המסר הטמון במקרא

אחרי 4026 לפה״ס

‏”‏הנחש”‏ מערער על זכותו של יהוה לשלוט ועל אופן שלטונו.‏ יהוה מבטיח להקים ’‏זרע’‏ או צאצא,‏ אשר בסופו של דבר ימחץ את הנחש,‏ כלומר את השטן (‏בראשית ג׳:‏1–5,‏ 15‏)‏.‏ עם זאת,‏ יהוה מתיר לבני האדם לקיים שלטון עצמאי תחת השפעת הנחש לפרק זמן מסוים.‏

1943 לפה״ס

יהוה אומר לאברהם שה’‏זרע’‏ המובטח יהיה אחד מצאצאיו (‏בראשית כ״ב:‏18‏)‏.‏

אחרי 1070 לפה״ס

יהוה מבטיח לדוד המלך,‏ ומאוחר יותר לבנו שלמה,‏ שה’‏זרע’‏ המובטח יבוא משושלתם (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏12,‏ 16;‏ מלכים א׳.‏ ט׳:‏3–5;‏ ישעיהו ט׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

29 לספירה

יהוה מזהה את ישוע בתור ה’‏זרע’‏ המובטח אשר יירש את כיסא דוד (‏גלטים ג׳:‏16;‏ לוקס א׳:‏31–33;‏ ג׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏

33 לספירה

הנחש,‏ או השטן,‏ פוגע זמנית ב’‏זרע’‏ המובטח על־ידי כך שהוא מביא למותו של ישוע.‏ יהוה מקים את ישוע לתחייה שמימית ומקבל את ערך חייו המושלמים של בנו.‏ כך נוצר הבסיס לסליחת חטאים ולהענקת חיי נצח לצאצאי אדם הראשון (‏בראשית ג׳:‏15;‏ מעשי השליחים ב׳:‏32–36;‏ קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏

1914 לספירה או זמן קצר לאחר מכן

ישוע משליך את הנחש,‏ או השטן,‏ אל כדור הארץ,‏ ולזמן קצר מגביל את מרחב הפעולה שלו לתחום הארצי (‏ההתגלות י״ב:‏7–9,‏ 12‏)‏.‏

העתיד

ישוע כולא את השטן ל־000,‏1 שנה ואחר כך משמיד אותו ובלשון סמלית מוחץ את ראשו.‏ מטרתו המקורית של יהוה לגבי כדור הארץ והמין האנושי מתגשמת,‏ שמו מטוהר מכל חרפה וצורת שלטונו נצדקת (‏ההתגלות כ׳:‏1–3,‏ 10;‏ כ״א:‏3,‏ 4‏)‏.‏