9 אָמַר יוֹאָב לַעֲמָשָׂא:‏ ”‏הֲשָׁלוֹם לְךָ,‏ אָחִי?‏”‏ וְאָז אָחַז יוֹאָב בְּיַד יְמִינוֹ בִּזְקַן עֲמָשָׂא כְּאִלּוּ הוּא מִתְכַּוֵּן לְנַשְּׁקוֹ.‏ 10 עֲמָשָׂא לֹא נִזְהַר מִן הַחֶרֶב שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁל יוֹאָב,‏ וְיוֹאָב דָּקַר אוֹתוֹ בָּהּ בְּבִטְנוֹ+ וּמֵעָיו נִשְׁפְּכוּ אַרְצָה.‏ הוּא לֹא הָיָה צָרִיךְ לִדְקֹר אוֹתוֹ שֵׁנִית;‏ פַּעַם אַחַת הִסְפִּיקָה כְּדֵי לְהָרְגוֹ.‏ אַחֲרֵי כֵן רָדְפוּ יוֹאָב וַאֲבִישַׁי אָחִיו אַחֲרֵי שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי.‏