פרק 39
כיצד אוכל להיות קרוב אל אלוהים?
קרוב — אל אלוהים? אצל רבים נתפס אלוהים כדמות קרה ומסויגת, כ’גורם ראשוני’ סתמי. הרעיון להיות קרוב אליו אולי נשמע לך מטריד ואפילו מפחיד.
מצד שני, ייתכן שחייך דומים לחייה של בחורה צעירה ששמה לינדה. לינדה גדלה להורים משיחיים. היא נזכרת: ”בכל שנות [נעוריי], לא החמצתי כמעט שום אסיפה משיחית ומעולם לא חלף חודש מבלי שאבשר, אבל לא רקמתי קשר אישי הדוק עם יהוה”.
אלא שעתידך תלוי בכינון יחסי קרבה עם אלוהים. ישוע המשיח אמר: ”ואלה הם חיי העולמים לדעת אותך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת” (יוחנן י״ז:3, דל׳). ’ידע’ זה אינו מסתכם בכושר ללמוד ולצטט עובדות — גם אתיאיסט יכול לעשות כן. כרוכה בכך בניית קשר עם אלוהים, פיתוח יחסי ידידות עימו. (השווה יעקב ב׳:23, ע״ח.) אלוהים אינו מנוכר אלינו. להיפך, הוא מזמיננו ’לחפשו... ולמוצאו’ משום ש’אין הוא רחוק מכל אחד מאיתנו’ (מעשי־השליחים י״ז:27).
כיצד תוכל להכיר את אלוהים
האם נשאת פעם עיניך השמיימה אל הכוכבים הרחוקים, האם השתאית פעם משאון הים הגועש, האם הוקסמת למראה פרפר יפהפה והאם נפעמת מיופיו המעודן של עלה קטנטן? פעלי בריאה אלו של אלוהים מעניקים מבט חטוף אל כוחו העצום, אל חוכמתו ואל אהבתו. ”עצמותו הנעלמת [של אלוהים], היא כוחו הנצחי... נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומים א׳:19, 20).
עם זאת, עליך לדעת על אלוהים יותר ממה שמגלה עליו הבריאה. לכן, אלוהים סיפק את דברו הכתוב. מכתבי־הקודש מתברר שאלוהים אינו הוויה אלמונית או כוח סתמי, אלא ישות ממשית בעלת שם. ”דעו כי יהוה הוא אלוהים”, קורא מחבר התהלים (תהלים ק׳:3). המקרא חושף גם את האישיות שמאחורי השם: ”אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת” (שמות ל״ד:6). המקרא מתעד לפרטים את מגעי אלוהים עם האנושות ומאפשר לנו בעצם לראות את אלוהים בפעולה! על כן, קריאת כתבי־הקודש ממלאת תפקיד חיוני בכינון יחסים הדוקים עם אלוהים.
כיצד ליהנות מקריאת המקרא
המקרא הוא לכל הדעות ספר ארוך לקריאה. לעתים, די בגודלו כדי להרתיע בני־נוער מלקרוא בו. בנוסף לכך, יש אומרים שהוא משעמם. אולם, המקרא הוא התגלות אלוהים לאדם. הוא מספר לנו כיצד נוצרנו ואנה מועדות פנינו. הוא אומר לנו במפורש מה עלינו לעשות כדי לחיות לנצח בגן־עדן עלי־אדמות. האם מידע זה משעמם? אמת, המקרא אינו חומר קריאה קליל, ויש בו ”דברים קשים להבנה” (פטרוס ב׳. ג׳:16). אך קריאת כתבי־הקודש אינה חייבת להיות מלאכה קשה ואפרורית.
מרווין הצעיר מציג דרך מעשית להוסיף עניין לקריאת המקרא. הוא אומר: ”אני משתדל לדמיין שאני בתוך הסיפור”. קח לדוגמה את הסיפור שבדניאל פרק ו׳. במקום לקוראו באופן פסיבי, שווה בנפשך שאתה דניאל. נעצרת באשמה שערורייתית — באשמת תפילה לאלוהיך. מה עונשך? מוות! חיילים פרסיים גוררים אותך בגסות אל מקום קבורתך — בור שורץ אריות רעבים.
מגוללים את האבן הענקית מעל פי הבור, והיא נעה בקול רעם עמום. מגרונם של האריות למטה בוקעות שאגות מסמרות שיער. אתה נסוג לאחור באימה אך חיילי המלך מכניעים אותך, משליכים אותך אל בור המוות ומגוללים את האבן חזרה אל מקומה. אפוף עלטה, אתה חש בפרווה מתחככת בגופך...
משעמם? ודאי שלא! אך זכור: אינך קורא זאת כדי להתבדר. השתדל להבין מה ניתן ללמוד מן הסיפור על יהוה. למשל, האין בחוויות שפקדו את דניאל כדי להמחיש שיהוה מרשה למשרתיו להתמודד עם ניסיונות קשים?
השתדל גם לארגן לעצמך תוכנית קריאה קבועה. אם תקדיש מדי יום 15 דקות בלבד לקריאת המקרא תוכל אולי להשלים את קריאתו בתוך שנה בערך! הקדש לכך חלק מן הזמן שאתה מקדיש לדברים פחות חשובים — כמו צפייה בטלוויזיה (אפסים ה׳:16). אם תשקיע מאמצים בקריאת המקרא, אין ספק שקשריך עם אלוהים ילכו ויתהדקו (משלי ב׳:1, 5).
התפילות יקרבוך אליו
נערה ששמה לַוֶרן אמרה, ”קשה לומר שיש לך קשר אישי עם מישהו אם אינך מדבר אליו”. יהוה, ה”שומע תפילה”, מזמיננו לדבר אליו (תהלים ס״ה:3). אם נתפלל אליו באמונה ו”אם נבקש דבר כרצונו ישמע אותנו” (יוחנן א׳. ה׳:14).
לינדה (שהוזכרה לפני כן) למדה זאת מניסיונה. היא זוכרת שבשלב מסוים בחייה, כשגברו הבעיות והמתחים, ’התפללה ללא הרף, יום יום, שיימצא פתרון לבעיותיה’. היא מצאה את הכוחות להתמודד עם הקשיים והבינה שאלוהים, שקודם לכן היה כל־כך רחוק בעיניה, בעצם קרוב אליה. נערה אחרת, קאי שמה, למדה גם כן עד כמה מועילות התפילות: ”לפעמים אתה רוצה להביע את רגשותיך הכמוסים בפני מישהו. אין כמו להיפתח ליהוה כי יהוה מבין אותך, ואתה יודע שרק הוא באמת יכול לעזור לך”.
אך האם התפילות הן לשם הקלה רגשית בלבד? לא, יעקב א׳:2–5 מבטיחנו שכאשר אנו באים בכל מיני ניסיונות עלינו ’לבקש מאלוהים הנותן לכל בנדיבות ובלא גערה, ויינתן לנו’. אלוהים אולי לא יסיר את הניסיון, אולם הוא מבטיח להעניק לנו את החוכמה לעמוד בו! הוא יכול לעזור לך להיזכר בעקרונות מקראיים הקשורים לנושא. (השווה יוחנן י״ד:26.) הוא יכול לדאוג שנקודות שונות יובאו לתשומת־לבך במהלך הלימוד האישי שלך במקרא או באסיפות המשיחיות. ואל תשכח, הוא ’לא יניח לך להתנסות למעלה מיכולתך, אלא... יכין גם את דרך המוצא’. לא, הוא לא ’ינטוש’ אותך (קורינתים א׳. י׳:13; קורינתים ב׳. ד׳:9). אם תיווכח שאלוהים עזר לך לעמוד בניסיון, האין זה צפוי שקשריך עימו יתחזקו?
עם זאת, אל תתפלל על בעיותיך האישיות בלבד. בתפילה לדוגמה, דיבר ישוע בראש ובראשונה על קידוש שם יהוה, על ביאת המלכות ועל הגשמת רצון אלוהים (מתי ו׳:9–13). גם ’תחנונים והודיה’ הם מרכיב חשוב בתפילה (פיליפים ד׳:6).
מה לעשות אם אתה מתקשה להתפלל? על זה בדיוק עליך להתפלל! בקש מאלוהים שיעזור לך לפתוח לפניו את סגור לבך. ’התמד בתפילה’ ועם הזמן תיווכח שאתה מסוגל לדבר אל יהוה בחופשיות כאל ידיד קרוב (רומים י״ב:12). ”אני יודעת שבכל פעם שיש לי בעיה”, אומרת מריה הצעירה, ”אני יכולה לפנות אל יהוה ולבקש את הדרכתו, והוא יעזור לי”.
אין טעם לפנות אל אלוהים בשפה מליצית ויומרנית. ”שיפכו לפניו לבבכם”, אמר מחבר התהלים (תהלים ס״ב:9). גלה לו את רגשותיך, את דאגותיך. בקש ממנו שיעזור לך להתמודד עם חולשותיך. התפלל לברכתו על משפחתך ועל אחֶיך לאמונה. אם חטאת, התחנן בפניו שיסלח לך. הודה לו מדי יום על מתת החיים. אם התפילה תהפוך לחלק בלתי נפרד מחייך, היא תתרום לכינון יחסים הדוקים ומאושרים עם יהוה אלוהים.
הכרז ברבים על ידידותך עם אלוהים
אם התחלת ליהנות מידידות עם אלוהים, האין זה ראוי שיקנן בך רצון עז לסייע לזולת לרכוש ידידות יקרה זו גם כן? למעשה, מי שחפצים להיות ידידי אלוהים נדרשים ’להכריז ברבים ולהיוושע’ (רומים י׳:10, ע״ח).
רבים מתחילים לשתף אחרים בדבר אמונתם באופן לא רשמי. הם משוחחים עם עמיתים לספסל הלימודים, עם שכנים ועם קרובי משפחה. אחר־כך, הם מצטרפים אל עדי־יהוה בפעילות ההטפה ”מבית לבית” (מעשי־השליחים ה׳:42, ע״ח). יש נערים שפעילות ההטפה ברבים היא אבן נגף עבורם. ”לדעתי, הרבה צעירים מתביישים ללכת מבית לבית”, אמר צעיר משיחי. ”הם פוחדים ממה שיחשבו עליהם החברים”.
אך בעיני מי חשוב לך למצוא חן — בעיני בני־גילך או בעיני ידידך השמימי, יהוה? האם עליך להניח לפחד או למבוכה לעמוד בדרכך לישועה? ”נחזיקה נא בתקווה שאנו מצהירים עליה ואל נימוט”, קורא השליח פאולוס (עברים י׳:23). בעזרת הכשרה טובה והתכוננות מספקת, תוכל למצוא שמחה אמיתית במלאכת ההטפה (פטרוס א׳. ג׳:15).
בבוא העת, מתוך ההערכה שאתה רוחש לידידך שבשמים, יֵעור בך הרצון להקדיש את כל כולך לאלוהים ולסמל זאת בטבילה במים (רומים י״ב:1; מתי כ״ח:19, 20). הצהרה פומבית זו שנעשית לתלמיד טבול של המשיח היא צעד רציני מאוד. כרוכה בצעד זה ’התכחשות עצמית’ — לוותר על שאיפות אישיות ולבקש תחילה את ענייני יהוה אלוהים (מרקוס ח׳:34). כמו־כן, יש להשתייך לארגון הכלל־עולמי של עדי־יהוה.
”אני חושב שהרבה צעירים מהססים להיטבל”, אמר רוברט הצעיר. ”הם מפחדים שזהו צעד סופי ושאין ממנו דרך חזרה”. אמת, אין דרך חזרה מהקדשה לאלוהים. (השווה קהלת ה׳:4.) אך ”היודע לעשות טוב ואיננו עושה, לחטא ייחשב לו” — טבול או לא טבול! (יעקב ד׳:17) השאלה היא האם אתה מעריך את ידידותך עם אלוהים? האם אתה חפץ לשרתו לנצח? אם כן, אל תרשה לפחד למנוע ממך מלהצהיר ברבים על ידידותך עימו!
אינסוף ברכות לידידי אלוהים!
אם תבחר להיות ידיד אלוהים ישתבשו יחסיך עם העולם (יוחנן ט״ו:19). אתה עלול להפוך מטרה ללעג. צפויים לך קשיים, בעיות ופיתויים. אך אל תניח לשום אדם ולשום דבר להרוס את יחסיך עם אלוהים. הוא מבטיח לתמוך בך עד אין קץ באומרו: ”לא ארפך ולא אעזבך” (עברים י״ג:5).
ספר זה אינו אלא עדות אחת מיני רבות שיהוה וארגונו דואגים לרווחתך הנצחית. אומנם לא ניתן היה לדון בכל שאלותיך ובעיותיך, אך אין ספק שכעת אתה מבין טוב יותר עד כמה המקרא הוא מקור חוכמה בלתי נדלה (טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17). כשיתעוררו בעיות, בחן את כתבי־הקודש (משלי ב׳:4, 5). אם הוריך יראי־אלוהים, הרי לך מקור נוסף של חוכמה ותמיכה רוחנית — אם רק תיפתח אליהם.
מעל לכל, זכור שליהוה אלוהים יש כל התשובות. בו ”עזרה בצרות נמצא מאוד” (תהלים מ״ו:2). הוא יכול לכוון את צעדיך בקשיים. על כן, ’זכור את בוראיך בימי בחורותיך’ (קהלת י״ב:1). קו־פעולה זה ישמח את לב יהוה (משלי כ״ז:11). זו גם הדרך לרשת חיי־נצח בגן־עדן שלא יחלוף לעולם — הגמול שצופן אלוהים לידידיו.
שאלות לדיון
◻ מדוע חשוב לרקום קשר הדוק עם אלוהים?
◻ מה מגלה המקרא על אלוהים?
◻ כיצד תוכל להפוך את קריאת המקרא למהנה ולמועילה?
◻ אם ברצונך להכריז על אמונתך ברבים, מה כרוך בכך? האם מקנן בך הרצון לעשות כן? מדוע?
◻ כיצד תורמות האסיפות להידוק הקשר עם אלוהים, וכיצד תוכל להפיק מהן את מלוא התועלת?
◻ אילו ברכות נלוות לידידות עם אלוהים?
[קטע מוגדל בעמוד 311]
האם אני באמת יכול להיות קרוב אל אלוהים?
[קטע מוגדל בעמוד 312]
המקרא הוא התגלות אלוהים לאדם. הוא מספר לנו כיצד נוצרנו ואנה מועדות פנינו
[תיבה/תמונה בעמודים 316, 317]
האסיפות — אמצעי להידוק הקשר עם אלוהים
”גיליתי שהתרועעות הדוקה עם אוהבי יהוה עוזרת לי לשמור על קרבתי אליו”, אמרה נערה ניגרית. עדי־יהוה נוהגים להתרועע באולמי־המלכות (עברים י׳:23–25). אניטה בת ה־16 אמרה: ”באולם־המלכות מצאתי חברים אמיתיים”.
אך, מפגשים אלו אינם אירועים חברתיים גרידא. באולמי־המלכות מתקיים קורס ללימוד המקרא במתכונת של חמש אסיפות שבועיות. דנים שם בקשת רחבה של נושאים: חיי משפחה, נבואות המקרא, התנהגות, עיקרי אמונה, השירות המשיחי והרשימה עוד ארוכה. האסיפות, אף שאין בהן הצגות דרמטיות מעל הבמה, ערוכות בדרך מעניינת. מוגשים נאומים ודיונים קבוצתיים או ראיונות והדגמות מלאות חיים. בית־הספר לשירות התיאוקרטי מרשים במיוחד. הוא מכשיר אלפי אנשים להיות נואמים מוצלחים בפני קהל.
ואם אתה כבר נוכח באסיפות, מה אז? השתדל להפיק מהן יותר. (1) התכונן: ”יש לי תוכנית קבועה ללימוד החומר הנלמד באסיפות”, מספרת אניטה. ההתכוננות תקל עליך (2) להשתתף: בנעוריו, הקשיב ישוע לנאמר, שאל שאלות וענה תשובות כשדנו בנושאים רוחניים בבית־המקדש (לוקס ב׳:46, 47). גם אתה יכול ’לשים לבך ביתר שאת אל הדברים ששמעת’ ולערוך רשימות כדי לא לאבד את הריכוז (עברים ב׳:1). אם הקהל מוזמן להשתתף, תרום את חלקך במתן תשובות.
עוד הצעה טובה היא (3) השתמש במה שאתה לומד: שתף אחרים בנקודות שונות שלמדת. חשוב מכך, יחס את הנלמד לחייך וחולל את השינויים הדרושים. הוכח שהאמת ’פועלת בך’ (תסלוניקים א׳. ב׳:13).
קודם כל האסיפות. אם קיבלת הרבה מאוד שיעורי־בית השתדל להכינם לפני האסיפה. ”אני אוהב לשוחח אחרי האסיפות ולהישאר עד מאוחר”, מספר נער ששמו סימון. ”אבל כשיש לי שיעורי־בית, אני עוזב מייד בתום האסיפה כדי להתפנות לשיעורים”. כך או כך, עשה כל שביכולתך לנכוח באסיפות בקביעות. הן ממלאות תפקיד חיוני בהתקדמותך הרוחנית.
[תמונה בעמוד 315]
קריאת המקרא הכרחית לכינון יחסי ידידות עם אלוהים
[תמונות בעמוד 318]
”אני יודעת שבכל פעם שיש לי בעיה אני יכולה לפנות אל יהוה ולבקש את הדרכתו, והוא יעזור לי”