הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

1–7 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | ירמיהו ל״ב עד ל״ד

‏”‏אות שבני ישראל ישובו לארצם”‏

בנ–‏1–א 105 §2

ענתות

ירמיהו הגיע מהעיר ענתות אך הפך לנביא בזוי בקרב עמו.‏ בני העם איימו על חייו כיוון שהכריז את מסר האמת מטעם יהוה (‏ירמ א׳:‏1;‏ י״א:‏21–23;‏ כ״ט:‏27‏)‏.‏ כתוצאה מכך ניבא יהוה שיבוא אסון על העיר,‏ וכך אירע כשפלשה בבל לארץ (‏ירמ י״א:‏21–23‏)‏.‏ לפני נפילת ירושלים השתמש ירמיהו בזכותו החוקית לקנות את חלקת האדמה של בן דודו בענתות כאות לכך שהעם ישוב מן הגלות (‏ירמ ל״ב:‏7–9‏)‏.‏ בקבוצה הראשונה ששבה מן הגלות עם זרובבל היו 128 איש מענתות.‏ בנוסף,‏ ענתות הייתה אחת הערים שיושבו בשנית.‏ כך התגשמה נבואתו של ירמיהו (‏עזר ב׳:‏23;‏ נחמ ז׳:‏27;‏ י״א:‏32‏)‏.‏

יר–‏א 152 §22,‏ 23

‏”‏הלוא היא הדעת אותי?‏”‏

²² כאשר מישהו פוגע בך באמצעות מילים ומעשים לא־מתחשבים,‏ האם תחקה את יהוה?‏ בהתייחסו ליהודים בימי קדם,‏ אמר אלוהים שהוא ’‏יטהר’‏ את אלו שסלח להם.‏ (‏קרא ירמיהו ל״ג:‏8‏.‏‏)‏ כשנאמר שאלוהים מטהר,‏ או מנקה,‏ את מי שמגלים חרטה הכוונה היא שהוא משאיר מאחור את הטעויות שלהם ומאפשר להם לפתוח דף חדש בשירותו.‏ כמובן,‏ כאשר אדם זוכה לסליחת אלוהים אין זה אומר שהוא מטוהר מאי־השלמות התורשתית ושהוא עכשיו מושלם,‏ נטול חטא.‏ עם זאת,‏ קיים לקח עבורנו בדבריו של אלוהים לגבי טיהור בני האדם.‏ עלינו להשתדל להשאיר את טעויותיו של רענו מאחורינו,‏ ובאופן סמלי לנקות את דמותו כפי שהוא נתפס בלבנו.‏ כיצד?‏

²³ תאר לעצמך שאתה מקבל במתנה קערה או אגרטל שעברו בירושה במשפחה.‏ אם החפץ יתלכלך או יוכתם,‏ האם מייד תשליך אותו לאשפה?‏ סביר להניח שלא.‏ ודאי תשקיע מאמץ כדי לנקות אותו היטב ולהסיר ממנו את כל הכתמים והלכלוך.‏ תרצה להביט ביופיו ובאופן שהוא מנצנץ באור השמש.‏ באופן דומה,‏ השתדל להיפטר מכל מרירות מתמשכת או תחושת רוגז כלפי אח או אחות שפגעו בך.‏ היאבק בנטייה לשקוע במחשבות על המילים או המעשים הפוגעים שלהם.‏ ברגע שהצלחת להשאיר תחושות אלו מאחוריך,‏ כאילו ניקית בלבך את הדימוי של מי שסלחת להם ואת הזיכרונות שיש לך מהם.‏ כאשר לבך נקי ממחשבות שליליות כלפי מישהו,‏ אתה פתוח לחידוש החברות הקרובה עמו,‏ גם אם היה נדמה שהיא אבדה לנצח.‏

חיפוש פנינים רוחניות

יר–‏א 173 §10

ביכולתך להפיק תועלת מהברית החדשה

¹⁰ ירמיהו תיאר את מי שנועד לבוא,‏ המשיח,‏ כ”‏צמח”‏ דוד,‏ וכך ראוי.‏ אף־על־פי שבעת ששירת ירמיהו כנביא נגדע אילן היוחסין המלכותי של דוד,‏ גזעו לא מת.‏ בבוא העת,‏ נולד ישוע משושלת המלך דוד.‏ הוא כונה ”‏יהוה צִדְקֵנוּ”‏ ובכך הדגיש את החשיבות העמוקה של תכונת הצדקה בעיני אלוהים.‏ (‏קרא ירמיהו כ״ג:‏5,‏ 6‏.‏‏)‏ יהוה שלח את בנו יחידו לכדור הארץ והרשה לו לחוות סבל ומוות.‏ בעקבות זאת,‏ על בסיס קורבן הכופר של ”‏צמח”‏ דוד יכול יהוה לסלוח בצדק על חטאים (‏יר׳ ל״ג:‏15‏)‏.‏ הדבר סלל את הדרך בפני מספר בני אדם להיחשב ל”‏צדיקים”‏ ה’‏ראויים לחיים’‏,‏ להימשח ברוח הקודש ולהפוך לצד בברית החדשה.‏ כראיה נוספת לחשיבות שיש לצדקה בעיני יהוה,‏ גם אחרים אשר אינם חלק מברית זו באופן ישיר יכולים להפיק ממנה תועלת,‏ אפילו כבר עכשיו,‏ כשם שנראה בהמשך (‏רומ׳ ה׳:‏18‏)‏.‏

8–14 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | ירמיהו ל״ה עד ל״ח

‏”‏עבד מלך — מופת של אומץ וטוב לב”‏

בנ–‏2–א 1228 §3

צדקיהו

אחת הראיות לכך שצדקיהו היה שליט חלש מאוד היא העובדה שכאשר ביקשו השרים שירמיהו יומת משום שכביכול הוריד את מורל העם הנתון במצור,‏ אמר צדקיהו:‏ ”‏הנה!‏ הוא בידכם.‏ כי אין המלך יוכל אתכם דבר”‏.‏ אולם לאחר מכן נענה צדקיהו לבקשתו של עבד מלך להציל את ירמיהו ואף ציווה עליו להיעזר ב־30 גברים.‏ מאוחר יותר ערך צדקיהו פגישה פרטית נוספת עם ירמיהו.‏ הוא הבטיח לנביא שלא יהרוג אותו ולא יעביר אותו לידי מבקשי נפשו.‏ אך צדקיהו חשש שהיהודים שעברו לצד הכשדים יפגעו בו,‏ ולכן לא שעה לעצת ירמיהו להיכנע לשרי בבל,‏ עצה שמקורה באלוהים.‏ המלך הסגיר את פחדנותו גם כאשר ביקש מירמיהו שלא יחשוף את נושא שיחתם הפרטית בפני השרים החשדנים (‏ירמ ל״ח:‏1–28‏)‏.‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏2–א 759

הָרֵכָבִים

יהוה היה שבע רצון מכך שהם צייתו לאביהם מתוך כבוד אליו.‏ צייתנותם המוחלטת לאביהם עמדה בניגוד חד לחוסר צייתנותם של אנשי יהודה לבוראם (‏ירמ ל״ה:‏12–16‏)‏.‏ אלוהים הבטיח לגמול לרכבים:‏ ”‏לא ייכרת איש ליונדב בן־רכב עומד לפניי כל הימים”‏ (‏ירמ ל״ה:‏19‏)‏.‏

מ95–‏א 8/‏1 5 §5,‏ 6

זמנים טובים בפתח

מאוחר יותר,‏ כאשר צר מלך בבל על ירושלים שכפרה באלוהים,‏ נאלץ העם ’‏לאכול לחם במשקל ובדאגה’‏ (‏יחזקאל ד׳:‏16‏)‏.‏ המצב הפך לכה נואש עד שחלק מהנשים אכלו את בשר ילדיהן (‏איכה ב׳:‏20‏)‏.‏ בכל זאת,‏ אף־על־פי שהנביא ירמיהו היה עצור בגלל הטפתו,‏ יהוה דאג שתינתן לו ”‏כיכר לחם ליום מחוץ האופים,‏ עד תום כל הלחם מן העיר”‏ (‏ירמיהו ל״ז:‏21‏)‏.‏

האם שכח יהוה את ירמיהו כאשר אזלה אספקת הלחם?‏ נראה שלא,‏ משום שלאחר שנפלה העיר בידי הבבלים,‏ קיבל ירמיהו ”‏ארוחה וּמַשְׂאֵת [‏מתנה]‏”‏,‏ ואז שולח לדרכו (‏ירמיהו מ׳:‏5,‏ 6‏;‏ ראה גם תהלים ל״ז:‏25‏)‏.‏

15–21 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | ירמיהו ל״ט עד מ״ג

‏”‏יהוה ישלם לכל איש לפי מעשיו”‏

בנ–‏2–א 1228 §4

צדקיהו

נפילת ירושלים.‏ לבסוף (‏607 לפה״ס)‏,‏ ”‏בעשתי עשרה שנה לצדקיהו,‏ בחודש הרביעי,‏ בתשעה לחודש”‏,‏ הובקעה ירושלים.‏ במהלך הלילה נסו צדקיהו וכל אנשי המלחמה.‏ הבבלים השיגו את צדקיהו בערבות יריחו ולקחוהו אל נבוכדנאצר רבלתה.‏ בניו נשחטו לנגד עיניו.‏ היות שצדקיהו היה אז רק בן 32 בערך,‏ בניו ככל הנראה עוד היו קטנים.‏ לאחר שחזה בהרג בניו,‏ עיוורו הבבלים את עיניו,‏ אסרו אותו בכבלי נחושת,‏ והוא נלקח לבבל — שם מת בבית הפקודות (‏בית המשמר)‏ (‏מלב כ״ה:‏2–7;‏ ירמ ל״ט:‏2–7;‏ מ״ד:‏30;‏ נ״ב:‏6–11‏;‏ השווה ירמ כ״ד:‏8–10;‏ יחז י״ב:‏11–16;‏ כ״א:‏30–32‏)‏.‏

בנ–‏2–א 482

נבוזראדן

נבוזראדן,‏ בפקודת נבוכדנאצר,‏ שחרר את ירמיהו ודיבר אליו באדיבות.‏ כמו כן,‏ הוא אפשר לו לבחור מה ברצונו לעשות,‏ הבטיח לדאוג לו והעניק לו כמה דברים נחוצים.‏ נבוזראדן היה גם דוברו של מלך בבל בעת שמונה גדליה למושל על הנותרים ביהודה (‏מלב כ״ה:‏22;‏ ירמ ל״ט:‏11–14;‏ מ׳:‏1–7;‏ מ״א:‏10‏)‏.‏ כחמש שנים מאוחר יותר,‏ בשנת 602 לפה״ס,‏ הגלה נבוזראדן יהודים נוספים,‏ ככל הנראה את מי שנמלטו לשטחים הסמוכים (‏ירמ נ״ב:‏30‏)‏.‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 463 §4

כרונולוגיה

בשנה ה־9 למלכותו של צדקיהו (‏609 לפה״ס)‏ הוטל על ירושלים המצור הסופי,‏ והעיר נפלה בשנה ה־11 (‏607 לפה״ס)‏,‏ תאריך המקביל לשנה ה־19 לשלטונו בפועל של נבוכדנאצר (‏אם סופרים משנת 625 לפה״ס,‏ השנה שבה החל למלוך.‏)‏ (‏מלב כ״ה:‏1–8‏)‏.‏ בחודש החמישי באותה שנה (‏חודש אב המקביל ליולי/‏אוגוסט)‏ הועלתה העיר באש,‏ ניתצו החומות ורוב התושבים נלקחו לגלות.‏ אולם חלק ”‏מדלת הארץ”‏ הורשו להישאר.‏ אך מייד לאחר רצח גדליהו,‏ הממונה מטעם נבוכדנאצר,‏ הם נמלטו למצרים והותירו את יהודה שוממה לגמרי (‏מלב כ״ה:‏9–12,‏ 22–26‏)‏.‏ היה זה בחודש איתנים,‏ החודש השביעי (‏או חודש תשרי המקביל לספטמבר/‏אוקטובר)‏.‏ מכאן שיש למנות את 70 שנות השממה החל מ־1 באוקטובר 607 לפה״ס בקירוב עד 537 לפה״ס.‏ בחודש השביעי שנת 537 לפה״ס חזרו ליהודה שבי ציון הראשונים — בחלוף 70 שנה משהפכה הארץ לשממה מוחלטת (‏דהב ל״ו:‏21–23;‏ עזר ג׳:‏1‏)‏.‏

22–28 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | ירמיהו מ״ד עד מ״ח

‏”‏אל ’‏תבקש לך גדולות’‏”‏

יר–‏א 104,‏ 105 §4–6

אל ”‏תבקש לך גדולות”‏

⁴ אחד הגורמים שהטרידו את ברוך אולי היה כמיהתו למעמד וגדולה.‏ אף־על־פי שברוך שימש כסופרו של ירמיהו,‏ ייתכן שהוא לא היה רק סופר אישי שפעל לצד ירמיהו.‏ בירמיהו ל״ו:‏32 ברוך מכונה ”‏הסופר”‏.‏ מתגליות ארכיאולוגיות עולה שהוא החזיק בתפקיד בחצר המלוכה.‏ למעשה אותו כינוי ניתן גם ל”‏אלישמע הסופר”‏,‏ שנמנה עם שרי יהודה.‏ מכאן שייתכן שגם לברוך הייתה גישה ל”‏לשכת הסופר”‏ שב”‏בית המלך”‏ כאחד מעמיתיו למקצוע של אלישמע (‏ירמ ל״ו:‏11,‏ 12,‏ 14‏)‏.‏ ברוך ודאי היה פקיד משכיל בחצר המלוכה.‏ אחיו שְׂרָיָה שימש כשר מנוחה בשירותו של המלך צדקיהו והתלווה אל המלך למשימה חשובה בבבל.‏ (‏קרא ירמיהו נ״א:‏59‏.‏‏)‏ במסגרת תפקידו שריה ככל הנראה דאג לצורכי המלך ולמקומות לינה עבורו במהלך מסעותיו.‏ היה זה אכן תפקיד בכיר.‏

⁵ אתה יכול לשער לעצמך שאדם המורגל לעמדה בכירה יכול להתעייף מכך שעליו להעביר שוב ושוב מסרי פורענות נגד יהודה.‏ למעשה,‏ העובדה שברוך תמך בנביא אלוהים עלולה הייתה לסכן את מעמדו ואת משרתו.‏ אולם יהוה התכוון להרוס את מה שבנה,‏ ככתוב בירמיהו מ״ה:‏4‏.‏ חשוב על השלכות הדבר.‏ ה”‏גדולות”‏ שעליהן חשב ברוך — אם זה תפקיד בכיר יותר בחצר המלוכה או שגשוג חומרי — ירדו לטמיון.‏ אם ברוך ביקש לעצמו מעמד בטוח בסדר היהודי שנידון לכליה,‏ לאלוהים הייתה כל סיבה להניא אותו מכך.‏

⁶ עם זאת,‏ ה”‏גדולות”‏ שעליהן חשב ברוך אולי נגעו לשגשוג חומרי.‏ העמים שסבבו את יהודה נשענו רבות על נכסיהם ועל עושרם.‏ מואב בטחה ב’‏מעשיה ובאוצרותיה’‏.‏ עמון נהגה כמותה.‏ בנוסף,‏ ביד ירמיהו תיאר יהוה את בבל כ”‏רבת אוצרות”‏ (‏ירמ מ״ח:‏1,‏ 7;‏ מ״ט:‏1,‏ 4;‏ נ״א:‏1,‏ 13‏)‏.‏ אבל למעשה אלוהים דן את האומות האלה לכליה.‏

יר–‏א 103 §2

אל ”‏תבקש לך גדולות”‏

² ”‏אוי,‏ נא לי”‏,‏ נאנח ברוך,‏ ”‏כי יסף יהוה יגון על מכאובי!‏ יגעתי באנחתי”‏.‏ ייתכן שחשת פעם תשישות ואמרת מילים דומות בקול או בלב.‏ אין זה משנה אם ברוך אמר את המילים הללו בקול או ברחשי לבו,‏ יהוה שמע את דבריו.‏ בוחן הלבבות ידע מה הביא למצוקתו של ברוך ותיקן אותו בנועם באמצעות ירמיהו.‏ (‏קרא ירמיהו מ״ה:‏1–5‏.‏‏)‏ אבל אולי אתה תוהה מדוע ברוך חש כה מותש.‏ האם היה זה בשל המשימה שהוטלה עליו או הנסיבות שבהן היה עליו לבצע אותה?‏ רגשותיו נבעו ממעמקי לבו.‏ ברוך ’‏ביקש לעצמו גדולות’‏.‏ באילו גדולות מדובר?‏ איזה גמול הבטיח לו יהוה אם הוא יפעל על־פי עצתו והדרכתו?‏ ומה נוכל ללמוד מסיפורו של ברוך?‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 430

כמוש

ירמיהו הנביא חזה שיבוא אסון על מואב וציין שכמוש,‏ האל הראשי שלה,‏ יצא לגלות יחד עם כוהניו ושריו.‏ המואבים יתביישו באל שלהם בשל אוזלת ידו,‏ כפי שבני ישראל מממלכת עשרת השבטים התביישו בבית אל,‏ ככל הנראה בשל פולחן העגל שהתקיים שם (‏ירמ מ״ח:‏7,‏ 13,‏ 46‏)‏.‏

בנ–‏2–א 422 §2

מואב

אין עוררין על כך שהנבואות באשר למואב התגשמו במדויק.‏ המואבים חדלו להתקיים כאומה לפני מאות שנים (‏ירמ מ״ח:‏42‏)‏.‏ הערים המזוהות כיום עם ערים מואביות כגון נבו,‏ חשבון,‏ ערוער,‏ בית גמול ובעל מעון הן כיום עיי חורבות.‏ אתרים מואביים רבים אחרים אינם ידועים כיום.‏

29 במאי עד 4 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | ירמיהו מ״ט עד נ׳‏

‏”‏יהוה מברך את הענווים ומעניש את היהירים”‏

בנ–‏1–א 54

צר

כאשר גילו משרתי אלוהים חוסר נאמנות,‏ יהוה אפשר לצריהם לבזוז אותם ולהביסם (‏תה פ״ט:‏43;‏ איכ א׳:‏5,‏ 7,‏ 10,‏ 17;‏ ב׳:‏17;‏ ד׳:‏12‏)‏.‏ אולם האויבים הסיקו מסקנות שגויות מהניצחונות הללו.‏ הם זקפו את הניצחונות לזכותם,‏ היללו את אליליהם ולא חשבו שיהיה עליהם לתת את הדין על האופן שבו נהגו כלפי משרתי יהוה (‏דב ל״ב:‏27;‏ ירמ נ׳:‏7‏)‏.‏ לכן יהוה ראה לחובה להכניע את אותם אויבים גאים ויהירים (‏ישע א׳:‏24;‏ כ״ו:‏11;‏ נ״ט:‏18;‏ נח א׳:‏2‏)‏;‏ והוא עשה כן למען שמו הקדוש (‏ישע ס״ד:‏1;‏ יחז ל״ו:‏21–24‏)‏.‏

יר–‏א 161 §15

‏”‏עשה יהוה אשר זמם”‏

¹⁵ ירמיהו ניבא גם על קצה של בבל,‏ המעצמה שכבשה את מצרים.‏ מאה שנה לפני שנכבשה,‏ חזה ירמיהו במדויק את נפילתה הפתאומית של בבל.‏ כיצד היא נועדה ליפול?‏ נביא אלוהים חזה שהמים המגנים על העיר ’‏יתייבשו’‏ ושגיבוריה לא יילחמו (‏יר׳ נ׳:‏38;‏ נ״א:‏30‏)‏.‏ נבואות אלו התגשמו לפרטי פרטים כאשר הטו המדים והפרסים את מימי נהר הפרת,‏ צעדו על קרקעיתו אל העבר השני,‏ נכנסו לעיר והפתיעו את הבבלים.‏ מדהימה לא פחות היא ההצהרה שהעיר תהיה שוממה ולא תיושב (‏ירמ נ׳:‏39;‏ נ״א:‏26‏)‏.‏ עד עצם ימינו שיממונה של העיר שהייתה בימי קדם בבל העצומה מצביע על דייקנות נבואות אלוהים.‏

חיפוש פנינים רוחניות

בנ–‏1–א 94 §6

בני עמון

נראה שלאחר שהגלו תגלת פלאסר השלישי ואחד מיורשיו את תושבי הממלכה הצפונית (‏מלב ט״ו:‏29;‏ י״ז:‏6‏)‏,‏ החלו העמונים לתפוס את השטחים שהיו בבעלות שבט גד,‏ השטחים שהם לא הצליחו לכבוש במלחמתם נגד יפתח (‏השווה תה פ״ג:‏5–9‏)‏.‏ לכן ביד ירמיהו גער יהוה בעמונים על כך שגזלו את נחלת שבט גד והזהיר אותם מפני ההשמדה שתבוא על עמון ועל מַלְכָּם (‏מִלְכֹּם)‏ אלילם (‏ירמ מ״ט:‏1–5‏)‏.‏ העמונים הוסיפו חטא על פשע כששלחו גדודי שודדים להטריד את יהודה בימי המלך יהויקים סמוך לקצה של הממלכה (‏מלב כ״ד:‏2,‏ 3‏)‏.‏

יר–‏א 163 §18

‏”‏עשה יהוה אשר זמם”‏

¹⁸ נבואה נוספת התגשמה במאה הראשונה לספירה.‏ אלוהים ניבא דרך ירמיהו שאדום תהיה בין העמים שאליהם יפלשו הבבלים (‏יר׳ כ״ה:‏15–17,‏ 21;‏ כ״ז:‏1–7‏)‏.‏ אך דברו של אלוהים לא תם בכך.‏ אדום תהיה כמו סדום ועמורה,‏ כלומר — לא תיושב לעולם ותימחה מעל פני האדמה (‏יר׳ מ״ט:‏7–10,‏ 17,‏ 18‏)‏.‏ זה בדיוק מה שקרה.‏ היכן לדעתך ניתן למצוא כיום את השמות אדום ואדומים?‏ האם הם מופיעים במפות מודרניות?‏ לא.‏ ניתן למצוא אותם בעיקר בספרים העוסקים בהיסטוריה העתיקה והמקראית או על מפות המתארות את התקופות הללו.‏ יוסף בן מתתיהו דיווח שהאדומים חויבו לקבל על עצמם את היהדות במאה השנייה לפה״ס.‏ לאחר מכן,‏ עם חורבן ירושלים ב־70 לספירה,‏ הם חדלו להתקיים כעם נפרד.‏