אל נא ניסוג אלי אבדון!‏

‏”‏איננו מן הנסוגים אלי אבדון”‏ (‏עברים י׳:‏39‏)‏.‏

1.‏ באילו נסיבות גבר הפחד על השליח פטרוס?‏

השליחים ודאי הזדעזעו לשמע דבריו של אדונם האהוב ישוע.‏ הוא אמר שהם יפנו לו עורף ויפוצו לכל עבר.‏ כיצד ייתכן שיעשו כדבר הזה דווקא בשעה שיזדקק להם יותר מתמיד?‏ פטרוס התעקש:‏ ”‏גם אם הכל ייכשלו,‏ אני לא איכשל!‏”‏ פטרוס היה באמת אדם אמיץ ונועז.‏ אך כאשר הוסגר ישוע ונעצר,‏ נפוצו כל השליחים — כולל פטרוס.‏ מאוחר יותר,‏ כשנחקר ישוע בביתו של קַיָּפָא הכהן הגדול,‏ שהה פטרוס בחצר הבית נחרד כולו.‏ הלילה הקר חלף לו באיטיות מייגעת וסביר להניח שפטרוס חשש שישוע וכל מקורביו יוצאו להורג.‏ כשזוהה כאחד שהתרועע עם ישוע,‏ נתקף פטרוס בחרדה.‏ שלוש פעמים הכחיש כל קשר לישוע — ואף טען שאינו מכיר אותו!‏ (‏מרקוס י״ד:‏27–31,‏ 66–72‏)‏.‏

2.‏ (‏א)‏ מדוע התנהגותו הפחדנית של פטרוס בליל מעצרו של ישוע אין בה כדי לומר שהוא ’‏מן הנסוגים’‏?‏ (‏ב)‏ איזו החלטה נחושה עלינו להחליט?‏

² זו היתה נקודת שפל בחייו של פטרוס,‏ רגע שללא ספק התחרט עליו כל שארית ימיו.‏ אך האם בשל התנהגותו בלילה ההוא ניתן לומר עליו שהיה מוג לב?‏ האם בגלל מה שקרה נעשה פטרוס לאחד מאלה שתיאר השליח פאולוס כשכתב:‏ ”‏אבל אנחנו איננו מן הנסוגים אלי אבדון”‏?‏ (‏עברים י׳:‏39‏)‏ רובנו ודאי מסכימים כי דברי פאולוס אינם חלים על פטרוס.‏ מדוע?‏ כי פחדו היה רגעי — מעידה קטנה בחיים שהצטיינו באומץ לב ובאמונה יוצאים מגדר הרגיל.‏ לרבים מאיתנו היו רגעים שאנו מתביישים בהם,‏ רגעים שבהם הפחד לפת אותנו פתאום ועצר בעדנו מלהגן בעוז רוח על האמת כפי שהיינו רוצים.‏ (‏השווה רומים ז׳:‏21–23‏.‏)‏ מעידות רגעיות אין בהן כדי לומר שאנו מן הנסוגים אלי אבדון.‏ עם זאת,‏ עלינו להחליט בנחישות שלא להיות כאלה.‏ מדוע?‏ וכיצד נוכל להימנע מלהיות מן הנסוגים?‏

מה הכוונה לסגת אלי אבדון

3.‏ מה עשו הנביאים אליהו ויונה מתוך פחד?‏

³ באומרו ”‏מן הנסוגים”‏ לא התכוון פאולוס לאנשים שאיבדו לרגע את אומץ לבם.‏ הוא ודאי ידע על המקרה של פטרוס ועל מקרים דומים.‏ אליהו,‏ נביא עז רוח שדיבר ללא כחל וסרק,‏ נכנע לפחד ונמלט על נפשו לאחר שהמלכה המרשעת איזבל איימה על חייו (‏מלכים א׳.‏ י״ט:‏1–4‏)‏.‏ יונה הנביא נתקף בחרדה עמוקה יותר.‏ יהוה הורה לו ללכת לנינווה,‏ עיר מושחתת שנודעה לשמצה באלימותה.‏ חיש מהר עלה יונה על אונייה שהפליגה לתרשיש — 500,‏3 קילומטר בכיוון ההפוך!‏ (‏יונה א׳:‏1–3‏)‏ למרות זאת,‏ תהא זו טעות לומר שנביאים נאמנים אלו והשליח פטרוס היו מן הנסוגים.‏ מדוע?‏

4,‏ 5.‏ (‏א)‏ כיצד עוזר לנו ההקשר להבין למה התכוון פאולוס באומרו ”‏אבדון”‏ בעברים י׳:‏39‏?‏ (‏ב)‏ למה התכוון פאולוס באומרו:‏ ”‏איננו מן הנסוגים אלי אבדון”‏?‏

⁴ שים לב למשפט המלא שאמר פאולוס:‏ ”‏איננו מן הנסוגים אלי אבדון”‏.‏ למה התכוון באומרו ”‏אבדון”‏?‏ המילה היוונית שתורגמה ל”‏אבדון”‏ עניינה לעתים בהשמדה נצחית.‏ הגדרה זו מתאימה להקשר.‏ קודם לכן הזהיר פאולוס:‏ ”‏אם נחטא בזדון לאחר שקיבלנו את ידיעת האמת,‏ לא יישאר עוד קורבן לכפר על חטאים,‏ אלא ציפיית חרדה לדין,‏ ולהט אש אשר תאכל את האויבים”‏ (‏עברים י׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏

⁵ לכן,‏ כאשר אמר לאחיו לאמונה,‏ ”‏איננו מן הנסוגים אלי אבדון”‏,‏ התכוון פאולוס שהוא וקוראי איגרתו הנאמנים גמרו אומר שלא להתרחק מיהוה ולא לחדול לשרתו.‏ אם יעשו כן סופם יהיה השמדה נצחית.‏ יהודה איש קריות היה מן הנסוגים אלי אבדון,‏ והוא הדין לגבי אויבי אמת אחרים שפעלו במזיד נגד רוח יהוה (‏יוחנן י״ז:‏12;‏ תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏3‏)‏.‏ הללו נמנים עם ”‏מוגי הלב”‏ שיישמדו לעד באגם האש הסמלי (‏ההתגלות כ״א:‏8‏)‏.‏ לא,‏ איננו רוצים להיות כמוהם!‏

6.‏ איזה קו פעולה מעוניין השטן שננקוט?‏

⁶ השטן מעוניין שניסוג אלי אבדון.‏ מהיותו רב אומן ב’‏נכלים’‏ יודע השטן כי דרך הרת אסון זו מתחילה תדיר בקטנות (‏אפסים ו׳:‏11‏)‏.‏ אם ברדיפות ישירות אין הוא משיג את מטרותיו,‏ מחפש השטן להחליש את אמונתם של המשיחיים האמיתיים באמצעים מחוכמים יותר.‏ הוא רוצה להשתיק את עדיו האמיצים והנלהבים של יהוה.‏ הבה נראה באילו תכסיסים השתמש נגד המשיחיים העברים שאליהם כתב פאולוס.‏

הלחצים שהופעלו על המשיחיים כדי שייסוגו

7.‏ (‏א)‏ מה עבר על הקהילה בירושלים?‏ (‏ב)‏ מה היו נסיבותיהם הרוחניות של כמה מקוראי איגרתו של פאולוס?‏

⁷ מראיות שונות עולה שפאולוס כתב את איגרתו אל העברים ב־61 לספירה בערך.‏ הקהילה בירושלים ידעה ימים קשים.‏ אחרי מות ישוע שטף את המשיחיים גל של אלימות אכזרית,‏ אשר אילץ רבים מהם לעזוב את העיר.‏ לאחר מכן שרר שלום לזמן מה,‏ שאיפשר למשיחיים המעטים לגדול במספרם (‏מעשי השליחים ח׳:‏4;‏ ט׳:‏31‏)‏.‏ בחלוף השנים,‏ פקדו אותם לפרקים רדיפות וקשיים.‏ דומה כי כאשר כתב פאולוס את האיגרת אל העברים,‏ נהנתה הקהילה משלום יחסי.‏ למרות זאת,‏ הופעלו עליה לחצים.‏ חלפו קרוב לשלושים שנה מאז חזה ישוע את השמדת ירושלים.‏ היו ודאי שחשו כי הקץ מתעכב יותר מדי ואולי לא יזכו לראותו.‏ אחרים,‏ ובייחוד החדשים באמונה,‏ לא נבחנו עוד ברדיפות קשות ולא הבינו לגמרי עד כמה חשובה הסבלנות בעת ניסיון (‏עברים י״ב:‏4‏)‏.‏ אין ספק שהשטן חיפש כל הזדמנות לנצל את המצב.‏ באילו ’‏נכלים’‏ השתמש?‏

8.‏ כיצד התייחסו יהודים רבים לקהילה המשיחית שעדיין היתה בחיתוליה?‏

⁸ הציבור היהודי בירושלים וביהודה בז לקהילה המשיחית שהיתה עדיין בחיתוליה.‏ אם לשפוט על־פי איגרתו של פאולוס,‏ ניתן לשער אילו הערות עוקצניות העירו מנהיגי הדת היהודים וחסידיהם למשיחיים.‏ ייתכן שאמרו:‏ ’‏לנו יש המקדש הגדול בירושלים העומד על מכונו מאות שנים!‏ משרת שם כהן גדול אצילי וכוהני משנה.‏ קורבנות מועלים במקדש מדי יום ביומו.‏ יש לנו התורה שהועברה למשה בידי מלאכים והתקבלה באותות גדולים על הר סיני.‏ המשיחיים האלה הם סתם כת שצצה לה משום מקום.‏ הם כפרו ביהדות ואין להם מאומה ממה שיש לנו!‏’‏ האם חצי הלעג פגעו במטרה?‏ עושה רושם כי כמה משיחיים עברים היו מוטרדים מן ההתקפות.‏ איגרתו של פאולוס באה לעזרתם בדיוק בזמן.‏

מדוע אסור היה להם לסגת אלי אבדון

9.‏ (‏א)‏ איזה נושא שזור כחוט השני לאורך איגרת אל העברים?‏ (‏ב)‏ באיזה מובן שירתו המשיחיים במקדש טוב יותר מזה שהיה בירושלים?‏

⁹ נבחן כעת שתי סיבות שהעלה פאולוס בפני אחיו ואחיותיו ביהודה כדי שלא ייסוגו אלי אבדון.‏ הסיבה הראשונה — עליונותה של מערכת הפולחן המשיחית — שזורה כחוט השני לאורך איגרת אל העברים ונידונה בה בהרחבה.‏ המקדש שבירושלים לא היה אלא חיקוי של ממשות גדולה בהרבה — מקדשו הרוחני של יהוה,‏ בניין ”‏שאינו מעשה ידיים”‏ (‏עברים ט׳:‏11‏)‏.‏ המשיחיים קיבלו את הזכות לשרת במסגרת רוחנית זו של עבודת אלוהים הטהורה.‏ הם שירתו בכפוף לברית טובה יותר,‏ הברית החדשה שהובטחה זה זמן רב,‏ אשר מתווכה,‏ ישוע המשיח,‏ עולה על משה (‏ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע אין בייחוסו של ישוע כדי לפסול אותו מלכהן ככהן הגדול במקדש הרוחני?‏ (‏ב)‏ באילו דרכים היה ישוע כהן גדול טוב יותר מן הכהן ששירת במקדש שבירושלים?‏

¹⁰ למשיחיים היה גם כהן גדול טוב פי כמה וכמה,‏ ישוע המשיח.‏ לא,‏ הוא לא היה מצאצאי אהרון.‏ הוא היה כהן גדול ”‏על דִּבְרָתִי מלכי־צדק”‏,‏ כלומר,‏ כמו מלכי־צדק (‏תהלים ק״י:‏4‏)‏.‏ מלכי־צדק,‏ ששושלת היוחסין שלו אינה ידועה,‏ היה המלך והכהן הגדול של העיר הקדומה שלם.‏ בזאת היווה צל נבואי הולם לישוע שכהונתו לא היתה תלויה בייחוס אנושי בלתי מושלם,‏ אלא בדבר נעלה באלפי מונים — בשבועתו של יהוה אלוהים.‏ גם ישוע,‏ כמו מלכי־צדק משרת לא רק ככהן גדול אלא גם כמלך,‏ מלך שלא ימות לעולם (‏עברים ז׳:‏11–21‏)‏.‏

¹¹ בנוסף לכך,‏ להבדיל מן הכהן הגדול ששירת במקדש שבירושלים,‏ ישוע לא היה צריך להקריב קורבנות שנה בשנה.‏ קורבנו היה חייו המושלמים,‏ שאותם הקריב אחת ולתמיד (‏עברים ז׳:‏27‏)‏.‏ כל הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש היו אך ורק צללים נבואיים לקורבנו של ישוע.‏ קורבנו המושלם פתח פֶּתח לסליחת חטאים אמיתית לכל המאמינים בו.‏ פאולוס הראה גם שישוע הכהן הגדול נותר כפי שהכירוהו המשיחיים בירושלים — עניו,‏ טוב לב ואחד היכול ”‏לחוש עימנו את חולשותינו”‏ (‏עברים ד׳:‏15;‏ י״ג:‏8‏)‏.‏ בפני המשיחיים המשוחים עמדה התוחלת לשרת ככוהני משנה של המשיח!‏ איך יכלו בכלל להעלות על דעתם לחזור ליסודות ”‏החלשים והעלובים”‏ של היהדות המושחתת?‏ (‏גלטים ד׳:‏9‏)‏.‏

12,‏ 13.‏ (‏א)‏ איזו סיבה שנייה העלה פאולוס שלא להיסוג?‏ (‏ב)‏ מדוע היה בעמידתם של המשיחיים העברים בעבר כדי לעודדם שלא לסגת אלי אבדון?‏

¹² וכאילו אין די בזה,‏ העלה פאולוס בפני העברים סיבה שנייה לבל ייסוגו אלי אבדון — עמידתם באמונה.‏ הוא כתב:‏ ”‏זיכרו את הימים הראשונים,‏ כאשר אורו עיניכם ועמדתם במאבק קשה ובצרות”‏.‏ פאולוס הזכיר להם שהם סבלו חֲרָפוֹת וצרות ”‏לעיני כל”‏.‏ חלקם ישבו בכלא;‏ אחרים הזדהו עם האסירים ותמכו בהם.‏ אמונתם ועמידתם היו למופת (‏עברים י׳:‏32–34‏)‏.‏ מדוע ביקש מהם פאולוס ’‏להיזכר’‏ בחוויות מכאיבות אלו?‏ האם לא היה בזה כדי לרפות את ידיהם?‏

¹³ נהפוך הוא,‏ אם לא ישכחו ”‏את הימים הראשונים”‏,‏ יזכרו כיצד עזר להם יהוה בעת ניסיון.‏ בעזרתו הדפו התקפות רבות מצד השטן.‏ פאולוס כתב:‏ ”‏אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו”‏ (‏עברים ו׳:‏10‏)‏.‏ כן,‏ יהוה זכר את כל פעליהם הנאמנים ואגר אותם בזיכרונו האינסופי.‏ בל נשכח את מצוות ישוע לאצור אוצרות בשמים.‏ שום גנב לא יוכל לגנוב אותם,‏ ועש וחלודה לא יוכלו להשחיתם (‏מתי ו׳:‏19–21‏)‏.‏ אוצרות אלו יושחתו אך ורק אם המשיחי ייסוג אלי אבדון.‏ כך יאבד את כל האוצרות שאצר בשמים.‏ פאולוס העלה כאן סיבה טובה מאוד בפני המשיחיים העברים כדי שלעולם לא ייסוגו אלי אבדון.‏ למה שכל שנות שירותם הנאמן יהיו לריק?‏ הדבר הנכון והטוב ביותר לעשותו הוא להחזיק מעמד.‏

מדוע אסור לנו לסגת אלי אבדון

14.‏ אילו קשיים שאנו מתמודדים עימם דומים לקשיים שהיו למשיחיים במאה הראשונה?‏

¹⁴ גם היום יש למשיחיים האמיתיים סיבות טובות לא פחות שלא לסגת.‏ ראשית,‏ בל נשכח מה גדולה הברכה שבה זיכנו יהוה בעבודתו הטהורה.‏ כדוגמת המשיחיים במאה הראשונה,‏ אנו חיים בזמנים שבהם רוב חברי הדתות הפופולריות בזים ולועגים לנו.‏ הם מצביעים בגאווה על בנייני הדת המרשימים שלהם ועל ההיסטוריה ארוכת השנים של מסורותיהם.‏ אך יהוה מבהיר לנו כי הוא שבע רצון מן הדרך שבה אנו עובדים אותו.‏ לאמיתו של דבר,‏ אנו נהנים היום מברכות שלא נפלו בחלקם של המשיחיים בני המאה הראשונה.‏ הכיצד?‏ הרי הם חיו כשהחל המקדש הרוחני לתפקד.‏ המשיח החל לשמש ככהן גדול עם טבילתו ב־29 לספירה.‏ חלקם ראו את הנסים שחולל בן האלוהים.‏ גם אחרי מותו נעשו נסים.‏ אלא שמתנות אלו חדלו לבסוף,‏ כפי שנובא מראש (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏8‏)‏.‏

15.‏ בתקופת התגשמותה של איזו נבואה חיים היום המשיחיים האמיתיים,‏ ומה משמע הדבר עבורנו?‏

¹⁵ ואולם,‏ אנו חיים בתקופת התגשמותה העיקרית של נבואת יחזקאל פרקים מ׳ עד מ״ח לגבי המקדש המורחב.‏a היינו עדים אפוא לשיקום המסגרת של עבודת אלוהים הטהורה.‏ המקדש הרוחני טוהר מכל הטומאות הדתיות ומכל עבודת אלילים (‏יחזקאל מ״ג:‏9;‏ מלאכי ג׳:‏1–5‏)‏.‏ חשוב על הברכות שהוענקו לנו בזכות טיהור זה.‏

16.‏ עם איזו מגמה מרפה ידיים התמודדו המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה?‏

¹⁶ לקהילה המשיחית המאורגנת במאה הראשונה לספירה לא נכון היה עתיד ורוד.‏ ישוע ניבא שהמצב יהיה דומה לשדה חיטים חדש שנזרעו בו גם זרעים של עשבים רעים,‏ עד כדי כך שקשה יהיה להבחין בין החיטים לעשבים הרעים (‏מתי י״ג:‏24–30‏)‏.‏ וכך היה.‏ בתום המאה הראשונה,‏ כאשר שימש השליח הקשיש יוחנן כמעכב האחרון למניעת השחיתות,‏ פשו עשבי הכפירה (‏תסלוניקים ב׳.‏ ב׳:‏6;‏ יוחנן א׳.‏ ב׳:‏18‏)‏.‏ זמן לא רב אחרי מות השליחים קמה כיתת כמורה מורמת מעם שאנשיה עטו לבוש ייחודי ודיכאו את העדר ביד חזקה.‏ הכפירה התפשטה כנמק,‏ ומצב זה ריפה את ידי המשיחיים הנאמנים.‏ הם ראו כיצד המסגרת החדשה של עבודת אלוהים הטהורה נדחקת לקרן זווית לטובת מסגרת מושחתת — וזאת פחות ממאה שנה אחרי שהקים המשיח את הקהילה.‏

17.‏ באיזה מובן קיימת הקהילה המשיחית בעת החדשה זמן רב יותר מן הקהילה במאה הראשונה?‏

¹⁷ כעת המצב הפוך.‏ עבודת אלוהים הטהורה קיימת היום זמן רב יותר מן התקופה שחלפה עד מות השליחים.‏ מאז יצאה המהדורה הראשונה של כתב־עת זה ב־1879,‏ דאג יהוה שעבודתו תלך ותיטהר.‏ יהוה וישוע המשיח באו אל ההיכל הרוחני ב־1918 כדי לטהרו (‏מלאכי ג׳:‏1–5‏)‏.‏ מאז 1919 נצרפת בהדרגה המסגרת של עבודת יהוה אלוהים.‏ נבואות המקרא ועקרונותיו הולכים ומתבהרים לנו (‏משלי ד׳:‏18‏)‏.‏ לזכות מי יש לזקוף זאת?‏ לא לזכותם של בני אדם לא־מושלמים.‏ רק יהוה,‏ עם בנו לצדו כראש הקהילה,‏ יכול היה להגן על משרתיו מן השחיתות בזמנים קשים אלו.‏ אל נשכח אפוא להודות ליהוה על הזכות שיש לנו לעובדו בטוהרה,‏ והבה נהא נחושים בדעתנו לא לסגת אלי אבדון!‏

18.‏ מאיזו סיבה אל לנו לעולם לסגת אלי אבדון?‏

¹⁸ גם לנו,‏ כמו למשיחיים העברים,‏ יש סיבה שנייה שלא לסגת בפחדנות — עמידתנו באמונה.‏ בין אם אנו משרתים את יהוה שנים אחדות ובין אם עשרות שנים,‏ אל נשכח את כל פעלינו כמשיחיים.‏ רבים מקרבנו נרדפו בדרכים שונות — מאסרים,‏ חרם על הפעילות,‏ אלימות או אובדן רכוש.‏ רבים התמודדו עם התנגדות מצד המשפחה,‏ לעג,‏ בוז ואדישות.‏ החזקנו מעמד ואנו ממשיכים לשרת את יהוה בנאמנות חרף קשיי החיים והניסיונות הפוקדים אותנו.‏ בעשותנו כן,‏ אנו אוצרים אוצרות בשמים,‏ ויהוה לא ישכח את עמידתנו באמונה.‏ אין זה הזמן להיסוג אלי העולם המושחת שעזבנו!‏ למה שכל עמלנו ירד לטמיון?‏ בייחוד היום,‏ כש”‏עוד מעט קט”‏ יבוא הקץ (‏עברים י׳:‏37‏)‏.‏

19.‏ במה ידון המאמר הבא?‏

¹⁹ יהא נא מנוי וגמור עימנו שלא להיות ”‏מן הנסוגים אלי אבדון”‏!‏ הבה נהיה ”‏בני האמונה”‏ (‏עברים י׳:‏39‏)‏.‏ מה עלינו לעשות כדי להיות בני האמונה,‏ וכיצד נוכל לעזור לאחינו לעשות כן?‏ בנושא זה ידון המאמר הבא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מה הכוונה לסגת אלי אבדון?‏

◻ אילו לחצים הופעלו על המשיחיים העברים שאליהם כתב פאולוס?‏

◻ אילו סיבות שלא להיסוג אלי אבדון העלה פאולוס בפני העברים?‏

◻ מאילו סיבות גמרנו אומר שלא להיסוג אלי אבדון?‏

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

הפחד שאחז בפטרוס אין בו כדי לומר שהוא ”‏מן הנסוגים אלי אבדון”‏