יצורים מעולם אחר — מציאת התשובה
ב־17 בפברואר, 1600, הועלה על המוקד אדם בשם ג׳יורדנו ברוּנו בכיכר ציבורית ברומא, איטליה. זאת על שום מה? מפני שכתביו העליבו את הכנסיה. בין השאר, הוא לימד שיש עולמות מאוכלסים רבים ביקום. באותם ימים של המאה ה־11, הכריזה הכנסיה שתורה זו על ריבוי העולמות, מהווה כפירה. ללמד אותה משמעו היה למות. ברונו אכן מת.
עד למאה ה־19, נמשך בזירת הדת הוויכוח על קיומם של חיים בעולמות אחרים. משך מאות שנים עמדו מנהיגי־דת, ומדענים הנתונים להשפעתם, על כך שכדור־הארץ הוא במרכז היקום; שהיקום נברא בשנת 4004 לפה״ס, וכן הלאה.
אין פלא, איפוא, שלמדענים רבים ולאחרים יש אך מעט יחס־כבוד לדת. כתוצאה מכך, איבדו רבים את יחס־הכבוד גם למקרא, בסברם שהוא מקור כל אותן תפיסות מוטעות. דבר אינו יכול להיות רחוק יותר מן האמת.
אין המקרא מתיימר להיות ספר־עזר מדעי. אך, הוא תמיד מדייק בהתייחסו לנושא היקום, או לעניין מדעי אחר כלשהו.a למשל, מעולם לא נאמר במקרא שהארץ והאדם הם מרכז היקום. נהפוך הוא: כותביו, שכתבו בהשראת אלהים, הצביעו בבירור על קטנותו של האדם בהשוואה ליקום הנרחב. — תהלים ח׳:3, 4.
אם כן, האם יש בהתאם למקרא מישהו אי־שם למעלה?
המקרא משיב
בהתאם למקרא, לא רק שקיימים חיים מחוץ לכדור־הארץ, אלא הם קיימים בשפע. הם מורכבים יותר, מעניינים יותר, וניתן להאמין בהם יותר מכל מה שהעלו על דמיונם הדוגלים באבולוציה, סופרי המדע הבדיוני ומפיקי־סרטים. אחרי הכל, יצורים מעולם אחר הם פשוט יֵשויות שמקורן מחוץ לכדור־הארץ ולאטמוספירה שלו.
מדענים תוהים אם ישנן צורות־חיים שאין ביכולתנו לגלותן. כתבי־הקודש מאשרים שישויות כגון אלה אכן קיימות. אך, אין הן תוצר של אבולוציה. כמו כל החיים ביקום, על צורותיהם השונות, הן נבעו ממקור החיים, יהוה אלהים. הוא הינו יֵשות רוחנית, והוא ברא אין־ספור יצורים רוחניים מסוגים שונים: מלאכים, כרובים ושרפים. הם מבצעים עבודות שונות ומתפקדים באירגונו השמימי המורכב. — תהלים ק״ד:4; דניאל ז׳:10.
מה באשר לחיים על כוכבי־לכת אחרים?
כמה אישים דתיים בעלי־השפעה טוענים בתוקף, שאלהים לא היה בורא עולם כלשהו ללא מטרה, ולכן כל העולמות הניתנים לאיכלוס חייבים להיות מאוכלסים. האם זה מה שאומרים כתבי־הקודש? לא. אנו למדים מן המקרא, שזה מאוד לא מתקבל על הדעת שאלהים ברא בשלב זה יצורים גשמיים בני־תבונה על כוכבי־לכת אחרים, מלבד זה שלנו. מדוע?
אם אמנם ברא אלהים ישויות כאלה, הוא עשה כן בטרם ברא את אדם וחוה. או שישויות אלה נשארו נאמנות לבוראן, או שבדומה לאדם וחוה חטאו ונעשו לא־מושלמות.
אם הן איבדו את שלימותן, הן נעשו זקוקות לגואל. אנו למדים מן המקרא, שעקב חטאה של האנושות עלי־אדמות, אלהים ניבא בפי ישעיהו שהמשיח המובטח יקריב את חייו כדי לגאול את האנושות מהחטא והמוות. לגביו נאמר: ”והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו... ובחבורתו נרפא לנו.” ”כשה לטבח יוּבל.” (ישעיהו נ״ג:5, 7) אותו משיח לא נועד להקריב את חייו שוב ושוב עבור גזעים שונים, אלא, ככתוב: ”המשיח... הוּקרב פעם אחת לשאת חטאי רבים.” — עברים י׳:28.
אך, מה אם יצורים אלה היו נשארים מושלמים? ובכן, כאשר אדם וחוה חטאו, הם הטילו בעצם ספק בזכותו של אלהים לשלוט על עולם של יצורים גשמיים בני־דעת. אילו היה קיים אותה עת כוכב־לכת אחר, המלא גם הוא ביצורים גשמיים בני־דעת, החיים תוך נאמנות לשלטון אלהים, האם לא היו הם מתבקשים לשמש כעדים לכך ששלטון אלהים אכן מוצלח? נראה שמסקנה זו בלתי־נמנעת, כיון שהוא כבר קרא אפילו לאנשים לא־מושלמים לשמש כעדיו באותה מחלוקת. — ישעיהו מ״ג:10.
אך, האם משמע הדבר, שאלהים ברא את מיליארדי השמשות (וכוכבי־הלכת, אם הם קיימים), ללא כל מטרה? כלל וכלל לא. בעוד שאנו יודעים שכדור־הארץ הוא עתה כוכב־הלכת המאוכלס היחיד ביקום, וכמו־כן, שהוא ימשיך להיות מיוחד בתור כוכב־הלכת בו הוכיח הבורא את צידקת שלטונו, הרי שאין אנו יודעים את הטמון בחיק העתיד.
אין אנו לבד
יום אחר יום, שנה אחר שנה, ממשיכים האסטרונומים של SETI לסרוק את השמים, כדי לחפש אותות מיצורים חיים בני־תבונה. הם חושבים שחיפושיהם יימשכו עוד עשר שנים, או מאה שנה. עד כמה אירוני הדבר! הם מקדישים את חייהם, תקוותיהם וסכומי־עתק כדי לחפש אות, שאותו קיבלה האנושות לפני מאות שנים. זאת, כיון שהמקרא עצמו מהווה מסר מיישות בת־תבונה מחוץ לכדור־הארץ, והוא נעלה בהרבה, מכל בחינה שהיא, על האותות שאותם מדַמים אפילו המדענים האופטימיים ביותר. — ראה טבלה בעמוד 16.
כיצד הגיבה האנושות למסר האמיתי היחיד, שמחוץ לכדור־הארץ? כיצד מגיבים על־פי־רוב בני־אנוש לכתבי־הקודש? הם מתעלמים מהם. הם מסלפים בזדון את הכתוב בהם, למען מטרותיהם הם. הם עולבים במי ששלח אותם, באמצעות רשימה ארוכה של תורות חסרות־יסוד, רוויות אמונות תפלות. הם אפילו מכנים אותם בשם זיוף, ומתכחשים לעצם קיומו של מי ששלח אותם. למותר לציין, שאין הבורא שבע־רצון מתגובת האנושות. בכל זאת, הוא המשיך ליצור קשר. באמצעות דברו הכתוב, הוא מחנך כיום מיליוני אנשים בדרכי־שלום. אנשים אלה מייצגים את יהוה ומעבירים את מסריו אל העולם. אולם, רק קומץ זעיר של האנושות מקשיב להם. העולם, ככלל, אוטם את אוזניו משמוע. — ישעיהו ב׳:2–4; מתי כ״ד:14.
לאושרנו, יכול כל אחד ואחד מאיתנו ליצור קשר עם הישות הגדולה מכל, וזאת בלא כל אמצעים טכנולוגיים יקרים, ובלא לחכות עד־כְּלוֹת למסרים שיחצו את מרחבי החלל. אתה יכול להקשיב כבר עתה, בכך שתלמד את המקרא ותוכיח לעצמך אם הוא אכן נובע ממקור על־אנושי. תוכל להיענות בכך שתתפלל, וכן באופן בו תחיה את חייך. אין אנו לבד. בוראנו מבטיח שהוא ”קרוב ... לכל קוראיו.” — תהלים קמ״ה:18; ראה גם דברי־הימים א׳. כ״ח:9.
יתר על כן: הבורא לא הפסיק ליצור קשר עם האנושות. הוא הבטיח כי ישנה לבלי היכר את מהלך ההיסטוריה האנושית, ישים קץ למירוץ החפוז של האנושות אֵלֵי הרס־עצמי, בכך שישמיד סדר־דברים כושל זה ויחליפוֹ בממשלה משלו, אשר תפעל לטובת הכל. (דניאל ב׳:44; ישעיהו ט׳:5, 6) אכן, המסר הבא שיבוא מן היֵשות האדירה מכל, שמחוץ לכדור־הארץ, יגיע לא באמצעות מלים, אלא מעשים. — צפניה ג׳:8.
[הערת שוליים]
a לראיות שהמקרא אכן תואם את העובדות המדעיות, ראה גם את המאמר שבעמודים 28, 29 בהוצאה זאת; כמו־כן, את הספר ?The Bible — God’s Word or Man’s (המקרא — דבר אלהים או דבר האדם?) שיצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.
[תיבה בעמוד 16]
המסרים שמדענים מקווים המסר שמתעלמים
לקבל בחיפושיהם אחר ממנו — המקרא,
יצורים מעולם אחר: דברו של אלהים:
*עלולים להיות אזהרות־שווא, *הוא אכן נובע מיֵשות על־אנושית
שהן תופעה רגילה למדי; גם בת־תבונה, מחוץ לכדור־הארץ.
”מתיחוֹת” אפשריות. — ישעיהו נ״ה:9; שמואל ב׳. כ״ד:2.
*עשויים להציע השכלה ואת *הוא אכן מעניק כיום השכלה
התועלת שבמיליוני שנות ניסיון. למיליונים, עם היתרון של חכמה
עתיקה יותר מן היקום עצמו.
*עשויים ללמדנו כיצד להימנע *הוא מלמד שלום למיליוני אנשים
משואה גרעינית ומכל מלחמה. כבר עתה; מחבר המקרא מבטיח
לקיים את כדור־הארץ לנצח ולהשמיד
את משחיתיו. — תהלים ק״ד:5;
*עשויים להציע מרפא למחלות *מחברו הוכיח את יכולתו לרפא
ואפילו למוות; יישאר רק מוות מתאונות. את כל החולָיים; הוא מבטיח
לשים קץ הן למוות והן להשפעותיו,
ולהעניק חיי־נצח. — מלכים ב׳. ה׳:1, 14;
*עשויים לשים קץ לבדידותו *כבר עתה מחבר המקרא ”קרוב...
של האדם ביקום. לכל קוראיו.” — תהלים קמ״ה:18.
*עלולים להיות כאלה שלא *הוא בר־השגה לכל המשפחה
ניתן לתרגמם; יידרשו אולי אלפי האנושית. אנו יכולים לקרוא בו
— ואולי מיליוני — שנים להגיב עתה ולהגיב. הודעותינו מתקבלות
להם וליצור קשר. מיד. — תהלים קי״ט:105; ל״ד:16; ס״ה:3.
*כל הנאמר לעיל מבוסס *אמונתנו במה שנאמר לעיל
על הנחות והשערות. מבוססת על ראיות ועל נימוקים
הגיוניים. — עברים י״א:1; תהלים י״ט:2.