הידעת?
אילו עדויות חוץ־מקראיות תומכות בכך שבני ישראל היו עבדים במצרים?
המקרא מציין שלאחר שהמדיינים לקחו את יוסף למצרים, יעקב ומשפחתו עברו מכנען למצרים. הם התיישבו באזור המכונה גושן, בדלתת הנילוס (בר׳ מ״ז:1, 6). בני ישראל ’רבו ועצמו’. מסיבה זו החלו המצרים לחשוש מהם והפכו אותם לעבדים (שמ׳ א׳:7–14).
כמה מבקרים בני זמננו לועגים לסיפור המקראי המוזכר לעיל ומכנים אותו מיתוס. אך אכן קיימות ראיות לכך שאנשים שֵׁמִיםa חיו במצרים הקדומה כעבדים.
ארכיאולוגים, לדוגמה, גילו התיישבויות קדומות בצפון מצרים. ד״ר ג׳ון בימסון מדווח שקיימות עדויות של 20 או יותר התיישבויות שמיות באזור זה בצפון מצרים. כמו כן, האגיפטולוג ג׳יימס ק. הופמייר אומר: ”בערך בין 1800 ל־1540 לפה״ס הייתה מצרים מקום שמשך אליו מהגרים דוברי שפות שמיות ממערב אסיה”. הוא מוסיף: ”פרק זמן זה חופף לתקופה המכונה ’תקופת האבות’, ואכן תואם לתקופה ולנסיבות המוזכרות בספר בראשית”.
קיימת עדות נוספת מדרום מצרים. פפירוס המתוארך לשנים 2000 עד 1600 לפה״ס בערך מכיל שמות של עבדים שעבדו במשק בית מסוים בדרום מצרים. למעלה מ־40 מאותם שמות הם שמים. אותם עבדים, או משרתים, עבדו כטבחים, אורגים ופועלים. הופמייר מציין: ”מאחר שלמעלה מארבעים שמים עבדו כולם באותו משק בית בתביי [דרום מצרים], מספרם הכולל במצרים, בייחוד בדלתא, היה ככל הנראה מספר לא־מבוטל”.
הארכיאולוג דייוויד רוהל כתב שכמה משמות העבדים המצויים ברשימה ”כאילו נלקחו מתוך דפי המקרא”. קטעי הפפירוס, למשל, מכילים שמות המזכירים שמות כמו יששכר, אשר ושפרה (שמ׳ א׳:3, 4, 15). ”זוהי הוכחה חותכת לכך שבני ישראל שהו במצרים כעבדים”, מסיק רוהל.
ד״ר בימסון מציין: ”למסורות המקרא באשר לעבדות במצרים ויציאת מצרים יש בסיס היסטורי מוצק”.
a המילה שֵׁמִי מקורה בשם, אחד משלושת בניו של נוח. צאצאי שם כללו ככל הנראה את העֵילָמִים, האשורים, הכשדים הקדומים, העברים, הארמים וכמה שבטים ערבים.