22 בְּנָיָה+ בֶּן יְהוֹיָדָע הָיָה אִישׁ אַמִּיץ* אֲשֶׁר עָשָׂה מַעֲשֵׂי גְּבוּרָה רַבִּים בְּקַבְצְאֵל.‏+ הוּא הָרַג אֶת שְׁנֵי בָּנָיו שֶׁל אֲרִיאֵל מִמּוֹאָב,‏ וְהוּא יָרַד אֶל תּוֹךְ בּוֹר מַיִם בְּיוֹם מֻשְׁלָג וְהָרַג אַרְיֵה.‏+ 23 הוּא גַּם הָרַג אִישׁ מִצְרִי גְּדוֹל מְמַדִּים — חָמֵשׁ אַמּוֹת* גָּבְהוֹ.‏+ אַף שֶׁהָיְתָה לַמִּצְרִי חֲנִית בְּיָדוֹ כְּמוֹט נוּל הָאוֹרְגִים,‏+ הוּא יָרַד אֵלָיו בְּמוֹט וְחָטַף אֶת הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וְהָרַג אוֹתוֹ בַּחֲנִיתוֹ שֶׁלּוֹ.‏+ 24 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע,‏ וְהָיָה לוֹ שֵׁם כְּמוֹ לִשְׁלֹשֶׁת הַגִּבּוֹרִים.‏ 25 אַף כִּי הָיָה נִכְבָּד יוֹתֵר מִן הַשְּׁלוֹשִׁים,‏ הוּא לֹא הִגִּיעַ לְמַעֲמָדָם שֶׁל הַשְּׁלוֹשָׁה.‏+ בְּכָל זֹאת,‏ דָּוִד הִפְקִיד אוֹתוֹ עַל שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ.‏