יוני
יום א׳, 1 ביוני
דרך צרות רבות עלינו להיכנס למלכות אלוהים (מה״ש י״ד:22).
יהוה בירך את מאמציהם של המשיחיים מהמאה הראשונה להסתגל לנסיבות חדשות. הם נרדפו לעיתים קרובות ולפעמים זה קרה מתי שהם הכי פחות ציפו לזה. חשוב מה קרה לבר־נבא ולשליח פאולוס בזמן שהם בישרו באזור ליסטרה. בתחילה קיבלו את פניהם בחום והקשיבו להם. אבל בהמשך המתנגדים ”הסיתו את ההמונים”, וחלק ממי שקודם לכן הקשיבו להם סקלו את פאולוס באבנים והשאירו אותו למות (מה״ש י״ד:19). אבל בר־נבא ופאולוס המשיכו לבשר במקומות אחרים. כתוצאה מכך, הם ”עשו תלמידים רבים” ומילותיהם ודוגמתם חיזקו את אחיהם לאמונה (מה״ש י״ד:21, 22). בר־נבא ופאולוס לא נכנעו לרדיפות הפתאומיות, וזה הועיל לרבים. אם לא נוותר ונמשיך לבצע את מה שיהוה מבקש מאיתנו לעשות, הוא יברך אותנו. מ23.04 16, 17 §13, 14
יום ב׳, 2 ביוני
האזן, יהוה, לתפילתי; ושים לב לתחנוניי. ביום מצוקתי אני קורא אליך, כי אתה תענה לי (תהל׳ פ״ו:6, 7).
לאורך חייו של דוד המלך היו לו הרבה אויבים מסוכנים, ופעמים רבות הוא התפלל ליהוה לעזרה. הוא היה בטוח שיהוה שומע את תפילותיו ועונה להן, וגם אתה יכול להיות בטוח בכך. המקרא מראה בבירור שיהוה יכול לתת לנו את החוכמה ואת הכוח שאנחנו צריכים כדי להחזיק מעמד. הוא יכול להשתמש במשפחה הרוחנית שלנו או אפילו באנשים שלא משרתים אותו כרגע כדי לעזור לנו בדרך זו או אחרת. יהוה אולי לא תמיד יענה לתפילות שלנו כפי שציפינו, אבל אנחנו יודעים שהוא תמיד יענה להן. הוא ייתן לנו בדיוק מה שאנחנו צריכים בזמן הנכון. לכן המשך להתפלל באמונה והיה בטוח שיהוה ידאג לך כעת ו’ישביע רצון כל חי’ בעולם החדש הקרב ובא (תהל׳ קמ״ה:16). מ23.05 8 §4; 13 §17, 18
יום ג׳, 3 ביוני
מה אשיב ליהוה על כל הטוב אשר גמל לי? (תהל׳ קט״ז:12).
כשאתה מציב לעצמך מטרה, חשוב שתתמקד בתועלת שתצמח לך ממנה. למשל, אם המטרה שלך קשורה לקריאת המקרא או לתפילות, חשוב איך זה יחזק את יחסיך עם יהוה (תהל׳ קמ״ה:18, 19). אם המטרה שלך היא לטפח תכונה משיחית, חשוב איך זה ישפר את היחסים שלך עם אחרים (קול׳ ג׳:14). תוכל לערוך רשימה של סיבות שבגללן אתה רוצה להשיג את מטרתך. מפעם לפעם הצץ ברשימה הזאת. כמו כן, הקף את עצמך באנשים שייתנו לך מוטיבציה (מש׳ י״ג:20). אך יש להודות שלכולנו יש ימים שבהם אין לנו מוטיבציה. האם זה אומר שאנחנו לא יכולים להמשיך לעבוד על המטרה שלנו? לא. נוכל להמשיך להתקדם אל עבר המטרה שלנו אפילו אם אין לנו מוטיבציה. זה אומנם יצריך מאיתנו שליטה עצמית, אבל התוצאות שוות את המאמץ. מ23.05 27, 28 §5–8
יום ד׳, 4 ביוני
כל מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור (גל׳ ו׳:7).
הידיעה שאנחנו נושאים באחריות להחלטות שלנו יכולה להניע אותנו להתוודות על חטאינו, לתקן את הטעויות שעשינו ולהימנע מלחזור עליהן. הצעדים האלה יעזרו לנו להישאר במרוץ החיים. אם אתה לא יכול לתקן החלטה לא־טובה, השלם עם המצב הנוכחי. אל תתיש את עצמך רגשית ושכלית בניסיון להצדיק את עצמך או להאשים את עצמך או אחרים. הכר בטעויות שלך ועשה מאמץ להפיק את המרב מהנסיבות הנוכחיות שלך. אם יש לך רגשות אשמה לגבי טעות שעשית, התפלל ליהוה בענווה, התוודה על הטעות ובקש שיסלח לך (תהל׳ כ״ה:11; נ״א:3, 4). התנצל בפני מי שפגעת בהם, ואם יש צורך בקש עזרה מזקני הקהילה (יעקב ה׳:14, 15). למד מהטעויות שלך ונסה לא לחזור עליהן. אם תעשה זאת, אתה יכול להיות בטוח שיהוה ירחם עליך ויספק לך את התמיכה שאתה צריך (תהל׳ ק״ג:8–13). מ23.08 28, 29 §8, 9
יום ה׳, 5 ביוני
יהואש עשה את הישר בעיני יהוה במשך כל הימים אשר הדריך אותו יהוידע הכוהן (מל״ב י״ב:2).
יהוידע השפיע לטובה על המלך יואש. כתוצאה מכך, המלך הצעיר רצה לשמח את יהוה. אבל אחרי שיהוידע מת, יואש הקשיב לשרים שהפנו את גבם ליהוה (דה״ב כ״ד:4, 17, 18). יהוה נפגע עמוקות ו”הוסיף לשלוח נביאים בקרבם כדי להשיבם... אך הם סירבו להקשיב”. הם אפילו לא הקשיבו לבנו של יהוידע, זכריה, שלא רק היה נביא יהוה וכוהן, אלא גם בן דודתו של יואש. למעשה, יואש ציווה להרוג את זכריה (דה״ב כ״ב:11; כ״ד:19–22). יואש לא המשיך לירוא את יהוה. עוד קודם לכן יהוה אמר: ”מבזיי יְבֻזּוּ” (שמ״א ב׳:30). צבא ארמי קטן הביס את ’הצבא הגדול מאוד’ של יואש ופצע אותו קשות (דה״ב כ״ד:24, 25). לאחר מכן עבדיו של יואש הרגו אותו משום שהוא הרג את זכריה. מ23.06 18, 19 §16, 17
יום ו׳, 6 ביוני
בעבר הייתם חושך, אך כעת אור אתם (אפ׳ ה׳:8).
כשהשליח פאולוס היה באפסוס, הוא הקדיש זמן רב כדי להכריז את הבשורה הטובה וללמד את האמת (מה״ש י״ט:1, 8–10; כ׳:20, 21). הוא אהב מאוד את אחיו ורצה שהם יישארו נאמנים ליהוה. האחים באפסוס היו משועבדים בעבר לתורות דתיות כוזבות ולאמונות תפלות. עירם נודעה במעשי הזימה שביצעו תושביה, ואי־מוסריות מינית מחפירה הפכה לדבר שבשגרה. דיבור גס נשמע בתיאטראות העיר ואפילו בחגים דתיים (אפ׳ ה׳:3). פאולוס ציין שרבים מתושביה ”איבדו כל חוש מוסרי”, או לפי הנוסח המקורי ביוונית ”איבדו כל תחושת כאב” (אפ׳ ד׳:17–19). זו הסיבה שלפני שהם למדו מה טוב ומה רע בעיני יהוה, הם לא חשו כל נקיפות מצפון בשל התנהגותם. משום כך פאולוס תיאר אותם כמי ש”שכלם שרוי בחשיכה, והם מרוחקים מן החיים שמאת אלוהים”. אך חלק מתושבי אפסוס לא נשארו בחושך. מ24.03 20 §2, 4; 21 §5, 6
שבת, 7 ביוני
קווי יהוה יחליפו כוח... [הם] לא יתעייפו (יש׳ מ׳:31).
המשימה של גדעון כשופט כללה הרבה מאמצים פיזיים. כשהמדיינים ברחו מהקרב שהתרחש בלילה, גדעון רדף אחריהם מעמק יזרעאל עד נהר הירדן (שופ׳ ז׳:22). האם הוא עצר בירדן? לא. למרות שהם היו עייפים, הוא ו־300 אנשיו חצו את הנהר והמשיכו במרדף. לבסוף הם הגיעו למדיינים והביסו אותם (שופ׳ ח׳:4–12). גדעון היה בטוח שיהוה יעניק לו כוח, והוא לא התאכזב (שופ׳ ו׳:14, 34). באחד המקרים הוא ואנשיו רדפו ברגל אחרי שני מלכי מדיין, שככל הנראה רכבו על גמלים (שופ׳ ח׳:12, 21). אבל בעזרת יהוה הם הצליחו לתפוס אותם ולנצח בקרב. גם זקני קהילה יכולים להישען על יהוה, ש”אינו מתעייף ואינו מתייגע”. הוא יעניק להם את הכוח שהם צריכים (יש׳ מ׳:28, 29). מ23.06 6, 7 §14, 16
יום א׳, 8 ביוני
[יהוה] לא ינטוש אותך ולא יעזוב אותך (דב׳ ל״א:6).
אנחנו יכולים לפתח לב איתן, לא משנה מול אילו ניסיונות אנחנו עומדים. לשם כך עלינו לבטוח ביהוה. נשים לב איך ביטחון בהדרכת יהוה עזר לברק להצליח. למרות שלא נראה בארץ מגן או רומח, יהוה הנחה אותו לצאת לקרב נגד הצבא הכנעני בראשותו של סיסרא, שהיה צבא מצויד היטב (שופ׳ ה׳:8). דבורה הנביאה אמרה לברק לרדת לעמק כדי לפגוש את סיסרא ואת 900 מרכבותיו. אף־על־פי שלמרכבות היה יתרון ברור בקרקע שטוחה, ברק ציית. בזמן שהחיילים ירדו מהר תבור, יהוה פתח את ארובות השמיים. המרכבות של סיסרא נתקעו בבוץ ויהוה נתן לברק את הניצחון (שופ׳ ד׳:1–7, 10, 13–16). באופן דומה, יהוה ייתן לנו את הניצחון אם נבטח בו ובהדרכה שהוא מספק לנו דרך נציגיו. מ23.07 19 §17, 18
יום ב׳, 9 ביוני
המחזיק מעמד עד הקץ ייוושע (מתי כ״ד:13).
סבלנות חיונית לישועתנו. בדומה לנאמנים מהעבר, עלינו להמתין בסבלנות עד שאלוהים יגשים את הבטחותיו (עב׳ ו׳:11, 12). המקרא משווה את המצב שלנו למצב של חקלאי (יעקב ה׳:7, 8). החקלאי עובד קשה כדי לזרוע ולהשקות את היבול, אבל הוא לא יודע מתי בדיוק הוא יצמח. הוא ממתין בסבלנות בביטחון שהוא יקצור את היבול. בדומה לכך, אנחנו משתתפים במרץ בפעילויות רוחניות גם אם אנחנו ’לא יודעים באיזה יום יבוא אדוננו’ (מתי כ״ד:42). אנחנו ממתינים בסבלנות ובטוחים שיהוה יגשים את כל מה שהוא הבטיח בזמן שקבע. אם נהיה חסרי סבלנות, אנחנו עלולים להתעייף ולהתחיל לסטות מדרך האמת. אנחנו עלולים גם להתחיל לרדוף אחר דברים שיתנו לנו סיפוק מיידי. אבל אם אנחנו סבלנים, נוכל להחזיק מעמד עד הקץ ולהיוושע (מיכה ז׳:7). מ23.08 22 §7
יום ג׳, 10 ביוני
אצבעות הרגליים חלקן ברזל וחלקן חרס (דנ׳ ב׳:42).
כשאנו משווים את הכתוב בדניאל ב׳:41–43 עם נבואות אחרות בספרים דניאל וההתגלות, אנו מבינים שכפות הרגליים מייצגות את אנגלו־אמריקה, מעצמת העולם השלטת כיום. דניאל כתב בנוגע למעצמת העולם הזאת ’שהמלכות תהיה חלקה חזקה וחלקה שבירה’. מה הופך אותה לשבירה? העם הפשוט, שמיוצג על־ידי החמר, מחליש את יכולתה לפעול בחוזק דמוי ברזל. אנחנו לומדים מספר אמיתות חשובות מהצלם שדניאל תיאר. ראשית, המעצמה העולמית אנגלו־אמריקה הראתה את כוחה בכמה דרכים. לדוגמה, היה לה תפקיד מכריע בניצחון שתי מלחמות העולם. אבל מעצמת העולם הזו נחלשה, והיא תמשיך להיחלש בגלל עימותים פנימיים בין אזרחיה. שנית, המעצמה הזאת תהיה האחרונה שתשלוט לפני שמלכות אלוהים תשים קץ לכל מלכויות בני האדם. מ23.08 10, 11 §12, 13
יום ד׳, 11 ביוני
במצוקתי קראתי אל יהוה, לאלוהיי הוספתי לשווע לעזרה. שמע מהיכלו קולי (תהל׳ י״ח:6).
במקרים מסוימים דוד הרגיש מיואש בגלל כל הבעיות והקשיים שנקרו בדרכו (תהל׳ י״ח:4, 5). למרות זאת, יהוה תמך בו ברוב אהבתו. כשדוד היה מותש, הוא הוביל אותו אל ”מקומות מרעה מלאי דשא” ואל ”מקומות מנוחה שופעי מים”. כתוצאה מכך דוד יכול היה לחדש כוחות ולהמשיך לשרת את יהוה (תהל׳ י״ח:28–32; כ״ג:2). באופן דומה גם היום אנחנו מצליחים לגבור על בעיות וקשיים. כפי שמציין המקרא: ”בשל חסדי יהוה לא אבדנו” (איכה ג׳:22; קול׳ א׳:11). לא פעם נשקפה סכנה לחייו של דוד, והיו לו אויבים חזקים רבים. אך בזכות אהבתו של יהוה הוא חש מוגן ובטוח. הוא הרגיש שיהוה נמצא לצידו בכל מצב וזה חיזק אותו. זו הסיבה שהוא יכול היה להגיד על יהוה: ”מכל פחדיי הצילני” (תהל׳ ל״ד:4). אומנם לדוד היו סיבות מוצקות לחוש מפוחד, אבל אהבתו של יהוה עזרה לו לגבור על אותם פחדים. מ24.01 29, 30 §15–17
יום ה׳, 12 ביוני
אם ינסו חוטאים לפתותך, אל תסכים (מש׳ א׳:10).
למד מההחלטות הלא־טובות של יואש. אחרי שהכוהן הגדול יהוידע מת, יואש בחר חברים לא־טובים (דה״ב כ״ד:17, 18). הוא החליט להקשיב לשרי יהודה, שלא אהבו את יהוה. אין ספק שהיה עדיף אם הוא היה נמנע מהחברה הרעה הזאת. במקום לעשות את זה, הוא הקשיב לעצות הלא־טובות שלהם. למעשה כשבן דודתו, זכריה, ניסה לתקן אותו, יואש הוציא אותו להורג (דה״ב כ״ד:20, 21; מתי כ״ג:35). איזה מעשה נוראי ומטופש! בתחילת חייו יואש אומנם הלך בדרך טובה, אבל למרבה הצער הוא הפך לכופר ורוצח. בסופו של דבר משרתיו הרגו אותו (דה״ב כ״ד:22–25). התוצאה הייתה יכולה להיות שונה לגמרי אם הוא היה ממשיך להקשיב ליהוה ולמי שאוהבים את יהוה! מ23.09 9 §6
יום ו׳, 13 ביוני
אל תפחד (לוקס ה׳:10).
ישוע ידע שפטרוס יכול להישאר נאמן. לכן הוא אמר לו בחביבות: ”אל תפחד”. הביטחון של ישוע בפטרוס השפיע עליו עמוקות. פטרוס ואחיו אנדריי עזבו מאוחר יותר את עסק הדייג שלהם והקדישו את כל זמנם כדי ללכת אחרי המשיח, החלטה שהובילה לברכות מדהימות (מר׳ א׳:16–18). לפטרוס היו הרבה חוויות נפלאות בתור אחד מתלמידיו של המשיח. הוא ראה את ישוע מרפא חולים, מגרש שדים ואפילו מקים אנשים לתחייה (מתי ח׳:14–17; מר׳ ה׳:37, 41, 42). פטרוס גם ראה חזון של התפארת שישוע יזכה לה במלכות וזה היה אירוע שהשפיע עליו עמוקות (מר׳ ט׳:1–8; פט״ב א׳:16–18). פטרוס לא העלה על דעתו שהוא יראה את הדברים הנפלאים האלה. אין ספק שהוא שמח מאוד שהוא התגבר על הרגשות השליליים שלו ולא פספס את הברכות הנפלאות האלה! מ23.09 21 §4, 5
שבת, 14 ביוני
השיב לו ישוע: ”אומר אני לך, לא עד שבע פעמים אלא עד שבעים ושבע” (מתי י״ח:22).
באיגרתו הראשונה, השליח פטרוס אמר ש”אהבה עזה” מכסה לא רק על כמה חטאים, אלא ”על חטאים רבים” (פט״א ד׳:8). יכול להיות שפטרוס נזכר בלקח שישוע לימד אותו שנים קודם לכן על סלחנות. באותו זמן פטרוס ודאי חשב שהוא נוהג בנדיבות כשהוא הציע לסלוח לאחיו ”עד שבע פעמים”. אבל ישוע לימד אותו, וגם אותנו, לסלוח ”עד שבעים ושבע” פעמים, כלומר, בלי הגבלה (מתי י״ח:21). אם קשה לך ליישם את העצה הזאת, אל תתייאש. לכל משרתיו הלא־מושלמים של יהוה היה לפעמים קשה לסלוח. מה שחשוב הוא שתעשה מה שאתה יכול עכשיו כדי לסלוח לאחִיך ולהתפייס איתו. מ23.09 29 §12
יום א׳, 15 ביוני
קראתי ממצוקתי אל יהוה, והוא ענה לי (יונה ב׳:2).
כשהיה בבטן הדג, יונה התפלל בענווה ובלב מלא חרטה. הוא היה בטוח שיהוה יקשיב לתפילתו ויעזור לו. בהמשך יהוה החזיר את יונה ליבשה, ואז יונה היה מוכן למלא את המשימה שקיבל (יונה ב׳:10 עד ג׳:4). האם לפעמים אתה מרגיש כל כך מוטרד שקשה לך לבטא את עצמך במילים כשאתה מתפלל ליהוה? או שאתה מרגיש כל כך חלש שאין לך כוח ללמוד? זכור שיהוה מבין לגמרי את מצבך. כך שגם אם תתפלל אליו תפילה פשוטה, תוכל להיות בטוח שהוא יעניק לך בדיוק את מה שאתה צריך (אפ׳ ג׳:20). אם קשה לך לקרוא או ללמוד בגלל כאב פיזי או רגשי, תוכל לנסות להאזין להקלטות אודיו של המקרא או של פרסומים שמבוססים על המקרא. תוכל גם להקשיב לאחד השירים שלנו או לצפות בסרטון באתר jw.org. כשאתה מתפלל ליהוה ומחפש את תשובתו במקרא ובפרסומינו, אתה למעשה מזמין אותו לחזק אותך. מ23.10 13 §6; 14 §9
יום ב׳, 16 ביוני
רוח הקודש [מבהירה] כי הדרך אל המקום הקדוש טרם נחשפה כאשר האוהל הראשון היה קיים (עב׳ ט׳:8).
תוכניות הבנייה של המשכן והמקדשים שנבנו בהמשך בירושלים היו דומות. בפנים היו שני מדורים — ”הקודש” ו”קודש הקודשים” — שביניהם חצצה פרוכת רקומה (עב׳ ט׳:2–5; שמ׳ כ״ו:31–33). בתוך הקודש הייתה מנורת זהב, מזבח להקטרת קטורת ושולחן לחם הפנים. רק ”הכוהנים המשוחים” הורשו להיכנס לתוך הקודש כדי למלא את תפקידיהם הקדושים (במ׳ ג׳:3, 7, 10). בקודש הקודשים היה ארון הברית העשוי זהב שסימל את נוכחות יהוה (שמ׳ כ״ה:21, 22). רק הכוהן הגדול הורשה להיכנס מבעד לפרוכת אל קודש הקודשים אחת לשנה ביום הכיפורים (וי׳ ט״ז:2, 17). הוא נכנס עם דם בעלי החיים כדי לכפר על חטאיו ועל חטאי העם כולו. בסופו של דבר יהוה הבהיר את משמעותם האמיתית של המאפיינים האלה (עב׳ ט׳:6, 7). מ23.10 27 §12
יום ג׳, 17 ביוני
תאהבו זה את זה (יוח׳ ט״ו:17).
המצווה ’לאהוב זה את זה’ חוזרת שוב ושוב בדבר־אלוהים (יוח׳ ט״ו:12; רומ׳ י״ג:8; תסל״א ד׳:9; פט״א א׳:22; יוח״א ד׳:11). אבל אהבה היא תכונה פנימית, ואף אדם לא קורא לבבות. אם כן, עלינו להראות את אהבתנו במילים ובמעשים. אנחנו יכולים להביע את אהבתנו לאחינו ולאחיותינו במגוון דרכים. הינה כמה דוגמאות: ”דברו אמת איש עם רעהו” (זכ׳ ח׳:16). ”חיו בשלום זה עם זה” (מר׳ ט׳:50). ”הקדימו לגלות כבוד איש לרעהו” (רומ׳ י״ב:10). ”קבלו איש את רעהו” (רומ׳ ט״ו:7). ’סלחו תמיד זה לזה’ (קול׳ ג׳:13). ”המשיכו לשאת איש את מעמסות רעהו” (גל׳ ו׳:2). ”המשיכו לנחם זה את זה” (תסל״א ד׳:18). ’המשיכו לבנות איש את אחיו’ (תסל״א ה׳:11). ”התפללו זה למען זה” (יעקב ה׳:16). מ23.11 9 §7, 8
יום ד׳, 18 ביוני
שמחו בתקווה (רומ׳ י״ב:12).
מדי יום אנחנו מחליטים החלטות שמצריכות אמונה חזקה. לדוגמה, אנחנו מקבלים החלטות בנוגע להתרועעות, בידור, השכלה, נישואין, ילדים ועבודה. עלינו לשאול את עצמנו: ’האם הבחירות שלי מראות שאני בטוח שהסדר העולמי הזה זמני, ושבקרוב הוא יוחלף בעולמו החדש של אלוהים? או שאני מושפע מאנשים שחיים כאילו המוות הוא סוף פסוק?’ (מתי ו׳:19, 20; לוקס י״ב:16–21) אם נחזק את אמונתנו בעולם החדש הקרב ובא, זה יעזור לנו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר. גם הניסיונות שאנחנו חווים מצריכים מאיתנו אמונה חזקה. אולי אנחנו מתמודדים עם רדיפות, מחלה כרונית או דברים אחרים שמייאשים אותנו. בהתחלה אנחנו אולי נחושים להילחם בבעיה. אבל אם הבעיה נמשכת ונמשכת, כמו שקורה בדרך כלל, אנחנו זקוקים לאמונה חזקה כדי להחזיק מעמד ולהמשיך לשרת את יהוה בשמחה (פט״א א׳:6, 7). מ23.04 27 §4, 5
יום ה׳, 19 ביוני
התפללו בכל עת (תסל״א ה׳:17).
יהוה מצפה מאיתנו לפעול בהתאם לתפילותינו. נניח שאח מתפלל ליהוה שהוא יצליח לקבל חופש מהעבודה כדי לנכוח בכינוס האזורי. אחת הדרכים שבהן יהוה עשוי לענות לתפילתו היא לתת לו את האומץ לדבר עם המעסיק שלו. אבל האח מצידו עדיין צריך לפנות למעסיק ולבקש חופש. אולי הוא יצטרך לגשת אליו כמה פעמים, לנסות להחליף משמרת או לצאת לחופשה ללא תשלום. יהוה רוצה שנגלה התמדה. ישוע אמר שלעיתים נצטרך להתפלל שוב ושוב עד שנקבל מענה לתפילותינו (לוקס י״א:9). למרות זאת, אנחנו לא רוצים לוותר אלא להמשיך להתפלל מעומק הלב ליהוה על הדברים שמטרידים אותנו (לוקס י״ח:1–7). כשאנחנו עושים זאת, אנו מראים ליהוה שמה שאנו מבקשים באמת חשוב לנו ושלא מדובר באיזשהו רצון רגעי. בנוסף, זו דרך להראות לו שאנחנו מאמינים שיש בכוחו לעזור לנו. מ23.11 22 §10, 11
יום ו׳, 20 ביוני
התקווה אינה מכזיבה (רומ׳ ה׳:5).
יהוה הבטיח לאברהם שבאמצעות זרעו יתברכו כל אומות הארץ (בר׳ ט״ו:5; כ״ב:18). אבל כשהוא הגיע לגיל 100 ושרה לגיל 90, הבן המובטח טרם נולד (בר׳ כ״א:1–7). למרות זאת, בזכות תקוותו האיתנה אברהם היה בטוח שיהוה יגשים את הבטחתו. במקרא נאמר: ”הייתה לו אמונה על בסיס תקווה שיהיה אב לאומות רבות על־פי מה שנאמר לו” (רומ׳ ד׳:18). תקוותו של אברהם אכן התממשה ונולד בנו יצחק, הבן שהוא כל כך חיכה לו. מכיוון שלאברהם היה קשר אישי קרוב עם יהוה, הוא ”היה משוכנע לגמרי שאת מה שהבטיח הוא יכול גם לקיים” (רומ׳ ד׳:21). בזכות אמונתו, יהוה החשיב אותו לאדם רצוי וצדיק (יעקב ב׳:23). מ23.12 8 §1, 2
שבת, 21 ביוני
מי שנאמן בדבר קטן נאמן גם בהרבה, ומי שאינו ישר בדבר קטן אינו ישר גם בהרבה (לוקס ט״ז:10).
צעיר שמגלה אחריות דואג למלא בחריצות את כל המשימות שלו. שים לב לדוגמה המושלמת שהציב ישוע בנושא. הוא מעולם לא נהג בחוסר אחריות או רשלנות, אלא השלים את המשימות שיהוה נתן לו גם כשזה לא היה קל. הוא אהב אנשים, ובמיוחד את תלמידיו, ואפילו היה מוכן לתת את חייו למענם (יוח׳ י״ג:1). הדוגמה של ישוע יכולה לעזור לך למלא בשקדנות את המשימות שלך. אם אתה לא בטוח איך לעשות משהו, גלה ענווה והתייעץ עם אחים בוגרים. אל תסתפק בלעשות את המינימום (רומ׳ י״ב:11). השלם כל משימה שאתה מקבל ועשה זאת ”למען יהוה ולא למען בני אדם” (קול׳ ג׳:23). כמובן, אתה לא מושלם. לכן גלה צניעות והיה מוכן להודות בטעויות שלך (מש׳ י״א:2). מ23.12 26 §8
יום א׳, 22 ביוני
ברוך הגבר אשר בוטח ביהוה (יר׳ י״ז:7).
איזו שמחה גדולה זו להיטבל ולהפוך לחלק ממשפחתו של יהוה! אין ספק שכל מי שנהנה מהזכות הגדולה הזו יכול להזדהות עם דוד המלך, שאמר ליהוה: ”אשרי האיש אשר אתה בוחר ומקרב לשכון בחצרותיך” (תהל׳ ס״ה:4). לא כל אחד מוזמן לחצרותיו של יהוה. הוא בוחר רק את מי שמעוניין לרקום איתו קשר קרוב (יעקב ד׳:8). בזכות הקדשתך ליהוה וטבילתך תוכל להיות בטוח שהוא ’ירעיף עליך ברכה עד בלי די’ (מל׳ ג׳:10; יר׳ י״ז:8). הטבילה היא רק ההתחלה. עליך לעמוד בהקדשתך לאורך כל חייך, גם לנוכח מבחני אמונה (קהלת ה׳:4, 5). בתור תלמיד המשיח עליך לחקות את דוגמתו ולהתאמץ ככל יכולתך לציית למצוותיו (מתי כ״ח:19, 20; פט״א ב׳:21). מ24.03 8 §1–3
יום ב׳, 23 ביוני
יעזוב איש את אביו ואת אימו וידבק באשתו (בר׳ ב׳:24).
יש זוגות נשואים שלא נהנים לעשות דברים יחד. אם זה נכון לגביכם, מה תוכלו לעשות? חשבו על מדורה. עוצמת האש שלה לא חזקה מייד כשהיא מתחילה לבעור. לאט לאט צריך להזין אותה בחתיכות עץ יותר ויותר גדולות. בדומה לכך, בהתחלה תוכלו לבלות יחד פרקי זמן קצרים מדי יום. התמקדו בדברים ששניכם אוהבים לעשות (יעקב ג׳:18). אם תתחילו מדברים קטנים זה יכול לעזור לכם להצית מחדש את אהבתכם. כבוד הוא דבר חשוב בנישואין. הוא כמו חמצן שמזין את המדורה ומאפשר לה לבעור. בלי חמצן האש תדעך במהירות. בדומה לכך, בלי כבוד האהבה תתקרר במהירות. בעל ואישה שמתאמצים לגלות כבוד זה לזה למעשה פועלים כדי לשמור על אהבתם. אבל זכור שמה שחשוב הוא לא אם אתה חושב שאתה מגלה כבוד, אלא אם הצד השני מרגיש שמכבדים אותו. מ23.05 22 §9; 24 §14, 15
יום ג׳, 24 ביוני
כאשר דאגות הציפו אותי, ניחמת והרגעת אותי (תהל׳ צ״ד:19).
במקרא מסופר על משרתי יהוה שחוו מצבים שבהם הם הרגישו ”פחד ורעדה” כשהם ניצבו בפני אויבים או קשיים אחרים (תהל׳ י״ח:4; נ״ה:1, 5). באופן דומה, אולי גם אנחנו מתמודדים עם התנגדות מצד חברים לכיתה, עמיתים לעבודה, קרובי משפחה או גורמי ממשל. יכול להיות שאנו סובלים מבעיה בריאותית שמסכנת את חיינו. במקרים כאלה אולי אנחנו מרגישים חסרי אונים בדיוק כמו ילד קטן. מה יהוה עושה למעננו ברגעים כאלה? הוא מנחם ומרגיע אותנו. לכן הקדש זמן כדי להתפלל ליהוה ולקרוא בדברו באופן קבוע (תהל׳ ע״ז:1, 12–14). כתוצאה מכך הדבר הראשון שתעשה כשתיתקל במצב מלחיץ הוא לפנות לאביך השמימי. שתף אותו בכל פחדיך ודאגותיך. תן לו לדבר איתך ולנחם אותך דרך פסוקים מעודדים (תהל׳ קי״ט:28). מ24.01 24, 25 §14–16
יום ד׳, 25 ביוני
אלוהים... הוא זה שמפיח בכם מרץ ונותן לכם הן את הרצון והן את הכוח לפעול (פיל ב׳:13).
למוטיבציה יש תפקיד חשוב בהשגת מטרות רוחניות. ככל שיש לנו יותר מוטיבציה, כך גדלים הסיכויים שנשיג את מטרותינו. מה תוכל לעשות כדי לחזק את המוטיבציה שלך? התפלל ליותר מוטיבציה. יהוה יכול להעניק לך באמצעות רוחו את המוטיבציה שאתה צריך כדי להשיג את מטרותיך. לפעמים אנחנו מציבים לעצמנו מטרה כי אנחנו יודעים שזה מה שצריך לעשות, וטוב שאנחנו עושים את זה. אבל יכול להיות שאין לנו באמת את הרצון להשיג אותה. הרהר במה שיהוה כבר עשה בשבילך (תהל׳ קמ״ג:5). השליח פאולוס הרהר בחסד שיהוה גילה כלפיו וזה נתן לו את המוטיבציה להמשיך להתאמץ בשביל יהוה (קור״א ט״ו:9, 10; טימ״א א׳:12–14). באופן דומה, ככל שתהרהר בדברים שיהוה עשה למענך, כך תגדל המוטיבציה שלך להשיג את מטרתך (תהל׳ קט״ז:12). מ23.05 27 §3–5
יום ה׳, 26 ביוני
הללו את שם יהוה (תהל׳ ק״ג:1).
יהוה שמח לראות אותנו מהללים את שמו (תהל׳ קי״ט:108). אבל האם זה אומר שהאל הכול יכול זקוק לעידוד ולתחושת ביטחון בדומה לבני אדם לא מושלמים? לא. כשאנחנו מהללים את אבינו השמימי, אנו עוזרים להפריך שקר הנוגע גם אלינו באופן אישי. השטן טוען שאף אדם לא יגן על שמו של יהוה ולא יישאר נאמן לו, אלא יפסיק לשרת אותו למען תועלת אישית (איוב א׳:9–11; ב׳:4). איוב הוכיח שהשטן שקרן. מה לגביך? לכל אחד מאיתנו יש הזכות לשרת את אלוהינו בנאמנות. כך אנו מגינים על שמו ומשמחים אותו (מש׳ כ״ז:11). אנחנו מחשיבים זאת לכבוד גדול. מ24.02 8, 9 §3–5
יום ו׳, 27 ביוני
האמינו בנביאיו ותצליחו (דה״ב כ׳:20).
אחרי ימי משה ויהושע, הקים יהוה שופטים על מנת להנחות את עמו. לאחר מכן, בתקופת המלכים, יהוה שלח נביאים כדי לספק הדרכה למשרתיו. המלכים הנאמנים שמעו בקול הנביאים. לדוגמה, דוד המלך נשמע בענווה לתוכחה שקיבל מנתן הנביא (שמ״ב י״ב:7, 13; דה״א י״ז:3, 4). המלך יהושפט שעה לעצתו של הנביא יַחזיאל ועודד את תושבי יהודה להאמין בנביאיו של אלוהים (דה״ב כ׳:14, 15). המלך חזקיהו פנה לעזרתו של ישעיהו הנביא כשהוא ניצב בפני איום אדיר (יש׳ ל״ז:1–6). בכל פעם שהמלכים פעלו לפי הדרכת יהוה, הוא בירך את העם והגן עליהם (דה״ב כ׳:29, 30; ל״ב:22). לבני ישראל היו סיבות מוצקות להאמין שיהוה משתמש בנביאיו כדי להנחות את עמו. מ24.02 21 §8
שבת, 28 ביוני
אל תהיו שותפים להם (אפ׳ ה׳:7).
השטן רוצה שנתחבר לאנשים שיקשו עלינו לדבוק בסטנדרטים של יהוה. עלינו לזכור שההתרועעות החברתית שלנו לא כוללת רק את האנשים שאנחנו מבלים איתם פנים אל פנים, אלא גם את האנשים שאנחנו יוצרים איתם קשרים ברשתות החברתיות. עלינו להילחם נגד הגישה הרווחת בעולם שלפיה אין כל פסול באי־מוסריות מינית. אנחנו יודעים שהחשיבה הזו שגויה (אפ׳ ד׳:19, 20). אם כן, נוכל לשאול את עצמנו: ’האם אני משתדל להימנע מהתרועעות לא הכרחית עם עמיתיי לעבודה, חבריי לכיתה או אחרים שלא מכבדים את הערכים שקבע יהוה? האם אני מגן באומץ על עקרונותיו של יהוה, גם אם יתייגו אותי כאדם חשוך ופרימיטיבי?’ כמו כן, לפי טימותיאוס ב׳. ב׳:20–22, עלינו לשים לב גם לחברים שאנו בוחרים בתוך הקהילה המשיחית, כי אנחנו מודעים לכך שלא כולם יעזרו לנו להישאר נאמנים ליהוה ולהמשיך לשרת אותו. מ24.03 22, 23 §11, 12
יום א׳, 29 ביוני
עמוקה חיבתו של יהוה (יעקב ה׳:11).
כשאתה מתפלל אל יהוה, כיצד הוא מצטייר בדמיונך? למרות שיהוה בלתי נראה, המקרא מתאר אותו בדרכים רבות. הוא מכונה ”שמש ומגן” וגם ”אש אוכלה” (תהל׳ פ״ד:11; עב׳ י״ב:29). החזונות המציגים את נוכחותו כוללים תיאורים כמו אבן ספיר, מתכת בוהקת וקשת בענן (יח׳ א׳:26–28). מכיוון שלא ניתן לראות את יהוה, יש המתקשים להאמין שהוא אוהב אותם. אחרים עברו חוויות קשות בחיים ומרגישים לא ראויים לאהבתו. יהוה מבין כיצד החוויות האלה משפיעות עלינו. לכן כדי לעזור לנו להתקרב אליו, הוא חושף בפנינו את אישיותו האוהבת דרך דברו. המילה שמתארת את יהוה בצורה הטובה ביותר היא אהבה (יוח״א ד׳:8). כל מהותו היא אהבה, והתכונה הזו מניעה אותו בכל מעשיו. אהבתו של יהוה כל כך חזקה שהוא מביע אותה גם כלפי מי שלא אוהבים אותו (מתי ה׳:44, 45). מ24.01 26 §1–3
יום ב׳, 30 ביוני
מעמוד הענן דיבר אליהם (תהל׳ צ״ט:7).
יהוה מינה את משה להוציא את בני ישראל ממצרים, וכהוכחה מוחשית לכך הוא סיפק את עמוד הענן ביום ואת עמוד האש בלילה (שמ׳ י״ג:21). משה הלך בעקבות עמוד הענן והאש שהוביל אותו ואת בני ישראל אל ים סוף. בני ישראל נתפסו לבהלה כי חשבו שהם לכודים בין הים לבין הצבא המצרי. אבל לא הייתה זו טעות. יהוה הוא זה שכיוון את עמו לשם באמצעות משה (שמ׳ י״ד:2). לאחר מכן יהוה הציל אותם מידי המצרים בדרך מופלאה (שמ׳ י״ד:26–28). לאורך ארבעים שנה לאחר המקרה הזה המשיך משה להסתמך על עמוד הענן כדי להנחות את בני ישראל בנדודיהם במדבר (שמ׳ ל״ג:7, 9, 10). יהוה דיבר אל משה מתוך עמוד הענן, ולאחר מכן משה מסר את הנחיותיו לעם ישראל. לבני ישראל היו מספיק הוכחות לכך שיהוה בחר במשה כדי להדריך אותם. מ24.02 21 §4, 5