מלך המחלל את מקדש יהוה
”ועם יודעי אלהיו, יחזיקו”. — דניאל י״א:32.
1, 2. איזה מאבק דרמטי הטביע את חותמו על תולדות האנושות במשך למעלה מ־000,2 שנה?
שני מלכים יריבים לכודים במלחמת חורמה להשגת עליונות. תחילה, יוצא הראשון כשידו על העליונה, ולאחריו השני, והמאבק נמשך למעלה מאלפיים שנה. בימינו השפיע המאבק על מרבית האנושות עלי־אדמות ואף העמיד במבחן את נאמנותם של משרתי אלהים. הוא מסתיים במאורע שאף לא אחד משני הכוחות חזה מראש. היסטוריה דרמטית זו נגלתה בחזון לנביא הקדום דניאל. — דניאל פרקים י׳ עד י״ב.
2 הנבואה עוסקת ביריבות המתמשכת בין ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב” והיא נידונה בפרוטרוט בספר ”Your Will Be Done on Earth“ (”ייעשה רצונך על הארץ”).a בספר זה הובהר, כי מלך הצפון היה במקור ארם [סוריה], ששכנה צפונית לישראל. לאחר מכן, תפקיד זה עבר לידיה של רומא. בעוד מלך הנגב הראשון היה מצרים.
מאבק ב’עת הקץ’
3. לאור דברי המלאך, מתי עתידה היתה הנבואה על אודות ”מלך הצפון” ו”מלך הנגב” להתבהר, וכיצד?
3 המלאך, אשר גילה דברים אלה לדניאל, אמר: ”ואתה, דניאל, סתום הדברים וחתום הספר, עד עת קץ. ישוטטו רבים, ותרבה הדעת”. (דניאל י״ב:4) ואומנם, הנבואה עוסקת בעת הקץ — תקופה שהחלה ב־1914. במהלך עת זו, שצוינה מראש, ”ישוטטו” רבים בכתבי־הקודש (כלומר, יעלעלו במקרא ויתבוננו בדברים — ראה מקרא מפורש מאת א. ש. הרטום). ובעזרת רוח־הקודש, דעת אמת, הכוללת הבנה של נבואות המקרא, תימצא בשפע. (משלי ד׳:18) ככל שנעמיק לחדור לנבכיה של אותה תקופה, ילכו ויתבהרו יותר ויותר פרטים מנבואות דניאל. כיצד, אם כן, עלינו להבין את הנבואה בנוגע למלך הצפון ומלך הנגב בשנת 1993, כ־35 שנה לאחר פרסום הספר ”ייעשה רצונך על הארץ”?
4, 5. (א) היכן ניתן לזהות את שנת 1914 בנבואת דניאל על מלך הצפון ומלך הנגב? (ב) על־פי דברי המלאך, מה עתיד היה להתרחש בשנת 1914?
4 תחילתה של עת הקץ ב־1914 צויינה על־ידי מלחמת־העולם הראשונה ומצוקות עולמיות אחרות אותן חזה ישוע מראש. (מתי כ״ד:3, 7, 8) האם יכולים אנו לזהות שנה זו בנבואת דניאל? אכן כן. תחילתה של עת הקץ הינה ה”מועד” שאליו מתייחס דניאל י״א:29. (ראה הספר ”ייעשה רצונך על הארץ” עמודים 269, 270.) היתה זו עת שקבע יהוה זה מכבר, עוד בימי דניאל, משום שהיא באה אל קיצה בתום 520,2 השנים המצויינות במאורעות בעלי המשמעות הנבואית שבדניאל פרק ד׳.
5 אותן 520,2 השנים, מחורבן ירושלים ב־607 לפה״ס, בימי עלומיו של דניאל, ועד 1914 לספירה, נקראו ”עתות הגויים”. (לוקס כ״א:24) אילו מאורעות פוליטיים עתידים היו לציין את תום עתות הגויים? המלאך גילה זאת לדניאל. הוא אמר: ”למועד ישוב [מלך הצפון] ובא בנגב, ולא תהיה כראשונה וכאחרונה”. — דניאל י״א:29.
המלך מובס במלחמה
6. בשנת 1914, מי היה מלך הצפון, ומי היה מלך הנגב?
6 עד שנת 1914, את תפקיד מלך הצפון מילאה גרמניה, שבראשה עמד קייזר וילהלם. (”קייזר”, מקורו בתואר הרומי קיסר.) התפרצות מעשי האיבה באירופה היוותה רק חלק מסדרת עימותים בין מלך הצפון ומלך הנגב. בתפקיד מלך הנגב שימשה בריטניה, אשר תפסה עד מהרה את מקומה של מצרים, מלך הנגב המקורי. ככל שנמשכה המלחמה, הצטרפה לבריטניה אחת ממושבותיה לשעבר, ארצות־הברית. מלך הנגב הפך למעצמה העולמית האנגלו־אמריקנית, המעצמה בעלת העוצמה הרבה ביותר בתולדות האנושות.
7, 8. (א) במלחמת־העולם הראשונה, כיצד ’לא היה הדבר כראשונה’? (ב) מה היתה התוצאה של מלחמת־העולם הראשונה, אך לאור הנבואה, כיצד הגיב מלך הצפון?
7 בעימותים הקודמים בין שני המלכים, היתה זו המעצמה הרומית ששימשה בתפקיד מלך הצפון, שבעיקביות יצאה מנצחת. אלא שהפעם, ’לא היה הדבר כראשונה’. מדוע לא? משום שמלך הצפון הובס במלחמה. סיבה אחת לכך היתה ”צִיִּים כִּיתִים”, אשר יצאו נגד מלך הצפון. (דניאל י״א:30) באילו ציים מדובר? בתקופת דניאל, קפריסין נקראה כיתים, ובראשית מלחמת־העולם הראשונה סופחה קפריסין לבריטניה. יתר על כן, לאור הנאמר ב־The Zondervan Pictorial Encyclopedia of the Bible (האנציקלופדיה המקראית המצוירת בעריכת זונדרוון), השם כיתים ”הורחב לרוב לשמו הכולל של המערב ככלל, אך בפרט של המערב הימי”. The New International Version (התרגום הבין־לאומי החדש) מתרגם את הביטוי ”ציים כיתים” כ”ספינותיהן של מדינות החוף המערבי”. במלחמת־העולם הראשונה, ”ציים כיתים” היו ספינות הצי של בריטניה, אשר עגנו בחוף המערבי של אירופה. מאוחר יותר, תוגבר הצי הבריטי על־ידי ספינות מן היבשת המערבית של צפון אמריקה.
8 כתוצאה ממתקפה זו, ”נִכְאָה” [הוכנע] מלך הצפון, והודה במפלתו בשנת 1918. אך, הוא לא אמר נואש. ”ושב וזעם על ברית קודש ועשה; ושב וְיָבֵן [הסתמך] על עוזבי ברית קודש”. (דניאל י״א:30) כך ניבא המלאך, וכך אומנם היה.
המלך פועל ביעילות
9. מה הוביל לעלייתו של אדולף היטלר, וכיצד הוא ”עשה”, כלומר פעל ביעילות?
9 לאחר המלחמה, בשנת 1918, בנות־הברית המנצחות כפו על גרמניה לחתום על אמנת שלום שכללה ענישה, שנועדה ככל הנראה, להותיר את העם הגרמני על סף חרפת רעב לזמן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, לאחר מספר שנים של מאבק במצוקתה הנוראית, היתה גרמניה בשלה לעלייתו לשלטון של אדולף היטלר. הלה צבר כוח עצום בשנת 1933 ומייד פתח במתקפה אכזרית על ”ברית קודש”, המסמלת את אחיו המשוחים של ישוע המשיח. בכך ”עשה”, פעל ביעילות, נגד משיחיים נאמנים אלה, ברודפו רבים מהם באכזריות.
10. בבקשו סיוע, למי פנה היטלר, ומה היו תוצאות הדבר?
10 היטלר נהנה מהצלחה כלכלית ומדינית, ופעל ביעילות גם בתחומים אלה. תוך שנים ספורות, הפך הוא את גרמניה לכוח שאי אפשר היה להקל בו ראש, בהסתייעו ב”עוזבי ברית קודש”. מי היו אלה? מסתבר, שהיו אלה מנהיגי הנצרות, שטענו שהם ביחסי ברית עם אלהים, אך חדלו זה מכבר להיות תלמידי המשיח ישוע. קריאתו של היטלר לתמיכתם של ”עוזבי ברית קודש” הוכתרה בהצלחה. האפיפיור ברומא כרת עימו ברית, והכנסיה הרומית־קתולית, כמו גם הכנסיות הפרוטסטנטיות בגרמניה, תמכו בהיטלר במהלך שתים־עשרה שנות שלטון האימה שלו.
11. כיצד מלך הצפון ’חילל את המקדש’ ו’הסיר את התמיד’?
11 היטלר הצליח כל כך, עד כי פתח במלחמה, בדיוק כפי שחזה המלאך. ”וזרועים ממנו יעמודו, וחיללו המקדש, המעוז, והסירו התמיד”. (דניאל י״א:31) בעם־ישראל הקדום, ”המקדש” היווה חלק מההיכל שבירושלים. אולם, כאשר דחו היהודים את ישוע, דחה אותם יהוה וכן את בית־מקדשם. (מתי כ״ג:37 עד כ״ד:2) מאז המאה הראשונה לספירה ואילך, היה מקדשו של יהוה מקדש רוחני, כשקודש הקודשים שלו בשמים וחצרותיו הרוחניות על הארץ, במקום בו משרתים אחיו המשוחים של ישוע, הכהן הגדול. מאז שנות ה־30 של המאה העשרים, ה’המון הרב’ עובד את אלהים יחד עם השארית המשוחה; לפיכך, נאמר עליהם שהם משרתים ’בהיכל אלהים’. (ההתגלות ז׳:9, 15; י״א:1, 2; עברים ט׳:11, 12, 24) חצרותיו הארציות של המקדש חוללו, משום שמלך הצפון רדף ללא־רחם את השארית המשוחה ואת בני לוויתה בארצות שבהן שלט ביד רמה. הרדיפות היו כה עזות עד כי הוסר קורבן ”התמיד” — הקורבן הפומבי לתהילת שם יהוה. (עברים י״ג:15) חרף זאת, ההיסטוריה מוכיחה שעל אף סבלם האיום, משיחיים משוחים נאמנים יחד עם ’הצאן האחרות’, המשיכו לבשר במחתרת. — יוחנן י׳:16.
”השיקוץ”
12, 13. מה היה ה”שיקוץ” — וכפי שנחזה על ידי העבד הנאמן והנבון — מתי נועד הוא להיווסד מחדש, וכיצד?
12 כשסופה של מלחמת־העולם השניה נראה באופק, חלה התפתחות נוספת. ”ונתנו השיקוץ משומם”. (דניאל י״א:31) ”שיקוץ” זה, אותו הזכיר גם ישוע, זוהה קודם לכן כחבר־הלאומים, ’החיה האדומה כשני’, אשר על־פי ההתגלות ירדה לתהום. (מתי כ״ד:15; ההתגלות י״ז:8; ראה הספר Light [אור] כרך ב׳, עמוד 94.) הדבר אכן אירע עם פרוץ מלחמת־העולם השניה. אולם, בכינוס התיאוקרטי של עדי־יהוה בנושא ”העולם החדש” שנערך בשנת 1942, דן נשיאה השלישי של חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, נתן ה. נור, בנבואה שבהתגלות י״ז, והזהיר כי החיה עתידה לעלות שוב מן התהום.
13 ההיסטוריה אישרה את אמיתות דבריו. בין החודשים אוגוסט ואוקטובר של שנת 1944, בעיר דומברטון־אוקס שבארצות־הברית, האמנה של מה שעתיד היה להיקרא האומות המאוחדות החלה לקרום עור וגידים. האמנה אומצה על־ידי 51 מדינות, בכללן ברית־המועצות לשעבר, ובהיכנסה לתוקפה ב־24 באוקטובר 1945, חבר־הלאומים שחלף מן העולם, עלה למעשה מן התהום.
14. מתי השתנתה זהותו של מלך הצפון, וכיצד?
14 גרמניה היתה האויב הראשי של מלך הנגב במהלך שתי מלחמות העולם. לאחר מלחמת־העולם השניה, חָבַר חלק מגרמניה עם מלך הנגב והיה לבן־בריתו. אך, חלקה האחר של גרמניה היה לבן־בריתה של מעצמה חזקה אחרת. הגוש הקומוניסטי, אשר כלל אותה עת גם חלק מגרמניה, התנגד בחריפות לברית האנגלו־אמריקנית, והיריבות בין שני המלכים הפכה למלחמה קרה. — ראה הספר ”ייעשה רצונך על הארץ”, עמודים 264–284 שיצא לאור בלועזית.
המלך והברית
15. מי הם ”מרשיעי ברית”, ואילו יחסים שררו בינם לבין מלך הצפון?
15 המלאך ממשיך ואומר: ”ומרשיעי ברית יחניף בַּחֲלַקּוֹת”. (דניאל י״א:32) [משמעות שורש המלה ”יחניף” מוגדרת במילון האטימולוגי שמאת ארנסט קליין כ”כפר, חילל”.] מי הם אלה הפועלים ברשעות כנגד הברית? שוב, רק מנהיגי הנצרות מתאימים לתיאור זה, אלה המתיימרים להיות משיחיים, אך המחללים במעשיהם את עצם שמה של המשיחיות. במהלך מלחמת־העולם השניה, ”הממשלה הסובייטית עשתה מאמץ לגייס לעזרתה את הסיוע החומרי והרוחני של הכנסיות למען ההגנה על המולדת”. (Religion in the Soviet Union [דת בברית־המועצות], מאת וולטר קולרז) לאחר המלחמה, ניסו מנהיגי הנצרות לשמור על ידידות זו חרף מדיניותה האתיאיסטית של המעצמה, שהפכה למלך הצפון.b בזאת, הפכה הנצרות יותר מתמיד להיות חלק מן העולם — כפירה מתועבת בעיני יהוה. — יוחנן י״ז:14; יעקב ד׳:4.
16, 17. מי הם ה’משכילים’, ולאיזה יחס זכו הם תחת שלטונו של מלך הצפון?
16 אולם, מה באשר למשיחיים האמיתיים? ”ועם יודעי אלהיו יחזיקו ועשו. ומשכילי עם יבינו לרבים. ונכשלו בחרב ובלהבה, בשבי ובביזה, ימים”. (דניאל י״א:32, 33) המשיחיים שחיו תחת שלטונו של מלך הצפון, בעודם ’נכנעים לרשויות השלטון’, לא היוו חלק מן העולם. (רומים י״ג:1; יוחנן י״ח:36) בהקפידם ’לשלם לקיסר את אשר לקיסר’, הם אף נתנו ”לאלהים את אשר לאלהים”. (מתי כ״ב:21) משום כך, נאמנותם הועמדה במבחן. — טימותיאוס ב׳. ג׳:12.
17 מה היתה התוצאה? הם ’החזיקו’ ו’נכשלו’ גם יחד. הם ’נכשלו’, במובן זה שנרדפו קשות וסבלו בהתמדה, חלקם אף נהרגו. אך, הם ’החזיקו’, מבחינה זו שעל־פי־רוב שמרו על נאמנותם. אכן, הם ניצחו את העולם, כשם שישוע ניצח את העולם. (יוחנן ט״ז:33) יתר על כן, הם מעולם לא חדלו לבשר, אפילו אם מצאו עצמם בכלא או במחנה־ריכוז. בעשותם כן, הם ’הבינו לרבים’, כלומר הקנו הבנה לרבים. חרף הרדיפות, במרבית ארצות שלטונו של מלך הצפון, גדל מספרם של עדי־יהוה. הודות לנאמנותם של ה’משכילים’, חלק ניכר מההתרחבות חסרת התקדים של ’ההמון רב’ הופיע בארצות אלה. — ההתגלות ז׳:9–14.
18. לאיזה ”עזר מעט” זכתה השארית המשוחה תחת שלטונו של מלך הצפון?
18 בדברו על רדיפת משרתי אלהים, חזה המלאך: ”ובהיכשלם ייעזרו עזר מעט”. (דניאל י״א:34) כיצד אירע הדבר? ראשית, נצחונו של מלך הנגב במלחמת־העולם השניה הביא הקלה מרובה למשיחיים הנתונים תחת שלטונו. (השווה ההתגלות י״ב:15, 16.) לאחר מכן, אלה שנרדפו בידי יורשו של מלך הצפון זכו להקלה מדי פעם, ועם שוך המלחמה הקרה, הבינו מנהיגים רבים, שהמשיחיים הנאמנים אינם מהווים עבורם כל איום, ולפיכך העניקו להם הכרה רשמית.c סיוע רב הגיע גם מצד אותם המספרים ההולכים וגדלים של ’ההמון הרב’, אשר הגיבו בחיוב להכרזתם הנאמנה של המשוחים וסייעו בידם, כמתואר במתי כ״ה:34–40.
צריפת עם אלהים
19. (א) כיצד ”נלוו עליהם רבים בחלקלקות”? (ב) מהי משמעות הביטוי ”עד עת קץ”? (ראה הערת שוליים.)
19 לא כל אלה שגילו עניין בשירות אלהים במהלך עת זו, היו בעלי מניעים טהורים. המלאך מזהיר: ”ונלוו עליהם רבים בחלקלקות. ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ; כי עוד למועד”.d (דניאל י״א:34, 35) היו שגילו עניין באמת אך לא היו נכונים להקדיש את עצמם בנאמנות לשירות אלהים. אחרים, אשר לכאורה נענו לבשורה הטובה, היו למעשה מרגלים מטעם השלטונות. דיווח מאחת הארצות מוסר: ”אחדים מאותם טיפוסים חסרי־מצפון היו קומוניסטים מושבעים אשר הסתננו לאירגון אלהים, עטו חזות של אנשים נלהבים ביותר ואף מונו לתפקידים אחראיים”.
20. מדוע הרשה יהוה לחלק מהמשיחיים הנאמנים ’להיכשל’ עקב חדירתם של מסתננים צבועים?
20 המסתננים גרמו לכך שחלק מן הנאמנים נפלו בידי הרשויות. מדוע הרשה יהוה לדברים מעין אלה לקרות? למטרת צריפה, טיהור. בדיוק כשם שישוע ”מסבלותיו למד לציית”, כך גם לומדים נאמנים אלה לגלות סבלנות תוך כדי העמדת אמונתם במבחן. (עברים ה׳:8; יעקב א׳:2, 3; השווה מלאכי ג׳:3.) ובכך הם ’נצרפו, התבררו והתלבנו’. שמחה רבה מצפה לנאמנים אלה כאשר יגיע המועד בו יזכו לגמול הודות לעמידתם האיתנה. בכך נוכל להיווכח בהוסיפנו לדון בנבואת דניאל.
(מקור המאמר: 1993/11/1)
[הערות שוליים]
a יצא לאור על־ידי חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים, ופורסם בלועזית בשנת 1958 בכינוס הבין־לאומי של עדי־יהוה בנושא ”הרצון האלוהי”.
b הוצאת נובמבר 1992 של הירחון ווֹרְלְד פְּרֶס רִיוְויוּ כללה מאמר מהעיתון הקנדי טורונטו סטאר, שציין: ”במהלך השנים שחלפו, הרוסים ראו כיצד עשרות אשליות הקשורות בהיסטוריה של ארצם, שבעבר לא היה עליהן עוררין, מתנפצות אל מול מבחן המציאות. אך, גילויי שיתוף הפעולה בין הכנסיה לשלטון הקומוניסטי היוו את מכת המחץ המזעזעת מכולן”.
c ראה המצפה בלועזית מן ה־15 ביולי, 1991, עמודים 8–11.
d ”עד עת קץ” עשוי להשתמע גם כ”במהלך עת קץ”. משמעה של המלה ”עד” בטקסט הארמי שבדניאל ז׳:25 הוא ”במהלך” או ”למשך”. למלה זו משמעות דומה בטקסט העברי במלכים ב׳. ט׳:22, איוב כ׳:5 ובשופטים ג׳:26. אולם, במרבית התרגומים של דניאל י״א:35 נאמר ”עד” ולא במהלך, ואם זוהי הוראתה המדויקת של המלה, אזי ’עת הקץ’ חייבת להיות כאן עת הקץ של עמידתו של עם אלהים בסבל. — השווה ”ייעשה רצונך על הארץ”, עמוד 286.
האם אתה זוכר?
◻ מדוע עלינו לצפות כיום לזכות בהבנה ברורה יותר של נבואות דניאל?
◻ כיצד ”מלך הצפון” ’זעם ועשה’?
◻ כיצד חזתה כיתת העבד את הופעתו המחודשת של ה”שיקוץ”?
◻ כיצד השארית המשוחה ’נכשלה, החזיקה ונעזרה עזר מעט’?
[תמונה בעמוד 23]
תחת שלטונו של היטלר, התאושש ”מלך הצפון” לחלוטין מן התבוסה שנחל מידי ”מלך הנגב” בשנת 1918
[תמונה בעמוד 24]
מנהיגי הנצרות השתדלו לטפח קשרים עם ”מלך הצפון”
[שלמי תודה]
Zoran/Sipa Press