אוגוסט
יום ו׳, 1 באוגוסט
רבים קשיי הצדיק, אך מכולם מצילו יהוה (תהל׳ ל״ד:19).
שים לב לשתי נקודות חשובות שאנחנו לומדים מהפסוק היומי: (1) לצדיקים יש קשיים. (2) יהוה מציל אותנו מהקשיים שלנו. באיזה אופן? אחת הדרכים היא שיהוה עוזר לנו לאמץ נקודת מבט מציאותית על החיים בסדר העולמי הזה. יהוה אומנם מבטיח לנו שניהנה לשרת אותו, אבל הוא לא אומר שהחיים שלנו יהיו נטולי דאגות (יש׳ ס״ו:14). הוא מעודד אותנו להתמקד בעתיד שלנו — בזמן שבו נוכל ליהנות מהחיים שהוא תכנן עבורנו לנצח (קור״ב ד׳:16–18). ובינתיים הוא עוזר לנו להמשיך לשרת אותו מדי יום ביומו (איכה ג׳:22–24). דוגמתם של משרתי יהוה נאמנים מתקופת המקרא ומתקופתנו מלמדת אותנו שאנחנו עלולים להתמודד עם בעיות בלתי צפויות. אבל אם נישען על יהוה הוא תמיד יכלכל אותנו (תהל׳ נ״ה:22). מ23.04 14, 15 §3, 4
שבת, 2 באוגוסט
כל אדם ייכנע לסמכויות הנעלות (רומ׳ י״ג:1).
נוכל ללמוד מדוגמתם של יוסף ומרים, שהיו מוכנים להיכנע לסמכויות הנעלות גם כאשר היה קשה לעשות זאת (לוקס ב׳:1–6). כשמרים הייתה בחודש התשיעי להריונה, היא ויוסף נדרשו לציית להוראה לא־פשוטה. אוגוסטוס, ששלט באימפריה הרומית, ציווה לערוך מפקד אוכלוסין. יוסף ומרים היו צריכים להגיע לבית לחם, מסע של כ־150 קילומטר בדרך הררית. המסע הזה היה קשה, במיוחד למרים. יכול להיות שהיא ויוסף דאגו לבריאותה ולבריאות העובר שלה. מה היה קורה אם צירי הלידה היו פוקדים אותה באמצע הדרך? האם הם חשבו שהעובדה שהיא נושאת ברחמה את המשיח המובטח הייתה סיבה מספיק טובה לא לציית להנחיות הממשלה? למרות שליוסף ומרים היו סיבות לדאגה, הם צייתו לחוק. ויהוה בירך את צייתנותם. מרים הגיעה בשלום לבית לחם, ילדה תינוק בריא ואף תרמה להתגשמות נבואה מקראית! (מיכה ה׳:2). מ23.10 8 §9; 9 §11, 12
יום א׳, 3 באוגוסט
נעודד זה את זה (עב׳ י׳:25).
מה אם רק המחשבה לענות תשובות באסיפות מלחיצה אותך? אחד הצעדים שיעזרו לך להפחית את הלחץ הוא להתכונן היטב (מש׳ כ״א:5). ככל שתכיר יותר טוב את חומר הלימוד, כך תרגיש יותר בנוח להצביע ולענות. כמו כן, ענה תשובות קצרות (מש׳ ט״ו:23; י״ז:27). כשאתה עונה בקצרה יש לך פחות ממה לדאוג. תשובה קצרה במילים שלך מראה שהתכוננת היטב ושהבנת היטב את החומר. אבל מה אם ניסית כמה מההצעות האלה ואתה עדיין מרגיש שקשה לך לענות יותר מפעם או פעמיים? היה בטוח שיהוה מעריך את המאמצים הכנים שלך לעשות כמיטב יכולתך (לוקס כ״א:1–4). יהוה לא דורש מאיתנו לעשות יותר ממה שאנחנו יכולים (פיל׳ ד׳:5). נסה להבין מה אתה יכול לעשות, קבע לעצמך מטרה לעשות זאת ואז התפלל ליהוה לרוגע. יכול להיות שבהתחלה המטרה שלך תהיה לענות תשובה קצרה אחת. מ23.04 21 §6–8
יום ב׳, 4 באוגוסט
נלבש את שריון האמונה והאהבה ונחבוש את תקוות הישועה כקסדה (תסל״א ה׳:8).
השליח פאולוס משווה אותנו לחיילים שמוכנים ולבושים לקרב. מצופה מחייל בשירות פעיל להיות מוכן לקרב בכל רגע. זה דומה למצב שלנו. נוכל להיות מוכנים ליום יהוה אם נלבש את שריון האמונה והאהבה ונחבוש את קסדת התקווה. כפי שהשריון מגן על ליבו של החייל, כך האמונה והאהבה מגינות על ליבנו הסמלי. הן עוזרות לנו להמשיך לשרת את אלוהים וללכת אחרי ישוע. האמונה נותנת לנו את הביטחון שיהוה יגמול לנו על כך שאנחנו מחפשים אותו בשקידה (עב׳ י״א:6). היא מניעה אותנו להישאר נאמנים למנהיגנו, ישוע, גם אם אנחנו צריכים להתמודד עם קשיים. נוכל לבנות את אמונתנו ולהתמודד בהצלחה עם קשיי החיים אם נלמד מהדוגמה של אנשים מתקופתנו שהצליחו להישאר נאמנים למרות רדיפות או קשיים כלכליים. כמו כן, נוכל להימנע ממלכודת החומרנות אם נחקה את מי שפישטו את חייהם כדי לשים את ענייני המלכות במקום הראשון. מ23.06 10 §8, 9
יום ג׳, 5 באוגוסט
הצופה ברוח לא יזרע (קהלת י״א:4).
שליטה עצמית היא היכולת לשלוט ברגשותינו ובמעשינו. אנחנו זקוקים לה כדי להגשים את מטרותינו, במיוחד אם אנו מתקשים להשיגן או אם חסרה לנו מוטיבציה. זכור ששליטה עצמית היא היבט של פרי הרוח. לכן בקש מיהוה את רוח קודשו כדי לטפח תכונה חשובה זו (לוקס י״א:13; גל׳ ה׳:22, 23). אל תחכה לנסיבות מושלמות. סביר להניח שבעולם הזה אף פעם לא יהיו לנו נסיבות מושלמות. אם נחכה להן, אף פעם לא נצליח להשיג את מטרתנו. יכול להיות שחסרה לנו מוטיבציה כי המטרה שלנו נראית קשה להשגה. אם זה מצבך, תוכל לחלק את המטרה שלך למטרות קטנות. אם המטרה שלך היא לטפח תכונה מסוימת, תוכל לנסות לבטא אותה במעשים קטנים. אם המטרה שלך היא לקרוא את המקרא כולו, תוכל בהתחלה לקבוע לעצמך פרקי זמן קצרים לקריאה. מ23.05 29 §11–13
יום ד׳, 6 באוגוסט
אורח הצדיקים הוא כאור בוקר זוהר ההולך ומתבהר עד צוהרי היום (מש׳ ד׳:18).
לאורך אחרית הימים יהוה משתמש בארגונו כדי לספק שטף של מזון רוחני שעוזר לכולנו להמשיך להתהלך ב”דרך הקודש” (יש׳ ל״ה:8; מ״ח:17; ס׳:17). אפשר לומר שבכל פעם שמישהו מסכים ללמוד את המקרא ניתנת לו ההזדמנות להיכנס ל”דרך הקודש”. יש כאלה שהולכים בה רק זמן קצר, ואז עוזבים את הדרך הראשית. אחרים נחושים להמשיך להתהלך בה עד שיגיעו ליעד. באיזה יעד מדובר? לבעלי התקווה השמימית, ”דרך הקודש” מובילה ל”גן העדן של אלוהים” בשמיים (ההתגלות ב׳:7). ולבעלי התקווה הארצית, הדרך הראשית מובילה לשלמות בסוף אלף השנים. אם אתה מתהלך בדרך הראשית כיום, אל תביט לאחור ואל תעזוב אותה עד שתשלים את המסע שלך לעולם החדש. מ23.05 17 §15; 19 §16–18
יום ה׳, 7 באוגוסט
אנו אוהבים מפני שהוא אהב אותנו תחילה (יוח״א ד׳:19).
ככל שתחשוב על כל מה שיהוה עשה למענך, הערכתך כלפיו תתחזק ותניע אותך להקדיש לו את חייך (תהל׳ קט״ז:12–14). המקרא מתאר את יהוה כמקור ”כל מתנה טובה וכל מתנה מושלמת” (יעקב א׳:17). מבין כל המתנות שהעניק לנו יהוה, המתנה הגדולה ביותר היא קורבן הכופר של בנו, ישוע. בזכות כך נפתחה בפנינו האפשרות לרקום יחסים קרובים עם יהוה ולזכות בחיי נצח בעתיד (יוח״א ד׳:9, 10). ההקדשה שלנו ליהוה היא דרך להראות לו עד כמה אנו מעריכים את המתנה הגדולה ביותר שהוא נתן לנו, וגם את שאר מתנותיו הנפלאות (דב׳ ט״ז:17; קור״ב ה׳:15). מ24.03 5 §8
יום ו׳, 8 באוגוסט
ההולך ביושרו ירא את יהוה (מש׳ י״ד:2).
אנחנו מזדהים עם רגשותיו של לוט הצדיק בכל הנוגע לאמות המידה של העולם הזה. לוט ”היה מיוסר מאוד בשל זימתם של הרשעים”, כי הוא ידע שאבינו השמימי שונא התנהגות פסולה (פט״ב ב׳:7, 8). הוא ירא את אלוהים ואהב אותו, ולכן דחה את הסטנדרטים המוסריים הירודים של האנשים סביבו. גם אנחנו מוקפים באנשים שיש להם מעט מאוד כבוד, אם בכלל, לסטנדרטים המוסריים של יהוה. אבל נוכל להישאר נקיים מבחינה מוסרית אם נשמור על אהבתנו לאלוהים ונטפח יראה בריאה כלפיו. כדי לעזור לנו לעשות את זה, יהוה מספק לנו ברוב אהבתו עידוד בספר משלי. כל המשיחיים, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, יכולים להפיק תועלת מהעצות החכמות המצויות בו. אם אנחנו יראים את יהוה, נימנע מלתרץ התנהגות רעה. מ23.06 20 §1, 2; 21 §5
שבת, 9 באוגוסט
מי שרוצה לבוא אחריי שיתכחש לעצמו, יישא את עמוד ההוקעה שלו יום יום ויתמיד ללכת אחריי (לוקס ט׳:23).
יכול להיות שהתמודדת עם התנגדות מצד המשפחה, או ויתרת על ההזדמנות לפתח קריירה כדי להציב את המלכות במקום הראשון (מתי ו׳:33). היה בטוח שיהוה שם לב לכל מאמציך (עב׳ ו׳:10). אין ספק שחווית את התגשמות דבריו של ישוע: ”אין איש שעזב בית או אחים או אחיות או אם או אב או ילדים או שדות למעני ולמען הבשורה הטובה שלא יקבל כעת, בזמן הזה, פי מאה: בתים, אחים, אחיות, אימהות, ילדים ושדות — עם רדיפות — ובסדר העולמי העתיד לבוא, חיי עולם” (מר׳ י׳:29, 30). ודאי תסכים שהברכות שאתה נהנה מהן כיום עולות על כל הקרבה שעשית (תהל׳ ל״ז:4). מ24.03 9 §5
יום א׳, 10 באוגוסט
חבר אמיתי אוהב בכל עת, והוא אח הנולד לעיתות צרה (מש׳ י״ז:17).
כשהמשיחיים ביהודה סבלו מרעב כבד, האחים בקהילה באנטיוכיה ”החליטו... לשלוח סיוע לאחים המתגוררים ביהודה, איש איש כפי שידו משגת” (מה״ש י״א:27–30). למרות שהאחים שסבלו מהרעב גרו רחוק, המשיחיים באנטיוכיה היו נחושים לעזור להם (יוח״א ג׳:17, 18). גם אנחנו יכולים לגלות חמלה כשנודע לנו שאחינו לאמונה סובלים בעקבות אסון. אנחנו נכונים להציע עזרה מייד — נוכל לשאול את הזקנים אם אנחנו יכולים להשתתף במאמצי הסיוע, נוכל לתרום לפעילות הכלל־עולמית או שנוכל להתפלל עבור מי שסובלים בעקבות האסון. אחינו ואחיותינו אולי יזדקקו לעזרתנו כדי להשיג צורכי מחיה בסיסיים. אנחנו רוצים שכאשר מלכנו, המשיח ישוע, יבוא כדי להוציא לפועל את משפטו, הוא יראה שאנחנו מגלים חמלה ויזמין אותנו ’לרשת את המלכות’ (מתי כ״ה:34–40). מ23.07 4 §9, 10; 6 §12
יום ב׳, 11 באוגוסט
סבירותכם תיוודע נא לכל אדם (פיל׳ ד׳:5).
ישוע חיקה את סבירותו של יהוה. הוא נשלח לארץ אל ”הכבשים האובדים — אל בית ישראל”. אבל בזמן שהוא מילא את המשימה הזאת, הוא נהג בסבירות. באחד המקרים אישה נוכרייה התחננה בפניו שירפא את בתה ’שהתענתה מאוד על־ידי שד’. ברוב רחמיו ישוע נענה לבקשתה וריפא את הבת (מתי ט״ו:21–28). שים לב לדוגמה נוספת. בשלב מוקדם יותר בשירותו, ישוע הכריז: ”כל המתכחש לי... גם אני אתכחש לו” (מתי י׳:33). אבל האם הוא התכחש לפטרוס, אשר התכחש לו שלוש פעמים? לא. ישוע התחשב בחרטה של פטרוס ובאמונה שלו. אחרי תחייתו ישוע נראה אל פטרוס וסביר מאוד להניח שהוא אמר לו שהוא סולח לו ואוהב אותו (לוקס כ״ד:33, 34). גם יהוה אלוהים וגם ישוע המשיח מגלים סבירות. אבל מה לגבינו? יהוה מצפה גם מאיתנו להיות סבירים. מ23.07 21 §6, 7
יום ג׳, 12 באוגוסט
המוות לא יהיה עוד (ההת׳ כ״א:4).
כיצד נוכל לחזק את אמונתם של אחרים בהבטחת יהוה לגבי גן עדן? ראשית, ראינו שיהוה הוא מקור ההבטחה, כפי שמציין ספר ההתגלות: ”אמר היושב על הכיסא: ’הינני עושה הכול חדש’”. ליהוה יש את החוכמה, הכוח והרצון לקיים את הבטחתו. שנית, הבטחה זו כל כך ודאית שמנקודת מבטו של יהוה היא כבר התקיימה. יהוה הכריז: ”מילים אלו נאמנות ואמיתיות... הן התגשמו!” שלישית, כשיהוה מתחיל משהו, הוא תמיד משלים אותו בהצלחה, משום שהוא ”האלפא והאומגה” (ההת׳ כ״א:6). בקרוב הוא יוכיח שהשטן שקרן ושכל ניסיונותיו לסכל את מטרתו נכשלו. לכן אם מישהו יאמר שהבטחת יהוה לא נשמעת מציאותית, תוכל להראות לו את ההתגלות כ״א:5, 6. הסבר לו אילו הוכחות וחיזוקים הוסיף יהוה להבטחתו וכיצד הוא כביכול חתם עליה בשמו (יש׳ ס״ה:16). מ23.11 7 §18, 19
יום ד׳, 13 באוגוסט
אעשה אותך לאומה גדולה (בר׳ י״ב:2).
יהוה העניק לאברהם את ההבטחה הזו כשהוא היה בן 75 ועדיין לא היו לו ילדים. האם אברהם זכה לראות את ההבטחה הזאת מתגשמת? לא לגמרי. אחרי שחצה את נהר פרת וחיכה 25 שנה, אברהם ראה את לידת בנו יצחק, שהייתה בגדר נס. ואחרי 60 שנה נוספות נולדו נכדיו, עשיו ויעקב (עב׳ ו׳:15). אבל הוא לא ראה את צאצאיו הופכים לאומה גדולה ויורשים את הארץ המובטחת. למרות זאת, אברהם הנאמן נהנה מידידות קרובה עם הבורא (יעקב ב׳:23). וכשאברהם יקום לתחייה, הוא ודאי ישמח לגלות שבזכות אמונתו וסבלנותו כל האומות התברכו (בר׳ כ״ב:18). מה הלקח? אולי לא נראה מייד את כל הבטחותיו של יהוה מתגשמות, אבל אם נהיה סבלנים כמו אברהם, נוכל להיות בטוחים שיהוה יגמול לנו כבר היום, ואפילו יותר בעולם החדש המובטח (מר׳ י׳:29, 30). מ23.08 24 §14
יום ה׳, 14 באוגוסט
בימים שבהם ביקש את יהוה העניק לו האלוהים הצלחה (דה״ב כ״ו:5).
בצעירותו, המלך עוזיהו היה עניו. הוא למד ”לירוא את האלוהים”. הוא חי עד גיל 68 ובמשך רוב חייו יהוה בירך אותו (דה״ב כ״ו:1–4). עוזיהו הביס רבים מאויבי העם וחיזק את הגנות ירושלים (דה״ב כ״ו:6–15). אין ספק שהוא שמח שיהוה עזר לו לעשות את כל הדברים האלה (קהלת ג׳:12, 13). המלך עוזיהו היה רגיל שאחרים מצייתים לפקודותיו. האם זה גרם לו לחשוב שהוא יכול לעשות כל מה שעולה בדעתו? ובכן, יום אחד עוזיהו החליט להיכנס למקדש יהוה ובעזות מצח ניסה להקטיר קטורת על המזבח, דבר שהיה אסור למלכים לעשות (דה״ב כ״ו:16–18). הכוהן הגדול עזריהו ניסה לתקן אותו, אבל עוזיהו התמלא זעם. למרבה הצער, עוזיהו הרס את המוניטין שלו כמשרת אלוהים נאמן ונענש בצרעת (דה״ב כ״ו:19–21). אם הוא היה נשאר עניו, החיים שלו היו יכולים להיות הרבה יותר טובים! מ23.09 10 §9, 10
יום ו׳, 15 באוגוסט
הוא... פרש מהם כי פחד מן הנימולים (גל׳ ב׳:12).
גם אחרי שהשליח פטרוס הפך למשיחי משוח הוא היה צריך להתמודד עם החולשות שלו. ב־36 לספירה פטרוס ראה איך קורנליוס, נוכרי לא־נימול, נמשח ברוח הקודש, מה שהראה בבירור ש”אלוהים אינו נושא פנים” ושנוכרים יכולים להיות חלק מהקהילה המשיחית (מה״ש י׳:34, 44, 45). אחרי המקרה הזה פטרוס הרגיש חופשי לסעוד עם הנוכרים, דבר שהוא לא היה מוכן לעשות קודם לכן. אבל חלק מהמשיחיים שהיו מרקע יהודי חשבו שיהודים ונוכרים לא צריכים לאכול יחד. כשאנשים שחשבו כך הגיעו לאנטיוכיה, פטרוס הפסיק לאכול עם אחיו הנוכרים, ככל הנראה כי הוא לא רצה לפגוע במשיחיים מרקע יהודי. השליח פאולוס שם לב לצביעות הזאת והוכיח את פטרוס בפומבי (גל׳ ב׳:13, 14). למרות הטעות הזאת פטרוס לא ויתר. מ23.09 22 §8
שבת, 16 באוגוסט
הוא יכונן אתכם (פט״א ה׳:10).
אם תבחן את עצמך בכנות, יכול להיות שתגלה שיש לך חולשות מסוימות. אבל זה לא צריך לייאש אותך. ’האדון טוב’, והוא יעזור לך להשתפר (פט״א ב׳:3). השליח פטרוס אמר לנו: ”[אלוהים] עצמו ישלים את הכשרתכם. הוא יסייע לכם להיות איתנים”. באחת הפעמים פטרוס הרגיש לא ראוי להיות בקרבת בן אלוהים (לוקס ה׳:8). אבל בזכות התמיכה והאהבה של יהוה ושל ישוע, פטרוס התמיד ללכת אחרי המשיח וזכה ל”כניסה... אל מלכותו הנצחית של אדוננו ומושיענו ישוע המשיח” (פט״ב א׳:11). איזה גמול נפלא! אם תגלה התמדה כדוגמת פטרוס ותיתן ליהוה להכשיר אותך, גם אתה תוכל לזכות לגמול חיי הנצח. תוכל ’להשיג את תכלית אמונתך, את ישועתך’ (פט״א א׳:9). מ23.09 31 §16, 17
יום א׳, 17 באוגוסט
עבדו את עושה השמיים והארץ (ההת׳ י״ד:7).
במשכן הקדום הייתה חצר אחת — אזור פתוח ומגודר שבו הכוהנים מילאו את תפקידיהם. מזבח העולה הגדול העשוי נחושת היה ממוקם בחצר, וכן כיור הנחושת שבו התרחצו הכוהנים כדי להיטהר לפני שעסקו בשירותם המקודש (שמ׳ ל׳:17–20; מ׳:6–8). כיום שארית אחיו המשוחים של המשיח משרתים בנאמנות בחצר הפנימית הארצית של המקדש הרוחני. כיור הרחצה הגדול משמש כתזכורת חשובה עבורם, ועבור כל המשיחיים, שעליהם להישאר נקיים מבחינה מוסרית ורוחנית. אם כן, היכן חברי ’ההמון הרב’ עובדים את יהוה? השליח יוחנן ראה אותם ”עומדים לפני הכיסא” ו”עובדים [את אלוהים] יומם ולילה”. הם משרתים את אלוהים כאן עלי אדמות, בחצר החיצונית של מקדשו הרוחני (ההת׳ ז׳:9, 13–15). אנחנו כל כך שמחים שיש לנו מקום במסגרת שקבע יהוה לעבודתו הטהורה! מ23.10 28 §15, 16
יום ב׳, 18 באוגוסט
בגלל הבטחתו של אלוהים... [הוא] התחזק בזכות אמונתו (רומ׳ ד׳:20).
אחת הדרכים שבהן יהוה מחזק אותנו היא באמצעות זקני הקהילה (יש׳ ל״ב:1, 2). לכן אל תהסס לשתף את הזקנים בדאגותיך. וכשהם מציעים לך עזרה, קבל אותה בשמחה. יהוה יכול לתת לך כוח באמצעותם. התקווה הנפלאה לחיות לנצח — בגן עדן עלי אדמות או במלכות השמימית — גם יכולה למלא אותנו כוח (רומ׳ ד׳:3, 18, 19). התקווה הזו עוזרת לנו להחזיק מעמד בקשיים, לבשר את הבשורה הטובה ולמלא משימות שונות בקהילה (תסל״א א׳:3). אותה תקווה חיזקה גם את השליח פאולוס. הוא חווה לחצים, חש ’אובד עצות’, ’נרדף’ ו’הופל ארצה’. לפעמים אפילו חייו היו בסכנה (קור״ב ד׳:8–10). פאולוס הצליח להחזיק מעמד בזכות כך שהתמקד בתקווה (קור״ב ד׳:16–18). הוא הרהר בתקוותו לחיות לנצח בשמיים, והיא עזרה לו ’להתחדש מיום ליום’. מ23.10 15, 16 §14–17
יום ג׳, 19 באוגוסט
אתה תנצור את הנשענים עליך לחלוטין; שלום ממושך תעניק להם (יש׳ כ״ו:3).
כשאנו מתפללים, עלינו לשאול את עצמנו אם בעיני יהוה זהו הזמן הנכון להיענות לבקשתנו. אולי אנחנו משוכנעים שאנו זקוקים לתשובה מיידית. אבל יהוה רואה את התמונה המלאה, והוא יודע מהו הזמן המתאים ביותר לפעול למען משרתיו (עב׳ ד׳:16). אם אנו לא מקבלים מענה מיהוה בזמן שציפינו, אולי נחשוב שתשובתו היא ’לא’ כשלמעשה התשובה היא ’עדיין לא’. לדוגמה, אח צעיר מבקש מיהוה שירפא אותו ממחלתו הכרונית, אבל בריאותו לא משתפרת. אילו יהוה היה מרפא אותו באורח נס, השטן יכול היה לטעון שהאח משרת את יהוה רק משום שהוא מגונן עליו מכל צרה וניסיון (איוב א׳:9–11; ב׳:4). איננו יכולים לצפות לניסי ריפוי כיום, אך אנו יודעים שיהוה כבר קבע את הזמן שבו הוא ישים קץ לכל המחלות (יש׳ ל״ג:24; ההת׳ כ״א:3, 4). לכן אותו אח יכול היה לבקש מיהוה שייתן לו כוח ושלוות נפש כדי שיצליח לשרת אותו בנאמנות למרות מחלתו. מ23.11 23 §13
יום ד׳, 20 באוגוסט
לא כחטאינו עשה לנו, ולא כעוונותינו גמל לנו (תהל׳ ק״ג:10).
שמשון אכן עשה טעות רצינית. אבל הוא לא ויתר. הוא חיפש הזדמנות להשלים את המשימה שאלוהים נתן לו — להיאבק בפלשתים (שופ׳ ט״ז:28–30). שמשון התחנן ליהוה שיאפשר לו לנקום בפלשתים. ואלוהי האמת ענה לתחינתו של שמשון והשיב לו את כוחו הפלאי. כתוצאה מכך, במקרה הזה מספר הפלשתים ששמשון הרג היה הגבוה ביותר אי פעם. שמשון אומנם סבל מהשלכות מרות בעקבות הטעות שלו, אבל הוא לא הפסיק לנסות לעשות את רצון יהוה. גם אם עשינו טעות ואנחנו זקוקים לתיקון או מאבדים זכות שירות מסוימת, אנחנו לא צריכים לוותר. זכור שיהוה לא מוותר עלינו (תהל׳ ק״ג:8, 9). למרות הטעויות שלנו אנחנו עדיין יכולים להיות כלים יעילים בידיו, כפי ששמשון היה. מ23.09 6 §15, 16
יום ה׳, 21 באוגוסט
כוח עמידה מניב מעמד רצוי; ומעמד רצוי מניב תקווה (רומ׳ ה׳:4).
יהוה לא נהנה לראות אותנו חווים קשיים ובעיות, אבל הוא שמח כשאנחנו עומדים בהם בנאמנות. תוכל להיות בטוח שכשאתה מחזיק מעמד בקשיים, יהוה מרוצה ממך. איזו ברכה נפלאה! (תהל׳ ה׳:12) כפי שלמדנו, אברהם עמד בנאמנות בקשיים, ולכן הוא זכה למעמד רצוי לפני יהוה, הפך לידידו ונחשב לצדיק (בר׳ ט״ו:6; רומ׳ ד׳:13, 22). יהוה נוהג כך גם איתנו. הוא לא מודד אותנו לפי כמות הזמן והמאמצים שאנחנו מסוגלים להשקיע בשירותו או לפי הזכויות והתפקידים שלנו בקהילה. הוא מרוצה מאיתנו בזכות כוח העמידה והנאמנות שאנו מגלים, וזה משהו שאנחנו יכולים לעשות ללא תלות בגיל, בנסיבות או ביכולות שלנו. האם אתה מתמודד כעת עם קושי מסוים בשל אמונתך? אם כן, היה בטוח שיהוה מרוצה ממך. הידיעה הזו יכולה לנסוך בך כוח ולחזק את ביטחונך שתקוותך אכן תתגשם. מ23.12 11 §13, 14
יום ו׳, 22 באוגוסט
התנהג כגבר (מל״א ב׳:2).
חשוב שמשיחי ידע לתקשר בצורה טובה — להקשיב ולהזדהות עם מחשבותיהם ורגשותיהם של אחרים (מש׳ כ׳:5). הוא גם צריך ללמוד לקרוא את שפת הגוף ולהבין את טון הדיבור והבעות הפנים של האחר. אבל יכולת זו אינה מתפתחת מעצמה, עליך להקדיש זמן לאנשים כדי להשתפר בכך. אבל אם אתה לרוב מתקשר דרך אמצעים אלקטרוניים כמו אימיילים או הודעות טקסט, זה יפגע בכישורי התקשורת שלך. לכן נסה ליצור הזדמנויות לשוחח עם אחרים פנים אל פנים (יוח״ב 12). משיחי בוגר צריך גם ללמוד לפרנס את עצמו ואת בני ביתו (טימ״א ה׳:8). חשוב שתרכוש כישורים שיעזרו לך למצוא עבודה (מה״ש י״ח:2, 3; כ׳:34; אפ׳ ד׳:28). צור לעצמך מוניטין של אדם חרוץ שמשלים את כל המשימות שמוטלות עליו. כך תצליח למצוא עבודה טובה ויציבה. מ23.12 27 §12, 13
שבת, 23 באוגוסט
יום יהוה יבוא בדיוק כגנב בלילה (תסל״א ה׳:2).
כאשר המקרא מתייחס ל”יום יהוה” הוא מתייחס לזמן שבו יהוה ישפוט את אויביו ויושיע את עמו. בעבר יהוה כבר הוציא לפועל את משפטיו (יש׳ י״ג:1, 6; יח׳ י״ג:5; צפ׳ א׳:8). בימינו ”יום יהוה” יתחיל במתקפה על בבל הגדולה ויגיע לשיאו במלחמת הר מגידון. כדי לשרוד את ה”יום” הזה אנחנו חייבים להתכונן כבר עכשיו. ישוע לימד שאנחנו צריכים ’להיות מוכנים’ ל’צרה הגדולה’, מה שמצביע על תהליך מתמשך (לוקס י״ב:40; מתי כ״ד:21). באיגרת הראשונה שכתב השליח פאולוס לתסלוניקים בהשראת רוח הקודש הוא השתמש במספר דוגמאות כדי לעזור למשיחיים להיות מוכנים ליום משפטו הגדול של יהוה. פאולוס ידע שיום יהוה לא יגיע מייד (תסל״ב ב׳:1–3). בכל זאת, הוא עודד את אחיו להתכונן לאותו יום כאילו הוא עומד להגיע למחרת. גם אנחנו צריכים ליישם את עצתו. מ23.06 8 §1, 2
יום א׳, 24 באוגוסט
אחיי האהובים, עמדו איתן והיו יציבים (קור״א ט״ו:58).
בסוף שנות ה־70 גורד שחקים בן 60 קומות נבנה בטוקיו, יפן. מי שראו אותו תהו אם הוא יוכל להחזיק מעמד ברעידות האדמה התכופות שפוקדות את העיר. אבל מה היה הסוד? המהנדסים תכננו את הבניין כך שיהיה מצד אחד קשיח ומצד שני גמיש מספיק כדי שיוכל לספוג תנודות סיסמיות. המשיחיים הם כמו אותו גורד שחקים. באיזה אופן? משיחי חייב לשמור על איזון בין יציבות לגמישות. מצד אחד הוא צריך להיות חזק ויציב בכל הנוגע לשמירה על חוקי יהוה ואמות המידה שלו. הוא ’נכון לציית’ ולא מתפשר. מצד שני הוא צריך להיות ’סביר’, או גמיש, במצבים שמאפשרים זאת או אפילו דורשים זאת (יעקב ג׳:17). משיחי שלומד לאזן בין השניים יימנע מלהיות נוקשה מדי או מתירני מדי. מ23.07 14 §1, 2
יום ב׳, 25 באוגוסט
אף שמעולם לא ראיתם אותו, אתם אוהבים אותו (פט״א א׳:8).
ישוע עמד בפני פיתוייו של השטן, כולל התקפות ישירות שנועדו לשבור את נאמנותו לאלוהים (מתי ד׳:1–11). השטן היה נחוש לגרום לישוע לחטוא כדי שהוא לא יוכל לשמש כקורבן כופר. ישוע עבר מבחני אמונה נוספים, כמו רדיפות מצד מתנגדיו ואיומים על חייו (לוקס ד׳:28, 29; י״ג:31). הוא גם נאלץ להתמודד עם מגרעותיהם של תלמידיו (מר׳ ט׳:33, 34). כשעמד למשפט, לעגו לו ועינו אותו, ולאחר מכן הוא הוצא להורג בצורה מייסרת ומשפילה (עב׳ י״ב:1–3). בשלב זה בחייו היה עליו לעבור את המבחנים האלה בכוחות עצמו, ללא הגנתו של יהוה (מתי כ״ז:46). ישוע שילם מחיר כבד כדי לשמש עבורנו כקורבן כופר. אין ספק שאהבתנו לישוע גוברת כשאנחנו מהרהרים בהקרבה העצומה שהוא עשה למעננו. מ24.01 10, 11 §7–9
יום ג׳, 26 באוגוסט
פזיז יגיע לידי מחסור (מש׳ כ״א:5).
הסבלנות עוזרת לנו לשמור על יחסים טובים עם אחרים. היא עוזרת לנו להקשיב בתשומת לב כשאחרים מדברים (יעקב א׳:19). הסבלנות גם מקדמת שלום. היא עוזרת לנו לא להגיב בפזיזות ולא להגיד משהו פוגע כשאנחנו תחת לחץ. ואם אנחנו סבלנים, לא נמהר לכעוס כשאחרים פוגעים ברגשותינו. במקום להשיב רעה תחת רעה, ’נסבול תמיד איש את רעהו ונסלח זה לזה ברוחב לב’ (קול׳ ג׳:12, 13). הסבלנות גם יכולה לעזור לנו לקבל החלטות טובות יותר. במקום להיות פזיזים, נקדיש זמן כדי לערוך מחקר ולבדוק את האפשרויות שעומדות בפנינו. לדוגמה, אם אנחנו מחפשים עבודה, אנחנו עלולים להתפתות להסכים להצעה הראשונה שאנחנו מקבלים. אבל אם אנחנו סבלנים, נקדיש זמן כדי לשקול את ההשפעה שיכולה להיות לעבודה על המשפחה שלנו ועל הרוחניות שלנו. אם נהיה סבלנים נוכל להימנע מלקבל החלטה לא־טובה. מ23.08 22 §8, 9
יום ד׳, 27 באוגוסט
בגופי אני רואה חוק אחר אשר נלחם בחוק שבשכלי, והוא מוליך אותי בשבי ומוסר אותי לידי חוק החטא שבגופי (רומ׳ ז׳:23).
אם המאבק בחטא מייאש אותך לפעמים, חשוב על מה שהבטחת ליהוה כשהקדשת לו את חייך. תוכל לשאוב מכך כוח כדי להיאבק בפיתויים. באיזה אופן? כשאתה מקדיש את חייך ליהוה, אתה למעשה מתכחש לעצמך. זה אומר לדחות שאיפות ומטרות המנוגדות לרצונו (מתי ט״ז:24). לכן לא תצטרך להתלבט מה לעשות ברגע של פיתוי, כי האפשרות היחידה שקיימת מבחינתך היא להישאר נאמן ליהוה. אתה תהיה נחוש להשביע את רצונו בדיוק כמו איוב. למרות שהוא התמודד עם מצבים שבחנו את נאמנותו עד הקצה, הוא אמר: ”עד אגווע לא אסיר תומתי ממני!” (איוב כ״ז:5). מ24.03 9 §6, 7
יום ה׳, 28 באוגוסט
קרוב יהוה לכל קוראיו, לכל הקוראים אליו באמת (תהל׳ קמ״ה:18).
יהוה ”אלוהי האהבה” נמצא לצידנו! (קור״ב י״ג:11) אכפת לו מאיתנו באופן אישי, ואנחנו משוכנעים לחלוטין שאנו ’מוקפים בחסדו’ (תהל׳ ל״ב:10). ככל שנהרהר באהבתו כלפינו, כך הוא יהפוך למוחשי יותר בעינינו ונתקרב אליו יותר. אנחנו יכולים להתפלל אליו בחופשיות, לשפוך את כל דאגותינו לפניו ולומר לו עד כמה אנו זקוקים לאהבתו. נוכל להיות מלאי ביטחון שהוא מבין אותנו וחפץ בכל ליבו לעזור לנו (תהל׳ קמ״ה:19). אנחנו נמשכים אל אהבתו של יהוה כמו למדורה חמימה בלילה קר. אהבתו של יהוה עוצמתית, והיא גם מנחמת אותנו. עד כמה אנחנו שמחים שיהוה אוהב אותנו! בתגובה לכך כולנו רוצים לומר: ”אני אוהב את יהוה” (תהל׳ קט״ז:1). מ24.01 31 §19, 20
יום ו׳, 29 באוגוסט
הודעתי להם את שמך (יוח׳ י״ז:26).
ישוע לא רק סיפר לאחרים מהו שמו של אלוהים, שהרי היהודים באותה תקופה הכירו את שמו, אלא הוא ”הראה מיהו” יהוה והסביר להם לעומק את אישיותו (יוח׳ א׳:17, 18). לדוגמה, יהוה מתואר בתור אל רחום וחנון (שמ׳ ל״ד:5–7). ישוע הבהיר את הנקודה הזו בצורה ברורה יותר כשסיפר את משל הבן האובד. האב ראה את בנו ”עוד בהיותו רחוק”. הוא רץ לקראתו, חיבק אותו בשמחה וסלח לו מעומק הלב. המשל הזה מצייר בפנינו תמונה מחממת לב המתארת את רחמיו וחמלתו של יהוה (לוקס ט״ו:11–32). כך עזר ישוע לכל תלמידיו להתוודע אל אישיותו הנפלאה של אביו השמימי. מ24.02 10 §8, 9
שבת, 30 באוגוסט
לנחם אחרים... בעזרת הנחמה שאנו מקבלים מאת אלוהים (קור״ב א׳:4).
הנחמה שנובעת מאלוהים מביאה רענון והקלה לכל הזקוקים לכך. איך נוכל לחקות את חמלתו של יהוה ולהעניק נחמה לאחרים? דרך אחת היא לפתח תכונות שיעזרו לנו לנחם את הזולת. מה הן כמה מהתכונות האלה? מה יעזור לנו לשמור על הרצון ’להמשיך לנחם זה את זה’? (תסל״א ד׳:18) אנחנו צריכים לפתח תכונות כמו הזדהות, אהבה לאחינו וטוב לב (קול׳ ג׳:12; פט״א ג׳:8). אם תכונות כאלה יאפיינו אותנו, הן יעוררו בנו את הרצון לנחם אחרים כשהם סובלים. כמו שישוע אמר, ”מתוך השופע בלב מדבר הפה. האיש הטוב מוציא דברים טובים מאוצרו הטוב” (מתי י״ב:34, 35). אין ספק שאחת הדרכים החשובות ביותר להביע את אהבתנו לאחינו ואחיותינו היא לנחם אותם בשעת צרה. מ23.11 10 §10, 11
יום א׳, 31 באוגוסט
בעלי התובנה יבינו (דנ׳ י״ב:10).
כדי להבין נבואות מקראיות עלינו לבקש עזרה. שים לב לדוגמה הבאה: תאר לעצמך שאתה מבקר באזור שאתה לא מכיר, אבל חבר שמתלווה אליך מכיר אותו היטב. הוא יודע בדיוק איפה אתם נמצאים ולאן כל פנייה מובילה. אין ספק שאתה שמח שהחבר שלך הסכים לבוא איתך. באופן דומה, יהוה יודע איפה אנחנו נמצאים בזרם הזמן ומה מצפה לנו בדרך שלפנינו. לכן כדי להבין נבואות מקראיות אנחנו צריכים לבקש בענווה את עזרתו (דנ׳ ב׳:28; פט״ב א׳:19, 20). כמו כל הורה טוב, יהוה רוצה שלילדיו יהיה עתיד מאושר (יר׳ כ״ט:11). אבל בשונה מכל הורה אחר, יהוה יכול לנבא את העתיד בדיוק מוחלט. הוא דאג לכלול בדברו נבואות כדי שנהיה מודעים לאירועים חשובים לפני שהם מתרחשים (יש׳ מ״ו:10). מ23.08 8 §3, 4