במקרא יש דוגמאות רבות של אנשים שהיו סבלנים.‏ תוכל לערוך פרויקט לימוד כדי לבחון את הדוגמאות האלה.‏ לדוגמה,‏ דוד אומנם נמשח למלך העתידי של ישראל בגיל צעיר,‏ אבל הוא היה צריך לחכות שנים רבות לפני שהוא קיבל את המלוכה.‏ כמו כן,‏ שמעון וחנה המשיכו לעבוד את יהוה בנאמנות בזמן שחיכו בסבלנות למשיח המובטח ‎(‏לוקס ב׳:‏25,‏ 36–38‏)‎‏.‏ כשאתה לומד על דוגמאות כאלה,‏ חפש את התשובות לשאלות הבאות:‏ מה עזר לאותו אדם להיות סבלן?‏ איזו תועלת צמחה לו מכך?‏ איך אני יכול לחקות אותו?‏ גם דוגמאות של אנשים שלא היו סבלנים יכולות להועיל לך ‎(‏שמ״א י״ג:‏8–14‏)‎‏.‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏מה גרם להם להיות חסרי סבלנות?‏ מה היו ההשלכות?‏’‏ מ23.‏08 24 §15

השליח פטרוס היה נאמן והוא לא אפשר לשום דבר לגרום לו להפסיק ללכת אחרי ישוע.‏ הוא הוכיח את הנאמנות שלו במקרה אחד שבו ישוע אמר משהו שתלמידיו לא הבינו ‎(‏יוח׳ ו׳:‏68‏)‎‏.‏ הרבה מתלמידיו של ישוע הפסיקו ללכת אחריו בלי לחכות להסבר.‏ אבל זה לא מה שפטרוס עשה.‏ הוא הבין שרק אצל ישוע הוא יכול למצוא ”‏דברי חיי עולם”‏.‏ ישוע ידע שפטרוס ושאר השליחים ינטשו אותו.‏ אבל ישוע אמר לפטרוס שהוא בטוח שהוא יתאושש ויחזור להיות נאמן ‎(‏לוקס כ״ב:‏31,‏ 32‏)‎‏.‏ ישוע ידע ש”‏הרוח חפצה,‏ אבל הבשר חלש”‏ ‎(‏מר׳ י״ד:‏38‏)‎‏.‏ ולכן אפילו אחרי שפטרוס התכחש אליו,‏ ישוע לא ויתר עליו.‏ אחרי שהוא הוקם לתחייה הוא התגלה לפטרוס — ככל הנראה כשהוא היה לבד ‎(‏מר׳ ט״ז:‏7;‏ לוקס כ״ד:‏34;‏ קור״א ט״ו:‏5‏)‎‏.‏ אין ספק שזה חיזק ועודד אותו.‏ מ23.‏09 22 §9,‏ 10

יהוה מוכן להעניק מחילה מוחלטת למי שמאמינים בו ולמחות את חטאיהם ‎(‏תהל׳ ל״ב:‏1,‏ 2‏)‎‏.‏ בזכות אמונתם הוא רואה בהם אנשים צדיקים ונטולי אשמה.‏ על אף העובדה שאברהם,‏ דוד ומשרתי אלוהים אחרים זכו למעמד של צדקה,‏ הם עדיין נותרו אנשים לא מושלמים וחוטאים.‏ למרות זאת,‏ יהוה היה מוכן להחשיב אותם לנקיים מאשמה בשל אמונתם בו,‏ וזאת במיוחד בהשוואה לאנשים המנוכרים לו ורחוקים ממנו ‎(‏אפ׳ ב׳:‏12‏)‎‏.‏ כפי שהסביר השליח פאולוס באיגרתו אל הרומים,‏ האמונה היא מרכיב חיוני ביחסיו של האדם עם אלוהים.‏ כך היה נכון במקרה של אברהם ודוד,‏ וזה יכול להיות נכון גם במקרה שלנו.‏ גם אנחנו יכולים לבנות קשר הדוק עם יהוה על בסיס אמונתנו.‏ מ23.‏12 3 §6,‏ 7