יהא יהוה תמיד לנגד עיניך
”שיוויתי יהוה לנגדי תמיד” (תהל׳ ט״ז:8).
1. איזו תועלת נוכל להפיק מסיפורי המקרא?
דברו הכתוב של יהוה מתאר בצורה מופלאה את מגעיו של אלוהים עם בני אדם. מסופר בו על אנשים רבים אשר תרמו למימוש מטרת אלוהים. כמובן, דבריהם ומעשיהם אינם מתועדים במקרא כסתם סיפורים המשמשים להנאתנו, אלא כדי לסייע לנו לקרוב לאלוהים (יעקב ד׳:8).
2, 3. מה פשר הכתוב בתהלים ט״ז:8?
2 כולנו יכולים ללמוד רבות מקורותיהם של דמויות מקראיות ידועות כגון אברהם, שרה, משה, רות, דוד, אסתר והשליח פאולוס. עם זאת, גם מסיפוריהם של אישים פחות בולטים יכולה לצמוח לנו תועלת. אם נהרהר בסיפורי המקרא, יעזור לנו הדבר לפעול בהתאם לדבריו של משורר התהלים: ”שיוויתי יהוה לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט” (תהל׳ ט״ז:8). מה פשר המילים הללו?
3 בדרך כלל בימי קדם אחז החייל בחרבו בידו הימנית ובמגינו בידו השמאלית, ופלג גופו הימני נותר חשוף וללא הגנה. אולם אם התייצב לימינו לוחם נוסף, תרם הדבר להגנתו. אם יהיה יהוה תמיד לנגד עינינו ואם נעשה את רצונו, הוא יגן עלינו. נעיין כעת בכמה מסיפורי המקרא ונראה כיצד יכולים הם לחזק את אמונתנו על מנת שיהוה יהיה תמיד ’לנגד’ עינינו.
יהוה עונה לתפילותינו
4. הבא דוגמה מקראית המוכיחה שאלוהים שומע תפילות.
4 אם יהיה יהוה תמיד לנגד עינינו, הוא יענה לתפילותינו (תהל׳ ס״ה:3; ס״ו:19). אחת ההוכחות לכך היא סיפורו של זְקַן עַבְדֵי אברהם, שככל הנראה נקרא אליעזר. אברהם שלח אותו לארם נהריים למצוא אישה יראת אלוהים ליצחק. אליעזר התפלל לאלוהים שידריך אותו, ונוכח שתפילתו נענתה כשהשקתה רבקה את גמליו. מאחר שהרבה בתפילות, מצא אליעזר את האחת שהפכה לאשתו האהובה של יצחק (בר׳ כ״ד:12–14, 67). עבד אברהם מילא אומנם תפקיד מיוחד, אך עלינו להיות לא פחות משוכנעים שיהוה שומע את תפילותינו.
5. מניין לנו שגם תפילה חרישית קצרה ליהוה יכולה לעשות רבות?
5 לעתים אנו צריכים להתפלל ללא דיחוי ולבקש את עזרת אלוהים. מסופר שיום אחד הבחין ארתחשסתא מלך פרס שפני נחמיה, שר המשקים שלו, קודרים. ”על מה זה אתה מבקש?” שאל המלך. מייד ’התפלל [נחמיה] אל אלוהי השמיים’. נחמיה לא יכול היה להאריך בתפילה שאותה מן הסתם אמר בלבו. למרות זאת, אלוהים נענה לתפילתו, והמלך סייע לנחמיה לבנות מחדש את חומות ירושלים. (קרא נחמיה ב׳:1–8.) גם תפילה חרישית קצרה יכולה לעשות רבות.
6, 7. (א) איזו דוגמה הציב אפפרס בנושא התפילה? (ב) מדוע עלינו להתפלל בעד אחרים?
6 המקרא קורא לנו ’להתפלל איש בעד רעהו’ גם אם אין אנו תמיד רואים הוכחה מיידית לכך שתפילות אלו נענות (יעקב ה׳:16). אֶפַּפְרַס, ”משרת נאמן של המשיח”, התפלל בחוזקה בעד בני אמונתו. באיגרת ששלח מרומא אמר פאולוס: ”דרישת שלום מאפפרס, עבד המשיח ישוע ואחד מכם [הקולוסים]; בכל עת הוא נאבק למענכם בתפילות, למען תעמדו מושלמים ומלאי ביטחון בכל אשר לרצון אלוהים. מעיד אני עליו כי הוא עמל הרבה למענכם ולמען אנשי לאודיקיאה ואנשי הִירַפּוֹלִיס” (קול׳ א׳:7; ד׳:12, 13).
7 קולוסה, לאודיקיאה והירפוליס היו ערים באזור אסיה הקטנה. המשיחיים בהירפוליס חיו במחיצת עובדי האלה קִיבֶּלֶה, המשיחיים בלאודיקיאה היו מוקפים באנשים חומרניים, והקולוסים היו בסכנה מפני פילוסופיות אנוש (קול׳ ב׳:8). אין פלא אפוא שאפפרס, שבא מקולוסה, ’נאבק בתפילות’ למען המאמינים שחיו בעיר זו. המקרא אינו מגלה כיצד נענו תפילותיו של אפפרס, אבל אין ספק שהוא לא חדל להתפלל בעד אחיו לאמונה, וכך גם עלינו לנהוג. אף שאין אנו ’מתערבים בענייני אחרים’, אולי ידוע לנו שבן משפחה או ידיד עובר מבחן אמונה קשה (פט״א ד׳:15). עד כמה ראוי הדבר להתפלל ביחידות למענו! התפילות שנאמרו בעד פאולוס עזרו לו, וגם תפילותינו יכולות להועיל רבות (קור״ב א׳:10, 11).
8. (א) מניין לנו שזקני אפסוס הבינו עד כמה חשובה התפילה? (ב) מה צריכה להיות גישתנו כלפי תפילות לאלוהים?
8 האם אנו נתפסים כאנשים המרבים להתפלל? לאחר שנפגש עם זקני אפסוס כרע פאולוס ”על ברכיו והתפלל עם כולם. הכול בכו בכי רב, נפלו על צווארי שאול ונשקו לו, וביותר התעצבו על הדבר שאמר — שלא יוסיפו עוד לראות את פניו” (מה״ש כ׳:36–38). אין אנו יודעים את שמותיהם של כל הזקנים הללו, אך ברור כי הם הבינו עד כמה חשובה התפילה. עלינו להוקיר את הזכות שיש לנו להתפלל לאלוהים ו’לשאת ידיים טהורות’, באמונה שלמה שאבינו שבשמיים יענה לנו (טימ״א ב׳:8).
ציית לאלוהים בכול
9, 10. (א) איזו דוגמה הציבו בנות צלופחד? (ב) מה יכול משיחי רווק ללמוד מצייתנותן של בנות צלופחד?
9 אם יהיה יהוה תמיד לנגד עינינו יעזור לנו הדבר לציית לו וכך נזכה לברכתו (דב׳ כ״ח:13; שמ״א ט״ו:22). לשם כך עלינו להיות צייתנים. תן דעתך לגישתן של חמש בנות צלופחד שחיו בימי משה. בקרב בני ישראל נהוג היה שהבנים יורשים את נחלת אביהם. צלופחד מת ללא בנים, ויהוה קבע שחמש בנותיו יירשו את הנחלה כולה בתנאי אחד: היה עליהן להינשא לבני מנשה כדי שהנחלה תישאר בחזקת אותו שבט (במ׳ כ״ז:1–8; ל״ו:6–8).
10 בנות צלופחד האמינו שאם ישמעו בקול אלוהים, הכול יבוא על מקומו בשלום. ”כאשר ציווה יהוה את משה, כן עשו בנות צְלָפְחָד”, מוסר המקרא. ”ותהיינה מחְלה, תרצה, וחוגלה ומִלכה ונועה בנות צְלָפְחָד, לבני דודיהן לנשים. ממשפחות בני מנשה בן יוסף היו לנשים, ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן” (במ׳ ל״ו:10–12). נשים צייתניות אלו עשו כמצוות יהוה (יהו׳ י״ז:3, 4). משיחיים לא־נשואים בעלי בגרות רוחנית מחזיקים באמונה דומה, ועל כן שומעים בקול אלוהים ומתחתנים אך ורק ”באדון” (קור״א ז׳:39).
11, 12. כיצד הוכיח כלב את בטחונו באלוהים?
11 עלינו לציית ליהוה בכול כדוגמת כלב בן יפונה (דב׳ א׳:36). לאחר ששוחררו בני ישראל ממצרים במאה ה־16 לפה״ס, שלח משה 12 איש לתור את ארץ כנען. רק 2 מרגלים — כלב ויהושע — קראו לעם לשים את מלוא מבטחם באלוהים ולהיכנס לארץ (במ׳ י״ד:6–9). כעבור 40 שנה בערך עדיין היו יהושע וכלב בין החיים, כשהם ממלאים אחר יהוה, ואלוהים השתמש ביהושע כדי להוליך את בני ישראל אל תוך ארץ ההבטחה. לעומת זאת, עשרת המרגלים הלא־נאמנים מתו במהלך 40 שנות הנדודים במדבר (במ׳ י״ד:31–34).
12 בגילו המבוגר ולאחר ששרד את תלאות הנדודים במדבר, התייצב כלב בפני יהושע ואמר: ”ואנוכי, מילאתי אחרי יהוה אלוהיי”. (קרא יהושע י״ד:6–9.) כלב בן ה־85 ביקש שיינתן לו האזור ההררי שהבטיח לו אלוהים, על אף העובדה שבמקום שכנו ערי אויב גדולות ובצורות (יהו׳ י״ד:10–15).
13. מה עלינו לעשות כדי שנבורך גם אם יפקדו אותנו מבחני אמונה?
13 בדומה לכלב הנאמן והצייתן, יתמוך בנו יהוה בתנאי ש’נמלא אחריו’. גם אם ניתקל במכשולים גדולים, נבורך כי אנו ’ממלאים אחר יהוה’. לעתים הקושי הוא לנהוג כך למשך כל החיים, כדוגמת כלב. בראשית דרכו היה שלמה המלך נאמן מאוד ליהוה, אבל לעת זקנה היטו נשותיו את לבבו אחרי אלילי כזב, והוא ”לא מילא אחרי יהוה כדוד אביו” (מל״א י״א:4–6). יהיו אשר יהיו מבחני האמונה שיפקדו אותנו, הבה נציית לאלוהים בכול ונדאג שיהיה תמיד לנגד עינינו.
בטח תמיד ביהוה
14, 15. מה למדת מסיפורה של נעמי על החשיבות לבטוח ביהוה?
14 עלינו לבטוח ביהוה בייחוד אם העתיד נראה לנו קודר ואנו שרויים בדיכאון. תן דעתך לנעמי הקשישה שהמוות קם עליה כאויב וגזל ממנה את בעלה ואת שני בניה. בשובה ליהודה ממואב קוננה: ”אל תקראנה לי נעמי. קראנה לי מרא, כי המר שדי לי מאוד. אני מלאה הלכתי, וריקם השיבני יהוה. למה תקראנה לי נעמי, ויהוה ענה בי ושדי הרע לי?” (רות א׳:20, 21).
15 אף שנעמי הייתה מוכת יגון, עיון מעמיק במגילת רות מוכיח שהיא לא חדלה לבטוח ביהוה. עם הזמן קיבלו חייה תפנית חדה! כלתה האלמנה רות נישאה לבועז וילדה בן. נעמי הייתה לו לאומנת והכתוב מוסר: ”ותקראנה לו השכנות שם, לאמור: ’יולד בן לנעמי’. ותקראנה שמו עובד. הוא אבי ישי, אבי דוד” (רות ד׳:14–17). כשתקום נעמי לתחייה כאן עלי אדמות ייוודע לה כי רות, אשר גם היא תקום לתחייה, הפכה לאחת מאמהותיו של ישוע המשיח (מתי א׳:5, 6, 16). בדומה לנעמי, אין אנו יכולים לדעת בוודאות מה עשוי להתפתח בעקבות מצבים שליליים. על כן, הבה נבטח תמיד באלוהים ככתוב במשלי ג׳:5, 6: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך”.
הישען על רוח הקודש
16. כיצד עזרה רוח קודשו של אלוהים לזקני עם ישראל הקדום?
16 אם יהיה יהוה תמיד לנגד עינינו, הוא ינחה אותנו בעזרת רוח קודשו (גל׳ ה׳:16–18). רוח אלוהים נחה על 70 הזקנים שנבחרו לשאת עם משה ”במשא העם”. רק אלדד ומידד מוזכרים בשמם, אבל הרוח איפשרה לכולם לבצע את תפקידיהם (במ׳ י״א:13–29). אין ספק שהיו הם אנשי אמת מוכשרים, יראי אלוהים וישרים כדוגמת הגברים שנבחרו קודם לכן (שמ׳ י״ח:21). תכונות אלו מאפיינות את זקני־הקהילה המשיחיים בימינו.
17. איזה תפקיד מילאה רוח קודשו של יהוה בהקמת המשכן?
17 רוח קודשו של יהוה מילאה תפקיד חשוב בהקמת המשכן במדבר. יהוה מינה את בצלאל כאיש המלאכה הראשי בהקמת המשכן, והבטיח ’למלא אותו רוח אלוהים, בחוכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה’ (שמ׳ ל״א:3–5). לצד בצלאל ולצד עוזרו אָהֳלִיאָב עבדו אנשים ’חכמי לב’ בביצוע משימה נפלאה זו. יתרה מכך, רוח יהוה הניעה את נדיבי הלב לתרום ביד רחבה (שמ׳ ל״א:6; ל״ה:5, 30–34). אותה רוח מניעה את משרתי אלוהים בני זמננו לעשות כל שביכולתם על מנת לקדם את ענייני המלכות (מתי ו׳:33). אולי אנו ניחנים בכשרונות כלשהם, אבל כדי למלא את המשימה שהטיל יהוה על משרתיו בימינו עלינו לבקש בתפילות את רוח הקודש ולתת לה להדריך אותנו (לוקס י״א:13).
ירא תמיד את יהוה צבאות
18, 19. (א) איזו גישה מניבה בנו רוח קודשו של אלוהים? (ב) מה למדת מדוגמתם של שמעון וחנה?
18 רוח הקודש מניבה בנו יראת כבוד המסייעת לנו לראות את יהוה תמיד לנגד עינינו. אל עמו הקדום של אלוהים נאמר: ”יהוה צבאות אותו תקדישו, והוא מוראכם” (יש׳ ח׳:13). שמעון וחנה היו שני קשישים יראי אלוהים שחיו בירושלים במאה הראשונה לספירה. (קרא לוקס ב׳:25–38.) שמעון האמין בנבואות המשיחיות ו’חיכה לנחמת ישראל’. אלוהים שפך את רוח קודשו על שמעון והבטיח לו שיזכה לראות את המשיח, וכך היה. יום אחד בשנת 2 לפה״ס הובא ישוע אל בית המקדש בידי אימו מרים ואביו המאמץ יוסף. בהשראת רוח הקודש מסר שמעון מסר נבואי בדבר המשיח וניבא את שברון הלב שיאחז במרים כשיוקע ישוע על עמוד הוקעה. אבל תאר לעצמך את השמחה הגדולה שהציפה את שמעון כאשר לקח בזרועותיו את ”משיח יהוה”! שמעון ניחן ביראת אלוהים הראויה לחיקוי בקרב משרתי אלוהים בימינו.
19 חנה האלמנה בת ה־84, אישה חסידה, ”לא עזבה את המקדש”. היא עבדה את יהוה יומם ולילה ”בצום ובתחנונים”. גם היא הייתה שם כאשר הובא ישוע אל המקדש. עד כמה שמחה לראות את המשיח לעתיד לבוא! היא ”הודתה לאלוהים ודיברה על הילד באוזני כל המחכים לגאולה בירושלים”. חנה לא יכלה שלא לבשר בשורה זו! בדומה לשמעון וחנה, משיחיים קשישים בימינו שמחים מאוד שבכל גיל אפשר לשרת את יהוה כעדיו.
20. מה עלינו לעשות בלי קשר לגילנו, ומדוע?
20 בלי קשר לגילנו, חשוב שיהא יהוה תמיד לנגד עינינו. בעקבות זאת הוא יברך את המאמצים הצנועים שאנו משקיעים כדי לספר לזולת על מלכותו ועל נפלאותיו (תהל׳ ע״א:17, 18; קמ״ה:10–13). אך כדי לכבד את יהוה עלינו לגלות את התכונות הרצויות בעיניו. מה נוכל ללמוד על תכונות אלו מסיפורי מקרא נוספים?
השב על השאלות
• מניין לנו שיהוה שומע תפילות?
• מדוע עלינו לציית ליהוה בכול?
• מדוע עלינו לבטוח ביהוה בכל מצב, גם אם אנו שרויים בדיכאון?
• כיצד עוזרת רוח הקודש למשרתי אלוהים?
[תמונה בעמוד 4]
תפילת נחמיה נשאה פרי
[תמונה בעמוד 5]
עלינו לזכור מה עלה בסופו של דבר בגורלה של נעמי, והדבר יעזור לנו לבטוח ביהוה