כיצד תוכל לעמוד איתן אם ילדך יחליט למרוד
משיחית שנקרא לה ג׳וי השתדלה ללמד את בנה לאהוב את יהוה אלוהים. אך בהגיעו לשנות העשרה המאוחרות לחייו, מרד ועזב את הבית. ”מעולם לא חוויתי כאב כזה”, מספרת ג׳וי. ”חשתי נבגדת, שבורת לב ומתוסכלת. שקעתי במחשבות שליליות”.
אולי גם אתה השתדלת ללמד את ילדיך לאהוב ולשרת את אלוהים, אך לימים אחד מהם או יותר פנו לו עורף. כיצד תוכל להתמודד עם האכזבה המרה? מה יעזור לך לעמוד איתן בעבודת יהוה?
מרדם של בני יהוה
ראשית, עליך להבין שיהוה יודע בדיוק מה עובר עליך. בישעיהו מ״ט:15 כתוב: ”התשכח אישה עוּלָהּ, מרחם בן בטנה? גם אלה תשכחנה, ואנוכי לא אשכחך”. גם יהוה חווה רגשות אבהיים ואימהיים. תאר לעצמך עד כמה רווה נחת כשכל בניו הרוחניים היללוהו ושירתוהו. במענה שנתן לאיוב ”מן הסערה”, הזכיר יהוה זמנים מאושרים שהיו לו עם משפחתו הרוחנית המאוחדת ואמר: ”איפה היית ביוסדי ארץ? ... ברוֹן יחד כוכבי בוקר, ויריעו כל בני אלוהים?” (איוב ל״ח:1, 4, 7).
עם הזמן, ראה אלוהים איך אחד מבניו הרוחניים והמושלמים מורד בו והופך לשטן שמשמעו מתנגד. עוד ראה כיצד אדם, בנו האנושי הראשון, ואשתו המושלמת חוה חוברים לשטן במרדו (בראשית ג׳:1–6; ההתגלות י״ב:9). לימים, מלאכים או בני אלוהים נוספים ”עזבו את מעונם” ומרדו באלוהים (יהודה 6).
כתבי־הקודש אינם מספרים לנו מה חש יהוה כשכמה מבניו המושלמים בחרו למרוד בו. עם זאת, המקרא אומר מפורשות: ”וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יֵצֶר מחשבות לבו רק רע כל היום. וַיִנָחֶם יהוה כי עשה את האדם בארץ, ויתעצֵב אל לבו” (בראשית ו׳:5, 6). גם מרדו של עם ישראל, עמו הנבחר, ’העציב’ את יהוה והכאיב לו (תהלים ע״ח:40, 41).
אין ספק שיהוה מזדהה עם הורים החווים כאב וצער עקב התנהגותם המרדנית של ילדיהם. במקרא הוא נותן עצות טובות ודברי עידוד כדי לעזור להורים להתמודד עם המצב. אלוהים מזמין אותם להשליך עליו את דאגותיהם, להשפיל עצמם תחת ידו החזקה ולהתייצב נגד השטן. נבחן כעת איך יישום העצות הללו יעזור לך לעמוד איתן כשילדך מחליט למרוד.
השלך על יהוה את דאגותיך
יהוה יודע שכל הורה חרד במיוחד לשלום ילדיו שמא יפגעו בעצמם או ייפגעו בידי אחרים. השליח פטרוס מצביע על אחת הדרכים להתמודד עם חרדות אלו ואחרות. הוא כותב: ”השליכו עליו [על יהוה] כל יהבכם, כי הוא דואג לכם” (פטרוס א׳. ה׳:7). מדוע ההזמנה הזו והמילים המחזקות האלו נוגעות במיוחד להורים לילד מרדן?
כשילדך היה קטן יותר, עשית הכול כדי להגן עליו, וקרוב לוודאי שהוא פעל בהתאם להדרכתך האוהבת. עם השנים, השפעתך עליו הלכה ופחתה, אך לא כן הרצון להגן עליו. אדרבה, הרצון הזה מן הסתם גבר.
כתוצאה מכך, כאשר בנך מורד ובעקבות זאת סובל מבחינה רוחנית, רגשית או פיזית, אתה עלול להאשים את עצמך. זה מה שקרה לג׳וי. היא מספרת: ”יום יום התייסרתי מתחושת הכישלון ושִחזרתי במוחי אירועים שקרו בעבר”. במיוחד ברגעים האלה יהוה רוצה ש’תשליך עליו כל יהבך’. אם תעשה כן, הוא יעזור לך. ”השלך על יהוה יהבך”, אמר מחבר התהלים, ”והוא יכלכלך. לא ייתן לעולם מוט לצדיק” (תהלים נ״ה:23). ג׳וי טעמה מן הנחמה הזאת. היא מסבירה: ”דיברתי אל יהוה גלויות על כל מה שמתחולל בתוכי עמוק פנימה. שפכתי בפניו את רגשותיי, וחשתי הקלה גדולה”.
בתור הורה לא־מושלם, ייתכן מאוד שעשית טעויות מסוימות בגידול הילדים. אך למה לך להתמקד בהן? יהוה אינו עושה כן, שהרי מחבר התהלים שר בהשראת רוח הקודש: ”אם עווֹנוֹת תשמור יה, אדני [יהוה] מי יעמוד?” (תהלים ק״ל:3) אפילו אם היית הורה מושלם, גם אז ילדך עלול היה למרוד. בטא את רגשותיך לפני יהוה בתפילה, והוא יעזור לך להחזיק מעמד. אך כדי שתעמוד איתן בעבודת יהוה ולא תיפול קורבן לשטן, עליך לעשות דברים נוספים.
השפל עצמך תחת יד אלוהים החזקה
”השפילו עצמכם תחת יד אלוהים החזקה”, כתב השליח פטרוס, ”למען ירומם אתכם בעיתו” (פטרוס א׳. ה׳:6). מדוע יש צורך בשפלות רוח ובענווה כשהילד מורד? בנוסף לכאב ולרגשות האשם, ילד מרדן עלול להעמיד אותך במבוכה. אולי אתה חושש שמא התנהגותו תכתים את שמה הטוב של המשפחה, בייחוד אם מנדים אותו מן הקהילה המשיחית. הבושה ותחושת ההשפלה עלולות לגרום לך להדיר רגליך מאסיפות הקהילה.
כדי להתמודד עם המצב אתה זקוק לחוכמה מעשית. הכתוב במשלי י״ח:1 מזהיר: ”לתאווה יבקש נפרד [המתבודד]; בכל תושייה [חוכמה מעשית] יתגלע”. אם תנכח באסיפות באופן קבוע, למרות הצער והכאב, יהיו הן עבורך מקור חיוני של הדרכה ועידוד. ”בהתחלה לא רציתי לראות אף אחד”, מודה ג׳וי. ”אבל הזכרתי לעצמי עד כמה חשובה השגרה הרוחנית. חוץ מזה, אילו נשארתי בבית, הייתי חושבת אך ורק על הבעיות שלי. האסיפות עזרו לי להתמקד בדברים רוחניים בונים. אני שמחה מאוד שלא התבודדתי ולא החמצתי את התמיכה האוהבת מצד אחיי ואחיותיי” (עברים י׳:24, 25).
עליך גם לזכור שכל אחד במשפחה חייב ’לשאת את הנטל שלו’, כלומר לעמוד באחריותו המשיחית (גלטים ו׳:5). יהוה מצפה מן ההורים לאהוב ולחנך את ילדיהם. אך הוא גם מצפה מן הילדים לשמוע בקול ההורים ולכבדם. אם ההורים עושים כמיטב יכולתם כדי לגדל את ילדיהם ”במוסר יהוה ובתוכחתו”, הם רוכשים לעצמם שם טוב לפני אלוהים (אפסים ו׳:1–4). ילד הדוחה את המוסר שהוריו האוהבים מעניקים לו, פוגע בשמו הטוב שלו. ”גם במעלליו יתנַכֶּר נער אם זך ואם ישר פעלו”, נאמר במשלי כ׳:11. מרדו של השטן לא פגע כהוא זה בשמו הטוב של יהוה בקרב מי שיודעים מה באמת קרה.
עמוד נגד השטן
”הייו ערים ועימדו על המשמר”, מזהיר פטרוס. ”אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו” (פטרוס א׳. ה׳:8). כאריה המשחר לטרף, תר השטן בעיקר אחר הצעירים וחסרי הניסיון. בימי קדם שוטטו אריות ברחבי ישראל וסיכנו את בהמות הבית. טלה רך שרחק מן העדר הפך לטרף קל. הכבשים מסכנים אינסטינקטיבית את חייהם כדי לגונן על הטלאים. אך אפילו כבשה בוגרת איננה יריב שקול לאריה. זו הסיבה שהיה צורך ברועים אמיצים שיגנו על העדר (שמואל א׳. י״ז:34, 35).
כדי להגן על צאנו הסמלי מן ’האריה השואג’, ממנה יהוה רועים רוחניים שידאגו לעדר תחת ”שר הרועים”, ישוע המשיח (פטרוס א׳. ה׳:4). פטרוס מורה לאחים אלה: ”רעו את עדר אלוהים הנמצא עימכם והשגיחו עליו לא מתוך כפייה כי אם ברצון” (פטרוס א׳. ה׳:1, 2). בשיתוף פעולה מצד ההורים, הרועים אולי יוכלו לעזור למתבגר לשוב למוטב מבחינה רוחנית.
כאשר הרועים המשיחיים יראו לנחוץ לתקן את ילדך המרדן, קיים סיכוי שיתעורר בך הדחף לגונן עליו ולחסוך ממנו את המוסר. אך תהיה זו טעות חמורה. פטרוס אמר: ”עימדו נגדו [נגד השטן]” — לא נגד הרועים הרוחניים (פטרוס א׳. ה׳:9).
כאשר יש צורך במוסר חמור
אם ילדך הוא משיחי טבול ואינו מתחרט על מעשיו, הוא עלול לקבל את המוסר החמור מכול — נידוי מן הקהילה. המידה שבה תהיו בקשר תלויה בגילו ובנסיבות אחרות.
אם מדובר בקטין המתגורר בביתך, אתה תמשיך מטבע הדברים לדאוג לצרכיו הפיזיים. הוא זקוק גם להדרכה מוסרית ולמשמעת, וזו אחריותך להעניק לו אותן (משלי א׳:8–18; ו׳:20–22; כ״ט:17). כדאי גם שתנהל איתו שיעורי מקרא תוך השתתפות ישירה מצידו. תוכל להסב את תשומת לבו לפסוקים מן המקרא ולפרסומים של ”העבד הנאמן” (מתי כ״ד:45). תוכל גם לקחת אותו לאסיפות הקהילה ולהושיבו לידך. את הכול תעשה בתקווה שהוא יפנים את התיקון והמוסר המקראיים.
המצב שונה אם המנודה אינו קטין ואינו גר בביתך. השליח פאולוס אמר למשיחיים בקורינתוס הקדומה: ’אל תתערבו עם מי שנקרא ”אח” והוא זונה או חומד את אשר לזולת, או עובד אלילים או מגדף או סובא או חומס; אף אל תסבו לאכול עם איש כזה’ (קורינתים א׳. ה׳:11). לעתים יהיה צורך אולי במגעים כלשהם עם המנודה לטיפול בעניינים משפחתיים הכרחיים. עם זאת, ההורה המשיחי חייב לעשות כל מאמץ להימנע מהתרועעות לא־נחוצה.
אם ילד שחטא מקבל מוסר מן הרועים המשיחיים, לא יהיה זה חכם מצידך אם תדחה או תגמד את הצעדים שהם נוקטים על בסיס המקרא. אם תצדד בבנך המרדן לא יַקנה לו הדבר הגנה ממשית מפני השטן. למעשה, אתה תסכן גם את בריאותך הרוחנית. מאידך, אם תתמוך במאמצי הרועים, או אז תהיה ’יציב באמונה’ ותאפשר לבנך לקבל את העזרה הטובה ביותר שבנמצא (פטרוס א׳. ה׳:9).
יהוה יכלכלך
אם ילדך יחליט למרוד, זכור שאינך לבד במערכה. גם הורים משיחיים אחרים חוו חוויות דומות. למרות כל הקשיים שאנו עוברים, יהוה יכול לכלכלנו ולהיות לנו למשענת (תהלים ס״ח:20).
הישען על יהוה בתפילות. התרועע בקביעות עם הקהילה המשיחית. תמוך במוסר שמאת הרועים הממונים. כך תוכל לעמוד איתן. ומי יודע, אולי דוגמתך הטובה תעזור לילדך להיענות להזמנה האוהבת מצד יהוה לשוב אליו (מלאכי ג׳:6, 7).
[תמונות בעמוד 18]
שאב כוח מן התפילות ומן הקהילה המשיחית