האם אתה מושפע מהציניקנים?‏

‏”‏הציניקן לעולם אינו רואה את מעלותיו של הזולת ותמיד רואה את מגרעותיו.‏ הוא ינשוּף בגוף אדם,‏ עירני בחשיכה ועיוור לאור,‏ תר אחר מזיקים ושרצים ולעולם אינו מבחין בבעלי־חיים אציליים”‏.‏ אמירה זו יוחסה להנרי וורד בִּיצֶ’‏ר,‏ מטיף אמריקני בן המאה ה־19.‏ רבים יאמרו שזהו תיאור מדויק של הרוח הציניקנית בת זמננו.‏ המילה ”‏ציניקן”‏ מקורה ביוון הקדומה,‏ והיא שימשה לא רק להגדרת אדם המגלה גישה כזו.‏ מאות שנים הגדירה המילה אסכולה מסוימת של פילוסופים.‏

כיצד התפתחה פילוסופיית הציניקנים?‏ מה לימדו פילוסופים אלה?‏ האם כדאי למשיחי לאמץ את תכונות הציניקן?‏

הציניקנים הקדומים — מוצאם ואמונותיהם

יוון הקדומה היתה חממה לוויכוחים ולהתנצחויות.‏ במאות השנים שלפני הספירה הגו אישים כגון סוקרטס,‏ אפלטון ואריסטו,‏ פילוסופיות שבזכותן קנו לעצמם שם עולמי.‏ לתורותיהם נודעה השפעה רבה על ההמונים,‏ ודעות אלו עדיין מוצאות אחיזה בתרבות המערבית.‏

סוקרטס (‏470–399 לפה״ס)‏ טען שרדיפת נכסים או תענוגות הבשר אינם הדרך למציאת שמחה בת קיימא.‏ הוא האמין ששמחה אמיתית מקורה בחיים המוקדשים לחיפוש אחר המידות הטובות.‏ סוקרטס ראה במידות הטובות את הטוב המוחלט.‏ להשגת המטרה דחה מעליו מותרות חומריות וכל פעילות בלתי נחוצה,‏ משום שסבר כי הללו יסיחו את דעתו מן העיקר.‏ הוא הטיף למתינות ולחיי התנזרות,‏ וחי חיי דלות פשוטים.‏

סוקרטס פיתח שיטת הוראה הידועה בשם השיטה הסוקראטית.‏ בשעה שרוב הוגי הדעות העלו רעיון והציגו טיעונים תומכים,‏ עשה סוקרטס את ההיפך.‏ הוא הקשיב לתיאוריות שהגו פילוסופים אחרים וחיפש בהן פגמים.‏ התייחסות זו עודדה גישה ביקורתית ורחישת בוז כלפי אחרים.‏

עם חסידיו של סוקרטס נמנה הפילוסוף אַנטיסְתֶנֶס (‏בערך 445–365 לפה״ס)‏.‏ הוא ועוד כמה אחרים הוסיפו על משנתו הבסיסית של סוקרטס וטענו שהמידות הטובות הן הטוב היחידי.‏ לדידם,‏ רדיפת תענוגות לא היתה אך ורק בבחינת הסחת דעת,‏ אלא גם צורה של רוע.‏ הם נעשו אנטי חברתיים עד להחריד והפגינו בוז עמוק לזולת.‏ לימים נודעו בשם ציניקים או קיניקים.‏ שם זה מקורו כנראה במילה היוונית קיניקוס אשר שימשה להגדרת התנהגותם הזועפת והלא־ידידותית.‏ מילה זו משמעה ”‏דומה לכלב”‏.‏a

ההשפעה על אורח חייהם

לצד העובדה שיסודות מסוימים בפילוסופיה הקיניקית,‏ כמו דחיית החומרנות וההתמסרות להנאות,‏ נחשבו כשלעצמם ראויים לשבח,‏ הקצינו הציניקים את עמדותיהם.‏ הדבר ניכר בחייו של הציניקן הידוע ביותר — הפילוסוף דְיוֹגֶנֶס.‏

דְיוֹגֶנֶס נולד ב־412 לפה״ס בסינוֹפֶּה,‏ עיר ששכנה לחוף הים השחור.‏ לאחר שעבר עם אביו לאתונה,‏ התוודע לתורותיהם של הקיניקים.‏ הוא למד לרגלי אַנטיסְתֶנֶס והתמסר כל כולו לפילוסופיה הקיניקית.‏ סוקרטס חי חיים פשוטים,‏ אַנטיסְתֶנֶס חי חיים נטולי תענוגות ואילו דְיוֹגֶנֶס ניהל חיי סגפנות.‏ מספרים שכדי להמחיש את התנזרותו מנוחוּיוֹת חומריות,‏ חי דְיוֹגֶנֶס זמן מה בחבית.‏

בחיפושו אחר הטוב המוחלט,‏ אמרו עליו שהיה מתהלך באתונה לאור יום כשבידו מנורה ואומר שהוא מחפש אדם ישר!‏ התנהגות זו משכה תשומת לב והיתה מן הדרכים שבהן הוא וקיניקים אחרים לימדו את משנתם.‏ מסופר שאלכסנדר הגדול שאל אותו פעם במה הוא חפץ יותר מכל.‏ בתגובה אמר לו דְיוֹגֶנֶס שהוא פשוט רוצה שאלכסנדר יזוז הצידה ולא יסתיר לו את אור השמש.‏

דְיוֹגֶנֶס וקיניקים אחרים חיו כפושטי יד.‏ לא היה להם פנאי ליחסי אנוש נורמליים,‏ והם דחו מעליהם את חובותיהם האזרחיות.‏ ייתכן שבהשפעת שיטת הוויכוח הסוקראטית נהגו באחרים בחוסר כבוד משווע.‏ דְיוֹגֶנֶס נודע בסרקזם שלו.‏ הקיניקים הביאו על עצמם את הכינוי ”‏הכלביים”‏,‏ ודְיוֹגֶנֶס עצמו כונה ”‏הכלב”‏.‏ הוא מת בגיל 90 ב־320 לפה״ס בערך.‏ על קברו הונחה מצבת שיש בצורת כלב.‏

היבטים מסוימים מן הפילוסופיה הקיניקית חדרו לאסכולות אחרות.‏ ברבות הימים,‏ המוזרות שאפיינה את דְיוֹגֶנֶס וחסידים נוספים הוציאה שם רע לאסכולה הקיניקית,‏ ובסופו של דבר היא נעלמה כליל.‏

הציניקנים של היום — האם כדאי לך לגלות את תכונותיהם?‏

במילון רב מילים של יעקב שויקה מוגדר הציניקן כ”‏אדם המאמין כי בני האדם פועלים מתוך מניעים אנוכיים בלבד ולא מתוך אצילות או טוב לב והמבטא זאת באמצעות לעג ועוקצנות”‏.‏ תכונה זאת מוצאת ביטוי בעולם הסובב אותנו,‏ אך אין לה מקום,‏ כמובן,‏ באישיות המשיחית.‏ תן דעתך לעיקרי האמונה המקראיים שלהלן.‏

‏”‏רחום וחנון יהוה,‏ ארך אפיים ורב חסד.‏ לא לנצח יריב ולא לעולם יטור”‏ (‏תהלים ק״ג:‏​8,‏ 9‏)‏.‏ המשיחיים נדרשים ’‏ללכת בדרכי אלוהים’‏ (‏אפסים ה׳:‏1‏)‏.‏ אם האל הכל־יכול מוכן לנהוג במידת הרחמים וברוב חסד ואינו מחפש את השלילי באחרים,‏ מן הראוי שהמשיחיים ינהגו כמותו.‏

ישוע המשיח,‏ ההשתקפות המושלמת של יהוה,‏ ’‏השאיר לנו מופת כדי שנלך בעקבותיו’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏21;‏ עברים א׳:‏3‏)‏.‏ לעתים חשף ישוע שקרים דתיים והעיד על מעשיו הרעים של העולם (‏יוחנן ז׳:‏7‏)‏.‏ אולם,‏ הוא דיבר גם בשבחם של אנשים ישרי לב.‏ למשל,‏ על־אודות נתנאל אמר ישוע:‏ ”‏הנה באמת בן ישראל שאין בו מרמה”‏ (‏יוחנן א׳:‏47‏)‏.‏ כשחולל נסים הדגיש במקרים מסוימים את אמונתו של בעל הנס (‏מתי ט׳:‏22‏)‏.‏ וכאשר היו שחשבו שמתנה שנתנה לו אשה לאות הוקרה העידה על בזבזנות,‏ לא שפט ישוע את מניעיה בצורה צינית אלא אמר:‏ ”‏בכל מקום שתוכרז הבשורה הזאת,‏ בכל העולם,‏ יסופר גם מה שעשתה היא,‏ וזה לזכרה”‏ (‏מתי כ״ו:‏​6–13‏)‏.‏ ישוע היה ידיד שבטח בזולת ואהב את תלמידיו ”‏עד תום”‏ (‏יוחנן י״ג:‏1‏)‏.‏

מאחר שהיה מושלם,‏ הוא יכול היה בנקל למצוא מגרעות בבני אדם לא־מושלמים.‏ אך במקום להיות אדם חשדן המחפש פגמים בזולתו,‏ השתדל ישוע להעניק מרגוע לאחרים (‏מתי י״א:‏​29,‏ 30‏)‏.‏

‏”‏‏[‏האהבה‏]‏ תאמין בכל”‏ (‏קורינתים א׳.‏ י״ג:‏7‏)‏.‏ אמירה זו עומדת בניגוד גמור לגישתו של הציניקן המטיל ספק במניעיהם ובמעשיהם של אחרים.‏ זה נכון שהעולם מלא באנשים הפועלים מתוך מניעים לא־כשרים;‏ וזו הסיבה שצריך להיות זהירים (‏משלי י״ד:‏15‏)‏.‏ למרות זאת,‏ האהבה מוכנה להאמין,‏ משום שבעליה בוטח באחרים ואינו חושד בהם שלא לצורך.‏

אלוהים אוהב את משרתיו ובוטח בהם.‏ הוא יודע את מגבלותיהם אפילו טוב יותר מהם.‏ אך לעולם אין יהוה נוהג במשרתיו בחשדנות ואין הוא מציב להם דרישות בלתי סבירות (‏תהלים ק״ג:‏​13,‏ 14‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ אלוהים מחפש את הטוב בבני אדם ומפקיד בידי חסידיו זכויות וסמכויות כעדות לביטחונו בהם על אף היותם בלתי מושלמים (‏מלכים א׳.‏ י״ד:‏13;‏ תהלים פ״ב:‏6‏)‏.‏

‏”‏אני,‏ יהוה,‏ חוקר לב,‏ בוחן כליות,‏ ולתת לאיש כדרכיו,‏ כפרי מעלליו”‏ (‏ירמיהו י״ז:‏10‏)‏.‏ יהוה יכול לדעת במדויק מה טמון בלב האדם.‏ לנו אין היכולת לעשות כן.‏ עלינו להישמר אפוא לבל נייחס מניעים שליליים לאחרים.‏

אם נרשה לציניות להכות בנו שורשים ולהשתלט על אורח החשיבה שלנו,‏ עלולים להיווצר פילוגים בינינו לבין אחינו לאמונה.‏ הדבר עלול להפר את השלום בקהילה המשיחית.‏ אם כן,‏ הבה ננהג על־פי דוגמתו של ישוע,‏ שראה את תלמידיו באופן מציאותי אך חיובי.‏ הוא היה ידידם והוא בטח בהם (‏יוחנן ט״ו:‏​11–15‏)‏.‏

‏”‏מה שתרצו שיעשו לכם בני אדם,‏ כן תעשו להם גם אתם”‏ (‏לוקס ו׳:‏31‏)‏.‏ יש דרכים רבות ליישם את העצה הזו שנתן ישוע המשיח.‏ למשל,‏ כל אחד מאיתנו מעדיף שידברו אליו באדיבות ובכבוד.‏ יוצא מכך שעלינו לדבר אל אחרים באדיבות ובצורה מכובדת.‏ גם כאשר חשף ישוע בתקיפות את תורות הכזב של מנהיגי הדת,‏ הוא מעולם לא עשה כן בציניות (‏מתי כ״ג:‏​23–36‏)‏.‏

דרכים להיאבק בציניות

אם חווינו אכזבות בחיים אנו עלולים בנקל לאמץ גישה צינית.‏ כדי להיאבק בנטייה זו עלינו להבין שיהוה בוטח במשרתיו הלא־מושלמים.‏ הבנה זו תעזור לנו לקבל עובדי אלוהים אחרים כפי שהם — בני אדם לא־מושלמים המשתדלים לעשות את הטוב.‏

חוויות מכאיבות עלולות להוביל לחוסר אמון באחרים.‏ אמת,‏ אין זה מן החוכמה לשים את כל מבטחנו באנשים לא־מושלמים (‏תהלים קמ״ו:‏​3,‏ 4‏)‏.‏ אלא שרבים בקהילה המשיחית רוצים במלוא הכנות לעודד את אחיהם לאמונה.‏ חשוב על כל האלפים שהם כמו אימהות,‏ אבות,‏ אחיות,‏ אחים וילדים לכל מי שאיבדו את משפחתם (‏מרקוס י׳:‏30‏)‏.‏ חשוב על רבים שהוכיחו עצמם כידידי אמת בעתות מצוקהb (‏משלי י״ח:‏24‏)‏.‏

לא ציניות כי אם אהבת אחים היא שמזהה את תלמידי ישוע,‏ שהרי הוא אמר:‏ ”‏בזאת ידעו הכל שתלמידי אתם:‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוחנן י״ג:‏35‏)‏.‏ הבה נגלה אהבה ונתמקד במעלות של אחינו לאמונה.‏ אם נעשה כן יהיה לנו קל יותר לא להיות מושפעים מהציניקנים.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

דְיוֹגֶנֶס,‏ הציניקן הידוע ביותר

‏[‏שלמי תודה]‏

מן הספר גברים גדולים ונשים מפורסמות (‏Great Man and Famous Women)‏