ירמיהו י״א:‏11 — ”‏הינני מביא עליהם רעה”‏

כוונת הפסוק

יהוהa דיבר אל היהודים שחיו בימי הנביא ירמיהו.‏ מאחר שהתעלמו מחוקיו ומדברי הנביאים ששלח ברוב אהבתו כדי לתקן אותם,‏ הוא לא יגן עליהם מפני ההשלכות הטרגיות של התנהגותם הרעה (‏משלי א׳:‏24–32‏)‏.‏

‏”‏לכן כך אומר יהוה”‏.‏ המילה ”‏לכן”‏ מקשרת בין הפסוקים הקודמים לבין הפסוקים הבאים.‏ בירמיהו י״א:‏1–10 אמר יהוה לעמו שהם הפרו את הברית שכרתו איתו אבותיהם (‏שמות כ״ד:‏7‏)‏.‏ במקום לעבוד את הבורא,‏ היהודים פנו לעבודת אלילים.‏ כפירה זו גרמה להם לבצע מעשים נתעבים — אפילו להקריב ילדים!‏ (‏ירמיהו ז׳:‏31‏)‏.‏

‏”‏הינני מביא עליהם רעה”‏.‏ במקרים מסוימים במקרא מדובר על אלוהים כמי שעשה משהו,‏ כשבפועל הוא פשוט הניח לזה לקרות.‏ כך גם בפסוק זה.‏ עם ישראל החלו לעבוד אלילים והתעלמו מעקרונותיו של יהוה שפעלו אך ורק לטובתם,‏ ובכך הביאו על עצמם סבל בל יתואר.‏ בנוסף,‏ הם איבדו את הגנתו של אלוהים.‏ התוצאה הייתה שמלך בבל,‏ אויב רב־עוצמה,‏ כבש את ירושלים והגלה את תושביה.‏ אותם אלי כזב שבהם תלו את ביטחונם לא יכלו להציל אותם (‏ירמיהו י״א:‏12;‏ כ״ה:‏8,‏ 9‏)‏.‏

העובדה שאלוהים לא חשך מעמו טרגדיות,‏ אין משמעה שהוא רשע או לא־צודק.‏ ”‏לא ניתן לנסות את אלוהים בדברים רעים”‏,‏ נאמר ביעקב א׳:‏13‏,‏ ”‏ואין הוא מנסה בהם איש”‏.‏ המילה ”‏רעה”‏ בירמיהו י״א:‏11 מתארת את האסון והסבל שבאו על העם כתוצאה מהתנהגותם.‏

‏”‏כאשר יזעקו אליי,‏ לא אקשיב להם”‏.‏ יהוה אינו מקשיב לתפילות של אנשים ש’‏ידיהם מלאות דמים’‏ או של מי שבוטחים באלי כזב (‏ישעיהו א׳:‏15;‏ מ״ב:‏17‏)‏.‏ הוא מקשיב למי שמתחרטים בכנות על דרכם הרעה ושבים אליו בענווה (‏ישעיהו א׳:‏16–19;‏ נ״ה:‏6,‏ 7‏)‏.‏

הקשר הפסוק

בשנת 647 לפה״ס מינה יהוה את ירמיהו לנביא,‏ שהזהיר במשך 40 שנה את תושבי יהודה מפני משפטו הקרב של אלוהים.‏ אך הם מיאנו לשמוע.‏ בתקופה זו כתב הנביא את המילים המופיעות בירמיהו י״א:‏11.‏ בסופו של דבר,‏ בשנת 607 לפה״ס התגשמה ”‏הרעה”‏ שהזהיר מפניה,‏ עם חורבן ירושלים בידי בבל (‏ירמיהו ו׳:‏6–8;‏ ל״ט:‏1,‏ 2,‏ 8,‏ 9‏)‏.‏

ספר ירמיהו מכיל גם מסר של תקווה.‏ יהוה אמר:‏ ”‏במלאת שבעים שנה בבבל.‏.‏.‏ אקיים את הבטחתי בהשיבי אתכם אל המקום הזה [‏אדמת ישראל]‏”‏ (‏ירמיהו כ״ט:‏10‏)‏.‏ יהוה קיים את הבטחתו בשנת 537 לפה״ס,‏ לאחר כיבוש בבל בידי המדים והפרסים.‏ הוא הרשה לעמו,‏ שהיו פזורים ברחבי האימפריה הבבלית,‏ לשוב אל מולדתם ולשקם את עבודת אלוהים האמיתית (‏דברי הימים ב׳.‏ ל״ו:‏22,‏ 23;‏ ירמיהו כ״ט:‏14‏)‏.‏

צפה בסקירה קצרה של ספר ירמיהו.‏