13 וְאִמְרוּ לַעֲמָשָׂא,‏+ ’‏הַאֵינְךָ עַצְמִי וּבְשָׂרִי?‏ אֶת זֹאת יַעֲשֶׂה לִי אֱלֹהִים וְלָזֹאת יוֹסִיף אִם לֹא תִּהְיֶה לִי לְשַׂר צָבָא מֵעַתָּה וָהָלְאָה בִּמְקוֹם יוֹאָב’‏”‏.‏+

10 עֲמָשָׂא לֹא נִזְהַר מִן הַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁל יוֹאָב,‏ וְיוֹאָב דָּקַר אוֹתוֹ בָּהּ בְּבִטְנוֹ+ וּמֵעָיו נִשְׁפְּכוּ אַרְצָה.‏ הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִדְקֹר אוֹתוֹ שֵׁנִית;‏ פַּעַם אַחַת הִסְפִּיקָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן רָדְפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.‏