פרק 12
משמעות טבילתך
1, 2. (א) מדוע צריכה הטבילה במים להיות בעלת עניין אישי לכל אחד מאיתנו? (ב) כיצד משיב אתה בקצרה על השאלות המופיעות בסעיף 2?
בשנת 29 לספירה נטבל ישוע בנהר־הירדן. יהוה עצמו צפה בכך והביע את שביעות־רצונו (מתי ג׳:16, 17). כעבור שלוש שנים וחצי, לאחר הקמתו לתחייה, ציווה ישוע על תלמידיו, באמרו: ”ניתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ. על־כן, לכו ועשו תלמידים מאנשי כל הגויים, והטבילו אותם” (מתי כ״ח:18, 19, ע״ח). האם נטבלת בתואם עם ההוראות שנתן ישוע אותה עת? או שמא אתה מתכונן לעשות כן?
2 בין שכך ובין שכך, חשוב להבין את משמעות הטבילה. בין השאר, יש להרהר בשאלות אלה: האם טבילת המשיחיים כיום נושאת אותה משמעות שנשאה טבילת ישוע? האם כל מה שאומרים כתבי־הקודש בנוגע לטבילה חל עליך? מה משמע לחיות בתואם עם מה שמסמלת טבילה משיחית זו?
הטבילה שהטביל יוחנן
3. למי היתה מוגבלת טבילת יוחנן?
3 כששה חודשים לפני שנטבל ישוע, הלך יוחנן המטביל אל מדבר־יהודה וקרא: ”שובו בתשובה, כי קרבה מלכות שמים” (מתי ג׳:1, 2). אנשים מכל האיזור ההוא שמעו את דברי יוחנן, התוודו בגלוי על חטאותיהם, והוא הטבילם בירדן. טבילה זו נועדה ליהודים (מעשי השליחים י״ג:23, 24; לוקס א׳:13–16).
4. (א) מדוע צריכים היו היהודים דאז לחזור בתשובה בדחיפות? (ב) מה היה דרוש מהם כדי שלא ’להיטבל באש’?
4 לאותם יהודים היה צורך דחוף לחזור בתשובה. בשנת 1513 לפה״ס, בהר־סיני, כרת יהוה אלהים עם אבותיהם ברית להיות לו לעם. אך, הם לא מילאו אחר אחריותם בברית זו, ולכן היא הרשיעה אותם כחוטאים. מצבם היה חמור. ”יום יהוה הגדול והנורא” שנובא בפי מלאכי היה קרוב, ובשנת 70 לספירה הוא בא על ירושלים כחורבן מוחלט. יוחנן המטביל, שקנאתו לעבודת־אלהים האמיתית דמתה לזו של אליהו, נשלח לפני החורבן כדי ”להכשיר עַם מוכן ליהוה”. היה עליהם להתחרט על חטאיהם נגד ברית־התורה ולהכין את לבם ושכלם לקבל את בן־האלהים, שיהוה עמד לשלוח אליהם (מלאכי ג׳:22–24; לוקס א׳:17; מעשי השליחים י״ט:4). כפי שהסביר יוחנן, בן־האלהים יטביל ברוח־הקודש (טבילה בה התנסו לראשונה התלמידים הנאמנים בחג־השבועות של שנת 33 לספירה). ובאש (שבאה על מי שלא חזרו בתשובה, בעת החורבן ב־70 לספירה) (לוקס ג׳:16). כדי שלא להתנסות אישית באותה ’טבילה באש’, צריכים היו היהודים בני המאה הראשונה לספירה להיטבל במים כסמל לחזרתם בתשובה, והיה עליהם להיעשות לתלמידי ישוע כאשר תיפתח בפניהם הזדמנות זו.
5. (א) כאשר בא ישוע להיטבל, מדוע פיקפק יוחנן בצורך שבכך? (ב) מה סימלה טבילתו של ישוע במים? (ג) באיזו רצינות התייחס ישוע למילוי רצון אלהים לגביו?
5 בין אלה שבאו אל יוחנן להיטבל, היה ישוע עצמו. אך, מדוע? יוחנן ידע שלישוע לא היה כל חטא להתוודות עליו, ולכן אמר: ”אני צריך להיטבל אצלך, ואתה בא אלי?” אבל טבילת ישוע נועדה לסמל דבר־מה שונה. לכן השיב לו ישוע ואמר: ”הנח כעת, כי כן יאה לנו למלא את כל הצדקה” (מתי ג׳:13–15). טבילת ישוע לא יכולה היתה לסמל חרטה על חטאים; וכן לא היה עליו להקדיש את עצמו לאלהים, מפני שהיה בן לעם שכבר היה מוקדש ליהוה. לכן, עם הגיעו לבגרות כיהודי, בגיל 30, סימלה טבילתו את הצגת עצמו לפני אביו השמימי כדי לבצע את המשך רצונו. רצון אלהים לגבי ”האדם המשיח ישוע” כלל פעילות הקשורה למלכות, וכן הקרבת חיי־האנוש המושלמים שלו ככופר וכבסיס לברית חדשה (לוקס ח׳:1; י״ז:20, 21; עברים י׳:5–10; מתי כ׳:28; כ״ו:28; טימותיאוס א׳. ב׳:5, 6). ישוע התייחס ברצינות רבה לאשר סימלה טבילתו במים. הוא לא נתן לעניינים אחרים להסיח את דעתו. עד תום חייו הארציים דבק בעשיית רצון אלהים (יוחנן ד׳:34).
טבילה למוות
6. איזו טבילה נוספת עבר ישוע, ובמרוצת איזו תקופה?
6 בתואם עם מה שסימלה טבילת ישוע במים, הוא עבר גם טבילה אחרת. הוא ידע שהמשימה שהטיל עליו אלהים תביא לכך שימסור את חייו האנושיים כקורבן, אך שיוקם לתחייה ברוח, ביום השלישי למותו. הוא דיבר על כך כעל ”טבילה”. ”טבילה” זו החלה בשנת 29 לספירה, אך לא הושלמה עד שמת והוקם לתחייה. לכן, כשלוש שנים לאחר טבילתו במים, יכול היה לומר: ”עלי להיטבל טבילה, ומה כבדה עלי המועקה עד אשר תושלם!” (לוקס י״ב:50).
7. (א) מי עוד נטבלים למוות? (ב) בידי מי מתבצעת טבילה זו?
7 אלה אשר ישלטו יחד עם המשיח במלכותו השמימית, חייבים גם הם ’להיטבל למוות’ (מרקוס י׳:37–40; קולוסים ב׳:12). במותם, הם מותירים מאחוריהם לנצח את חייהם הארציים, כפי שעשה ישוע. ובתחייתם הם מצטרפים אליו לשלטון שמימי. טבילה זו אינה מתבצעת בידי אדם כלשהו, אלא בידי אלהים, באמצעות בנו השמימי.
8. מה משמע הדבר שהם גם ’נטבלים למשיח ישוע’?
8 כמו־כן, על אלה שנטבלו למותו של ישוע נאמר שהם ’נטבלים למשיח ישוע’. על־ידי רוח־הקודש, שהועברה באמצעות המשיח, הם נעשים מאוחדים עימו — ראשם — בתור קהילתו המשוחה־ברוח, ”גופו”. מאחר שהרוח מאפשרת להם לשקף את אישיותו הנעלה של המשיח, ניתן לומר עליהם שכולם נעשים ”אחד במשיח ישוע” (רומים ו׳:3–5; קורינתים א׳. י״ב:13; גלטים ג׳:27, 28; מעשי השליחים ב׳:32, 33).
טבילתם במים של תלמידים משיחיים
9. (א) מתי אירעה לראשונה טבילה בתואם עם ההוראות המצוטטות במתי כ״ח:19? (ב) בהשתמשך בשאלות ובפסוקים שבסעיף זה, הסבר במה ציין ישוע שעל המועמדים לטבילה להכיר.
9 תלמידיו הראשונים של ישוע נטבלו במים בידי יוחנן, והופנו אל ישוע כחברים לעתיד בכיתת ה”כלה” שלו (יוחנן ג׳:25–30). בהדרכת ישוע, ביצעו גם הם מספר טבילות שנשאו אותה משמעות שהיתה לטבילת יוחנן (יוחנן ד׳:1–3). אך, מאז חג־השבועות של שנת 33 לספירה, החלו הם למלא אחר הצוו להטביל ב”שם האב והבן ורוח־הקודש” (מתי כ״ח:19). יהא זה למועיל לחזור על משמעות מלים אלה, לאור הפסוקים שלצד השאלות הבאות:
כדי להיטבל ב”שם האב”, במה חייב האדם להכיר בנוגע לאב? (מלכים ב׳. י״ט:15; תהלים ג׳:9; ע״ג:28; ישעיהו ו׳:3; רומים ט״ו:6; עברים י״ב: 9; יעקב א׳:17).
טבילה בשם ”הבן” דורשת הכרה במה? (מתי ט״ז:16, 24; פיליפים ב׳:9–11; עברים ה׳:9, 10).
במה חייב האדם להאמין כדי להיטבל בשם ”רוח־הקודש”? (לוקס י״א:13; יוחנן י״ד:16, 17; מעשי השליחים א׳:8; י׳:38; גלטים ה׳:22, 23; פטרוס ב׳. א׳:21).
10. (א) מה מסמלת כיום טבילה משיחית במים? (ב) במה שונה הדבר מטבילתו של ישוע עצמו? (ג) כאשר אנשים כשירים מבחינה מקראית נטבלים, מה הם נעשים?
10 הראשונים שנועדו להיטבל בתואם עם הנחיותיו של ישוע, היו יהודים (וגרים נימולים), אשר כבר היו מוקדשים לאלהים כאומה, וזכו ליחס מיוחד ממנו עד שנת 36 לספירה. אך, כאשר ניתנה לשומרונים ולנוכרים הזכות להיעשות תלמידים משיחיים, היו הם צריכים, קודם טבילתם, להקדיש עצמם באופן אישי ליהוה ללא תנאי, כדי לשרתו כתלמידי בנו. עבור כולם, כולל היהודים, זאת ממשיכה להיות משמעות הטבילה המשיחית במים, עד עצם ימינו. ”טבילה אחת” זו חלה על כל מי שנעשים משיחיים אמיתיים. כך הופכים הם להיות עדיו המשיחיים של יהוה, משרתיו הממונים (אפסים ד׳:5; קורינתים ב׳. ו׳:3, 4).
11. (א) למה דומה הטבילה המשיחית במים, וכיצד? (ב) ממה ניצלים בכך המשיחיים?
11 לטבילה זו יש ערך גדול בעיני אלהים. לאחר שהשליח פטרוס התייחס לבניית התיבה בידי נוח, באמצעותה ניצלו הוא ובני־ביתו, הוא הסב את תשומת־הלב לכך. הוא כתב: ”וזה מסמל את הטבילה המושיעה כעת גם אתכם — אין היא הסרת זוהמת הגוף, אלא בקשה לאלהים לקבלת מצפון טהור — בתחיית ישוע המשיח” (פטרוס א׳. ג׳:21). התיבה היוותה עדות מוחשית לכך, שנוח הקדיש תחילה את עצמו לעשיית רצון אלהים, ואחר ביצע בנאמנות את המשימה שהטיל עליו. הדבר הביא לידי הצלת חייו. בדומה לכך, אלה המקדישים עצמם ליהוה על יסוד אמונה במשיח שהוקם לתחייה, אשר נטבלים כסמל לכך, ופונים לבצע את רצון אלהים לגבי משרתיו בימינו, ניצלים מן העולם המרושע הזה (גלטים א׳:3, 4). לא עוד מצפה להם השמדה יחד עם שאר העולם. הם נושעים מכך וזוכים למצפון נקי מאלהים.
נשיאת נטל־אחריותנו
12. מדוע עצם טבילתו של הפרט איננה מהווה ערובה לישועה?
12 תהא זו טעות להסיק, שעצם טבילתו של האדם מהווה ערובה לישועה. לטבילה יש ערך אך ורק אם האדם אכן הקדיש עצמו ליהוה באמצעות ישוע המשיח, ולאחר־מכן מבצע בנאמנות את רצון אלהים עד הקץ (מתי כ״ד:13).
13. (א) מהו רצון אלהים לגבי הדרך שבה על משיחיים טבולים להשתמש בחייהם? (ב) עד כמה צריך שירות־השדה להיות חשוב בחיינו?
13 רצון אלהים כלפי ישוע כלל את האופן שבו השתמש בחייו כאדם. היה עליו להקריב אותם כקורבן. באשר לנו, עלינו למסור את גופנו לאלהים, לנהל אורח־חיים של הקרבה־עצמית. עלינו להשתמש בחיינו אך ורק לביצוע רצון אלהים (רומים י״ב:1, 2). ודאי שלא נעשה זאת אם, אפילו מדי פעם, נתנהג במזיד כפי שמתנהג העולם סביבנו, או אם נבנה את חיינו סביב הרדיפה אחר מטרות אנוכיות, כשאנו מעניקים לאלהים שירות סמלי בלבד (פטרוס א׳. ד׳:1–3; יוחנן א׳. ב׳:15–17). כאשר שאל יהודי מסוים מה עליו לעשות כדי לזכות בחיי־נצח, הזכיר לו ישוע כי חשוב שיחיה חיים מוסריים ללא דופי, ואחר הדגיש את הצורך להפוך את השירות ליהוה, כתלמיד של המשיח, כדבר ראשון במעלה בחייו. הדבר לא יכול היה לבוא במקום שני, אחר הדברים החומריים (מתי י״ט:16–21).
14. (א) איזו אחריות הקשורה למלכות מוטלת על כל המשיחיים? (ב) כמתואר בעמוד 80, מה הן מספר דרכים יעילות לבצע פעילות זו? (ג) אם אנו אכן משתתפים בפעילות זו בכל לבנו, על מה מעיד הדבר?
14 כמו־כן, יש לזכור שרצון אלהים כלפי ישוע כלל פעילות נמרצת ביחס למלכות. ישוע עצמו נמשח למלך. אך, בהיותו על הארץ הוא היה גם עד נלהב של המלכות. עלינו מוטלת משימה דומה של נשיאת עדות, ויש לנו כל סיבה שבעולם להשתתף בה בכל לבנו. בעשותנו כן, אנו מגלים את הערכתנו לריבונותו של יהוה ואת אהבתנו לבני־האדם. כמו־כן, אנו מראים בכך שאנו מאוחדים עם חברים לאמונה ברחבי־העולם, אשר כולם עדי־מלכות, בהתקדמנו אל המטרה של חיי־נצח תחת שלטונה של המלכות.
שאלות חזרה
• מה דומה ומה שונה בין טבילתו של ישוע וטבילה במים כיום?
• למי היתה מיועדת טבילת יוחנן? מי ’נטבלים למוות’? ומי ’נטבלים למשיח ישוע’?
• מה כרוך בנשיאת האחריות הבאה בעקבות הטבילה המשיחית במים?
[תיבה/תמונות בעמוד 80]
באילו דרכים מכריז אתה על המלכות?
מבית לבית
בביקורים־חוזרים אצל מעוניינים
בשיעורי־מקרא ביתיים
במקומות ציבוריים
לחבריך ללימודים
לעמיתיך בעבודה