פרק 36
כיצד אוכל לרסן את הרגלי הצפייה שלי בטלוויזיה?
עבור רבים, צעירים כמבוגרים, הצפייה בטלוויזיה היא בגדר התמכרות קשה. מסקרים שונים עולה שעד גיל 18 בילה הנער האמריקני הממוצע קרוב ל־000,15 שעות מול מקלט הטלוויזיה! כשצופי טלוויזיה להוטים לדבר מנסים להיפטר מההרגל, רק אז מתחוור להם שהם מכורים.
”בעיניי הטלוויזיה היא מכשיר שלא ניתן לעמוד בפניו. כשהטלוויזיה דלוקה, אינני מסוגל להתעלם ממנה. אינני מסוגל לכבותה... אני מושיט את ידי לכבות את המקלט, והיד נשמטת באפיסת כוחות. לבסוף אני מוצא את עצמי יושב מול המסך שעות על גבי שעות”. נער לא־בוגר? לא, אלה דבריו של מורה לאנגלית! אך גם בני־נוער עלולים להתמכר לטלוויזיה. הנה תגובותיהם של כמה צעירים בגיל העשרֵה שהשתתפו במבצע ”שבוע בלי טלוויזיה”:
”אני בדיכאון... אני יוצאת מדעתי” (סוזן בת ה־12).
”אני לא חושבת שאוכל להיפטר מההרגל. אני אוהבת טלוויזיה יותר מדי” (לינדה בת ה־13).
”הלחץ היה איום. רציתי בזה כל הזמן. השעות הקשות ביותר היו שעות הלילה, בין שמונה לעשר” (לואיס בן ה־11).
אין פלא אפוא, שרוב הנערים חגגו את תום המבצע ”שבוע בלי טלוויזיה” בהסתערות מטורפת לעבר מקלט הטלוויזיה. אלא שהתמכרות לטלוויזיה אינה נושא לצחוק ועלולות להיווצר בעטיה בעיות רבות. תן דעתך לחלקן:
ירידה בלימודים: המכון האמריקני לבריאות הנפש דיווח כי צפייה מופרזת בטלוויזיה עלולה להביא לידי ”ירידה בלימודים, במיוחד בקריאה”. הספר תעלול הקרוא־וכתוב (The Literacy Hoax) טוען: ”מהשפעת הטלוויזיה הילדים מצפים שהלימודים יהיו קלים, פסיביים ומשעשעים”. לכן, עבור מי שמכור לטלוויזיה עלולים הלימודים להיראות מייגעים ומשעממים.
הרגלי קריאה גרועים: מתי בפעם האחרונה קראת ספר מתחילתו ועד סופו? דובר ”ההתאחדות המערב גרמנית של סוחרי הספרים” קונן: ”נעשינו עם של אנשים החוזרים הביתה מן העבודה ונרדמים מול הטלוויזיה. אנחנו קוראים פחות ופחות”. דו״ח מאוסטרליה אומר דברים דומים: ”על כל שעה המוקדשת לקריאה, מקדיש הילד האוסטרלי הממוצע שבע שעות לטלוויזיה”.
חיי־משפחה מעורערים: אשה משיחית כתבה: ”בגלל צפייה מוגזמת בטלוויזיה... חשתי בודדה. הרגשתי כאילו בני משפחתי זרים לי”. הייתכן שגם אתה מקדיש פחות זמן למשפחתך בגלל הטלוויזיה?
עצלות: יש הסבורים שהצפייה בטלוויזיה, מעצם הפסיביות שלה, ”עלולה להביא לכך ש[הנער] יצפה שצרכיו ימולאו ללא מאמץ, והוא יהפוך לאדם פסיבי”.
היחשפות להשפעות שליליות: יש רשתות טלוויזיה בכבלים המחדירות לבית חומר פורנוגרפי. תוכניות רגילות מרבות להגיש לצופה תפריט קבוע של התנגשויות בין מכוניות, התפוצצויות, דקירות, יריות ובעיטות קרטה. על־פי אומדנים, צעיר בארצות־הברית יצפה ב־000,18 מקרי רצח בטלוויזיה עד הגיעו לגיל 14, שלא לציין קטטות ומעשי ונדליזם.
החוקר הבריטי, ויליאם בלסון, גילה כי נערים הגדלים על תוכניות טלוויזיה אלימות נוטים יותר ”לאלימות חריפה”. עוד טען כי אלימות בטלוויזיה עלולה להוליד ”קללות וניבול פה, אגרסיביות בספורט ובמשחקים, איומים לשימוש באלימות בין בני־הנוער, גרפיטי על הקירות [וכן] ניפוץ חלונות”. אולי אתה סבור שהנך מחוסן מפני השפעות אלה, אך ממחקרו של בלסון התברר כי היחשפות לאלימות בטלוויזיה לא ”שינתה את הגישה שנוקטים הנערים במודע” כלפי אלימות. הזנת המוח בתפריט קבוע של אלימות מסירה כנראה מעצורים לאלימות בתת־מודע.
אולם, מה שמדאיג עוד יותר הוא הנזק שייגרם ליחסים עם אלוהים עקב ההתמכרות לאלימות בטלוויזיה, משום ש”אוהב חמס [אלימות] שנאה נפשו” (תהלים י״א:5).
כיצד אוכל לרסן את הרגלי הצפייה שלי בטלוויזיה?
אין להבין מכך שהטלוויזיה מושחתת מטבעה. הסופר ונס פקרד מדגיש: ”חלק ניכר משידורי הטלוויזיה בארה״ב עשויים להועיל לצופים. ... לא אחת משודרות בשעות הערב המוקדמות תוכניות שהן בבחינת הישגי צילום מרשימים מעולם הטבע — כמו על חיי העטלפים, הבונים והתאו או דג הכדור. הטלוויזיה הממלכתית משדרת מופעי בלט מדהימים, אופרות ומוסיקה קאמרית. הטלוויזיה מעולה בסיקור אירועים הרי־חשיבות... לפעמים יש בטלוויזיה הפקות דרמטיות מאירות עיניים”.
אף־על־פי־כן, כל דבר טוב שמפריזים בו עלול להזיק. (השווה משלי כ״ה:27.) ואם אין לך שליטה עצמית לכבות את הטלוויזיה כשמשודרות תוכניות מזיקות, מוטב שתיזכר בדברי השליח פאולוס: ”לא אשתעבד לשום דבר” (קורינתים א׳. ו׳:12). אם כן, כיצד תוכל להשתחרר מן השעבוד לטלוויזיה ולרסן את הרגלי הצפייה שלך בטלוויזיה?
הסופרת לינדה נילסן אומרת: ”הצעד הראשון בפיתוח שליטה עצמית היא קביעת יעדים”. תחילה, נתח את הרגליך. במשך שבוע, ציין את שמות התוכניות שצפית בהן וכמה זמן הקדשת לטלוויזיה מדי יום. האם אתה נוהג להפעיל את הטלוויזיה מייד עם שובך הביתה? מתי אתה מכבה את המקלט? בכמה תוכניות אתה ”חייב” לצפות כל שבוע? התוצאות עשויות להפתיעך.
אחר־כך, בחן לעומק את התוכניות שבהן אתה נוהג לצפות. ”הלוא אוזן מילין תבחן, וחיך אוכל יטעם לו?” שואל המקרא (איוב י״ב:11). לכן גלה חוש הבחנה (היעזר גם בעצת הוריך) ובחן באילו תוכניות כדאי לצפות. יש המחליטים מראש באילו תוכניות יצפו ומדליקים את הטלוויזיה כדי לצפות אך ורק בתוכניות אלו! יש הנוקטים צעדים נוקשים יותר וקובעים כללים כמו ”אין לצפות בטלוויזיה בימי הלימודים” או ”מותר לצפות בטלוויזיה שעה אחת ביום”.
אבל מה לעשות אם גם טלוויזיה כבויה מהווה פיתוי גדול מדי עבורך? משפחה אחת מצאה פתרון לבעיה: ”הצבנו את מקלט הטלוויזיה במרתף כדי שלא יהיה בקרבת מקום... אם הטלוויזיה במרתף קטֵן הפיתוי להדליק אותה כשנכנסים הביתה. צריך לרדת עד למטה כדי לצפות בה”. ייתכן שאם תניח את הטלוויזיה בארון, או פשוט תנתק אותה מהשקע, תשיג תוצאות טובות לא פחות.
יצויין כי בין כל ’ייסורי הגמילה’, מצאו בני־הנוער שהשתתפו במבצע ”שבוע בלי טלוויזיה” חלופות חיוביות לטלוויזיה. נערה אחת נזכרת: ”שוחחתי עם אמא. התחלתי להבין שהיא מעניינת יותר ממה שחשבתי, מפני שתשומת־לבי לא נחצתה בינה לבין הטלוויזיה”. נערה אחרת ניסתה את כוחה בבישול. נער צעיר, ג׳ייסון שמו, גילה שכיף ללכת ”לפארק במקום לצפות בטלוויזיה”, וכיף גם לדוג, לקרוא או ללכת לים.
הסיפור של ווייאֶנט (ראה מסגרת ”הייתי מכור לטלוויזיה”) מלמד על דרך נוספת לרסן את הצפייה בטלוויזיה: להיות ”עתירי פועל בעבודתו של האדון” (קורינתים א׳. ט״ו:58). גם אתה תיווכח שהידוק הקשר עם אלוהים, לימוד המקרא בסיוע פרסומים טובים שבהישג יד והקדשת זמנך למלאכה שהטיל עלינו אלוהים יעזרו לך להשתחרר מן ההתמכרות לטלוויזיה (יעקב ד׳:8). אמת, אם תקדיש פחות זמן לצפייה בטלוויזיה תחמיץ כמה מתוכניותיך האהובות. אך למה לך להפריז בצפייה בטלוויזיה ולהשתעבד לכל תוכנית ותוכנית? (ראה קורינתים א׳. ז׳:29, 31.) מוטב ש’תנהג בקשיחות’ עם עצמך, כדוגמת השליח פאולוס אשר אמר: ”נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו” (קורינתים א׳. ט׳:27). האין זה עדיף מאשר להשתעבד למקלט הטלוויזיה?
שאלות לדיון
◻ מדוע ניתן להגדיר את הרגלי הצפייה של כמה בני־נוער כהתמכרות?
◻ אלו השפעות שליליות צפויות מצפייה מופרזת בטלוויזיה?
◻ מהן כמה מן הדרכים לרסן את הרגלי הצפייה בטלוויזיה?
◻ מה תוכל לעשות במקום לצפות בטלוויזיה?
[קטע מוגדל בעמוד 295]
”אני בדיכאון... אני יוצאת מדעתי” (סוזן בת ה־12 — השתתפה במבצע ”שבוע בלי טלוויזיה”)
[תיבה בעמודים 292, 293]
’הייתי מכור לטלוויזיה’ — ריאיון
המראיין: בן כמה היית כשהתמכרת לטלוויזיה?
ווייאֶנט: בערך בן עשר. ברגע שהייתי מגיע הביתה מבית־הספר הייתי מדליק את הטלוויזיה. תחילה, צפיתי בסרטים מצוירים ובתוכניות ילדים. כששודרו החדשות... הייתי נכנס למטבח ומחפש משהו לאכול. אחר־כך, הייתי חוזר אל הטלוויזיה וצופה בה עד שהתחשק לי לישון.
המראיין: מתי היה לך זמן לחברים?
ווייאֶנט: הטלוויזיה, היא היתה החבר שלי.
המראיין: אז לא היה לך זמן לשחק או לעסוק בספורט?
ווייאֶנט: [צוחק] אין לי שום כישרון לספורט. צפיתי כל הזמן בטלוויזיה לכן לא פיתחתי שום כישורים ספורטיביים. אני גרוע בכדורסל. בשיעורי ההתעמלות תמיד הייתי האחרון שבחרו בו לקבוצה. הלוואי שהיו לי קצת יותר כישורים ספורטיביים — לא בשביל להתרברב, אלא כדי ליהנות.
המראיין: מה בנוגע לציונים שלך?
ווייאֶנט: בבית־הספר היסודי הסתדרתי איכשהו. הייתי נשאר ער עד מאוחר ומכין את שיעורי־הבית ברגע האחרון. אבל בתיכון היה קשה יותר, כיוון שפיתחתי הרגלי למידה גרועים.
המראיין: האם הצפייה בטלוויזיה השפיעה עליך?
ווייאֶנט: כן. לפעמים, בחברת אנשים, קורה שאני פשוט בוהה בהם — כאילו אני צופה בטלוויזיה בתוכנית אירוח — ולא משתתף בשיחה. הלוואי שיכולתי ליצור קשר טוב יותר עם בני־אדם.
המראיין: אתה בסדר גמור בשיחה הזו. נראה שהתגברת על ההתמכרות.
ווייאֶנט: התחלתי להשתחרר מהטלוויזה בתחילת לימודיי בבית־ספר תיכון. ... העדפתי להיות בחברת בני־נוער מעדי־יהוה והתקדמתי מבחינה רוחנית.
המראיין: אבל מה לזה ולצפייה בטלוויזיה?
ווייאֶנט: ככל שגדלה הערכתי לדברים רוחניים, הבנתי שהרבה מהתוכניות שנהגתי לצפות בהן אינן מתאימות למשיחיים. חוץ מזה, התעורר בי הצורך ללמוד יותר את כתבי־הקודש ולהתכונן לאסיפות. זה דרש ממני את רוב הזמן שהקדשתי לצפייה בטלוויזיה. לא היה לי קל. אהבתי לצפות בסרטים מצוירים כל שבת בבוקר. אבל אח בקהילה הזמין אותי להתלוות אליו לבשר מבית לבית ביום שבת בבוקר. תודות לפעילות זו השתחררתי מההרגל לצפות בטלוויזיה כל שבת בבוקר. בסופו של דבר למדתי למתן את הרגלי הצפייה שלי בטלוויזיה.
המראיין: מה קורה איתך היום?
ווייאֶנט: עדיין יש לי בעיה — אם הטלוויזיה דלוקה, אני לא מסוגל לעשות כלום. לכן רוב הזמן היא כבויה. למעשה, הטלוויזיה התקלקלה לפני כמה חודשים ואפילו לא טרחתי לתקן אותה.
[תמונה בעמוד 291]
יש שהצפייה בטלוויזיה היא אצלם בגדר התמכרות קשה
[תמונה בעמוד 294]
כשהטלוויזיה מונחת במקום לא־נוח, קטן הפיתוי להפעילה