שליטה־עצמית — מדוע כה חשובה?‏

‏”‏שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית,‏ ועל המעלה המוסרית את הדעת,‏ ועל הדעת את כיבוש היצר”‏.‏ ‏—‏ פטרוס ב׳.‏ א׳:‏5,‏ 6‏.‏

1.‏ איזו הדגמה מפליאה של שליטה על הגוף הוצגה במאה ה־19?‏

ללא ספק,‏ אחת ההצגות המדהימות ביותר של שליטה גופנית היתה זו שהדגים צ׳ארלס בלונדין במחצית השנייה של המאה ה־19.‏ על־פי הדיווחים,‏ הוא חצה את מפלי הניאגרה מספר פעמים,‏ לראשונה בשנת 1859,‏ על חבל מתוח שאורכו 340 מטר וגובהו 50 מטר מעל למים.‏ לאחר מכן,‏ הוא עשה זאת מספר פעמים,‏ בכל פעם כדי להפגין את כושרו בדרך אחרת:‏ פעם בעיניים קשורות,‏ פעם בתוך שק,‏ כשהוא מגלגל לפניו מריצה,‏ או על קביים ופעם אף נשא אדם על גבו.‏ בהזדמנות אחרת,‏ הוא ביצע גילגולים באוויר על קביים על חבל מתוח בגובה 52 מטר מעל הקרקע.‏ על־מנת לשמור על איזון מעין זה נדרשה ממנו שליטה יוצאת־דופן על גופו.‏ על מאמצים אלה,‏ זכה בלונדין הן בתהילה והן בממון רב.‏

2.‏ באילו צורות נוספות של פעילות דרושה שליטה גופנית?‏

² בעוד שמעטים מסוגלים אך בקושי להתקרב לביצועים מרהיבים אלה,‏ חשיבותה של השליטה על הגוף בהישגים מקצועיים או בתחום הספורט מובנת מאליה.‏ לדוגמה,‏ בתארו את נגינתו העילאית של הפסנתרן המנוח הנודע ולדימיר הורוביץ,‏ אמר מוסיקאי אחד:‏ ”‏עבורי הדבר המרתק היה תחושת השליטה המליאה.‏.‏.‏ ,‏ התחושה של ניצול בל יאמן של אנרגיה”‏.‏ בתיאור אחר על הורוביץ,‏ נאמר עליו:‏ ”‏שמונה עשורים של אצבעות מרחפות בשליטה מושלמת”‏.‏

3.‏ (‏א)‏ מהי הצורה הקפדנית ביותר של שליטה,‏ וכיצד היא מוגדרת?‏ (‏ב)‏ מה משמעות המלה היוונית המתורגמת ”‏כיבוש היצר”‏ או ”‏שליטה־עצמית”‏ בכתבי־הקודש המשיחיים?‏

³ מאמצים רבים דרושים על־מנת לפתח מיומנות מעין זו.‏ ברם,‏ דבר חשוב ומלא־אתגרים עוד יותר הוא טיפוח שליטה־עצמית.‏ היא מוגדרת כ”‏התאפקות,‏ כיבוש־היצר,‏ ריסון הרֶגשות”‏.‏ בכתבי־הקודש המשיחיים,‏ המלה היוונית המתורגמת ”‏כיבוש היצר”‏ (‏או ”‏שליטה־עצמית”‏)‏ בפטרוס ב׳.‏ א׳:‏6‏,‏ הוגדרה כ”‏מעלה של אדם השולט בשאיפותיו ובתאוותיו,‏ בעיקר בתשוקותיו החושניות”‏.‏ שליטה־עצמית אישית אף כוּנתה ”‏פיסגת ההישגים האנושיים”‏.‏

מדוע שליטה־עצמית כה חשובה

4.‏ איזה פרי שלילי הניב חוסר השליטה־העצמית?‏

⁴ איזה יבול הניב חוסר שליטה־עצמית!‏ בעיות רבות בעולם היום נעוצות בחוסר שליטה־עצמית.‏ אכן,‏ אנו חיים ”‏באחרית הימים”‏,‏ אשר מאפיינות אותה ”‏זמנים קשים”‏.‏ אנשים ”‏חסרי שליטה־עצמית”‏,‏ לעתים קרובות בגלל החמדנות,‏ המהווה את אחת הצורות שבהן אנשים מתגלים כ”‏אוהבי תענוגות במקום אוהבי אלהים”‏.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏1–5‏,‏ ע״ח‏)‏ העובדה שבמרוצת שנת־השירות שחלפה נוּדוּ למעלה מ־000,‏40 איש מקרב הקהילה המשיחית בשל התנהגות פסולה מחפירה,‏ ממחישה היטב את אמיתותה של אמירה זו.‏ על אלה יש להוסיף את הרבים שהוּכחו על פניהם,‏ בעיקר בשל אי־מוסריות מינית,‏ וכל זאת עקב חוסר שליטה־עצמית.‏ כמו־כן,‏ יש לציין שמאותה סיבה איבדו מספר זקני־קהילה ותיקים את זכויותיהם כמשגיחים.‏

5.‏ כיצד ניתן להמחיש את חשיבותה של שליטה־עצמית?‏

⁵ את חשיבותה של שליטה־עצמית ניתן להדגים על־ידי השימוש במכונית.‏ ברכב ארבעה גלגלים המאפשרים לה לנוע,‏ מנוע רב־עוצמה המסוגל להניע גלגלים אלה במהירות רבה,‏ ובלמים היכולים לעצור אותם.‏ אך,‏ אסון עלול להתרחש אם אין במושב־הנהג מישהו שיחליט לאן ינועו הגלגלים,‏ באיזו מהירות יסתובבו ומתי יעצרו,‏ וכל זאת על־ידי שימוש מבוקר בהגה,‏ בדוושה ובבלמים.‏

6.‏ (‏א)‏ איזו הערה לגבי אהבה ניתן לייחס גם לשליטה־עצמית?‏ (‏ב)‏ איזו עצה נוספת עלינו לזכור תמיד?‏

⁶ ככל שנדגיש את חשיבותה של השליטה־העצמית לא יהא בכך מן ההגזמה.‏ את דבריו של השליח פאולוס בקורינתים א׳.‏ י״ג:‏1–3 בנוגע לחשיבותה של האהבה,‏ ניתן לייחס גם לתכונת השליטה־העצמית.‏ גם אם נהיה מאוד מוכשרים כנואמים,‏ עשירים בידע ואמונה עקב הרגלי לימוד נאותים,‏ ופעילים ביותר במעשים חיוביים למען הזולת,‏ אם לא נגלה שליטה־עצמית,‏ הרי שכל אלה יהיו לריק.‏ עלינו לזכור את דברי פאולוס:‏ ”‏האם אינכם יודעים שהרצים באיצטדיון אמנם רצים כולם,‏ אבל אחד מקבל את הפרס?‏ בדומה לכך,‏ רוצו למען תשיגוהו.‏ כל מתחרה נוהג להינזר [‏לגלות שליטה־עצמית,‏ ע״ח‏]‏ בכל התחומים”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט׳:‏24,‏ 25‏)‏ אזהרתו של פאולוס בקורינתים א׳.‏ י׳:‏12 מסייעת לנו להפגין שליטה־עצמית בכל התחומים:‏ ”‏לכן מי שחושב כי עמידתו איתנה,‏ ייזהר פן יפול”‏.‏

דוגמאות שיש בהן אזהרה

7.‏ (‏א)‏ כיצד הביא חוסר ריסון־עצמי להתדרדרותה של האנושות?‏ (‏ב)‏ אילו דוגמאות מוקדמות אחרות של חוסר ריסון־עצמי מספק לנו המקרא?‏

⁷ האדם הראשון גילה חוסר שליטה־עצמית כשהירשה לרגשות במקום היגיון לשלוט במעשיו.‏ עקב כך,‏ ”‏בא החטא לעולם,‏ ועקב החטא בא המוות”‏.‏ (‏רומיים ה׳:‏12‏)‏ הרצח הראשון בוצע אף הוא מחוסר ריסון־עצמי;‏ יהוה אלהים הזהיר את קין:‏ ”‏למה חרה לך,‏ ולמה נפלו פניך?‏ הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב,‏ לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו,‏ ואתה תמשול בו?‏”‏ קין לא שלט על חטאו,‏ ומשום כך רצח את הבל אחיו.‏ (‏בראשית ד׳:‏6–12‏)‏ גם אשתו של לוט הפגינה חוסר שליטה־עצמית.‏ היא פשוט לא יכלה לעמוד בפיתוי להביט אחורה.‏ מה יקר היה המחיר ששילמה בגלל שלא שלטה ברגשותיה!‏ היא איבדה את חייה!‏ — בראשית י״ט:‏17,‏ 26‏.‏

8.‏ חוויותיהם של אילו שלושה אנשים בימי־קדם מספקות לנו אזהרות באשר לצורך בריסון־עצמי?‏

⁸ ראובן,‏ בכורו של יעקב,‏ איבד את בכורתו מפאת חוסר שליטה־עצמית.‏ הוא חילל את מיטת יעקב אביו בקיימו יחסים לא־מוסריים עם אחת מפילגשיו.‏ (‏בראשית ל״ה:‏22;‏ מ״ט:‏3,‏ 4;‏ דברי־הימים א׳.‏ ה׳:‏1‏)‏ משום שמשה לא שמר על קור־רוחו לנוכח מרירותם של בני־ישראל,‏ תלונותיהם הבלתי־פוסקות ומרדנותם,‏ נמנעה ממנו הזכות הנכספת להיכנס לארץ המובטחת.‏ (‏במדבר כ׳:‏1–13;‏ דברים ל״ב:‏50–52‏)‏ אפילו המלך דוד הנאמן ’‏איש כלבבו של יהוה’‏,‏ נקלע באחד המקרים לבעיות קשות שנבעו כתוצאה מכך שלא ריסן עצמו.‏ (‏שמואל א׳.‏ י״ג:‏14;‏ שמואל ב׳.‏ י״ב:‏7–14‏)‏ דוגמאות אלה מהוות עבורנו אזהרות רציניות המדגישות עד כמה חיוני שנגלה שליטה־עצמית.‏

על מה לשלוט

9.‏ ציין פסוקים מכתבי־הקודש המדגישים את חשיבותה של שליטה־עצמית.‏

⁹ ראשית,‏ עלינו לגלות שליטה־עצמית במחשבותינו וברגשותינו‏.‏ כתבי־הקודש מתייחסים אליהם,‏ לעתים קרובות,‏ כאל ”‏לב”‏ ו”‏כליות”‏.‏ מה שאנו מרשים למוחנו לעסוק בו עשוי או לעזור לנו או להקשות עלינו במאמצינו להשביע את רצון יהוה.‏ שליטה־עצמית נדרשת אם אנו חפצים לפעול בתואם עם העצה הניתנת בפיליפים ד׳:‏8‏,‏ כלומר,‏ להגות בדברים אמיתיים,‏ טהורים וראויים לשבח.‏ דוד המלך,‏ מחבר התהלים,‏ הביע אותם רגשות בתפילה,‏ באמרו:‏ ”‏יהיו לרצון אימרי־פי והגיון לבי לפניך,‏ יהוה,‏ צורי וגואלי”‏.‏ (‏תהלים י״ט:‏15‏)‏ הדיבר העשירי — ”‏לא תחמוד.‏.‏.‏ כל אשר לרעך”‏ — דרש שליטה על המחשבות.‏ (‏שמות כ׳:‏17‏)‏ ישוע הדגיש את החשיבות שבשליטה על המחשבות והרגשות,‏ כשאמר:‏ ”‏כל המביט באשה מתוך תאווה אליה כבר נאף אותה בלבו”‏.‏ — מתי ה׳:‏28‏.‏

10.‏ אילו פסוקים מבהירים את חשיבותה של השליטה על הדיבור?‏

¹⁰ כמו־כן,‏ שליטה־עצמית כוללת גם את השליטה במלים שאנו אומרים,‏ ובצורת הדיבור שלנו.‏ פסוקים רבים מייעצים לנו כיצד לרסן את לשוננו.‏ למשל:‏ ”‏כי האלהים בשמים ואתה על הארץ.‏ על כן יהיו דבריך מעטים”‏.‏ (‏קהלת ה׳:‏1‏)‏ ”‏ברוב דברים לא יחדל פשע,‏ וחושך שפתיו משכיל”‏.‏ (‏משלי י׳:‏19‏)‏ ”‏כל דבר ניבול אל ייצא מפיכם,‏ אלא דבר שהוא טוב בעיתו ויש בו כדי לבנות.‏.‏.‏ הסירו מכם כל.‏.‏.‏ צעקה וגידוף וכל רישעה”‏.‏ ובהמשך דבריו,‏ ייעץ פאולוס להימנע מכל ”‏שיחת סיכלוּת”‏ ו”‏התלוצצות”‏ מפוקפקת.‏ — אפסיים ד׳:‏29,‏ 31;‏ ה׳:‏3,‏ 4‏.‏

11.‏ מה ציין יעקב באשר לקושי שבריסון הלשון?‏

¹¹ יעקב,‏ אחיו־למחצה של ישוע,‏ מגנה דיבור בלתי־מרוסן ומראה עד כמה קשה לשלוט בלשון.‏ הוא כתב:‏ ”‏כן גם הלשון איבר קטן היא,‏ ומדברת גדולות.‏ ראו איזו אש קטנה מבעירה יער גדול!‏ גם הלשון אש היא,‏ עולם של עוולה.‏ הלשון ניצבת בין איברינו ומטמאת את כל הגוף.‏ היא מציתה את גלגל הווייתנו וניצתת באש גיהינום.‏ כל מין בהמה ועוף ורמש וחיות הים,‏ המין האנושי יכול להשתלט עליו,‏ ואכן השתלט.‏ אבל הלשון אין אדם יכול להשתלט עליה;‏ רעה היא וחסרת מעצור,‏ ומלאה ארס מוות.‏ בה מברכים אנו את האדון והאב,‏ ובה מקללים אנו אנשים שנעשו בצלם אלהים.‏ מאותו הפה יוצאת ברכה וגם קללה.‏ אחי,‏ לא צריך שיהיה כדבר הזה”‏.‏ — יעקב ג׳:‏5–10‏.‏

12,‏ 13.‏ אילו פסוקים מצביעים על חשיבותה של השליטה על מעשינו ועל התנהגותנו?‏

¹² כמובן,‏ ריסון־עצמי כולל את מעשינו.‏ תחום אחד שבו הדרישה לשליטה־עצמית היא גדולה,‏ הוא ביחסינו עם בני המין השני.‏ המשיחיים נצטוו:‏ ”‏התרחקו מן הזנות”‏.‏ (‏קורינתים א׳.‏ ו׳:‏18‏)‏ לבעלים נאמר שיגבילו את התעניינותם המינית לנשיהם בלבד,‏ בזה הלשון:‏ ”‏שתה מים מבורך,‏ ונוזלים מתוך בארך”‏.‏ (‏משלי ה׳:‏15–20‏)‏ כתבי־הקודש מוסרים לנו גלויות ש”‏את הזונים והנואפים ישפוט אלהים”‏.‏ (‏עברים י״ג:‏4‏)‏ בתחום זה,‏ שליטה־עצמית נדרשת בעיקר מאלה החפצים לטפח את מתת הרווקות.‏ — מתי י״ט:‏11,‏ 12;‏ קורינתים א׳.‏ ז׳:‏37‏.‏

¹³ ישוע סיכם את כל הקשור במגעינו עם הזולת,‏ כאשר התווה את מה שמכוּנה בפי רבים ”‏כלל הזהב”‏,‏ באמרו:‏ ”‏לכן כל מה שתרצו שיעשו לכם בני־האדם,‏ כן גם אתם עשו להם,‏ כי זאת התורה והנביאים”‏.‏ (‏מתי ז׳:‏12‏)‏ אמת,‏ שליטה־עצמית דרושה כדי להבטיח שנטיותינו האנוכיות,‏ לחצים חיצוניים או פיתויים פסולים לא יגרמו לנו להתייחס לאחרים בדרך שונה מזו שהיינו חפצים שיתייחסו אלינו.‏

14.‏ איזו עצה מעניק דבר־אלהים בנוגע לאכילה ושתייה?‏

¹⁴ כמו־כן,‏ יש צורך לכבוש את היצר בתחום האכילה והשתייה.‏ דבר־אלהים מייעץ לנו בתבונה:‏ ”‏אל תהי בסובאי־יין,‏ בזוללי בשר למו”‏.‏ (‏משלי כ״ג:‏20‏)‏ במיוחד לגבי ימינו,‏ הזהיר ישוע:‏ ”‏הישמרו לכם שלא יכבד לבבכם בשתייה ובשיכרון ובדאגות החיים ויבוא עליכם היום ההוא פתאום”‏.‏ (‏לוקס כ״א:‏34,‏ 35‏)‏ עלינו להשתלט על מחשבותינו ורגשותינו,‏ וכמו־כן על דיבורנו ומעשינו.‏

מדוע שליטה־עצמית מהווה אתגר

15.‏ כיצד מראים כתבי־הקודש את ממשותה של התנגדות השטן למאמציו של המשיחי לגלות שליטה־עצמית?‏

¹⁵ אין זו משימה קלה לטפח שליטה־עצמית.‏ כשם שכל משיחי יודע,‏ עלינו להתמודד עם שלושה כוחות רבי־עוצמה הערוכים נגד מאמצינו לגלות איפוק.‏ ראשית,‏ קיימים השטן ושדיו.‏ כתבי־הקודש אינם מותירים כל ספק באשר לקיומם ולעוצמת כוחם.‏ למשל,‏ אנו קוראים על יהודה איש־קריות ש”‏נכנס בו השטן”‏,‏ כשהלך להסגיר את ישוע.‏ (‏יוחנן י״ג:‏27‏)‏ השליח פטרוס שאל את חנניה:‏ ”‏למה זה מילא השטן את לבך לשקר לרוח־הקודש?‏”‏ (‏מעשי־השליחים ה׳:‏3‏)‏ והולמת ביותר היתה אזהרתו הנוספת:‏ ”‏הייו ערים ועימדו על המשמר.‏ אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו”‏.‏ — פטרוס א׳.‏ ה׳:‏8‏.‏

16.‏ מדוע על המשיחי להפגין איפוק בכל הנוגע לעולם הזה?‏

¹⁶ במאמציו לגלות שליטה־עצמית,‏ על המשיחי להתמודד גם עם עולם זה ה”‏שרוי בָרַע”‏,‏ היינו,‏ בידי השטן.‏ בנוגע לכך,‏ כתב השליח יוחנן:‏ ”‏אל תאהבו את העולם,‏ אף לא את מה שבעולם.‏ איש אם יאהב את העולם אין בו אהבת האב;‏ כי כל אשר בעולם — תאוות בשרים,‏ תאוות העיניים וגאוות הנכסים — לא מן האב הוא כי אם מן העולם.‏ והעולם עובר עם תאוותיו,‏ אך העושה את רצון אלהים עומד לעד”‏.‏ אם לא נגלה איפוק והתנגדות נמרצת לכל נטייה לאהוב את העולם,‏ לא נעמוד בפני השפעתו,‏ כשם שאירע לדימס,‏ אחד מעמיתיו של פאולוס.‏ — יוחנן א׳.‏ ב׳:‏15–17;‏ ה׳:‏19;‏ טימותיוס ב׳.‏ ד׳:‏10‏.‏

17.‏ עם איזו בעייה בקשר עם ריסון־עצמי נולדנו כולנו?‏

¹⁷ בתור משיחיים,‏ עלינו גם לטפח שליטה־עצמית כדי להתמודד בהצלחה עם נטיות ומגרעות תורשתיות.‏ איננו יכולים להימלט מן העובדה ”‏כי יצר־לב האדם רע מנעוריו”‏.‏ (‏בראשית ח׳:‏21‏)‏ עלינו להכיר,‏ כמו המלך דוד,‏ בכך ש”‏הן בעוון חוללתי,‏ ובחטא יחמתני אמי”‏.‏ (‏תהלים נ״א:‏7‏)‏ תינוק בן־יומו אינו יודע מאומה על שליטה־עצמית.‏ כשהוא משתוקק לדבר־מה,‏ הוא פשוט ממשיך לבכות עד שהוא משיג אותו.‏ מאמר אחד על גידול ילדים ציין:‏ ’‏לילד היגיון שונה מאוד מזה של המבוגר.‏ הילד מרוכז בעצמו ולעתים קרובות ההסברים ההגיוניים ביותר אינם משכנעים אותו,‏ משום שהוא אינו מסוגל ”‏להציב את עצמו במקומו של הזולת”‏’‏.‏ ככתוב,‏ ”‏איוולת קשורה בלב נער”‏.‏ ברם,‏ בעזרת ”‏שבט מוסר”‏ הוא לומד בהדרגה שישנם חוקים שחובה לציית להם ושעליו לבלום שאיפות אנוכיות.‏ — משלי כ״ב:‏15‏.‏

18.‏ (‏א)‏ על־פי דברי ישוע,‏ אילו נטיות שוכנות בלבנו הסמלי?‏ (‏ב)‏ אילו הצהרות של פאולוס מגלות שהיה מודע לבעיות הכרוכות בגילוי שליטה־עצמית?‏

¹⁸ אכן,‏ נטיותינו האנוכיות התורשתיות מציבות בפנינו אתגרים כשמדובר בגילוי ריסון־עצמי.‏ נטיות אלה שוכנות ב’‏לבנו’‏ הסמלי,‏ שבנוגע אליו אמר ישוע:‏ ”‏כי מן הלב נובעות מחשבות רשע,‏ רציחות,‏ ניאופים,‏ זנונים,‏ גניבות,‏ עדויות שקר וגידופים”‏.‏ (‏מתי ט״ו:‏19‏)‏ משום כך,‏ כתב פאולוס:‏ ”‏כי אינני עושה את הטוב שאני חפץ בו,‏ אלא את הרע שאינני חפץ בו — אותו אני עושה.‏ ואם אני עושה את מה שבניגוד לרצוני,‏ הרי שלא עוד אני עושה אותו,‏ אלא החטא השוכן בי”‏.‏ (‏רומיים ז׳:‏19,‏ 20‏)‏ אך פאולוס לא הפסיד במאבק זה,‏ אלא ניצח,‏ כשם שציין:‏ ”‏נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו,‏ שמא לאחר שאטיף לאחרים,‏ אני עצמי אמצא פסול”‏.‏ — קורינתים א׳.‏ ט׳:‏27‏.‏

19.‏ מדוע יכול היה פאולוס לומר בצדק ש’‏נהג בקשיחות’‏ עם גופו?‏

¹⁹ היטב אמר פאולוס שהוא ”‏נוהג בקשיחות”‏ עם גופו,‏ משום שהפגנת שליטה־עצמית דורשת,‏ לעתים,‏ התמודדות עם גורמים גופניים,‏ כגון:‏ לחץ־דם גבוה,‏ עצבים רעועים,‏ נדודי־שינה,‏ כאבי־ראש,‏ בעיות עיכול,‏ וכדומה.‏ במאמר הבא,‏ נדון בתכונות ואמצעי־עזר שיש בהם כדי לסייע לנו לגלות שליטה־עצמית.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 91/‏11/‏15)‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מדוע שליטה־עצמית כה חשובה?‏

◻ מה הן כמה דוגמאות של אנשים שהפסידו כתוצאה מחוסר ריסון־עצמי?‏

◻ באילו תחומים עלינו לגלות שליטה־עצמית?‏

◻ אילו שלושה אויבים מקשים עלינו במאמצינו לגלות שליטה־עצמית?‏

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

על המשיחי לגלות שליטה־עצמית באכילה ובשתייה

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

שליטה־עצמית תעזור לנו להימנע מרכילות מזיקה

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 7]‏

Historical Pictures Service