חידות אלוהיות ומטרת אלוהים
מהו הדבר שאם לא יודעים את פתרונו הוא קיים, ואם מגלים את פתרונו — הוא חולף מן העולם? התשובה: חידה.
בחברה הפרגמטית של היום הנטייה הרווחת היא לראות בחידות משחק ילדים, אך בימי קדם נחשבות החידות ל”מבחני חוכמה”, מציין מילון התנ״ך לפרשן (The Interpreter’s Dictionary of the Bible). (השווה משלי א׳:5, 6.)
לעתים לא הביע יהוה מפורשות את רצונו ואת מטרתו, אלא טשטש במכוּון את מסריו הנבואיים תוך שימוש בדימויים ו”בחידות” (תהלים ע״ח:2; במדבר י״ב:8). במקרא מופיעה המילה ”חידה” 17 פעמים בלבד, אך הוא גדוש בחידות ומשלים.
שפע של חידות מקראיות
על שלמה המלך נאמר כי היה בכוחו לפענח את החידות הקשות ביותר (מלכים א׳. י׳:1). אין ספק שיכולת זו היתה נעוצה בחוכמה שנתן לו אלוהים. אם יש אמת בדיווחי ההיסטוריונים הקדומים, לפיהם הפסיד שלמה בתחרות חידות לחירם מלך צור, הרי סביר להניח שהדבר קרה אחרי שאיבד את רוח יהוה מפאת כפירתו. שמשון השופט אהב גם הוא חידות. פעם אחת, בעזרת רוח הקודש, חד שמשון חידה שבזכותה הטיל מורא על אויבי אלוהים (שופטים י״ד:12–19).
חידות מקראיות רבות קשורות במישרין למטרות יהוה. תן דעתך, למשל, לבראשית ג׳:15. נבואה זו, שעליה מושתת הנושא המרכזי של המקרא, מהווה מעין חידה או ”סוד” (רומים ט״ז:25, 26). כמו כן, מלבד חזיונות והתגלויות על־טבעיים ראה השליח פאולוס היבטים מסוימים במטרת אלוהים ”במעורפל” (קורינתים א׳. י״ג:12; קורינתים ב׳. י״ב:1–4). ומה באשר לאינספור ההשערות סביב מספרה המסתורי של החיה — ”שש מאות ושישים ושש” — המוזכר במפתיע וללא הסבר בההתגלות י״ג:18? מי יכול לפתור חידות אלוהיות אלו, ואיזו מטרה הן משרתות?
גילוי סודות אלוהיים
רבים יאמרו שחוש הראייה הוא היקר מבין חמשת החושים. אך בהעדר אור נעשה כושר הראייה של האדם כמעט חסר תועלת, וכמוהו כאדם עיוור. הוא הדין לגבי מוח האדם. יש לו יכולת מדהימה לערוך הקבלות, לחשוב בהיגיון ולפתור חידות. עם זאת, קיים צורך בדבר נוסף כדי לפענח את חידותיו של אלוהים. הועלו פתרונות מפתרונות שונים לחידות שבמקרא, ואולם רק הוגה החידות, יהוה אלוהי האור, מסוגל לגלות לנו את פשרן (יוחנן א׳. א׳:5).
למרבה הצער, בני האדם ברובם גאים ועצמאים מכדי לפנות ליהוה כדי לקבל תשובות. יש שנפעמים מן המסתורין שבדבר, ובחיפושם אחר גירוי אינטלקטואלי, מבקשים פתרונות במחוזות אחרים ולא בדבר־אלוהים. אין הם ממש תרים אחר האמת. למשל, המיסטיקה היהודית שבאה לידי ביטוי בקבלה מלבישה משמעות מאגית על המספרים ועל האלפבית העברי. הגנוסטים במאה השנייה לספירה חיפשו משמעויות נסתרות בתנ״ך ובכתבים המשיחיים.
כל החיפושים הללו הובילו אותם למעורבות רבה יותר בטקסים אליליים ובאמונות תפלות והרחיקו אותם מן האמת האלוהית. ’אם העולם מלא ברשע’, טענו הגנוסטים, ’הרי שבוראו, יהוה, אינו אל טוב’. האם זו המסקנה הטובה ביותר שיכלו להסיק? עד כמה שטחית דרך החשיבה של האדם! אין פלא שהשליח פאולוס, שנאבק במושגי כפירה שהתפתחו מאוחר יותר על־ידי הכתות הגנוסטיות, הזהיר בתקיפות באיגרותיו ש”לא לחרוג מן הכתוב” (קורינתים א׳. ד׳:6).
שפיכת אור על ’החידות’
מדוע יציג אלוהי האור את דבריו בחידות? החידה מטבעה מציתה את דמיונו של האדם וקוראת תיגר על כושר החשיבה שלו. כעיטורי מזון המפוזרים על ארוחת גורמה, נועדו החידות המפוזרות במקרא לעורר לעתים את התעניינות הקהל ולהפיח רוח חיים במסר. במקרים אלו מובא ההסבר, על־פי־רוב, מייד אחרי החידה (יחזקאל י״ז:1–18; מתי י״ח:23–35).
יהוה מעניק חוכמה ביד רחבה, אך אינו עושה כן ללא הבחנה (יעקב א׳:5–8). תן דעתך לספר משלי — אסופה של אמרות שנכתבו בהשראת אלוהים. חלק ניכר מהן קשות להבנה, ויש הרואים בהן חידות. כדי להבינן דרושים זמן ומחשבה. כמה אנשים מוכנים להשקיע את המאמצים הדרושים? החוכמה הגלומה בהן נגישה רק למי שמוכנים לחפור כדי למוצאה (משלי ב׳:1–5).
ישוע דיבר במשלים כדי לחשוף את מניעי לבם של מאזיניו. המונים התקהלו סביבו. הם נהנו מן הסיפורים שסיפר ואהבו לראותו מחולל נסים. אולם, כמה מהם ניאותו לשנות את אורח חייהם וללכת בעקבותיו? עד כמה שונים היו תלמידיו של ישוע, אשר שוב ושוב ביקשו להבין את תורותיו והיו מוכנים להתכחש לעצמם וללכת אחריו! (מתי י״ג:10–23, 34, 35; ט״ז:24; יוחנן ט״ז:25, 29).
פנה אל האור
בספר אחד נאמר: ”דומה כי ההתעניינות בחידות חופפת בזמנה לתקופות של התעוררות אינטלקטואלית”. כיום יש לנו זכות גדולה לחיות בתקופה שבה ”אור [רוחני] זרוע” למשרתי אלוהים (תהלים צ״ז:11; דניאל י״ב:4, 9). הנוכל לייחל ליהוה בסבלנות שיגלה לנו את מטרותיו על־פי לוח־הזמנים שלו? חשוב מכך, האם אנו ממהרים לשנות את חיינו כשמתברר לנו כיצד להתאים אותם לרצונו הגלוי של אלוהים? (תהלים א׳:1–3; יעקב א׳:22–25). אם נעשה כן, יברך יהוה את מאמצינו, וכשם שמשקפי ראייה נועדו לתיקון ראייה מטושטשת, תמקד רוח הקודש בעיני שכלנו את הפסיפס היפהפה של מטרת אלוהים ותחדד את ראייתנו הרוחנית (קורינתים א׳. ב׳:7, 9, 10).
החידות שבמקרא מאדירות את יהוה כ”מגלה סודות” (דניאל ב׳:28, 29). יהוה בוחן לבבות (דברי הימים א׳. כ״ח:9). אל לנו להיות מופתעים שאורה של האמת האלוהית הולך ומתעצם בהדרגה (משלי ד׳:18; רומים ט״ז:25, 26). במקום לנסות להבין את עמוקות אלוהים באמצעות מיסטיקה וחוכמת אנוש רדודה, שאינן אלא הבל, הבה נישא עינינו אל יהוה אלוהים שישפוך את אור האמת על ’חידותיו’ ויגלה בעתו את מטרותיו הנפלאות למשרתיו הנאמנים (עמוס ג׳:7; מתי כ״ד:25–27).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 26]
Biblia Hebraica Stuttgartensia, Deutsche Bibelgesellschaft Stuttgart