על שום מה נחשב ישוע לדמות חשובה?
כבר 000,2 שנה שלידתו של ישוע מעוררת עניין רב. לדברי לוקס, רופא בן המאה הראשונה לספירה, נגלה מלאך אל בתולה צעירה בשם מרים ובישר לה: ”הנה תהרי ותלדי בן, ותקראי שמו ישוע”. מה אמר המלאך בנוגע לישוע? ’הוא גדול יהיה ובן עליון ייקרא, וימלוך ואין קץ למלכותו’ (לוקס א׳:31–33).
אין ספק שזה בדיוק מה שנחוץ לבני האדם — שליט עולמי טוב וישר שינהל את ענייני כדור־הארץ באהבה! ואכן זמן רב לפני לידתו של ישוע חזה המקרא: ”כי ילד יולד לנו, בן ניתן לנו; ותהי המשרה [הממשלה] על שכמו. ויקרא שמו... אביעד, שר שלום. למרבה המשרה ולשלום אין קץ” (ישעיהו ט׳:5, 6).
ממשלת צדק ושלום — איזו תקווה נפלאה! אך שים לב שנובא כי הממשלה תהיה על כתפי שר — ”שר שלום” — ומכאן שהמלך השולט על הכול, האל הכול־יכול, יפקיד את השלטון בידי בנו. זו הסיבה שישוע שב וכינה ממשלה זו שבראשה יעמוד בכינוי ”מלכות האלוהים” (לוקס ט׳:27, 60, 62).
בתחילת שירותו אמר ישוע: ”עליי לבשר את מלכות האלוהים, כי לכך נשלחתי” (לוקס ד׳:43). ישוע אף לימד את תלמידיו להתפלל לבואה של מלכות אלוהים (מתי ו׳:9, 10). כתב העת נצרות ומשברים (Christianity and Crisis) מציין ש”המלכות עמדה במרכז תורתו של [ישוע]”, ומוסיף: ”שום נושא אחר לא העסיק את מוחו במידה כזו או תפס מקום כה מרכזי בבשורתו. המלכות מוזכרת למעלה ממאה פעם בספרי הבשורה”.
שאלות למחשבה
כיצד ישוע מצטייר בעיניך כיום? בדרך כלל בתקופה זו של השנה הוא מתואר כתינוק באבוס. ואכן לזמן קצר הוא היה תינוק חסר ישע (לוקס ב׳:15–20). אבל האם כך יש לזכור אותו בעיקר? צא וחשוב, מדוע נולד ישוע כבן אדם? מי הוא היה באמת?
”האם ישוע היה בן האלוהים, המשיח המובטח של התנ״ך?”, שואל ספר השנה (1996) בהוצאת אנכרטא. ”או שמא היה הוא פשוט אדם, אולי מיוחד במינו, אבל בסך הכול אדם?” שאלות אלו דורשות מחשבה עמוקה. מדוע? מכיוון שחיינו ואושרנו תלויים בדרך שבה ישוע מצטייר בעינינו ובאופן שאנו מתייחסים אליו. ”המאמין בבן יש לו חיי עולם”, אמר ישוע, אך ”המסרב להאמין בבן לא יראה חיים” (יוחנן ג׳:36).
לא אדם מן השורה
לאחר שתיאר את מעשיו של ישוע בגיל 12 בבית המקדש בירושלים, מוסר המקרא שהוא שב הביתה עם מרים ובעלה, יוסף, ו”היה נכנע למרותם” (לוקס ב׳:51, 52). לאחר שבגר ישוע, היה ברור שאין הוא אדם מן השורה.
כאשר השקיט ישוע ים סוער, שאל אחד מחבריו המבוהלים: ”אם כן מי הוא זה?” (מרקוס ד׳:41) בסופו של דבר הואשם ישוע בהאשמות שווא ונמסר לידי המושל הרומי פונטיוס פילטוס. פילטוס היה בטוח בחפותו ולא יכול היה להתעלם מהתנהגותו המכובדת של ישוע לנוכח היחס האכזרי והלא־צודק. במלוא הערצה הציג פילטוס את ישוע להמון וקרא: ”הנה האיש!” אך היהודים השיבו: ”תורה יש לנו ועל־פי התורה הוא חייב מיתה, כי עשה עצמו בן אלוהים” (יוחנן י״ט:4–7).
כששמע פילטוס שישוע מכונה ”בן אלוהים”, נתמלא חרדה. קודם לכן נמסר לו על חלומה של אשתו בנוגע לישוע, שאותו כינתה ”צדיק” (מתי כ״ז:19). לכן פילטוס תהה מי הוא באמת ישוע! פילטוס ידע שהוא מהגליל ולמרות זאת שאל: ”מאין אתה?” ישוע סירב לענות ובזאת תמה השיחה (יוחנן י״ט:9, 10).
אין ספק שישוע היה אדם בשר ודם, אבל להבדיל מיתר האנשים היה הוא קודם לכן ישות רוחנית המוכרת בשמיים כ”הדבר”. לימים העביר אלוהים בדרך נס את חייו של ישוע לרחמה של מרים. ”הדבר נהיה בשר”, העיד השליח יוחנן, ”ושכן בתוכנו” (יוחנן א׳:1, 2, 14, 18; ההתגלות ג׳:14).
מדוע היה צורך במישהו ממקור אלוהי
אדם הראשון חטא לפני שהביא צאצאים לעולם. מלאך מורד, שנקרא בהמשך השטן, גרם לו להמרות את פי אלוהים. כתוצאה מכך איבד אדם את יחסי הקרבה שהיו לו עם אלוהים כבנו. אלוהים אמר שכך יקרה אם יפר את מצוותו, ואדם הראשון נשא בתוצאות. הוא איבד את שלמותו, הזדקן ובסופו של דבר מת (בראשית ב׳:15–17; ג׳:17–19; ההתגלות י״ב:9).
המקרא מסביר כיצד כולנו מושפעים מן המרד של אדם הראשון: ”כשם שעל־ידי אדם אחד בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות, כך עבר המוות לכל בני אדם משום שכולם חטאו” (רומים ה׳:12). למרבה הצער, כולנו ירשנו חטא מאבינו אדם, ביחד עם השלכותיו המרות, כלומר, זקנה ומוות (איוב י״ד:4; רומים ג׳:23).
רק אב מושלם שלא ירש את החטא ואת השלכותיו הנוראיות, יכול לחלץ אותנו מהמציאות הזאת שנכפתה עלינו. ראה כיצד האב החדש הזה, שניתן להשוותו לאדם הראשון המושלם, בא לידי קיום.
מתן האב הדרוש
כזכור, ’שר השלום’ המובטח מכונה גם ”אביעד”. לידתו כאדם נובאה במילים: ”הנה העלמה הרה ויולדת בן” (ישעיהו ז׳:14; מתי א׳:20–23). לישוע, כמו גם לאדם הראשון, לא היה אב אנושי. ההיסטוריון המקראי לוקס, שהתחקה אחר שושלת היוחסין של ישוע עד לראשית ימי האנושות, מראה שאדם הראשון בא לידי קיום כ”בן אלוהים” (לוקס ג׳:38). אך כפי שלמדנו, אדם איבד את היחסים המיוחדים שהיו לו כבן אלוהים. ובגללו איבדו זאת גם צאצאיו. לכן כולנו זקוקים כביכול לאב חדש מושלם — כפי שהיה אדם הראשון בהיבראו.
אלוהים שלח את בנו מהשמיים כדי להיות אותו אדם חדש במקום אדם הראשון. המקרא אומר: ”’ויהי האדם [אדם הראשון] לנפש חיה’, אבל אדם האחרון — לרוח מחיה. האדם הראשון הוא עפר מן האדמה; האדם השני מן השמיים הוא” (קורינתים א׳. ט״ו:45, 47). ישוע ’האדם האחרון’ הוא כמו ה”אדם הראשון” במובן זה שהיה אדם מושלם המסוגל להוליד צאצאים מושלמים שיוכלו לחיות לנצח על כדור־הארץ (תהלים ל״ז:29; ההתגלות כ״א:3, 4).
ישוע אשר לא הוליד ילדים נותר נאמן לאלוהים עד יום מותו, על אף כל התקפות השטן. חיי האנוש המושלמים שהקריב או מסר ישוע, קרויים הכופר. ”בדמו [של ישוע] יש לנו הפדות [מהחטא והמוות שירשנו מאדם הראשון]”, מסביר המקרא. עוד נאמר: ”כשם שבגלל אי־ציותו של אדם אחד [אדם הראשון] נעשו הרבים לחוטאים, כן גם בגלל ציותו של האחד [ישוע] ייעשו הרבים לצדיקים” (אפסים א׳:7; רומים ה׳:18, 19; מתי כ׳:28).
אם נאמין בישוע, הוא יהיה לנו ל”אביעד” ול’מושיע’. כמלך במלכות אביו יהיה שלטונו שלטון נפלא. בהמשך נראה כיצד ייראו החיים תחת שלטון זה ונבחן מתי צפויות להתגשם ברכות נהדרות אלו (לוקס ב׳:8–11).
[תמונות בעמוד 5]
כיצד ישוע מצטייר בעיניך כיום?
[תמונה בעמוד 6]
מדוע מכונה ישוע ’האדם האחרון’?