פרק 7

האם כדאי לי לעזוב את הבית?‏

‏”‏אמא ואבא,‏

‏”‏זהו,‏ אני סוף סוף עוזבת.‏ כפי שכבר אמרתי,‏ זה לא כדי להרגיז אתכם או להתנקם בכם.‏ אני לא יכולה להיות מאושרת עם כל ההגבלות האלו שאתם מטילים עלי.‏ אולי גם ככה לא אמצא את האושר,‏ אבל אני פשוט רוצה לנסות”‏.‏

במילים אלו פתחה נערה בת 17 את מכתב הפרידה שהותירה להוריה.‏ בגרמניה,‏ למשל,‏ אחת מכל שלוש נערות ואחד מכל ארבעה נערים בני 15 עד 24 אינם גרים בבית.‏ ייתכן שגם אתה שקלת לעזוב את הבית.‏

אלוהים חזה שמתוך רצון לבוא בברית־הנישואין ”‏יעזוב איש את אביו ואת אמו”‏ (‏בראשית ב׳:‏23,‏ 24‏)‏.‏ מלבד זאת,‏ יש סיבות מבוססות אחרות לעזוב את הבית,‏ וביניהן לשרת את אלוהים במידה רבה יותר (‏מרקוס י׳:‏29,‏ 30‏)‏.‏ אולם,‏ בני־נוער רבים עוזבים את הבית כדי להשתחרר ממה שנתפס בעיניהם כמצב בלתי נסבל.‏ צעיר אומר:‏ ”‏אתה פשוט רוצה להיות יותר עצמאי.‏ כבר לא טוב לך לחיות עם ההורים תחת קורת־גג אחת.‏ אתם תמיד מתווכחים,‏ והם אינם מבינים את הצרכים שלך.‏ חוץ מזה,‏ יש לך תחושת מחנק,‏ כי אתה תמיד צריך לתת להורים דין וחשבון על כל צעד ושעל”‏.‏

האם אתה מוכן לעצמאות?‏

אולם,‏ האם העובדה שאתה חפץ בעצמאות מלמדת שאתה מוכן לה?‏ ראשית,‏ אין זה קל כל־כך להסתדר לבד כפי שאתה סבור.‏ פעמים רבות,‏ קשה למצוא עבודה.‏ דמי השכירות מרקיעי שחקים.‏ ולאן בדרך־כלל פונים בלית־ברירה בני־נוער שנקלעו לקשיים כלכליים?‏ מחברי הספר עקירת שורשים (‏Pulling Up Roots)‏ משיבים:‏ ”‏הם חוזרים הביתה ומצפים שהוריהם ישאו שוב בעול כלכלתם”‏.‏

ומה באשר לבגרותך הנפשית,‏ הרגשית והרוחנית?‏ אולי אתה מחשיב את עצמך כאדם מבוגר,‏ אבל ייתכן שהוריך עדיין רואים באישיותך משהו מ”‏דברי הילדוּת”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏11‏)‏.‏ והאין זה נכון שהוריך הם בעמדה הטובה ביותר להכריע מהי מידת החירות המתאימה לך?‏ אם תצא נגד שיקול־דעתם ותעשה את הישר בעיניך תזמין לעצמך צרות!‏ (‏משלי א׳:‏8‏)‏.‏

‏’‏אני לא מסתדר עם הוריי!‏’‏

האם זה נכון לגביך?‏ גם אם כן,‏ אין זו סיבה לארוז את מיטלטליך.‏ בתור נער,‏ עודך זקוק להוריך וסביר להניח שתבונתם וחוכמתם יהיו לתועלתך עוד שנים רבות (‏משלי כ״ג:‏22‏)‏.‏ האם כדאי להתנתק מהם רק מפני שהתקשית קצת להסתדר איתם?‏

קרסטן,‏ צעיר מגרמניה שעזב את הבית כדי להתחיל בקריירה בשירות מלא,‏ אומר:‏ ”‏לעולם אל תעזוב את הבית בגלל בעיות עם ההורים.‏ אם אינך מצליח להסתדר איתם,‏ כיצד תוכל אי־פעם להסתדר עם אנשים אחרים?‏ זה לא יפתור את הבעיה,‏ אלא רק יוכיח שאינך בוגר מספיק לעמוד ברשות עצמך ויחבל עוד יותר ביחסים בינך לבין הוריך”‏.‏

ערכי מוסר ומניעים

בני־נוער נוטים גם להתעלם מן הסכנות המוסריות שיארבו להם אם יעזבו את הבית בטרם עת.‏ בלוקס ט״ו:‏11–32‏,‏ סיפר ישוע על בחור צעיר ששאף לעצמאות ועזב את משפחתו.‏ בהעדר השפעתם החיובית של הוריו,‏ החל הצעיר לחיות ”‏חיי הוללות”‏,‏ והידרדר לאי־מוסריות מינית.‏ בתוך זמן קצר בזבז את כל כספו.‏ הוא התקשה כל־כך למצוא פרנסה,‏ שהחל לעבוד בעבודה,‏ אשר נחשבה לבזויה בעיני בני עמו — רעיית חזירים.‏ אולם הבן האובד,‏ או הבזבזן,‏ התפכח.‏ הוא מחל על כבודו,‏ שב לביתו והתחנן לאביו שיסלח לו.‏

אף שהמשל סוּפּר כדי להבליט את רחמי אלוהים,‏ טמון בו לקח מעשי:‏ מי שעוזב את הבית ממניעים אוויליים עלול להינזק מוסרית ורוחנית!‏ לדאבוננו,‏ יש בני־נוער משיחיים שבחרו בחיים עצמאיים ומשום כך התמוטטו מבחינה רוחנית.‏ יש ששקעו בחובות וכדי לצאת מן הבוץ החליטו לגור בשותפות עם צעירים,‏ שסגנון חייהם נוגד את עקרונות המקרא (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏

הורסט,‏ נער מגרמניה,‏ מספר על צעיר בן־גילו שעזב את הבית:‏ ”‏הוא והחברה שלו עברו לגור ביחד ללא נישואין.‏ הם ארגנו מסיבות ולא חסכו במשקאות חריפים,‏ והוא נהג להשתכר.‏ אילו נשאר לגור בבית,‏ הוריו היו אוסרים עליו את כל זה”‏.‏ הורסט הגיע למסקנה:‏ ”‏נכון,‏ כשעוזבים את הבית יש יותר חופש.‏ אבל למען האמת,‏ האין חופש זה מנוצל במקרים רבים לביצוע מעשים שליליים?‏”‏

לכן,‏ אם אתה משתוקק ליותר חופש פעולה,‏ שאל את עצמך:‏ ’‏למה אני רוצה בזה?‏ האם ברצוני לצבור נכסים חומריים או להשיג מרחב תמרון כדי להתנהג באופן שנאסר עלי בבית?‏ זכור את הכתוב בירמיהו י״ז:‏9‏:‏ ”‏עקוֹב הלב מכל ואנוש הוא,‏ מי יֵדענו?‏”‏

איך אתבגר אם לא אעזוב את הבית?‏

הספר גיל ההתבגרות (‏Adolescence)‏ מציין:‏ ”‏אין בעזיבת הבית משום ערובה להצלחת המעבר [‏מנערוּת לבגרות]‏.‏ ואין בהישארות בבית ההורים סימן לחוסר בגרות”‏.‏ ואכן,‏ כדי להתבגר לא די בכסף,‏ בעבודה ובדירה.‏ ראשית,‏ אדם השולט בחייו הוא מי שיודע להתמודד עם בעיות באומץ־לב.‏ הבורח ממצבים שאינם לרוחו לא יקצור דבר.‏ ”‏טוב לגבר כי ישא עול בנעוריו”‏,‏ אומר איכה ג׳:‏27‏.‏

חשוֹב לדוגמה על הורים שקשה להסתדר איתם או שמחמירים מאוד.‏ מאק,‏ היום בן 47,‏ זוכר שאביו נהג להטיל עליו כל מיני עבודות בשובו מבית־הספר.‏ בחופשת הקיץ,‏ בעוד שאר הילדים שיחקו,‏ מאק היה חייב לעבוד.‏ ”‏הוא היה מבחינתי האדם הרע ביותר עלי־אדמות,‏ כי הוא לא נתן לנו לשחק וליהנות”‏,‏ מספר מאק.‏ ”‏לפעמים חלפה בראשי המחשבה,‏ ’‏אילו רק יכולתי לברוח מכאן ולמצוא לי מקום משלי!‏’‏”‏ אולם,‏ כיום מאק מביט על העניין באור שונה:‏ ”‏מה שאבא עשה למעני יקר בעיניי לאין־ערוך.‏ הוא לימד אותי לעבוד קשה ולעמוד בקשיים.‏ מאז ילדותי נתקלתי בבעיות חמורות בהרבה,‏ אבל אני יודע איך להתמודד איתן באומץ־לב”‏.‏

גן־עדן של שוטים

עם זאת,‏ עצם החיים בבית אינם מתכונת בטוחה להתבגרותך.‏ נער מספר:‏ ”‏כשגרתי עם ההורים הרגשתי כאילו אני חי בגן־עדן של שוטים.‏ הם עשו הכל בשבילי”‏.‏ אם ברצונך להתבגר,‏ עליך,‏ בין היתר,‏ ללמוד לעשות דברים במו ידיך.‏ ברור שתעדיף להאזין למוסיקה האהובה עליך מלרוקן את הזבל או מלכבס.‏ אך אם לעולם לא תלמד לעשות זאת,‏ מה יהיה בעתידך?‏ אתה עלול לצאת מבוגר חסר־אונים,‏ שיישען באופן מוחלט על הוריו או על אחרים.‏

האם אתה,‏ כבחור צעיר (‏או בחורה צעירה)‏ מתכונן ליום שבו תהיה עצמאי,‏ ולצורך כך לומד לבשל,‏ לנקות,‏ לגהץ או לבצע תיקונים בבית וברכב?‏

עצמאות כלכלית

עבור בני־נוער רבים במדינות עשירות,‏ הכסף בא בקלות והולך בקלות.‏ אם יש להם עבודה במשרה חלקית,‏ אין הם מהססים על־פי־רוב לבזבז את כספם על מערכות סטריאו או על בגדים אופנתיים.‏ איזו מציאות אכזרית תטפח על פניהם לכשיעזבו את הבית!‏ הורסט (‏שצוטט לפני כן)‏ נזכר:‏ ”‏בסוף החודש [‏כשגרתי לבד]‏ גם הארנק שלי וגם המְזווה היו ריקים”‏.‏

האם לא מוטב שתלמד לנהל את ענייניך הכספיים בעודך גר בבית הוריך?‏ להוריך ניסיון עשיר בניהול כספים ובכוחם להזהיר אותך מפני מלכודות רבות.‏ הספר עקירת שורשים מציע לשאול אותם שאלות שונות כגון:‏ ’‏מהן ההוצאות החודשיות שלנו על חשמל?‏ חימום?‏ מים?‏ טלפון?‏ אילו מסים מוטלים עלינו?‏ מהם דמי השכירות שלנו?‏’‏ ייתכן שתופתע לגלות שלבני־נוער עובדים יש בדרך־כלל יותר כסף־כיס מלהוריהם!‏ לכן אם אתה עובד,‏ הייה נכון לתרום במידה סבירה להוצאות הבית.‏

לְמד בטרם תעזוב

לא,‏ אינך חייב לעזוב את הבית כדי להתבגר.‏ אבל עליך לעמול לרכישת כושר שיפוט טוב ושיקול־דעת.‏ לְמד גם להסתדר עם אחרים.‏ הייה מוכן לקבל ביקורת ולהשלים עם כישלונות ואכזבות.‏ טפח ’‏נדיבות,‏ טוּב לב,‏ ענווה וריסון עצמי’‏ (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏ תכונות אלו הן סימן־ההיכר האמיתי של משיחי או משיחית בוגרים.‏

במוקדם או במאוחר,‏ תיאלץ מסיבות שונות,‏ כמו נישואין,‏ לעזוב את הקן המשפחתי.‏ אבל עד אז,‏ לאן אתה ממהר?‏ שוחח על כך עם הוריך.‏ סביר להניח שהם ישמחו אם תישאר איתם,‏ בייחוד אם אתה תורם תרומה ממשית לרווחת המשפחה.‏ בעזרתם,‏ תוכל להמשיך לגדול,‏ ללמוד ולהתבגר בבית.‏

שאלות לדיון

◻ מדוע בני־נוער רבים להוטים לעזוב את הבית?‏

◻ מדוע רוב הצעירים אינם בשלים לצעד זה?‏

◻ מהן כמה מן הסכנות האורבות למי שעוזב את ביתו בטרם עת?‏

◻ לאילו בעיות נקלעים מי שבורחים מן הבית?‏

◻ כיצד תוכל להתבגר בעודך גר בבית?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 57]‏

‏”‏לעולם אל תעזוב את הבית בגלל בעיות עם ההורים.‏ .‏.‏.‏ כיצד תוכל אי־פעם להסתדר עם אנשים אחרים?‏”‏

‏[‏תיבה בעמודים 60,‏ 61]‏

האם הפתרון הוא לברוח מן הבית?‏

מדי שנה,‏ יותר ממיליון בני־נוער בורחים מן הבית.‏ יש הנמלטים מתנאים בלתי נסבלים — כגון התעללות פיסית או מינית.‏ אולם ברוב המקרים,‏ הבריחה מן הבית באה בעקבות ויכוחים עם ההורים בעניינים שונים,‏ כמו שעות מוגדרות לשוב הביתה,‏ ציונים נמוכים בלימודים,‏ עבודות בית וסוג החברים.‏

ייתכן שהוריך רואים את הדברים מנקודת־מבט שונה משלך.‏ אבל האם נתת דעתך לעובדה,‏ שהוריך אחראים לפני אלוהים לגדל אותך ”‏במוסר יהוה ובתוכחתו”‏?‏ (‏אפסים ו׳:‏4‏)‏ לכן,‏ יש להניח שהם יעמדו על כך שתתלווה אליהם לתוכניות ולאסיפות דתיות ואף יגבילו את חוג הידידים שלך (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏33‏)‏.‏ האם זו עילה למרוד בהם ולברוח מן הבית?‏ גם לך יש אחריות לפני אלוהים:‏ ”‏כבד את אביך ואת אמך”‏ (‏אפסים ו׳:‏1–3‏)‏.‏

יתרה מזו,‏ אם תברח מן הבית לא תפתור דבר.‏ ”‏מי שבורח מן הבית מביא על עצמו צרות נוספות”‏,‏ אומרת אֵמי,‏ שברחה בגיל 14.‏ מרגרט א.‏ הייד מציינת בספרה הידיד שלי רוצה לברוח מן הבית (‏My Friend Wants to Run Away)‏:‏ ”‏מבין הבורחים מן הבית מעטים מוצאים עבודה ומסתדרים בכוחות עצמם.‏ אצל הרוב,‏ החיים נעשים גרועים משהיו לפני שעזבו את הבית”‏.‏ כתב־העת גיל העשרֵה (‏Teen)‏ מוסיף:‏ ”‏בני־הנוער אינם מוצאים חופש ברחובות.‏ תחת זאת,‏ הם מוצאים עוד צעירים כמוהם,‏ שברחו או גורשו מן הבית — חיים בבניינים נטושים,‏ ללא הגנה מאנסים או משודדים.‏ הם נתקלים גם בלא־מעט אנשים המוצאים את פרנסתם מניצול נבזי של צעירים,‏ ובני־נוער שברחו מביתם מהווים עבורם טרף קל”‏.‏

אֵמי ברחה מן הבית והתיידדה עם בחור בן 22,‏ שבתמורה למקום לינה אילץ אותה ”‏לקיים יחסי־מין איתו ועם תשעה מחבריו”‏.‏ היא גם ”‏נהגה להשתכר ולצרוך סמים בכמויות רבות”‏.‏ נערה אחרת,‏ סנדי,‏ היתה קורבן להתעללות מינית בידי סבהּ המאמץ וברחה מן הבית.‏ היא החלה לעסוק בזנות,‏ חיה ברחובות וישנה על ספסלים בגנים ציבוריים ובכל מקום שהזדמן לה.‏ אלו הם מקרים טיפוסיים.‏

לרוב בני־הנוער שברחו מהבית אין הרבה מה להציע מבחינת כישורי עבודה.‏ כמו־כן,‏ אין בידם הניירת הדרושה למציאת עבודה:‏ תעודת לידה,‏ כרטיס ביטוח לאומי,‏ כתובת קבועה.‏ ”‏הייתי חייב לגנוב או לקבץ נדבות”‏,‏ מספר לואיס,‏ ”‏אבל בעיקר גנבתי,‏ כי לא נותנים לך שום דבר ברחובות”‏.‏ כ־60 אחוז מן הבורחים הן נערות,‏ ומספר לא מבוטל מהן מתקיימות מזנות.‏ עסקנים מעולם הפורנוגרפיה,‏ סוחרי סמים וסרסורים פוקדים תכופות את תחנות האוטובוסים ומשחרים לטרף.‏ הם מציעים לצעירים מקום לינה ומזון.‏ הם אף מעניקים להם מה שחסר להם בבית — תחושה שאוהבים אותם.‏

אולם,‏ עם הזמן ”‏נדבנים”‏ אלו ידרשו תמורה.‏ ייתכן שיתבעו לעבוד עבורם בזנות,‏ להשתתף בסטיות מיניות,‏ או לדגמן לתמונות פורנוגרפיות.‏ אין תימה שחלק ניכר מן הבורחים מהבית נפגעים באורח קשה — או מאבדים את חייהם!‏

לכן,‏ מן ההיגיון לעשות כל מאמץ לשוחח עם ההורים — ולא רק באופן חד פעמי.‏ אמור להם מה על לבך ומה קורה איתך.‏ (‏ראה פרקים 2 ו־3.‏)‏ במקרים של התעללות פיסית או מינית,‏ בקש עזרה ממקור חיצוני.‏

על כל פנים,‏ דבר,‏ אל תברח.‏ גם אם החיים בבית אינם אידיאליים,‏ זכור שמצבך שם בחוץ עלול רק להחמיר.‏

‏[‏תמונות בעמוד 59]‏

את המיומנויות הדרושות לחיים ברשות עצמך תוכל לרכוש בבית