שמואל ב׳‏

יב לְפִיכָךְ יְהֹוָה שָׁלַח אֶת נָתָן+ אֶל דָּוִד.‏ הוּא נִכְנַס אֵלָיו+ וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏בְּעִיר אַחַת הָיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים.‏ הָאֶחָד עָשִׁיר וְהַשֵּׁנִי עָנִי.‏ 2 לֶעָשִׁיר הָיוּ צֹאן וּבָקָר רַבִּים מְאוֹד;‏+ 3 אַךְ לֶעָנִי לֹא הָיָה דָּבָר מִלְּבַד כִּבְשָׂה קְטַנָּה אַחַת אֲשֶׁר קָנָה.‏+ הוּא טִפֵּל בָּהּ,‏ וְהִיא גָּדְלָה יַחַד אִתּוֹ וְעִם בָּנָיו.‏ הִיא אָכְלָה מִמְּעַט הַמָּזוֹן שֶׁהָיָה לוֹ וְשָׁתְתָה מִכּוֹסוֹ וְיָשְׁנָה בְּחֵיקוֹ.‏ וְהִיא הָיְתָה לוֹ כְּבַת.‏ 4 כַּעֲבֹר זְמַן מָה בָּא אוֹרֵחַ אֶל הָאִישׁ הֶעָשִׁיר,‏ אַךְ הוּא לֹא רָצָה לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ כְּדֵי לְהָכִין אֲרוּחָה לַמְּבַקֵּר שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו,‏ וְלָכֵן לָקַח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הֶעָנִי וְהֵכִין אוֹתָהּ עֲבוּר הָאִישׁ שֶׁבָּא אֵלָיו”‏.‏+

5 כָּעַס דָּוִד מְאוֹד עַל הָאִישׁ וְאָמַר לְנָתָן:‏ ”‏חַי יְהֹוָה,‏+ הָאִישׁ שֶׁעָשָׂה זֹאת בֶּן מָוֶת הוּא!‏ 6 וַעֲבוּר הַכִּבְשָׂה עָלָיו לְשַׁלֵּם פִּי אַרְבָּעָה,‏+ כִּי עָשָׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא גִּלָּה חֶמְלָה”‏.‏

7 אָמַר נָתָן לְדָוִד:‏ ”‏אַתָּה הָאִישׁ!‏ כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ’‏אֲנִי מָשַׁחְתִּי אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל,‏+ וַאֲנִי הִצַּלְתִּי אוֹתְךָ מִיַּד שָׁאוּל.‏+ 8 הָיִיתִי מוּכָן לָתֵת לְךָ אֶת בֵּית אֲדוֹנְךָ+ וְלָתֵת אֶת נְשֵׁי אֲדוֹנְךָ+ בְּחֵיקְךָ,‏ וְנָתַתִּי לְךָ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה.‏+ וְאִם לֹא הָיָה דַּי בְּכָךְ,‏ הָיִיתִי מוּכָן לְהוֹסִיף לְךָ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה.‏+ 9 מַדּוּעַ בַּזְתָּ לִדְבַר יְהֹוָה בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הָרַע בְּעֵינָיו?‏ אֶת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכֵּיתָ בַּחֶרֶב!‏+ וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה+ אַחֲרֵי שֶׁאוֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן.‏+ 10 כָּעֵת לְעוֹלָם לֹא תָּסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ,‏+ כִּי בַּזְתָּ לִי כַּאֲשֶׁר לָקַחְתָּ אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה’‏.‏ 11 כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ אָסוֹן מִתּוֹךְ בֵּיתְךָ שֶׁלְּךָ;‏+ וּלְנֶגֶד עֵינֶיךָ אֶקַּח אֶת נְשׁוֹתֶיךָ וְאֶתֵּן אוֹתָן לְאִישׁ אַחֵר,‏*‏+ וְהוּא יִשְׁכַּב עִם נְשׁוֹתֶיךָ לְאוֹר הַיּוֹם.‏*‏+ 12 אַף שֶׁאַתָּה פָּעַלְתָּ בַּסֵּתֶר,‏+ אֲנִי אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל וּלְאוֹר הַיּוֹם’‏”‏.‏*

13 אָמַר דָּוִד אֶל נָתָן:‏ ”‏חָטָאתִי לִיהֹוָה”‏.‏+ וְנָתָן הֵשִׁיב לְדָוִד וְאָמַר:‏ ”‏יְהֹוָה סוֹלֵחַ עַל חֶטְאֲךָ.‏*‏+ לֹא תָּמוּת.‏+ 14 לַמְרוֹת זֹאת,‏ הוֹאִיל וְגִלִּיתָ חֹסֶר כָּבוֹד מְשַׁוֵּעַ כְּלַפֵּי יְהֹוָה בַּדָּבָר הַזֶּה,‏ מוֹת יָמוּת הַבֵּן שֶׁזֶּה עַתָּה נוֹלַד לְךָ”‏.‏

15 אָז הָלַךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ.‏

וִיהֹוָה נָגַף אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד,‏ וְהוּא חָלָה.‏ 16 דָּוִד הִתְחַנֵּן בִּפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּעַד הַיֶּלֶד.‏ וְדָוִד צָם צוֹם מַחְמִיר,‏ וְהוּא נִכְנַס וְלָן בְּשָׁכְבוֹ עַל הָאָרֶץ.‏+ 17 לָכֵן זִקְנֵי בֵּיתוֹ עָמְדוּ לְיָדוֹ וְנִסּוּ לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ,‏ אַךְ הוּא סֵרֵב וְלֹא הִסְכִּים לֶאֱכֹל אִתָּם.‏ 18 בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מֵת הַיֶּלֶד,‏ אַךְ עַבְדֵי דָּוִד פָּחֲדוּ לְסַפֵּר לוֹ שֶׁהַיֶּלֶד מֵת.‏ הֵם אָמְרוּ:‏ ”‏עוֹד כְּשֶׁהָיָה הַיֶּלֶד חַי דִּבַּרְנוּ אֵלָיו וְהוּא לֹא הִקְשִׁיב לָנוּ.‏ אִם כֵּן,‏ אֵיךְ נוּכַל לוֹמַר לוֹ שֶׁהַיֶּלֶד מֵת?‏ הוּא עָלוּל לַעֲשׂוֹת דָּבָר נוֹרָא”‏.‏

19 כַּאֲשֶׁר רָאָה שֶׁעֲבָדָיו מִתְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם,‏ הֵבִין שֶׁהַיֶּלֶד מֵת.‏ אָמַר דָּוִד לַעֲבָדָיו:‏ ”‏הַאִם מֵת הַיֶּלֶד?‏”‏ וְהֵם הֵשִׁיבוּ:‏ ”‏הוּא מֵת”‏.‏ 20 לְפִיכָךְ דָּוִד קָם מִן הָאָרֶץ.‏ הוּא הִתְרַחֵץ,‏ מָשַׁח אֶת גּוּפוֹ בְּשֶׁמֶן,‏+ הֶחְלִיף אֶת בְּגָדָיו וְהָלַךְ אֶל בֵּית+ יְהֹוָה וְהִשְׁתַּחֲוָה.‏ לְאַחַר מִכֵּן בָּא אֶל בֵּיתוֹ* וּבִקֵּשׁ שֶׁיּוּבָא לוֹ מָזוֹן,‏ וְהוּא אָכַל.‏ 21 שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ עֲבָדָיו:‏ ”‏לָמָּה נָהַגְתָּ כָּךְ?‏ כַּאֲשֶׁר הָיָה הַיֶּלֶד חַי,‏ צַמְתָּ וּבָכִיתָ;‏ אַךְ בְּמוֹת הַיֶּלֶד,‏ קַמְתָּ וְאָכַלְתָּ מָזוֹן”‏.‏ 22 הֵשִׁיב לָהֶם:‏ ”‏בְּעוֹד הָיָה הַיֶּלֶד חַי,‏ צַמְתִּי+ וּבָכִיתִי כִּי אָמַרְתִּי לְעַצְמִי,‏ ’‏מִי יוֹדֵעַ אִם יְהֹוָה יְרַחֵם עָלַי וְיִתֵּן לַיֶּלֶד לִחְיוֹת?‏’‏+ 23 וְכָעֵת כְּשֶׁהוּא מֵת,‏ לָמָּה אָצוּם?‏ הַאִם אוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ?‏+ אֲנִי אֵלֵךְ אֵלָיו,‏+ אֲבָל הוּא לֹא יָשׁוּב אֵלַי”‏.‏+

24 אַחֲרֵי כֵן נִחֵם דָּוִד אֶת בַּת־שֶׁבַע אִשְׁתּוֹ.‏+ הוּא בָּא אֵלֶיהָ וְשָׁכַב עִמָּהּ,‏ וְכַעֲבֹר זְמַן מָה הִיא יָלְדָה בֵּן,‏ וּשְׁמוֹ נִקְרָא שְׁלֹמֹה.‏*‏+ וִיהֹוָה אָהַב אוֹתוֹ,‏+ 25 וְהוּא שָׁלַח בְּיַד נָתָן+ הַנָּבִיא לִקְרֹא לוֹ יְדִידְיָהּ,‏* בַּעֲבוּר יְהֹוָה.‏

26 וְיוֹאָב הוֹסִיף לְהִלָּחֵם נֶגֶד רַבָּה+ שֶׁל בְּנֵי עַמּוֹן,‏+ וְהוּא לָכַד אֶת הָעִיר הַמַּלְכוּתִית.‏*‏+ 27 שָׁלַח יוֹאָב שְׁלִיחִים אֶל דָּוִד וְאָמַר:‏ ”‏נִלְחַמְתִּי נֶגֶד רַבָּה+ וְגַם לָכַדְתִּי אֶת עִיר הַמַּיִם.‏*‏ 28 כָּעֵת אֱסֹף אֶת שְׁאַר הַחַיָּלִים וְהָקֵם מַחֲנֶה נֶגֶד הָעִיר וּלְכֹד אוֹתָהּ.‏ אַחֶרֶת אֶלְכֹּד אֲנִי אֶת הָעִיר וְהַדָּבָר יִזָּקֵף לִזְכוּתִי”‏.‏*

29 לָכֵן דָּוִד אָסַף אֶת כָּל הַחַיָּלִים וְהָלַךְ אֶל רַבָּה וְנִלְחַם בָּהּ וְלָכַד אוֹתָהּ.‏ 30 וְהוּא לָקַח אֶת כֶּתֶר מַלְכָּם* מֵעַל רֹאשׁוֹ.‏ מִשְׁקָלוֹ הָיָה כִּכַּר* זָהָב,‏ וְהָיוּ בּוֹ אֲבָנִים יְקָרוֹת,‏ וְהוּא הֻנַּח עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל דָּוִד.‏ הוּא גַּם לָקַח כַּמּוּת עֲצוּמָה שֶׁל שָׁלָל+ מִן הָעִיר.‏+ 31 וְאֶת הָעָם אֲשֶׁר בָּהּ הוּא הוֹצִיא וְהֶעֱבִידָם בְּנִסּוּר אֲבָנִים,‏ בַּעֲבוֹדָה בִּכְלֵי בַּרְזֶל חַדִּים וְגַרְזִנֵּי בַּרְזֶל וּבַעֲשִׂיַּת לְבֵנִים.‏ כָּךְ עָשָׂה לְכָל עָרֵי בְּנֵי עַמּוֹן.‏ לְבַסּוֹף חָזְרוּ דָּוִד וְכָל הַחַיָּלִים לִירוּשָׁלַיִם.‏