”במחיר נקניתם”
”במחיר נקניתם, לכן כבדו את אלוהים” (קורינתים א׳. ו׳:20).
1, 2. (א) איזה יחס צריך היה לתת לעבד עברי על־פי תורת משה? (ב) איזו אפשרות עמדה בפני העבד שאהב את אדונו?
”העבדות הייתה נפוצה ומקובלת מאוד בעולם העתיק”, מציין מילון המקרא המאויר מאת הולמן. עוד נאמר בו: ”כלכלת מצרים, יוון ורומא התבססה על עבדות. במאה הראשונה, אחד מכל שלושה אנשים באיטליה ואחד מכל חמישה בארצות אחרות היה עבד”.
2 אף שהעבדות התקיימה גם בישראל הקדומה, דאגה תורת משה שהעבדים יזכו להגנה. לדוגמה, התורה קבעה שעבד עברי ישרת לא יותר משש שנים. בשנה השביעית היה עליו ’לצאת לחופשי חינם’. בכל אופן, היחס לעבדים היה מעוגן בדינים כה הוגנים ואנושיים עד כי התורה הקנתה את האפשרות הבאה: ”ואם אמור יאמר העבד, ’אהבתי את אדוני, את אשתי ואת בנַי. לא אצא חופשי. והגישוֹ אדוניו אל האלוהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה. ורָצַע אדוניו את אוזנו במרצֵעַ, ועבדוֹ לעולם” (שמות כ״א:2–6; ויקרא כ״ה:42, 43; דברים ט״ו:12–18).
3. (א) איזה מין עבדות קיבלו על עצמם המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה? (ב) מה מניע אותנו לשרת את אלוהים?
3 העבדות מרצון העניקה הצצה מוקדמת אל סוג העבדות שבה נתונים המשיחיים. לדוגמה, כותבי המקרא פאולוס, יעקב, פטרוס ויהודה הזדהו כעבדי אלוהים והמשיח (טיטוס א׳:1; יעקב א׳:1; פטרוס ב׳. א׳:1; יהודה 1). פאולוס הזכיר למשיחיים בתסלוניקי שהם ’פנו מן האלילים לאלוהים כדי לעבוד אל חי ואמיתי’ (תסלוניקים א׳. א׳:9). מה הניע את אותם משיחיים להיות עבדים מרצון של אלוהים? מה היה הכוח המניע שדחף את העבד העברי לוותר על חירותו האישית? האם לא מתוך אהבה לאדונו? עבדות משיחית מבוססת על אהבה לאלוהים. אנו לומדים להכיר ולאהוב את האל החי והאמיתי וניעור בנו הרצון לשרתו ’בכל לבבנו ובכל נפשנו’ (דברים י׳:12, 13). אך מה כרוך בעבדות לאלוהים ולמשיח? כיצד בא הדבר לידי ביטוי בחיי היומיום?
”עשו את הכול למען כבוד אלוהים”
4. כיצד נעשים אנו לעבדיו של אלוהים ושל המשיח?
4 עבד מוגדר כ”אדם שאיננו בן־חורין, אלא נחשב לרכושו החוקי של אדונו וחייב לציית לו”. כאשר אנו מקדישים את חיינו ליהוה ונטבלים, אנו הופכים לרכושו החוקי של יהוה. ’אינכם שייכים לעצמכם. במחיר נקניתם’, מסביר השליח פאולוס (קורינתים א׳. ו׳:19, 20). המחיר הוא, כמובן, קורבן הכופר של ישוע המשיח, שכן על בסיס זה מקבל אותנו אלוהים כמשרתיו, בין אם אנו משיחיים משוחים או בני לווייתם בעלי תקווה ארצית (אפסים א׳:7; ב׳:13; ההתגלות ה׳:9). אם כן, מעת טבילתנו ”לאדון [יהוה] אנו שייכים” (רומים י״ד:8). מאחר שנקנינו בדמו היקר של ישוע המשיח, אנו נעשים גם לעבדיו וחובה עלינו לשמור את מצוותיו (פטרוס א׳. א׳:18, 19).
5. מהי חובתנו העיקרית כעבדי יהוה, וכיצד נוכל לעמוד בה?
5 העבדים חייבים לציית לאדונם. עבדותנו התנדבותית היא, ונובעת מתוך אהבה לאדון. ”הן זאת היא אהבת אלוהים”, אומר יוחנן א׳. ה׳:3, ”שנשמור את מצוותיו. ומצוותיו אינן קשות”. אם כן, מבחינתנו, הציות הינו עדות לאהבה מצידנו ולכניעתנו. הוא מתבטא בכל דבר שאנו עושים. ”אם תאכלו או תשתו, או כל מה שתעשו”, אמר פאולוס, ”עשו את הכול למען כבוד אלוהים” (קורינתים א׳. י׳:31). בחיי היומיום, גם בדברים קטנים, חשוב לנו להראות שאנו ’משרתים את האדון [יהוה]’ (רומים י״ב:11).
6. כיצד עבדותנו לאלוהים משפיעה על ההחלטות שאנו מקבלים בחיים? המחש זאת בעזרת דוגמה.
6 לדוגמה, בקבלת החלטות נקפיד להתחשב ברצון אדוננו השמימי, יהוה (מלאכי א׳:6). החלטות קשות עשויות לבחון את צייתנותנו לאלוהים. האם נישמע לעצותיו ולא ננהג על־פי נטיות לבנו ה”עקוֹב” וה”אנוש”? (ירמיהו י״ז:9) מליסה, משיחית רווקה, נטבלה וזמן קצר לאחר מכן החל בחור צעיר להתעניין בה. הוא עשה רושם של אדם נחמד, וכבר החל ללמוד את המקרא אצל עדי־יהוה. למרות זאת, זקן־קהילה שוחח עם מליסה על החוכמה שבקיום מצוות יהוה להינשא אך ורק ”באדון” (קורינתים א׳. ז׳:39; קורינתים ב׳. ו׳:14). ”לא היה לי קל להישמע לעצתו”, מודה מליסה. ”אבל החלטתי שמאחר שהקדשתי את חיי לאלוהים לעשיית רצונו, עליי לציית להדרכתו הברורה”. במחשבה על מה שקרה, היא מספרת: ”אני כל כך שמחה ששמעתי בעצתו. הבחור ההוא הפסיק אחרי זמן קצר ללמוד. אילו הייתי ממשיכה במערכת היחסים הזו, הייתי היום נשואה ללא־מאמין”.
7, 8. (א) מדוע אין שום סיבה שנשתדל יתר על המידה למצוא חן בעיני בני אדם? (ב) המחש כיצד ניתן להתגבר על חרדת אדם.
7 בתור עבדי אלוהים, אל לנו להשתעבד לבני אדם (קורינתים א׳. ז׳:23). אמת, איש מאיתנו אינו מעוניין להיות בלתי אהוד, אבל עלינו לזכור שאמות המידה של המשיחיים שונות משל העולם. פאולוס שאל: ”האם משתדל אני למצוא חן בעיני בני אדם?” ומסקנתו: ”אילו עדיין השתדלתי למצוא חן בעיני בני אדם, לא הייתי עבד המשיח” (גלטים א׳:10). פשוט לא נוכל להיכנע ללחץ החברתי ולהשתדל למצוא חן בעיני בני אדם. אם כן, מה ניתן לעשות כנגד הלחצים לשחות עם הזרם?
8 תן דעתך לדוגמתה של אלנה, משיחית צעירה בספרד. כמה מבני כיתתה נהגו לתרום דם. הם ידעו שאלנה, כאחת מעדי־יהוה, אינה מוכנה לתרום דם או לקבל עירויי דם. כאשר התעוררה ההזדמנות להסביר את עמדתה בפני הכיתה כולה, התנדבה אלנה להכין פרזנטציה. ”אני חייבת להודות שהייתי מאוד מתוחה לקראת זה”, מספרת אלנה. ”אבל התכוננתי היטב, והתוצאות היו מפתיעות. תלמידים רבים החלו לכבד אותי, והמורה הביע התפעלות מעבודתי. בעיקר הייתי מרוצה מכך שהגנתי על שם יהוה ושיכולתי להסביר בבירור את הסיבות לעמדתי המקראית” (בראשית ט׳:3, 4; מעשי השליחים ט״ו:28, 29). כן, בתור עבדי אלוהים והמשיח, אנו שונים. ייתכן מאוד שדווקא יכבדו אותנו אם נגן בכבוד על עיקרי אמונתנו (פטרוס א׳. ג׳:15).
9. מה אנו לומדים מן המלאך שנגלה לשליח יוחנן?
9 אם נזכור שאנו עבדי אלוהים, יעזור לנו הדבר להישמר ענווים. השליח יוחנן ראה חזון מרהיב של ירושלים השמימית ומרוב התרשמות נפל להשתחוות לרגלי המלאך ששימש כדובר אלוהים. ”ראה, אל נא”, הגיב המלאך. ”עבד חבר אני לך ולאחיך הנביאים ולשומרים את דברי הספר הזה. לאלוהים תשתחווה!” (ההתגלות כ״ב:8, 9) איזו דוגמה טובה הציב המלאך לכל עבדי אלוהים! חלק מן המשיחיים מקבלים תפקידי אחריות מיוחדים בקהילה. למרות זאת, ישוע אמר: ”החפץ להיות גדול בכם יהא משרת שלכם, והחפץ להיות ראשון ביניכם יהא עבד לכם” (מתי כ׳:26, 27). בתור תלמידי ישוע, כולנו עבדים.
”עשינו מה שמחובתנו לעשות”
10. הבא דוגמאות מקראיות המראות שמשרתי אלוהים נאמנים התקשו לעתים לעשות את רצונו.
10 אין זה תמיד קל לבני אדם לא־מושלמים לעשות את רצון אלוהים. הנביא משה לא שש למלא אחר מצוות יהוה ללכת ולהוציא את בני ישראל מעבדות במצרים (שמות ג׳:10, 11; ד׳:1, 10). יונה נשלח להכריז את משפטי אלוהים לאנשי נינווה, ובתגובה לכך ’קם וברח תרשישה מלפני יהוה’ (יונה א׳:2, 3). ברוך, מזכירו של הנביא ירמיהו, התלונן על רפיון ידיים (ירמיהו מ״ה:2, 3). מה עלינו לעשות במקרה שרצון או העדפה אישיים מתנגשים בעשיית רצון אלוהים? התשובה טמונה במשל שסיפר ישוע.
11, 12. (א) ספר בקצרה את משלו של ישוע המופיע בלוקס י״ז:7–10? (ב) איזה לקח אנו מפיקים ממשלו של ישוע?
11 ישוע סיפר על עבד שמהבוקר עד הערב בילה בשדה וטיפל בעדר אדונו. עם שובו הביתה, מותש אחרי כ־12 שעות עבודה קשות, לא הזמין אותו האדון להסב אל השולחן וליהנות מארוחת ערב טובה. במקום זאת, אמר לו האדון: ”הכן לי ארוחת ערב, חגור מותניך ושרתני עד שאגמור לאכול ולשתות. אחרי כן תאכל ותשתה אתה”. העבד יוכל לדאוג לצרכיו האישיים רק לאחר שישרת את אדונו. בסיום המשל אמר ישוע: ”כן גם אתם, לאחר עשותכם את כל שצוּויתם, אימרו: ’עבדים אנחנו ותו לא, עשינו מה שמחובתנו לעשות’” (לוקס י״ז:7–10).
12 ישוע לא סיפר את המשל כדי להראות שיהוה אינו מעריך את מה שאנו עושים בשירותו. המקרא מבהיר: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עברים ו׳:10). הלקח במשלו של ישוע הוא שהעבד אינו יכול לבקש הנאה לעצמו או להתמקד בנוחותו שלו. כאשר הקדשנו את עצמנו לאלוהים ובחרנו להיות לו לעבדים, הסכמנו להציב את רצונו לפני רצוננו אנו. עלינו להכניע את רצוננו לרצון אלוהים.
13, 14. (א) באילו נסיבות נצטרך אולי להתגבר על נטיותינו אנו? (ב) מדוע עלינו לתת לרצון אלוהים לגבור?
13 לימוד קבוע של דבר־אלוהים ושל פרסומי ”העבד הנאמן” אולי מצריך מאמץ ניכר מצידנו (מתי כ״ד:45). הדבר נכון במיוחד אם תמיד התקשינו בקריאה או אם החומר הכתוב דן ב”עמוקות האלוהים” (קורינתים א׳. ב׳:10). בכל אופן, האין זה מן הראוי שנפנה זמן ללימוד אישי? אולי נידרש למשמעת עצמית כדי לשבת ולהקדיש זמן לחומר הלימוד. אם לא נעשה כן, כיצד נפתח תיאבון ל’מאכל המוצק למבוגרים’? (עברים ה׳:14).
14 מה באשר לשעות שבהן אנו חוזרים הביתה סחוטים אחרי יום עבודה ארוך? ייתכן שנצטרך להכריח את עצמנו לבוא לאסיפות הקהילה. אפשר שאין זו נטייתנו הטבעית לשוחח עם זרים. פאולוס עצמו הודה שיהיו זמנים שבהם נכריז את הבשורה ’לא מרצון’ (קורינתים א׳. ט׳:17). ואולם, אנו מבצעים את כל הדברים האלה משום שיהוה — אדוננו השמימי שאותו אנו אוהבים — מצווה עלינו לעשות זאת. האין זה נכון שתמיד אחרי שאנו מתאמצים ללמוד, לבוא לאסיפות ולבשר, יש לנו תחושת סיפוק ורענון? (תהלים א׳:1, 2; קכ״ב:1; קמ״ה:10–13).
אל תביט ”אחורנית”
15. איזו דוגמה טובה הציב ישוע בכניעתו לאלוהים?
15 ישוע המשיח הוכיח באופן עילאי את כניעתו לאביו השמימי. ”ירדתי מן השמים לא לעשות את רצוני שלי אלא את רצון שולחי”, אמר ישוע לתלמידיו (יוחנן ו׳:38). בעודו מתייסר בגן גת שמנים, התפלל: ”אבי, אם אפשר הדבר, העבר נא ממני את הכוס הזאת, אך לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה” (מתי כ״ו:39).
16, 17. (א) כיצד עלינו להתייחס אל מה שהותרנו מאחור? (ב) הראה כיצד היה פאולוס מציאותי בחושבו את הזדמנויותיו העולמיות ל”פסולת”.
16 ישוע המשיח רוצה שנהיה נאמנים להחלטתנו להיות עבדי אלוהים. הוא אמר: ”מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים” (לוקס ט׳:62). כל עוד אנו משרתים את אלוהים, לא יהיה זה נכון מצידנו להעסיק את עצמנו במחשבות על כל מה שהותרנו מאחור. אדרבה, עלינו להוקיר את מה שקיבלנו מתוך הבחירה להיות עבדי אלוהים. פאולוס כתב אל הפיליפים: ”אני חושב את הכול להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדוני, אשר למענו הפסדתי את כל הדברים; ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח” (פיליפים ג׳:8).
17 תן דעתך לכל מה שפאולוס חשבם לפסולת וויתר עליהם למען הברכות הרוחניות כעבד אלוהים. הוא הותיר מאחור לא רק את מנעמי העולם, אלא גם את הסיכוי להפוך בעתיד לאישיות בכירה ביהדות. אילו המשיך פאולוס לחיות על־פי היהדות, ייתכן מאוד שהיה מגיע למעמדו של שמעון, בנו של גמליאל אשר פאולוס התחנך לרגליו. (מעשי השליחים כ״ב:3; גלטים א׳:14) שמעון היה מראשי הפרושים ועל אף כמה מהסתייגויותיו, מילא תפקיד מכריע במרד היהודים ברומאים בשנים 66–70 לספירה. הוא מת במהלך הסכסוך בידי קנאים יהודים או בידי צבא רומא.
18. הבא דוגמה המראה את הברכות הנובעות מהישגים רוחניים.
18 רבים מעדי־יהוה נוהגים כדוגמת פאולוס. ”מספר שנים אחרי שסיימתי את חוק לימודיי בבית־הספר, מצאתי עבודה כמזכירה בכירה אצל עורך דין ידוע בלונדון”, מספרת ג׳ין. ”נהניתי מהעבודה והמשכורת הייתה טובה, אבל בלבי ידעתי שאני יכולה לעשות יותר בשירות יהוה. לבסוף, הגשתי את התפטרותי והתחלתי בחלוציות. אני כל כך שמחה שנקטתי את הצעד הזה לפני קרוב ל־20 שנה! השירות המלא העשיר את חיי יותר מכל עבודה משרדית. אין סיפוק גדול יותר מאשר לראות כיצד דבר יהוה משנה חיי אדם. וזה נפלא ליטול חלק בתהליך הזה. מה שאנחנו נותנים ליהוה הוא כאין וכאפס לעומת מה שאנחנו מקבלים”.
19. מה צריכה להיות החלטתנו הנחושה, ומדוע?
19 נסיבותינו אולי ישתנו עם הזמן, אך הקדשתנו לאלוהים בעינה עומדת. אנו עדיין עבדי יהוה, והוא מותיר בידינו את ההחלטה כיצד לנצל בצורה הטובה ביותר את זמננו, מרצנו, כשרונותינו ונכסים אחרים העומדים לרשותנו. לפיכך, החלטותינו בעניין זה יכולות לשקף את אהבתנו לאלוהים. הן גם מראות באיזו מידה אנו מוכנים להקריב הקרבות אישיות (מתי ו׳:33). אך בכל מצב, האין זה מן הראוי שנהיה נחושי החלטה לתת ליהוה את מיטבנו? פאולוס כתב: ”אם קיימת הנכונות, רצויה היא לפי מה שיש ביד איש, לא לפי מה שאין בידו” (קורינתים ב׳. ח׳:12).
”יש לכם פרי”
20, 21. (א) איזה פרי מניבים עבדי אלוהים? (ב) כיצד גומל יהוה למי שנותנים לו את מיטבם?
20 העבדות לאלוהים אינה דכאנית. נהפוך הוא, היא משחררת אותנו מעבדות מזיקה הגוזלת את אושרנו. ”כשאתם משוחררים מהחטא ומשועבדים לאלוהים, יש לכם פרי המביא לידי קדושה [”פֶּרְיְכֶם לקדושה”, דל’], והתוצאה היא חיי עולם” (רומים ו׳:22). עבדוּתנו לאלוהים נושאת פרי לקדושה במובן זה שאנו קוטפים את הפירות שמניבה התנהגותנו הקדושה או הטהורה מבחינה מוסרית. היא גם מוליכה לחיי עולם בעתיד.
21 יהוה נוהג בעבדיו ברוחב לב. כאשר אנו עושים את מיטבנו בשירותו, הוא פותח לנו את ”ארובות השמים” ומרעיף עלינו ”ברכה עד בלי די” (מלאכי ג׳:10). איזו שמחה תהיה זו להמשיך להיות עבדי יהוה לנצח נצחים!
האם אתה זוכר?
• מדוע אנו הופכים לעבדי אלוהים?
• כיצד אנו מוכיחים את כניעתנו לרצון אלוהים?
• מדוע עלינו להיות מוכנים להציב את רצון יהוה לפני רצוננו אנו?
• מדוע אל לנו להביט ”אחורנית”?
[תמונה בעמודים 16, 17]
העבדות מרצון בעם ישראל הייתה הצצה מוקדמת אל העבדות המשיחית
[תמונה בעמוד 17]
בטבילה אנו נעשים עבדי אלוהים
[תמונות בעמוד 17]
המשיחיים מציבים את רצון אלוהים במקום הראשון
[תמונה בעמוד 18]
משה לא שש לקבל את המשימה שהוטלה עליו