מנקודת־המבט המקראית
עב”מים — האם הם שליחי אלוהים?
ברדת המסך על המאה ה־20, על רקע הידרדרות המצב בעולם, מתעצמת האמונה בעצמים בלתי־מזוהים (עב”מים) ובנוסעיהם, החייזרים. האם העב”מים אינם אלא בדיה, תרמית, תעלול של אנשים הנהנים לצחוק על פְּתַיוּת הבריות?
בין מי שראו לטענתם עב”מים או נוסעים מן החלל החיצון נמנים אנשים לכאורה נורמליים ומהימנים; למעשה, גם פרופסורים ומדענים משכילים מאמינים בקיומם של אורחים מכוכבי־לכת אחרים. הם משוכנעים שיצורים מכוכבים אחרים מתבוננים בבני־האדם ולעתים מְתַקשרים עימם. קיימות קבוצות תמיכה לסייע לאנשים שטענו כי פגשו חייזרים.a
תוכנית החייזרים להישרדות
בספרה Aliens Among Us (חייזרים בקרבנו) מראיינת רות מונטגומרי אנשים מקבוצה הולכת וגדלה, המשוכנעים כי הם חייזרים ששוכנים בגוף אדם. בין הטוענים להיות חייזרים שלבשו גוף בשר־ודם יש החוזים, כי בשנת 2000 יתחולל ”אירוע קוסמי, ולקראתו נערכות היירארכיות של מלאכים ושליטים”. יש מאמינים כי החייזרים משתמשים בעב”מים כדי לאסוף ולשַמר זני צמחים ובעלי־חיים, או שהעב”מים ישמשו כחלליות הצלה לפינוי מיליוני אנשים מכדור־הארץ, העומד על סף חורבן. לאחר ההשמדה הגדולה, ישובו בני־האדם ויחלו את ”העידן החדש והסדר החדש” של מודעות רוחנית. צעיר מקולורדו, ארה״ב, חבר בקבוצה המתכּנה ”נערי החייזרים”, אמר במלוא הרצינות לכתב עורו!: ”חבריי ואני מחכים שאבותינו החייזרים ישגרו אותנו לחלל”.
מפי חלק מן האנשים המתיימרים להיות חייזרים נשמעת הטענה שהם מודרכים על־ידי אלוהים. יש הטוענים כי הם שואלים בחופשיות לעצתו כדי לדעת כיצד לסייע לאנושות. האם אלוהים משתמש באורחים מכוכבי־לכת אחרים, להצלת הגזע האנושי משואה עולמית ממשמשת ובאה?
קשריו של אלוהים עם האנושות
עוד משחר ההיסטוריה, תִקשר אלוהים עם האדם. המקרא מתעד חילופי דברים בין אלוהים לבין אדם וחוה, נוח, אברהם ואחריםb (בראשית ג׳:8–10; ו׳:13; ט״ו:1). חלומות, קולות וחזיונות שימשו להעברת רצון אלוהים ולחיבור כתבי־הקודש. אך, עם השלמת המקרא, האם היה צורך בקשר ישיר מן השמים עם בני־אדם? לא, מכיוון שלדברי המקרא, כתבי־הקודש מכשירים את ”איש האלוהים... לכל מעשה טוב” (טימותיאוס ב׳. ג׳:17). לפי כתבי־הקודש, מקור ההדרכות לימי פורענות אלו הוא דברו הכתוב של אלוהים. אף־על־פי־כן, היש סיבה להאמין שמתקבלים מסרים או הוראות מיוחדות היישר מאלוהים דרך דוברים מהחלל החיצון? לא, שהרי השליח פאולוס אמר: ”אך אם מישהו, אפילו אנחנו או מלאך מן השמים, יבשר לכם בשורה שונה מזו שבישרנו לכם, חרם יהיה!” (גלטים א׳:8).
אומנם הטענות בדבר קיום חייזרים מדומים מתיישבות כביכול עם נבואות המקרא, שלפיהן עומדים להתחולל על־פני כדור־הארץ שינויים קָטַקְליזְמיים מרחיקי־לכת, אך טענות אלו מצביעות על הינצלות התלויה בברוּאים. אין כתבי־הקודש מפצירים בבני־אדם לתפוס מחסה מדומה בחללית של חייזרים או לנוס אל מקום מבטחים אחר. במקום זאת, הם קוראים לנו למצוא הגנה ביחסים מוקדשים עם אלוהים, ואת ההקדשה מסמלת הטבילה במים (פטרוס א׳. ג׳:21; השווה תהלים צ״א:7; מתי כ״ח:19, 20; יוחנן י״ז:3). ישוע אמר: ”המחזיק מעמד עד קץ הוא ייוושע” (מתי כ״ד:13).
האין פסוקים אלו מדגישים, כי המפתח לישועה תלוי ביחסים רוחניים עם אלוהים, ולא במקום מבטחים גיאוגרפי? לכן, הסיפורים על ”יצורים לא־אנושיים” אינם תורמים לישועת האנושות, אלא מסיחים את תשומת־לבם של בני־אדם ממה שאלוהים בעצם דורש מהם לטובתם הנצחית.
מי מנסה להסיט אנשים מאמצעי ההישרדות שמאת אלוהים, ולמרות זאת לטעון כי הוא מדבר בשם אלוהים? בספרו Report on Communion (על מגעים עם חייזרים) אומר אד קונרוי, ש”חוקרי עב”מים רציניים, בעלי הכשרה במדעי החברה ובפסיכולוגיה”, עורכים מחקרים השוואתיים על ”’אורחים בחדר השינה’, על רוחות רפאים, מראות על־טבעיים, חזיונות דתיים ועל מה שנחשב לשדים”. חוקרי עב”מים רבים ואנשים הטוענים להיות חייזרים בגוף אדם אומרים, כי חלליות למסע בחלל מיותרות לחלוטין. לדבריהם, יצורים אלה יכולים לנוע מבלי להיראות ולעטות גוף גשמי בכל מקום עלי־אדמות, ללא צורך בחללית.
כתבי־הקודש מתרים כי השטן והשדים נחושים בדעתם להתעות בני־אדם. הם מנצלים את הייאוש וחוסר התקווה של האנושות ומציעים פתרונות מפתים אך שקריים (קורינתים ב׳. י״א:14). כתבי־הקודש מזהירים אפוא: ”ברבות הימים יסטו אנשים מן האמונה ויפנו לרוחות מטעות ולתורות של שדים” (טימותיאוס א׳. ד׳:1).
כאז כן כיום, יש לדחות מכל וכל ביקורים מדומים והדרכות מועילות כביכול מצד יצורים אלה. מי שיעדיף לשעות לעצת ה”חייזרים” במקום לדבר־אלוהים, סופו שיולך שולל — טעות חמורה בימינו הגורליים.
[הערות שוליים]
a לדיון על עב”מים ועל חיים בכוכבים אחרים, ראה עורו! מיולי 1990; ומ־8 בנובמבר 1990 [אנג׳].
b יחזקאל, אחד מכותבי המקרא, ראה דבר־מה, שלפי פרשנויות שונות היה עב”ם (יחזקאל, פרק א׳). אלא שמדובר באחד מהחזיונות הסמליים הרבים, שתוארו על־ידי יחזקאל ונביאים אחרים, ולא במראה פיסי של ממש, כנטען בימינו.