גלעד שולח שליחים ”עד קצה הארץ”
זה יותר מחמישים שנה שגלעד, בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה, שולח שליחים לארצות אחרות. ב־11 בספטמבר 1999 נערך טקס הסיום של מחזור 107. למדו בו 48 תלמידים מ־11 ארצות, והם נשלחו ל־24 ארצות שונות. הם יצטרפו לאלפי השליחים הממלאים תפקיד מכריע בהגשמת דבריו האחרונים של ישוע לפני עלייתו השמיימה. הוא ניבא שתלמידיו יהיו ’עדיו עד קצה הארץ’ (מעשי השליחים א׳:8).
טקס הסיום שהתקיים באיזור יפהפה במרכז החינוכי של חברת המצפה בפטרסון, ניו־יורק, היה אירוע גדול. בוגרי המחזור שמחו מאוד שלטקס הגיעו קרובי משפחה, ידידים ואורחים. מספר הנוכחים, כולל הצופים שראו ושמעו את התוכנית בעזרת מצלמות וידיאו וקווי הטלפון, עמד על 992,4 איש.
שרת את יהוה ואת הרֵע בנאמנות
”מי ליהוה?” זה היה נושא הנאום הפותח מפי קארי בַּרבּר, חבר בגוף המנהל ויושב־ראש התוכנית. הוא ציין ששאלה זו הועמדה בפני בני ישראל בימי משה. הנואם הזכיר לבוגרי המחזור ולנוכחים שרבים מבני ישראל איבדו את חייהם במדבר משום שחדלו לצדד ביהוה. אחרי שנפלו במלכודת עבודת האלילים ’ישבו לאכול ולשתות, וקמו לצחק’ (שמות ל״ב:1–29). ישוע הזהיר את המשיחיים מסכנה דומה: ”הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים והיום ההוא יבוא עליכם פתאום” (לוקס כ״א:34–36).
הנואם הבא, ג׳ין סמאלי, ממחלקת הכתיבה, שאל את הבוגרים: ”האם תהיה פארגורי?” הוא הסביר שהמילה היוונית פארגוריה משמשת בשפה האנגלית כינוי לתרופות לשיכוך כאבים. בקולוסים ד׳:11 תיאר בה השליח פאולוס את אחיו לעבודה כמי, שעל־פי תרגום גינצבורג ’השיבו את נפשו’.
השליחים החדשים יהיו ’פארגוריים’ באופן מעשי ביותר בתנאי שישיבו את נפשם של אחיהם ואחיותיהם בקהילות שאליהן יישלחו ובתנאי שיגלו רוח של שיתוף פעולה ואהבה במגעיהם עם שליחים אחרים.
דניאל סידליק, חבר בגוף המנהל, נאם אחרי כן בנושא ”חיה על־פי כלל הזהב”. הוא הסביר שכדי ליישם את העיקרון הנעלה שהציג ישוע במתי ז׳:12, ש”כל מה שתרצו שיעשו לכם בני האדם, כן גם אתם עשו להם”, יש להיטיב עם הזולת ולא רק להימנע מלהרע לו.
כדי לעשות כן בצורה מוצלחת, דרושים שלושה דברים: עין רואה, לב מבין ויד עוזרת. לסיכום דבריו אמר: ”אם אנו משתוקקים לעזור, בל נתמהמה. אל נחסוך במאמצים לעשות לבני אדם מה שנרצה שיעשו לנו”. הדבר הזה נכון במיוחד לגבי השליחים העוברים לארצות אחרות כדי לעזור לתושבים שם לחיות על־פי הדת המשיחית האמיתית.
תזכורות לבביות מפי המורים
קרל אדמס, חבר בסגל המורים של גלעד, עודד את הבוגרים בנאום ששמו: ”המשיכו לגדול”. באילו מובנים לגדול? ראשית, בידע וביכולת להשתמש בו. בגלעד לומדים התלמידים לערוך מחקרים כדי להבין את הרקע וההקשר של סיפורי המקרא. המורים עודדו אותם לייחס את סיפורי המקרא לחייהם, ועליהם להמשיך לעשות כן.
”שנית, המשיכו לגדול באהבה. אהבה היא דבר שאם מטפחים אותו הוא גדל. אם מזניחים אותה היא עלולה למות”, אמר אח אדמס (פיליפים א׳:9). כעת, בתור שליחים, יהיה עליהם לגדול באהבה בנסיבות שונות. ושלישית: ”גידלו בחסד ובדעת אדוננו ומושיענו ישוע המשיח” (פטרוס ב׳. ג׳:18). ”זהו החסד הנפלא שגילה לנו יהוה באמצעות בנו”, אמר הנואם. ”ככל שנעריך יותר ויותר את החסד הזה, נפיק הנאה מרובה יותר מעשיית רצון אלוהים וממילוי התפקידים שהטיל עלינו לעשות”.
מורה אחר, מרק נוּמֶר, דיבר בנושא ”קבל הכל באהבה ואז תחזיק מעמד”. הוא אמר: ”למד להתמודד באהבה עם מצבים קשים, ואז תצליח. את אשר יאהב יהוה יוכיח. גם אם תחשוב שעצה מסוימת אינה במקומה או קטנונית ולא־הוגנת, אהבתך ליהוה והקשר שלך איתו יעזרו לך לקבלה”.
אח נוּמֶר ציין שהשליח נדרש לתפקידים רבים. ”אך אם תבצע את תפקידיך בלי אהבה, לא תהיה מאושר. עבודות הבית — כמו בישול, קניות, רחיצת פירות והרתחת מים — עלולות, אם הן נעשות ללא אהבה, להיות משעממות ביותר. שאל את עצמך, ’מדוע אני עושה זאת?’ אם תאמר, ’מאמציי תורמים לבריאותם ולאושרם של השליחים האחרים’, לא יהיה לך קשה לבצע את העבודות האלו”. לסיכום דבריו עודד את כל הנוכחים: ”קבל עצות באהבה, מלא את תפקידיך באהבה, טפל באי־הבנות באהבה, ואז תחזיק מעמד. ’האהבה לא תימוט לעולם’” (קורינתים א׳. י״ג:8).
חבר נוסף בסגל המורים בגלעד, ווֹלֶס ליברנס, הנחה דיון שבמהלכו סופרו כמה מן החוויות שחוו התלמידים בזמן שירותם בקהילות המקומיות. הם הלכו מבית לבית, ובנוסף לכך יישמו את מה שלמדו כדי לבשר בחניוני משאיות, במכבסות, בתחנות רכבת ובמקומות אחרים.
דברי עידוד מפי שליחים מנוסים
האם שליחים חדשים שמגיעים לארץ זרה צריכים להיתקף בחרדות? היוכלו לעמוד בקשיים הכרוכים בשירות בארץ זרה? מה עושים במשרדי הסניף כדי לעזור לשליחים החדשים להצליח בתפקידם? סטיבן לט ממחלקת השירות ודיוויד ספלן ממחלקת הכתיבה השיבו על שאלות אלו ואחרות בראיונות עם אחים שלמדו אותה עת במרכז החינוכי של חברת המצפה בבית־הספר להכשרת חברי סניף. המרואיינים הם חברי ועדי סניף בספרד, הונג קונג, ליבריה, בנין, מדגסקר, ברזיל ויפן.
משרתי יהוה מנוסים אלו — חלקם משרתים כבר עשרות שנים כשליחים — הפיגו את חששותיהם של הבוגרים ושל הוריהם וקרובי משפחתם שישבו בקהל. על סמך ניסיונם האישי וניסיונם של שליחים אחרים, הבהירו שאפשר להתמודד בהצלחה עם בעיות ודאגות. לעתים צצה בעיה גדולה. ”אבל היא ניתנת לפתרון, והחברה עוזרת לנו”, אמר ריימו קואקנין, שליח במדגסקר. ”לא אנחנו בחרנו במשימה שלנו, היא הוטלה עלינו”, אמר אוסטין גוסטבסון, המשרת היום בברזיל. ”לכן החלטנו לעשות את מיטבנו כדי לדבוק בה”. ג׳יימס לינטן המשרת ביפן אמר שמי שעוזרים לו הם ”השליחים הוותיקים”. מי שמשרת כשליח בחר באחת הדרכים המאושרות והתכליתיות ביותר לעבוד את יהוה ולדאוג לכבשיו.
כיצד לא להידבק במגיפה הממיתה מבחינה רוחנית
תיאודור ז׳ארֶז, חבר בגוף המנהל ובוגר המחזור השביעי של גלעד ב־1946, נשא את הנאום האחרון בתוכנית בנושא ”הקושי להישאר בחיים מבחינה רוחנית”. הוא התייחס תחילה לזוועות האיומות המתרחשות בחלקים שונים בעולם, ואחר כך ציין שהאנושות למעשה סובלת מאסונות כבדים יותר.
אח ז׳ארֶז פנה למזמור צ״א והצביע על זהותם של ה”דֶּבֶר” וה”קֶּטֶב [השמדה]” שהדביקו וחיסלו מיליונים בעולם כולו. השטן ועולמו המרושע נעזרים בתעמולה דמויית ”דֶבֶר”, שהשכלתנות והחומרנות ביסודה, כדי להחליש ולהרוג מבחינה רוחנית. אך יהוה מבטיח לנו שמגיפה זו לא תפגע ב”יושב בסתר עליון” (תהלים צ״א:1–7).
”הקושי”, אמר אח ז׳ארֶז, ”הוא לשמור על אמונה בריאה ולהישאר במקום מבטחים. אל לנו להידמות ללצים אשר ’רוח אין להם’. קושי זה ניצב בפני כל אחד ואחד בארגון, ואתם עלולים להיתקל בו גם בארצות שאליהן תישלחו” (יהודה 18, 19). הנואם הבטיח לבוגרי גלעד שניתן לשמור על הרוחניות. הוא עודד אותם לחשוב, למשל, על עמידתם של האחים ברוסיה, באסיה ובארצות אפריקה חרף הגבלות על הפעילות, התנגדות חריפה, לעג, תעמולה אתיאיסטית והאשמות שווא. במקרים רבים חשו האחים את המצוקות על בשרם במאבקים אתניים ובמחסור בצורכי מחייה.
כשהרוחניות נחלשת, ”יש לרדת לשורש הבעיה ולטפל בה בעזרת העצות שבדבר־אלוהים”. הנואם הביא דוגמאות מן המקרא. יהוה האיץ ביהושע להגות בתורה יומם ולילה (יהושע א׳:8). כשמצאו את ספר התורה בימי יאשיהו, בירך יהוה את העם משום שיישמו בנאמנות את הכתוב בו (מלכים ב׳. כ״ג:2, 3). טימותיאוס ידע את כתבי הקודש מינקותו (טימותיאוס ב׳. ג׳:14, 15, ע״ח). אנשי בראה לא רק הקשיבו היטב; הם נחשבו ל”אצילי־רוח” מפני שבדקו יום יום בכתובים (מעשי השליחים י״ז:10, 11). וישוע המשיח הוא הדוגמה הראשונה במעלה לאחד שהתמצא והשתמש בדבר־אלוהים (מתי ד׳:1–11).
לסיום פנה אח ז׳ארֶז בחמימות אל השליחים החדשים ואמר: ”עכשיו אתם ערוכים למלא את שליחותכם. אתם עומדים לנסוע לארצות אחרות. אם נשתדל להישאר בחיים מבחינה רוחנית, לא נרשה למאומה להסיח את דעתנו מביצוע התפקיד שהחלטנו לעשותו. בשרו בהתלהבות, ועודדו אחרים לחקות את אמונתכם, ואנו נתפלל יחד איתכם שיהוה יְחַיה את תלמידיכם כפי שהחייה אותנו. עוד רבים יימלטו מן האסון הרוחני המשתולל היום בעולם. הם יצטרפו אלינו בהמוניהם כדי לעשות את רצון יהוה. הלוואי שיהוה יברך את מאמציכם להגשים מטרה זו”.
יושב ראש התוכנית הקריא דברי ברכה מכמה ארצות, ואז הגיע הזמן לחלוקת התעודות. אחרי כן הוקרא מכתב הוקרה לבבי שכתבו התלמידים. עד כמה אסירי תודה היו הם ליהוה ולארגונו על ההכשרה המיוחדת שקיבלו ועל תפקידיהם השונים כשליחים הנשלחים ”עד קצה הארץ”! (מעשי השליחים א׳:8).
[תיבה בעמוד 29]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 11
מספר ארצות היעד: 24
מספר התלמידים: 48
זוגות נשואים: 24
גיל ממוצע: 34
ממוצע שנים בָּאמת: 17
ממוצע שנים בשירות מלא: 12
[תמונה בעמוד 26]
בוגרי מחזור 107 של גלעד — בית־ספר למקרא מיסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) כ. פרלטה; ב. הולנבק; ר. שאו; נ. חסן; ד. מרטין; א. הוצ׳ינסון (2) ל. אדוארדס; ט. ויזר; ק. סרוטי; ז׳. אנטזמינגר; ל. דלואיז; ל. בליארי (3) פ. נייט; א. קראוזה; ד. קאזסקי; מ. רוז; ק. פריידל; ר. ניאטו (4) ע. רוז; ט. בקוס; ס. טלי; ד. אונבר; א. ברנהרט; מ. פרלטה (5) א. דלואיז; ד. אונבר; ה. דן; ג. גטלינג; ג׳. שאו; מ. סרוטי (6) ס. בליארי; י. קראוזה; ט. הולנבק; מ. מרטין; ג׳. ברנהרט; מ. הוצ׳ינסון (7) א. בקוס; א. דן; ט. גטלינג; ר. ויזר; פ. נייט; ע. חסן (8) ס. ניאטו; מ. טלי; ד. פריידל; א. קאזסקי; ג׳. אדוארדס; מ. אנטזמינגר