, 6). ומה כבר רועה אוהב יכול עוד לבקש?
[הערת שוליים]
a עצות לביקורי רעייה ניתן למצוא בחוברות המצפה מ־15 בספטמבר 1993, עמודים 20–23 (אנג׳), ומ־15 במרס 1996, עמודים 24–27.
[תיבה בעמוד 30]
רועים משיחיים
• משרתים בלהיטות ובנפש חפצה
• מאכילים את הצאן ודואגים לו
• עוזרים לאחים אחרים לרצות להיות רועים
• מבקרים את החולים ומטפלים בהם
• ערים בכל עת לעזור לאחיהם
[תמונות בעמוד 31]
אם בשירות השדה, באסיפות או בביקורים חברתיים, זקני הקהילה משמשים תמיד כרועים