מארי – מלכת המדבר הקדומה

‏”‏הייתי מסוחרר קמעה כשהגעתי לחדר השינה באותו לילה לאחר שחגגתי עם עמיתיי את גורלנו הטוב”‏,‏ נזכר אנדרי פארו,‏ ארכיאולוג צרפתי.‏ היה זה בינואר של שנת 1934 בתל חרירי,‏ בקרבת העיר הקטנה אבו כֶמַאל שעל נהר הפרת שבסוריה.‏ פארו וצוותו חשפו פסל שנשא את הכתובת:‏ ”‏לַמְגי־מארי,‏ מלך מארי,‏ הכהן הגדול של אֶנְלִיל”‏.‏ הם התרגשו עד מאוד מהתגלית.‏

העיר מארי סוף סוף נתגלתה!‏ איזה עניין יש לתגלית זו עבור תלמידי המקרא?‏

מה לנו ולעיר מארי?‏

אף־על־פי שידעו על קיומה של מארי מתעודות קדומות,‏ מיקומה המדויק נותר שנים רבות בגדר תעלומה.‏ בהתאם לסופרים שוּמְרִים,‏ הייתה מארי מושב של שושלת מלכים שייתכן שחלשה פעם על כל אזור מסופוטמיה.‏ מארי הוקמה על גדות הפרת ושכנה מבחינה אסטרטגית על צומת דרכי מסחר שקישר את המפרץ הפרסי עם אשור,‏ מסופוטמיה,‏ אנטוליה וחופו של הים התיכון.‏ הסחורה שכללה עצים,‏ מתכות ואבנים — שהיו יקרי המציאות במסופוטמיה — הועברה דרך העיר.‏ מסים שהוטלו על העברת הסחורה העשירו במאוד את מארי ואיפשרו לה לתבוע סמכות באזור.‏ אך עליונות זו באה לקיצה כאשר סוריה נכבשה על־ידי סרגון מלך אכּד.‏

במשך 300 שנה לאחר כיבושו של סרגון,‏ נשלטה מארי בידי מספר מושלים צבאיים.‏ תחת ידם שבה מארי לפרוח ולשגשג במידת מה.‏ בתקופת זימרי־לים,‏ מלכה האחרון,‏ החלה מארי לרדת מגדולתה.‏ זימרי־לים ניסה לחזק את ממלכתו באמצעות סדרה של כיבושים צבאיים,‏ בריתות וקשרי חיתון.‏ ואולם בערך ב־1760 לפה״ס כבש חמורבי מלך בבל את העיר והחריב אותה,‏ ובכך שם קץ למה שכינה פארו ”‏אחת מן הציביליזציות הנאורות ביותר בעולם העתיק”‏.‏

כאשר החריבו חילות חמורבי את מארי,‏ הם עשו שלא במתכוון שירות אדיר לארכיאולוגים ולהיסטוריונים בני זמננו.‏ כאשר מוטטו את החומות שהוקמו מלבני טיט,‏ שלא עברו תהליך של שריפה,‏ הם קברו תחתם מספר מבנים עד לעומק של כ־5 מטרים בכמה מקומות,‏ וזה מה שהגן עליהם מפני שיני הזמן.‏ ארכיאולוגים גילו בחפירותיהם את חורבות המקדשים והארמונות,‏ וכמו כן חפצי אומנות רבים ואלפי כתובות הזורות אור על תרבות קדומה.‏

מדוע חורבות מארי מעניינות אותנו?‏ חשוב על התקופה שבה חי אברהם.‏ אברהם נולד בשנת 2018 לפה״ס,‏ 352 שנה לאחר המבול.‏ עשרה דורות חלפו מימי נוח ועד לימיו.‏ במצוות אלוהים עזב אברהם את עיר מולדתו,‏ אוּר,‏ ושם פעמיו לחרן.‏ בשנת 1943 לפה״ס,‏ בהיותו בן 75,‏ עזב אברהם את חרן לטובת ארץ כנען.‏ ”‏נדודי אברהם מאוּר לירושלים [‏שבכנען]‏ אירעו מבחינה היסטורית בתקופת מארי”‏,‏ אומר הארכיאולוג האיטלקי,‏ פאולו מתיאה.‏ חשיפתה של מארי אם כן,‏ היא בעלת ערך בכך שהיא עוזרת לנו לראות בעיני רוחנו את העולם שבו חי משרתו הנאמן של אלוהים,‏ אברהםa (‏בראשית י״א:‏10 עד י״ב:‏4‏)‏.‏

מה החורבות חושפות?‏

כמו בכל מקום אחר במסופוטמיה,‏ הייתה פריחה דתית גם במארי.‏ זו הייתה חובתו של האדם לשרת את האלים.‏ תמיד ביקשו לדעת מהו רצון האלים לפני קבלת החלטה כבדת משקל.‏ ארכיאולוגים מצאו את שרידיהם של שישה מקדשים.‏ בכללם נמצא מקדש האריות (‏לדעתם של כמה מדובר במקדשו של דגן,‏ דגון המקראי)‏ וכן מקדשיהם של אִשתר,‏ אלת הפריון,‏ וכן של שַׁמַשׁ,‏ אל השמש.‏ במקור הכילו המקדשים פסל של האל לו הקריבו מנחה ושאליו התפללו.‏ מאמינים נהגו להניח על הספסלים במקדש פסלונים מחייכים בני דמותם בתנוחת תפילה מתוך אמונה שהפסלון ממשיך את האקט הפולחני.‏ פארו כתב:‏ ‏”‏הפסלון,‏ בדומה לנר בפולחן הקתולי כיום אבל אפילו במידה נרחבת יותר,‏ שימש למעשה תחליף למאמין”‏.‏

התגלית המרהיבה ביותר בהריסות תל חרירי הייתה שרידי קומפלקס של ארמון רחב ממדים הנקרא על שמו של אחרון דייריו,‏ המלך זימרי־לים.‏ ארכיאולוג צרפתי בשם לואיס־יוג’‏ וינסנט תיאר את הארמון כ”‏פנינת הארכיטקטורה של המזרח הקדום”‏.‏ שטחו של הארמון תפס יותר מ־24 דונם והכיל 300 חדרים וחצרות.‏ אפילו בימי קדם נחשב הארמון לאחד מפלאי תבל.‏ ”‏פרסומו יצא עד למרחקים”‏,‏ אומר ג׳ורג׳ רוֹ בספרו עירק הקדומה (‏Ancient Iraq)‏,‏ ”‏עד כי מלך אוּגָרִית,‏ שלחוף סוריה,‏ לא היסס לשלוח את בנו מרחק של 600 קילומטר אל לב הארץ ולוּ בכדי לבקר ’‏בבית זימרי־לים’‏”‏.‏

לפני שמגיעים לחצרות רחבות הידיים,‏ המבקרים נכנסים לארמון המבוצר דרך כניסה נפרדת שבאגפיה מוצבים צריחים.‏ מכס מלכותו שהותקן על במה מוגבהת,‏ טיפל זימרי־לים,‏ מלכה האחרון של מארי,‏ בענייני צבא,‏ מסחר וכן בענייני דיפלומטיה;‏ פסק פסקי דין;‏ וקיבל מבקרים וצירים.‏ הוקצו גם אגפי מגורים לאורחים,‏ שהיטיבו לבם ביין ובאוכל שהגיש המלך במשתים המפוארים שנערכו שם חדשות לבקרים.‏ המנות כללו בשרים מסוג בקר,‏ כבש,‏ צבי,‏ דגים ועופות שאותם קלו,‏ צלו או בישלו — והללו הוגשו בליווי רטבי שום פיקנטיים ומגוון ירקות וגבינות.‏ תפריט הקינוחים הכיל פירות טריים,‏ יבשים או מזוגגים וכן עוגות שנאפו בעיצובים מורכבים.‏ וכדי להרוות את צמאונם של האורחים הוגשו בירה או יין.‏

נושא התברואה לא נפקד מהארמון.‏ נתגלו חדרי רחצה שהותקנו בהם אמבטיות מטֶרָה קוֹטָה ושירותים ללא מושבים.‏ הרצפות וחלקן התחתון של הקירות בחדרים הללו היו מחופים בביטוּמֶן.‏ מי השופכין התנקזו דרך תעלות לבֵנים,‏ וצינורות הטיט המצופים בּיטומן אטום למים עדיין פועלים כתקנם לאחר כ־500,‏3 שנה.‏ כאשר שלוש נשים מהרמון המלך חלו במחלה קטלנית,‏ ההוראות היו מפורשות.‏ יש להרחיק אישה חולה ולהחזיקה בהסגר.‏ ”‏איש לא ישתה מהכוס שממנה שתתה,‏ יאכל בשולחנה או ישב בכיסאה”‏.‏

מה ביכולתנו ללמוד מהארכיונים?‏

פארו וצוותו חשפו כ־000,‏20 לוחות הכתובים בכתב־היתדות בשפה האכדית.‏ הלוחות מכילים איגרות ומסמכים בענייני מנהל וכלכלה.‏ אומנם שליש בלבד מהארכיונים הללו התפרסמו,‏ אך הם מכילים 28 כרכים.‏ ומה ערכם?‏ ”‏לפני מציאת הארכיונים של מארי”‏,‏ אומר זַ’‏ן־קלוד מרגיורון,‏ מנהל המשלחת הארכיאולוגית למארי,‏ ”‏לא ידענו כמעט דבר וחצי דבר על ההיסטוריה,‏ המוסדות וחיי היום־יום של מסופוטמיה וסוריה בתחילת האלף השני.‏ תודות להם,‏ נוספו פרקים שלמים לדפי ההיסטוריה”‏.‏ כפי שציין פארו,‏ הארכיונים ”‏חושפים קווי דמיון מפתיעים בין האנשים המוזכרים בהם לבין מה שהתנ״ך מספר לנו על תקופת האבות”‏.‏

הלוחות שנמצאו במארי שופכים גם אור על קטעים מקראיים מסוימים.‏ לדוגמה,‏ הלוחות מצביעים שתפיסת שליטה על הרמון האויב הייתה ”‏עובדה בסיסית האופיינית להתנהגות המלכים באותם ימים”‏.‏ עצת אחיתופל הבוגד לבנו של דוד המלך,‏ אבשלום — לקיים יחסי מין עם פילגשי אביו — לא הייתה רעיון חדש כלל וכלל (‏שמואל ב׳.‏ ט״ז:‏21,‏ 22‏)‏.‏

מאז 1933 נערכו בתל חרירי 41 חפירות ארכיאולוגיות.‏ ואולם,‏ עד כה מתוך כ־1080 דונם במארי נבדקו רק כ־80 דונם.‏ סביר להניח שממצאים מרתקים נוספים רבים עוד יתגלו במארי,‏ מלכת המדבר הקדומה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏מפה בעמוד 10]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

המפרץ הפרסי

אוּר

מסופוטמיה

נהר הפרת

מארי

אשור

חרן

אנטוליה

כנען

ירושלים

הים התיכון (‏הים הגדול)‏

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

בתעודה זו יחדון־לים מלך מארי מתפאר במבנים שבנה

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

גילוי פסל זה של למגי־מארי אימת את זהותה של מארי

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

איבי־איל,‏ ממושליה של מארי,‏ מתפלל

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

במה בארמון,‏ ייתכן ששם ניצב פסלה של האלה

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

חורבות מארי,‏ מבנים מלבני טיט שלא עברו תהליך של שריפה

‏[‏תמונה בעמוד 12]‏

חדר רחצה בארמון

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

מצבת ניצחון של נארם־סין,‏ מכובשי מארי

‏[‏תמונה בעמוד 13]‏

כ־000,‏20 לוחות הכתובים בכתב־היתדות נמצאו בשרידי הארמון

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]‏

‏(‏Syrie)‏ Mission archéologique française de Tell Hariri - Mari ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 11]‏

מסמך:‏ Musée du Louvre, Paris;‏ פסל:‏ ‏(‏Syrie)‏ Mission archéologique française de Tell Hariri - Mari ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 12]‏

פסל:‏ Musée du Louvre, Paris; במה וחדר רחצה:‏ (‏Syrie)‏ Mission archéologique française de Tell Hariri - Mari ©

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]‏

מצבת ניצחון:‏ Musée du Louvre, Paris; שרידי הארמון:‏ (‏Syrie)‏ Mission archéologique française de Tell Hariri - Mari ©