קורינתים ב׳‏

י אֲנִי,‏ פָּאוּלוּס,‏ פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם עַל בְּסִיס עַנְוָתוֹ* וְטוּב לִבּוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ,‏+ אַף כִּי בִּהְיוֹתִי מוּלְכֶם פָּנִים אֶל פָּנִים חַלָּשׁ אֲנִי בֵּינֵיכֶם+ וְאִלּוּ בְּהֵעָדְרִי נוֹעָז אֲנִי בְּיַחֲסִי אֲלֵיכֶם.‏+ 2 אֲנִי מַפְצִיר בָּכֶם לִדְאֹג לְכָךְ שֶׁבִּהְיוֹתִי אֶצְלְכֶם לֹא אֶצְטָרֵךְ לִהְיוֹת נוֹעָז וְלִנְקֹט אֶת הַצְּעָדִים הַחֲרִיפִים שֶׁאוֹתָם הִתְכַּוַּנְתִּי לִנְקֹט נֶגֶד כַּמָּה אֲנָשִׁים הָרוֹאִים בָּנוּ כְּמִי שֶׁמִּתְהַלְּכִים עַל־פִּי הַבָּשָׂר.‏ 3 הֵן אַף שֶׁאָנוּ מִתְהַלְּכִים כְּבָשָׂר וָדָם,‏ אֵינֶנּוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם;‏ 4 שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ אֵינָם מֵאֵת בָּשָׂר וָדָם;‏+ יֵשׁ בָּהֶם עָצְמָה מֵאֵת אֱלֹהִים+ עַל מְנַת לְמוֹטֵט מִבְצָרִים.‏ 5 הֲרֵי אָנוּ מְמוֹטְטִים טִעוּנִים וְכָל דָּבָר רָם הַמִּתְיַצֵּב נֶגֶד הַיֶּדַע עַל אֱלֹהִים,‏+ וְשׁוֹבִים כָּל מַחְשָׁבָה כְּדֵי לִגְרֹם לָהּ לְצַיֵּת לַמָּשִׁיחַ;‏ 6 וְאָנוּ מוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל אִי־צִיּוּת,‏+ וְזֹאת לְאַחַר שֶׁיֻּשְׁלַם צִיּוּתְכֶם.‏

7 אַתֶּם בּוֹחֲנִים דְּבָרִים עַל־פִּי מַרְאֵה עֵינַיִם.‏ אִם מִישֶׁהוּ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ,‏ שֶׁיִּתֵּן שׁוּב אֶת דַּעְתּוֹ לְעֻבְדָּה זוֹ:‏ כְּפִי שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַמָּשִׁיחַ,‏ כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ.‏ 8 הֵן גַּם אִם אֶתְפָּאֵר קְצָת יוֹתֵר מִדַּי בַּסַּמְכוּת שֶׁנָּתַן לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹת אֶתְכֶם וְלֹא לַהֲרֹס,‏+ לֹא אֶתְבַּיֵּשׁ.‏ 9 הֲרֵי אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהִצְטַיֵּר כְּמִי שֶׁמְּנַסֶּה לְהָטִיל עֲלֵיכֶם אֵימָה בְּאִגְּרוֹתַי.‏ 10 כִּי יֵשׁ הָאוֹמְרִים:‏ ”‏אִגְּרוֹתָיו כִּבְדוֹת מִשְׁקָל וּמְלֵאוֹת עָצְמָה,‏ אַךְ נוֹכְחוּתוֹ חַלָּשָׁה וְדִבּוּרוֹ חֲסַר עֵרֶךְ”‏.‏ 11 יֵדַע נָא אִישׁ כָּזֶה שֶׁאֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים* בְּאִגְּרוֹת בְּעֵת הֵעָדְרֵנוּ,‏ אוֹתָם נַעֲשֶׂה* בְּעֵת נוֹכְחוּתֵנוּ;‏+ 12 שֶׁכֵּן אֵינֶנּוּ מְעִזִּים לִכְלֹל אֶת עַצְמֵנוּ עִם אֵלֶּה הַמְּשַׁבְּחִים אֶת עַצְמָם,‏+ אוֹ לְהַשְׁווֹת אֶת עַצְמֵנוּ אֲלֵיהֶם.‏ אֲנָשִׁים אֵלֶּה,‏ הַמּוֹדְדִים אֶת עַצְמָם עַל־פִּי אַמּוֹת הַמִּדָּה שֶׁל עַצְמָם וּמַשְׁוִים אֶת עַצְמָם לְעַצְמָם,‏ חַסְרֵי הֲבָנָה הֵם.‏+

13 אַךְ אֲנַחְנוּ לֹא נִתְפָּאֵר מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ אֶלָּא בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת הַשֶּׁטַח שֶׁהִקְצָה לָנוּ אֱלֹהִים,‏* שֶׁטַח שֶׁבּוֹ גַּם אַתֶּם נִכְלָלִים.‏+ 14 הֲרֵי אֵינֶנּוּ חוֹרְגִים מִגְּבוּלוֹת שִׁטְחֵנוּ כְּאִלּוּ אֵינְכֶם כְּלוּלִים בְּשֶׁטַח זֶה,‏ שֶׁכֵּן הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהִגִּיעוּ אֲלֵיכֶם עִם הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה עַל אוֹדוֹת הַמָּשִׁיחַ.‏+ 15 לֹא,‏ אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים מִחוּץ לַגְּבוּלוֹת שֶׁהֻקְצוּ לָנוּ,‏ כְּלוֹמַר אֵינֶנּוּ מִתְפָּאֲרִים בַּעֲמָלוֹ שֶׁל אַחֵר,‏ אֶלָּא מְקַוִּים שֶׁכְּכָל שֶׁאֱמוּנַתְכֶם תּוֹסִיף לִגְדֹּל,‏ מָה שֶׁעָשִׂינוּ יוֹסִיף לִגְדֹּל,‏ וְזֹאת בְּתוֹךְ שִׁטְחֵנוּ.‏ וְאָז נַעֲשֶׂה אַף יוֹתֵר 16 כְּדֵי לְהַכְרִיז אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר מֵעֵבֶר לָכֶם,‏ וְכָךְ לֹא נִתְפָּאֵר בְּמָה שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה בְּשִׁטְחוֹ שֶׁל אַחֵר.‏ 17 ‏”‏אַךְ הַמִּתְפָּאֵר,‏ שֶׁיִּתְפָּאֵר בִּיהֹוָה”‏.‏*‏+ 18 הֵן לֹא הַמְּשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ רָצוּי הוּא,‏+ אֶלָּא זֶה שֶׁיְּהֹוָה* מְשַׁבְּחוֹ.‏+