לקראת מה אתה שואף?
”אם שואף אדם למישרת משגיח, הריהו שואף לעבודה נאותה.” — טימותיוס א׳. ג׳:1, ע״ח.
1. השגת איזה יעד חשובה ביותר בעיני עדי־יהוה?
עדי־יהוה הציבו לעצמם יעדים נאותים, מטרות שהם קובעים ומשיגים בתואם עם דרכי אלהים. אין הדבר מפתיענו, מפני שאלהים הועיד לעצמו יעדים נעלים, והוא תמיד מגשים את מטרותיו. (ישעיהו נ״ה:8–11) אל למשרתי יהוה לדמות לאותם אנשים שחייהם חסרי תכלית משמעותית, ולכן הם חיים אותם באופן שטחי, ללא מאמצים למען הזולת אלא רק למען עצמם. עדי־יהוה מייחסים חשיבות עליונה להשגת היעד הנעלה של הכרזת הבשורה על המלכות ושיתוף אחרים במידע מעניק־החיים שבדבר־אלהים. — תהלים קי״ט:105; מרקוס י״ג:10; יוחנן י״ז:3.
2. איזה יעד המוצב בפני גברים משיחיים הזכיר פאולוס בטימותיוס א׳. ג׳:1?
2 באירגונו של יהוה, קיימים יעדים נאותים נוספים. השליח פאולוס ציין לשבח אחד מהם בכתבו: ”מהימן הדבר: אם שואף אדם למישרת משגיח, הריהו שואף לעבודה נאותה.” אדם מעין זה מעוניין לבצע משהו לטובת הזולת. הוא שואף ”לעבודה נאותה”, לא לחיים קלים או למעמד מכובד. — טימותיוס א׳. ג׳:1, ע״ח.
סכנות האורבות לזקני־קהילה
3, 4. מדוע על אדם השואף לתפקיד משגיח בקהילה ’לנצור את לבו’?
3 מאיזו בחינה שאיפתו של אדם החפץ לשרת כמשגיח בקהילה, היא שאיפה ראויה־לשבח? השאפתנות הינה רצון עז להשיג יעד מסוים. אמנם, ישנן שאיפות נעלות וישנן שאיפות שפלות, אך אם אדם שואף, תוך ענווה, לתפקיד משגיח עקב הרצון לשרת אחרים, שירותו מוגש מתוך מניעים חיוביים ביותר וייזכה לברכות רוחניות. אך, עליו ’לנצור את לבו’. — משלי ד׳:23.
4 יש אנשים שאפתניים המחפשים תהילה. אחרים מעוניינים לשלוט על עמיתיהם בני־האדם. התאווה להתבלטוּת ולעמדת־כוח היא כמו שורש רקוב היכול לפגוע בעץ הנראה בריא, ולגרום לו לקרוס תחתיו. גם המשיחי עלול להיכנע לשאיפות כגון אלה הנובעות ממניע פסול. (משלי ט״ז:18) ”כתבתי אל הקהילה,” אמר השליח יוחנן, ”אבל דיוטרפס המתאווה להיות להם לראש איננו מקבל אותנו. לכן בבואי אזכיר את המעשים שהוא עושה. הוא משמיץ אותנו בדברי רשע ואינו מסתפק בזה; גם איננו מקבל את האחים, ואת הרוצים לקבלם הוא מונע ומגרש מן הקהילה.” (יוחנן ג׳. פסוקים 9, 10) שאיפתו של דיוטרפס לא היתה משיחית. ליהירות ולרדיפה שאפתנית אחר עמדת־כוח אין מקום בקרב תלמידי ישוע האמיתיים. — משלי כ״א:4.
5. מה תהיה גישתו של המשגיח בביצוע תפקידו?
5 משגיח משיחי הדואג למילוי תפקידו תוך מניע נכון לא ירדוף אחר מטרות אנוכיות. הוא יראה בתפקיד זה של הנהגה משיחית מתת אלוה, וירעה את ”עדר אלהים” ”לא מתוך כפייה כי אם ברצון, כרצוי לאלהים; לא בחמדת בצע כי אם בנפש חפצה; לא כרודנים על מה שהופקד בידכם, אלא בהיותכם מופת לצאן.” (פטרוס א׳. ה׳:2, 3) מכאן שעל המשגיחים להישמר מפני פיתוח גאווה וניצול לרעה של מעמדם.
6. מדוע אל לזקן־קהילה לרדות ב”עדר אלהים”?
6 אל לזקן־קהילה ’לרדות’ בעמיתיו המשיחיים, כ’אדון על אמונתם’, שכן הוא שותף להם בעבודת אלהים. (קורינתים ב׳. א׳:24) כששליחים מסוימים התאוו להתבלט, אמר להם ישוע: ”אתם יודעים שמושלי הגויים רודים בהם והגדולים שולטים עליהם. אל יהי כן ביניכם. אדרבא, החפץ להיות גדול בכם יהא משרת שלכם, והחפץ להיות ראשון ביניכם יהא עבד לכם, כשם שבן־האדם לא בא כדי שישרתוהו אלא כדי לשרת ולתת את נפשו כופר בעד רבים.” (מתי כ׳:20–28) זקן־קהילה איננו הרועה הראשי של ה”עדר”, אלא רועה מישנה. אם הוא רודה בהם, הוא מגלה רוח של גאווה. נזק חמור במיוחד ייגרם אם ישפיע על אחרים לסייע לו לממש את שאיפותיו היהירות. ספר משלי אומר: ”תועבת יהוה כל גבה לב. יד ליד לא יינקה,” כלומר, הזומם קשר מעין זה לא יימלט מעונשו. — משלי ט״ז:5.
7, 8. (א) מדוע חיוני שזקני־קהילה משיחיים יהיו ענווים? (ב) הבא דוגמה של זקן־קהילה עניו.
7 אם כן, על זקני־הקהילה המשיחיים ’להשפיל עצמם תחת יד אלהים החזקה.’ הגאווה מונעת הבאת תועלת רוחנית לקהילה, מפני שרק בעלי לב עניו יכולים לעשות את רצון אלהים. ”אם ללצים הוא [אלהים] יליץ, ולענווים יתן חן.” (משלי ג׳:34; פטרוס א׳. ה׳:5, 6) יהוה מברך את שפלי־הרוח. מקרב אנשים מעין אלה מתמנים גברים כשירים כזקנים בקהילה המשיחית.
8 תולדות קהילת עדי־יהוה בימינו מלאות בדוגמאות של אנשים יראי־אלהים שהגישו שירות תוך ענווה. לדוגמה, חשוב על וו. ג׳. טורן העניו, ששירת כמשגיח נודד וכחבר בית־אל במשך שנים רבות. בנוגע אליו, ציין משיחי אחד: ”לעולם לא אשכח את דבריו של אח טורן, שעזרו לי עד עצם היום הזה, כשאמר, ’כל אימת שאני חושב גדולות ונצורות על עצמי, אני לוקח את עצמי כאילו לפינה, ואומר לעצמי: ”גרגר אבק שכמותך. במה תוכל להיות גאה כל כך?”’” איזו תכונה ראויה־לציון עבור זקני־קהילה ואחרים לגלות! זכור ”עקב ענווה יראת יהוה, עושר וכבוד וחיים.” — משלי כ״ב:4.
השאיפה לשרת היא מתת אלוה
9. מדוע ניתן לומר שהרצון לשרת כמשגיח הינו מתת אלוה?
9 האם השאיפה לשרת כמשגיח משיחי היא מתת־אל? אכן כן, מפני שרוחו של יהוה היא המעניקה לאדם את הדחף הפנימי, את אומץ־הלב ואת הכוח לבצע את שירותו. לדוגמה, מה אירע כשתלמידיו הנרדפים של ישוע התפללו עבור אומץ־לב, כדי שיוכלו להמשיך לבשר? ”הזדעזע המקום שהתאספו בו וכולם נתמלאו רוח־הקודש ודיברו את דבר־אלהים באומץ־לב.” (מעשי־השליחים ד׳:27–31) מאחר שרוח־הקודש הניבה תוצאות כגון אלה, היא גם יכולה להניע את המשיחי לשאוף לתפקיד בקהילה.
10. (א) מה עלול להיות גורם אחד לכך שגבר משיחי מסוים אינו שואף לתפקידים? (ב) אם אלהים מעניק לנו זכויות בשירותו, במה יכולים אנו להיות בטוחים?
10 מה יכול להרתיע גבר משיחי מלשאוף לתפקיד בקהילה? הוא עשוי להיות אדם רוחני, ובכל זאת לחוש שאינו כשיר דייו. (קורינתים א׳. ב׳:14, 15) כמובן, חיוני שנהיה בעלי דיעה צנועה על עצמנו, תוך מודעות למגבלותינו. (מיכה ו׳:8) במקום להניח ביהירות שאנו המתאימים ביותר לשאת בתפקיד כלשהו, עלינו לזכור ש”את צנועים חכמה.” (משלי י״א:2) ברם, עלינו לדעת שאם אלהים יעניק לנו זכות כלשהי בשירותו, הוא גם יספק את הכוח הדרוש כדי לשאתו. כשם שפאולוס ציין: ”הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח.” — פיליפים ד׳:13.
11. מה יכול לעשות משיחי שאינו חש כל שאיפה לתפקיד משגיח מאחר שהוא מסיק שחסרה לו החכמה כדי להעניק עצות?
11 המשיחי עלול לא לשאוף לתפקיד מסוים עקב התחושה שחסרה לו החכמה לייעץ לזולת. ובכן, יתכן שיוכל לרכוש חכמה בכך שישקוד יותר בלימוד דבר־אלהים, ומובן שעליו להתפלל ולבקש חכמה. יעקב כתב: ”איש מכם אם יחסר חכמה, יבקש מאלהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ותינתן לו. אך יבקש באמונה ובלי ספק, כי בעל־ספק דומה לגלי הים הנדחפים וסוערים מפני הרוח. אותו האיש אל יחשוב כי יקבל משהו מאת יהוה, בהיותו איש הפוסח על שתי הסעיפים הפכפך בכל דרכיו.” (יעקב א׳:5–8) כמענה לתפילה, אלהים העניק לשלמה ”לב חכם ונבון”, שהכשירו להבחין בין טוב לרע בעת ששפט. (מלכים א׳. ג׳:9–14) המקרה של שלמה היה מיוחד, אמנם, אך בלימוד שקדני ובעזרת אלהים, אלה הנושאים באחריות קהילתית יכולים לייעץ לאחרים במעגלי צדק. ”כי יהוה ייתן חכמה; מפיו דעת ותבונה.” — משלי ב׳:6.
12. אם בשל חששות כלשהם אדם אינו שואף לתפקיד, מה עשוי לעזור לו?
12 כמו־כן, מידה של חשש עלולה להרתיע אדם מלשאוף לתפקיד. אפשר שיסיק שלא יהיה מסוגל לשאת באחריות הכבדה הרובצת על זקן־קהילה. אפילו פאולוס הודה: ”הטורח הבא עלי יום יום, הדאגה לכל הקהילות.” (קורינתים ב׳. י״א:28) אך, השליח ידע מה לעשות כאשר נתקף בחששות מעין אלה, מפני שכתב: ”אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע.” (פיליפים ד׳:6, 7) אכן, תפילה וביטחון באלהים יכולים לעזור להפיג דאגות.
13. עבור מה יכול אדם להתפלל אם חסר לו הדחף לשאוף לתפקיד?
13 אם דאגות כלשהן ממשיכות לקנן בלבו של גבר השואף לתפקיד, אזי יוכל הוא להתפלל בדומה לדוד: ”חקרני אֵל ודע לבבי. בחנני ודע שרעפַי [דאגותַי], וראה אם דרך עוצב בי, ונחני בדרך עולם.” (תהלים קל״ט:23, 24) יהא אשר יהא טבעם של ’שרעפינו’, אלהים יכול לעזור לנו להתמודד עימם כך שנוכל להתקדם מבחינה רוחנית. היטב ניסח זאת אחד ממזמורי תהלים: ”אם אמרתי: ’מָטָה רגלִי,’ חסדך יהוה יסעדני. ברוב שרעפַי בקִרבי, תנחומיך ישעשעו נפשי.” — תהלים צ״ד:18, 19.
עבוד את יהוה לפי רצונו בשמחה
14. מדוע על אדם שאינו שואף לתפקיד להתפלל לקבלת רוח קודשו של אלהים?
14 אם מפאת חששות, תחושת אי־התאמה לתפקיד או חוסר דחף עז מספיק, נמנע גבר משיחי מלשאוף לתפקיד, טוב יעשה אם יתפלל לקבלת רוח אלהים. ישוע ציין בקשר לכך: ”הן אתם הרעים יודעים לתת מתנות טובות לבניכם, כל שכן האב שבשמים יתן את רוח־הקודש למבקשים ממנו!” (לוקס י״א:13) מאחר ששלום ואורך־רוח מהווים חלק מפֵרות הרוח, רוח זו יכולה לעזור לנו להתמודד עם חששות ותחושת אי־התאמה. — גלטיים ה׳:22, 23.
15. אילו תפילות עשויות לעזור לאלה החסרים את הדחף להציע עצמם לזכויות שירות?
15 מה בנוגע להיעדר הדחף להתקדם? בתור משיחיים טבולים, עלינו להתפלל לאלהים שיעורר בנו רצון עז לספק את רצונו. דוד התחנן: ”דרכיך, יהוה, הודיעני [בניין הפעיל, הבניין הגורם: ”גרום לי לדעת”] ... הדריכני [”גרום לי ללכת בדרכיך”] באמיתך ולמדני.” (תהלים כ״ה:4, 5) תפילות מעין אלה תעזורנה לנו להימנע מלסור מדרך הישר, ואנו יכולים לשאת תפילות דומות אם חסר לנו הדחף לשאוף לתפקיד קהילתי. אנו יכולים לבקש מיהוה לעורר בנו את השאיפה לזכויות שירות. למעשה, אם אנו מתפללים לקבלת רוח אלהים ונכנעים להדרכתה, אין ספק שהדבר יניענו לקבל זכויות שירות כשאלה מוּצעות לנו. אחרי הכל, משרתי אלהים אינם מעוניינים להתנגד להשפעת רוחו. — אפסיים ד׳:30.
16. איזו גישה מהווה דחף בריא לשאוף לאחריות קהילתית?
16 כשיש לנו ”רוח המשיח”, אנו מוצאים שמחה בעשיית רצון אלהים. (קורינתים א׳. ב׳:16) לישוע היתה גישה דומה לזו של מחבר התהלים שכתב: ”לעשות רצונך, אלוהַי, חפצתי, ותורתך בתוך מעי.” (תהלים מ׳:9) ישוע אמר: ”הנה באתי לעשות רצונך,” והדבר הגיע אפילו עד כדי מוות על עמוד־ההוקעה. (עברים י׳:9, 10) הרצון לבצע את כל מה שאפשרי בשירות יהוה מהווה גורם מניע חזק לשאוף לתפקיד קהילתי אחראי.
שא עיניך לעתיד
17. (א) מדוע אל לגברים שאינם משרתים עתה באותה מידה ששירתו בעבר להתייאש מכך? (ב) מהי הזכות הגדולה מכל?
17 בגין בעיות בריאוּת או סיבות אחרות, יש אשר בעבר נשאו תפקידים קהילתיים אחראיים, אך אינם עושים כן כיום. אל להם להתייאש. אנו מודעים לכך שמשיחיים נאמנים רבים שוב אינם יכולים לשרת כבעבר, אך הם עומדים איתנים כשומרי נאמנות. (תהלים כ״ה:21) בעצם, זקני־קהילה ענווים ששירתו לאורך זמן יכולים להמשיך לתרום מנסיונם, בכך שיישארו במועצת־הזקנים. מיגבלות גיל או נכות, אינן מהוות סיבה לוותר על שירותם כזקני־קהילה. בינתיים, ימשיך נא כל עד־יהוה להעריך נכונות את הזכות הגדולה מכל, הלא היא ’לדבר על כבוד מלכות אלהים,’ כנושאי שמו הקדוש. — תהלים קמ״ה:10–13.
18. (א) אם זקן־קהילה או משרת־עוזר הודחו מתפקידם, מה עשוי להידרש מהם? (ב) איזו גישה נאותה גילה זקן־קהילה אחד שהודח מתפקידו?
18 אם בעבר כיהנת כזקן־קהילה או כמשרת־עוזר, אך אינך משרת בתפקיד זה עתה, הייה בטוח שיהוה עדיין מעוניין בך, כך שאפשר שבעתיד יעניק לך זכויות בלתי־צפויות כלשהן. (פטרוס א׳. ה׳:6, 7) אם עליך לחולל שינויים כלשהם, הייה מוכן להודות במיגרעת ולשפרה, בעזרת אלהים. אחדים שנפסלו לתפקיד זקן־קהילה טיפחו גישה לא־משיחית, ויש שחדלו להיות פעילים או שנפלו מהאמת. אך, עד כמה נבון יותר לנקוט עמדה דומה לזו של אלה שהגיבו ברוח חיובית! למשל, כשזקן־קהילה ממרכז־אמריקה ששירת במשך שנים רבות הודח מתפקידו, אמר: ”כואב לי מאוד שאיבדתי את הזכות שנצרתי זמן כה רב. אך, ברצוני לעמול בכל מסגרת בה ירצו האחים להשתמש בי, ואתאמץ לחזור ולשאת בזכויות השירות שלי.” במשך הזמן, אח זה זכה לשרת שוב כזקן־קהילה.
19. איזו עצה מוצעת כאן לאח שהודח מתפקידו כזקן־קהילה או כמשרת־עוזר?
19 אם הודחת מתפקידך כזקן־קהילה או כמשרת־עוזר, המשך לשמור על רוח של ענווה. הימנע מגישה ממורמרת שתפסול אותך מלשרת בתפקידים אחרים בעתיד. גילוי רוח אלוהית יזכה להוקרה. במקום להתייאש, הרהר בברכות שיהוה מעניק לך בשירות־השדה או בבית. בנה את משפחתך מבחינה רוחנית, בקר אצל החולים ועודד את החלשים. מעל לכל, גלה הערכה על זכותך להלל את אלהים ולהכריז את הבשורה הטובה כאחד מעדי־יהוה. — תהלים קמ״ה:1, 2; ישעיהו מ״ג:10–12.
20. כיצד יכולה מועצת־הזקנים לעזור למשגיח או למשרת־עוזר לשעבר?
20 על מועצת־הזקנים להבין שהדחת אח מתפקידו עלולה ליצור מתחים אצל המשגיח או המשרת־העוזר לשעבר, אפילו אם הוא מוותר על תפקידו מרצונו החופשי. אם אינו איש מנודה, והזקנים מבחינים בסימנים שהוא מדוכא, עליהם להעניק לו סיוע רוחני אוהב. (תסלוניקים א׳. ה׳:14) עליהם לעזור לו להבין שהם עדיין זקוקים לו בקהילה. אפילו כאשר נזקק לעצה, יתכן שלא יחלוף זמן רב בטרם ייזכה שוב אדם המגלה ענווה והערכה בזכויות שירות בקהילה.
21. מי המתינו בעבר זמן ממושך עד שזכו לזכויות שירות, ואילו עצות ניתנות לאלה הממתינים לכך היום?
21 אם הינך שואף לתפקיד, יתכן שיהא עליך להמתין עד שתהיה כשיר לזכויות שירות נוספות. אל תהא חסר סבלנות. משה המתין 40 שנה בטרם יהוה השתמש בו לשחרר את בני־ישראל משיעבודם במצרים. (מעשי־השליחים ז׳:23–36) יהושע בן־נון שירת זמן רב כעוזרו של משה, בטרם נתמנה כיורשו. (שמות ל״ג:11; במדבר כ״ז:15–23) דוד המתין מספר שנים בטרם הוכתר כמלך על ישראל. (שמואל ב׳. ב׳:7; ה׳:3) נראה שגם פטרוס ויוחנן מרקוס התנסו בתקופות מבחן וטיהורים. (מתי כ״ו:69–75; יוחנן כ״א:15–19; מעשי־השליחים י״ג:13; ט״ו:36–41; קולוסים ד׳:10) לכן, אם טרם נתמנית לתפקיד אחראי בקהילה, יתכן שיהוה מאפשר לך להתגבש ולהתחזק בעוד אתה צובר ניסיון. בכל מקרה, בקש את עזרת אלהים בשאיפתך לתפקיד, והוא עשוי לברכך בזכויות שירות נוספות. בינתיים, עמול בשקדנות להכשיר את עצמך לאחריות קהילתית וגלה רוח הדומה לזו של דוד שהצהיר: ”תהילת יהוה ידבר פי; ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד.” — תהלים קמ״ה:21.
(מקור המאמר: 1990/9/1)
כיצד תשיב?
◻ מפני אילו סכנות על זקן־קהילה משיחי להישמר?
◻ מה יכול לעזור לאלה אשר בגין חששות ותחושת אי־התאמה אינם שואפים לתפקיד?
◻ מה יכול להניע אדם להציע את עצמו לתפקיד אחראי בקהילה?
◻ תוך איזו גישה על זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים לשעבר לשאת עיניהם אל העתיד?
[תמונה בעמוד 20]
וו. ג׳. טורן הציב לנו דוגמה ראויה־לשבח כזקן־קהילה עניו
[תמונה בעמוד 21]
בדומה לישוע, האם אתה נכון לבצע בשירות יהוה את כל מה שאפשרי עבורך?