הִיא הוֹפֶכֶת אֶת אַרְצָהּ לְדָבָר מַזְוִיעַ;‏

אִישׁ אֵינוֹ יוֹשֵׁב בָּהּ.‏

אָדָם וּבְהֵמָה נָסוּ;‏

הֵם הָלְכוּ לָהֶם”‏.‏

39 לָכֵן יְצוּרֵי הַמִּדְבָּר יִשְׁכְּנוּ עִם הַחַיּוֹת הַמְּיַלְּלוֹת,‏

וְיֵשְׁבוּ בָּהּ יְעֵנִים.‏+

הִיא לֹא תְּיֻשַּׁב עוֹד לָנֶצַח,‏

וְלֹא תִּהְיֶה מְקוֹם מִשְׁכָּן לְדוֹר וָדוֹר”‏.‏+

29 וְהָאָרֶץ תִּרְעַשׁ וְתִרְעַד,‏

כִּי יִתְקַיְּמוּ מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל יְהֹוָה נֶגֶד בָּבֶל

כְּדֵי לַהֲפֹךְ אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְדָבָר מַזְוִיעַ,‏ לְלֹא יוֹשֵׁב.‏+

37 וּבָבֶל תִּהְיֶה לְגַלֵּי אֲבָנִים,‏+

מְאוּרַת תַּנִּים,‏+

לְדָבָר מַזְוִיעַ וּלְדָבָר אֲשֶׁר יִשְׁרְקוּ לְעֶבְרוֹ,‏

לְלֹא יוֹשֵׁב.‏+