פרק 2
מדוע הוריי אינם מבינים אותי?
כל אדם רוצה שיבינו אותו. ואם הוריך ביקורתיים — או אדישים — לגבי מה שאהוב עליך או חשוב בעיניך, אתה עלול להיות מתוסכל מאוד.
רוברט בן ה־16 חש שאביו אינו מבין את טעמו במוסיקה. ”הוא רק צועק, ’תכבה את זה!’” מספר רוברט. ”אז אני מנתק את המוסיקה ומתנתק ממנו”. בדומה לרוברט, בני־נוער רבים, משנוצר אצלם הרושם שהוריהם אינם מבינים אותם, מסתגרים רגשית בתוך עולם משלהם. במחקר מקיף שנערך בקרב צעירים, הודו 26 אחוז מבני־הנוער: ”רוב הזמן אני משתדל להימצא מחוץ לבית”.
אכן, בבתים רבים קיים קרע או פער עצום בין בני־הנוער לבין הוריהם. מדוע?
’כוח’ לעומת ”שיבה”
משלי כ׳:29 אומר: ”תפארת בחורים [או בחורות] כוחם”. עם זאת, מרץ או ’כוח’ זה עלולים לשמש קרקע פורייה לכל מיני מאבקים בינך לבין הוריך. המשל ממשיך: ”והדר זקנים שיבה”. ייתכן שלהוריך אין ממש שיער ”שיבה”, אולם הם מבוגרים ממך והשקפתם על החיים שונה משלך. הם יודעים שלא כל דבר בחיים מסתיים בטוב. חוויות מרות שחוו בחייהם מיתנו את האידיאליזם שאחז בהם בימי עלומיהם. בגלל חוכמה זו שצברו מניסיונם — ”שיבה” כביכול — אין הם מתלהבים כמוך מעניינים שונים.
ג׳ים הצעיר אומר: ”הוריי (מבני דור השפל) מאמינים שיש לחסוך את הכסף ולהוציאו על דברים חשובים בלבד. אבל אני חי היום. ... אני רוצה לנסוע לכל מיני מקומות”. כן, בין ’כוחו’ של הצעיר לבין ’שיבת’ הוריו עשויה לשרור תהום עמוקה. לכן, במשפחות רבות נוצרים חילוקי דעות מרים בנושאים שונים, כגון לבוש והופעה חיצונית, התנהגות עם בני המין השני, סמים ומשקאות חריפים, שעות מוגדרות לשוב הביתה, חברים ועבודות הבית. פער הדורות ניתן לגישור. אך בטרם תצפה מהוריך להבין אותך, עליך להשתדל להבין אותם.
גם ההורים בני־אדם
”בגיל צעיר יותר, חשבתי לתוּמי שאמא ’מושלמת’ ושאין לה חולשות ורגשות כמוני”, מספר ג׳ון. הוריו התגרשו, ואמו נאלצה לגדל שבעה ילדים בכוחות עצמה. אפריל, אחותו של ג׳ון, נזכרת: ”אני זוכרת שראיתי אותה בוכה בגלל הקשיים המתסכלים לעמוד בכל התחייבויותיה. אז הבנתי שהיתה לנו דעה מוטעית. היא אינה יכולה לעשות הכל בזמן הנכון ובדרך הנכונה. ראינו שגם לה יש רגשות ושגם היא בן־אדם”.
אם תכיר בעובדה שהוריך אינם אלא בני־אנוש בעלי רגשות ממש כמוך יֵקל עליך להבינם. לדוגמה, הם עלולים לחוש חוסר ביטחון באשר ליכולתם לגדל אותך כהלכה. כמו־כן, עקב לחץ הסכנות המוסריות והפיתויים הניצבים לפניך, הם עלולים לעתים להגזים בתגובתם למצבים שונים. ייתכן שהם מתמודדים גם עם קשיים פיסיים, כספיים או רגשיים. למשל, אב המשפחה אולי שונא את עבודתו, אך אינו מתלונן. לכן, כאשר ילדו מפטיר, ”נמאס לי מבית־הספר”, אין פלא שבמקום להגיב באהדה, מטיח בו האב, ”מה הבעיה שלך? לכם, הילדים, יש חיים קלים!”
גלה ”עניין אישי”
אם כן, כיצד תוכל לדעת מה מרגישים הוריך? ’אל תגלה עניין אישי רק בענייניך, אלא גם בענייני הזולת’ (פיליפים ב׳:4, ע״ח). נסה לשאול את אמך על חייה בימי נעוריה. כיצד הרגישה, מה היו יעדיה? ”רוב הסיכויים”, נאמר בכתב־העת גיל העשרֵה (Teen), ”שאם תיתן לה את התחושה שאיכפת לך מן הרגשות שלה ושאתה מבין מדוע היא מרגישה כך, תשתדל אמך להבין טוב יותר את רגשותיך שלך”. ללא ספק, אותו הדבר נכון גם לגבי אביך.
כאשר פורץ סכסוך, אל תמהר להאשים את הוריך בחוסר רגישות. שאל את עצמך: ’האם הוריי לא הרגישו טוב או שמא היו מוטרדים מסיבה כלשהי? האם נעלבו אולי ממילה שאמרתי או ממעשה שעשיתי בחוסר התחשבות? האם הם פשוט לא הבינו את כוונתי כיאות?’ (משלי י״ב:18) אמפתיה כזו היא התחלה טובה לצמצום פער הדורות. כעת אתה יכול לעזור להוריך להבין אותך! אלא שבני־נוער רבים מקשים זאת מאוד על ההורים. כיצד?
ניהול חיים כפולים
ויקי בת ה־17 ניהלה חיים כפולים ויצאה עם נער בניגוד לרצון הוריה. היא היתה בטוחה שההורים לא יבינו את הרגשות שרחשה לנער. מטבע הדברים, גדל הפער בינה לבין ההורים. ”אימללנו זה את זה”, מספרת ויקי. ”שנאתי לבוא הביתה”. היא החליטה להתחתן — היתה מוכנה לעשות הכל כדי לעזוב את הבית!
צעירים רבים מנהלים חיים כפולים — פועלים בלי ידיעת הוריהם ובניגוד לרצונם — ומקוננים על כך שההורים ’אינם מבינים אותם’! למרבה השמחה, אשה משיחית בוגרת עזרה לויקי ואמרה לה: ”ויקי, רק תחשבי על הורייך... הם גידלו אותך. אם אינך מסוגלת לשמור על יחסים טובים עימם, כיצד תוכלי להסתדר עם מישהו בגילך, שלא השקיע בך 17 שנות אהבה?”
ויקי בחנה את עצמה בכנות. היא הבינה עד מהרה שהוריה צדקו ושלבה טעה. היא ניתקה את הקשר עם הנער והחלה לאחות את הקרע שנוצר בינה לבין ההורים. אם גם אתה מסתיר מהוריך פָּן חשוב בחייך, האין זה הזמן לדבר איתם בגילוי לב? (ראה מסגרת ”כיצד אספר להוריי?”)
מצא זמן לשיחה
’אלו היו השעות היפות ביותר שביליתי אי־פעם עם אבי!’ סיפר ג׳ון על טיול שאליו יצאו הוא ואביו יחדיו. ”מעולם לא שהיתי בחברתו שש שעות לבד. שש שעות הלוך ושש שעות חזור. לא הפעלנו את הרדיו במכונית. שוחחנו שיחה אמיתית. כאילו ’גילינו’ זה את זה. יש בו יותר ממה שחשבתי. ככה נעשינו חברים”. מדוע לא תנסה גם אתה לנהל שיחה משמעותית עם אמך או אביך — באופן קבוע?
מוטב גם להתיידד עם מבוגרים אחרים. ויקי נזכרת: ”לא היה לי שום קשר עם מבוגרים. אבל החלטתי להתלוות להוריי למפגשים עם מבוגרים אחרים. עם הזמן, התיידדתי עם כמה מבני־גילם של הוריי ותודות לכך הרחבתי אופקים. היה לי קל יותר לשוחח עם ההורים. האווירה בבית השתנתה פלאים”.
אם תתרועע עם אנשים שקנו חוכמה עם השנים לא תסגל לעצמך השקפת עולם צרה ומוגבלת — השקפה העלולה להיות לך אם תבלה בחברתם של צעירים בלבד (משלי י״ג:20).
גלה את לבך
”יושר לבי אמָרָי ודעת שפתיי ברור [בכנות] מילֵלו [דיברו]”, אמר אליהוא הצעיר (איוב ל״ג:3). האם כך אתה משוחח עם הוריך כשמתעוררים ביניכם חילוקי דעות בנושאים שונים, כמו ביגוד, שעות מוגדרות לשוב הביתה או מוסיקה?
גרגורי הצעיר חשב שדרישותיה של אמו אינן מתקבלות על הדעת. כדרך להתמודד עם העימותים הסוערים שניטשו ביניהם, נהג להיעדר מן הבית בכל הזדמנות. אולם, בשלב מסוים החל ליישם את עצתם של זקני־הקהילה. הוא מספר, ”התחלתי לומר לאמא מה אני מרגיש. הסברתי לה את כוונותיי ולא הנחתי שהן כבר ידועות לה. פעמים רבות, שפכתי את לבי לפניה והסברתי לה שאינני מנסה לפעול שלא כשורה ועד כמה אני נפגע מזה שהיא מתייחסת אלי כמו אל ילד קטן. אז היא התחילה להבין, ואט אט השתפר המצב”.
ייתכן שאם גם אתה תדבר בגילוי לב יהיה לכם קל יותר ללבן אי־הבנות רבות.
כיצד ליישב חילוקי דעות
אולם, אין להסיק מכך שהוריך יסכימו עימך לאלתר. לכן, עליך לשלוט ברגשותיך. ”כל רוחו יוציא כסיל, וחכם בְּאָחוֹר ישבחנה [ירגיעהּ]” (משלי כ״ט:11). הצג ברוגע את הצדדים החיוביים של דעתך. אל תסטה מן הנושא ואל תאמר: ”כולם עושים זאת!”
יהיו מקרים שהוריך ישיבו בשלילה. אין להסיק מכך, שהם אינם מבינים אותך. ייתכן שהם פשוט רוצים לחסוך ממך מצבים טרגיים. ”אמי מחמירה איתי”, מודה נערה בת 16. ”זה מציק לי כשהיא אוסרת עלי כל מיני דברים, או [שאני חייבת] להגיע הביתה בשעה מסוימת. אבל בתוך תוכה, איכפת לה ממני. ... היא דואגת לי”.
לא יימצאו המילים לתאר את הביטחון והחמימות השוררים במשפחות שבהן קיימת הבנה הדדית. הבית נעשה לחוף מבטחים בעת צרה. אך לשם כך נדרש מכולם להשקיע מאמצים.
שאלות לדיון
◻ מדוע נוצרים לא אחת חילוקי דעות בין הצעירים לבין ההורים?
◻ מדוע הבנה טובה יותר של הוריך עשויה להשפיע על גישתך כלפיהם?
◻ כיצד תוכל להבין את הוריך טוב יותר?
◻ מדוע חיים כפולים יגדילו את הפער בינך לבין הוריך?
◻ מדוע כדאי לספר להורים על בעיותיך הקשות? כיצד תוכל לספר להם?
◻ כיצד תוכל לעזור להוריך להבין אותך טוב יותר?
[קטע מוגדל בעמוד 22]
”אם תיתן לה את התחושה שאיכפת לך מן הרגשות שלה ושאתה מבין מדוע היא מרגישה כך, תשתדל אמך להבין טוב יותר את רגשותיך שלך” (כתב־העת גיל העשרֵה)
[תיבה/תמונה בעמודים 20, 21]
כיצד אספר להוריי?
המשימה לספר להוריך על משגה שעשית אינה מן המשימות הנעימות בחיים. וינס הצעיר מספר: ”הוריי תמיד נתנו לי את ההרגשה שהם בוטחים בי ולכן היה לי קשה לספר להם, כי לא רציתי לפגוע בהם”.
בני־נוער המסתירים את מעלליהם מהוריהם נתקפים בדרך־כלל ייסורי מצפון (רומים ב׳:15). משגיהם עלולים להיות עבורם ”כמשא כבד” קשה מנשוא (תהלים ל״ח:5). כמעט אין להם ברירה אלא לשקר להוריהם, ולהוסיף חטא על פשע. עקב כך, ניזוקים יחסיהם עם אלוהים.
המקרא אומר: ”מכסה פשעיו לא יצליח, ומודה ועוזב ירוחם” (משלי כ״ח:13). בטי בת ה־19 אומרת ברוח דומה: ”ממילא יהוה רואה הכל”.
אם מדובר בחטא חמור, הודה במשגה בתפילה ובקש את סליחת יהוה (תהלים ס״ב:9). אחר־כך, ספר להוריך (משלי כ״ג:26). הם צברו ניסיון, ועל־פי־רוב בכוחם לסייע לך לחדול ממשגיך ולהימנע מלחזור לסורך. ”כשמשוחחים על הבעיה מרגישים טוב יותר”, אומר כריס בן ה־18. ”הרגשתי סוף סוף כאילו אבן נגולה מעל לבי”. הבעיה היא כיצד תספר להוריך?
כתבי־הקודש מדברים על ”דָבָר דָבוּר על אופְניו [בעיתוי הנכון]” (משלי כ״ה:11; השווה קהלת ג׳:1, 7). מתי העיתוי נכון? כריס מוסיף: ”אני מחכה עד ארוחת־הערב ואז אומר לאבי, שאני צריך לדבר איתו”. בן במשפחה חד־הורית ניסה לעשות כן בשעה אחרת: ”נהגתי לשוחח עם אמא בדיוק לפני השינה; היא היתה יותר רגועה בשעה זו. בשובה הביתה מן העבודה, היא היתה כולה פקעת עצבים”.
אולי תוכל לומר, ”אמא, אבא, יש משהו שמטריד אותי”. ומה לעשות כשנראה כי הוריך עסוקים מכדי להקשיב? תוכל לומר, ”אני יודע שאתם עסוקים, אבל משהו באמת מציק לי. אפשר לשוחח איתכם?” אז ניתן לשאול: ”האם עשיתם פעם משהו שהתביישתם לדבר עליו?”
וכעת החלק הקשה: לספר להוריך על המשגה עצמו. הייה עניו ’ודבר אמת’ — אל תמעיט בחומרת המשגה ואל תנסה להסתיר את הפרטים הפחות נעימים (אפסים ד׳:25; השווה לוקס ט״ו:21). התבטא במילים שהוריך יבינו, ולא בשפה המובנת אך ורק לצעירים.
מטבע הדברים, ייתכן שהוריך ייפגעו בתחילה או יתאכזבו ממך. לכן, אל תופתע ואל תכעס אם תותקף במטח של מילים טעונות רגש! לוּ הקשבת לאזהרותיהם לפני כן, קרוב לוודאי שלא היית נקלע למצב זה. לכן, שלוט ברוחך (משלי י״ז:27). הקשב להוריך והשב על שאלותיהם, בלא קשר לאופן הצגת השאלה.
אין ספק, ששאיפתך הכנה ליישר את ההדורים תרשים אותם מאוד. (השווה קורינתים ב׳. ז׳:11.) למרות זאת, אל תופתע אם יוטל עליך עונש מוצדק. ”כל מוסר בעת בואו אינו נחשב לשמחה כי אם לעצב, אבל אחרי כן יתן פרי שלום וצדקה למתחנכים בו” (עברים י״ב:11). כמו־כן, אל תשכח שזו לא תהיה הפעם האחרונה שתזדקק לעזרת הוריך ולעצתם הבוגרת. עשה לך להרגל לשתף את הוריך בבעיותיך הקטנות כדי שכאשר תצוצנה הבעיות הגדולות, לא תהסס לשפוך את לבך לפניהם.
[תמונה]
בחר במועד שהוריך רגועים ונוחים להקשיב