ביאור פסוקים מקראיים
גלטים ו׳:9 — ”אל ירפו ידינו בעשיית הטוב”
”אל ירפו ידינו בעשיית הטוב, כי בבוא העת נקצור אם לא נִלאה” (גלטים ו׳:9, תרגום עולם חדש).
”אל נא ירפו ידינו מעשות טוב; בבוא העת נקצור, אם לא נרפה” (גלטים ו׳:9, תרגום החברה לכתבי הקודש).
כוונת הפסוק
השליח פאולוס מעודד את המשיחיים להמשיך לעשות את מה שטוב בעיני אלוהים. מי שעושים זאת יכולים להיות בטוחים שאלוהים יגמול להם.
”אל ירפו ידינו”. ביטוי זה משמעו לא להתייאש או לא לאבד מהתלהבותנו. פאולוס דיבר כאן בגוף ראשון רבים, ובזאת הודה שגם הוא לעיתים נאבק בתחושות של ייאוש (רומים ז׳:21–24).
”עשיית הטוב”. המילה ”טוב” מתייחסת לכל מה שעלינו לעשות בשירות אלוהים. היא גם כוללת את מה שאנו עושים למען רווחת אחינו לאמונה ואנשים אחרים (גלטים ו׳:10).
”בבוא העת נקצור אם לא נִלאה”. פאולוס מזכיר לקוראיו שיכול להיות שלא נראה מייד את תוצאות עשיית הטוב, ממש כמו שהחקלאי לא יכול לראות מייד את גדילת יבולו. פאולוס מתייחס לקצירה ובכך קושר את הפסוק לאמת בסיסית שהזכיר בפסוק 7: ”כל מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור”. במילים אחרות, כשמשרת אלוהים עושה את הטוב בעיני אלוהים הוא עתיד לקצור גמול עצום, אשר כולל גם חיי נצח (רומים ב׳:6, 7; גלטים ו׳:8).
הקשר הפסוק
השליח פאולוס כתב את האיגרת הזו למשיחיים בגלטיה בסביבות 50–52 לספירה. מטרתה הייתה להגן עליהם מפני מי שהתיימרו להיות משיחיים אך בפועל היו מורי שקר שסילפו את האמת על ישוע וטענו שעל המשיחיים להמשיך לקיים את התורה (גלטים א׳:6, 7; ב׳:15, 16). פאולוס הסביר שהתורה כבר שירתה את מטרתה ומשום כך אין היא עוד מחייבת את משרתי אלוהים (רומים י׳:4; גלטים ג׳:23–25).
כשפאולוס עודד את אחיו לאמונה להמשיך ”בעשיית הטוב” הוא לא התכוון שעליהם להמשיך לשמור את חוקי התורה. למעשה הוא האיץ בהם ’לקיים את תורת המשיח’, אשר כוללת את כל מה שישוע לימד בנוגע לעשיית טוב עבור אנשים אחרים (גלטים ו׳:2; מתי ז׳:12; יוחנן י״ג:34).
צפה בסקירה קצרה של ספר גלטים.